אפרים קציר
| אפרים קציר 1916 – 2009 |
||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אפרים קציר 1973, בול לכבוד היבחרו לנשיא |
||||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||||
| פיתוח של אנזימים מקובעים | ||||||||||
|
||||||||||
פרופ' אפרים קציר (קצ'לסקי; 16 במאי 1916 – 30 במאי 2009) היה ביופיזיקאי, נשיאהּ הרביעי של מדינת ישראל (1973–1978); זוכה פרס ישראל, פרס רוטשילד, פרס ויצמן, פרס טשרניחובסקי ופרס יפן על עבודותיו המדעיות. ממקימי התשתית המדעית-ביטחונית בישראל.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה[עריכה]
תחילת הדרך[עריכה]
נולד בשנת 1916 ליהודה וצילה קצ'לסקי בקייב, אליה הגיעו מפולין במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1920 שבה משפחתו לפולין, לעיר לודז', ובתחילת שנות ה-20 עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים.[1] בראשית שנות השלושים למד בגימנסיה העברית בשכונת רחביה שבירושלים והיה מדריך בנוער העובד. שולמית לסקוב, שהייתה בת כתתו, תיארה אותו:
|
"אפרים היה נער גבוה למדי, קצת שמן, שטוב לבו היה שפוך על פניו המחייכות תמיד. הוא הצטיין בכל הלימודים, אפילו בציור ובהתעמלות... אך לא זה היה העיקר בעינינו אנו, חבריו לכתה, אלא הנכונות שלו לעזור לכל מי שנזקק לעזרה... בהפסקות היה מלמד אותנו ומכין אתנו את השיעורים... תמיד היה מוכן לעודד כל מי שרוחו נפלה. אינני זוכרת אותו כועס אפילו פעם אחת." |
||
| – שלומית לסקוב, לפנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, בני ברק 2010 עמ' 83 | ||
בשנת 1933 סיים את לימודי התיכון ובהמשך למד ביוכימיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1941 קיבל תואר דוקטור על עבודה בהדרכת מכס פרנקל.
ב-1939 סיים את קורס הקצינים (מפקדי המחלקות) של "ההגנה" ביבנאל, והיה אחראי על הצד המדעי במחלקת המחקר של הארגון. במאי 1948 מונה למפקד חיל המדע (חמ"ד) של צה"ל בדרגת סגן אלוף (אז דרגה אחת מתחת לאלוף).
כמדען[עריכה]
בשנת 1949 הצטרף למכון ויצמן למדע, שם הקים את המחלקה לביופיזיקה ועמד בראשה עד לבחירתו לנשיא ב-1973. בחלק מתקופה זו, בשנות החמישים היה חבר בשורת המתנדבים. הוא התגורר ופעל במכון ויצמן עד יום מותו. בשנים 1966–1969 כיהן כמדען הראשי במשרד הביטחון,[2] תפקיד חדש שהחליף את תפקיד היועץ המדעי לשר הביטחון שבו כיהן דוד ברגמן מאז קום המדינה. ועדה בראשותו בדקה את ארגון המחקר הממשלתי, ובין המלצותיה הייתה הקמת תפקיד המדען הראשי במשרדי הממשלה השונים. תפקיד המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר היה זרז חשוב בהתפתחות התעשייה עתירת הידע בישראל.
קציר ראה חשיבות גדולה בטיפוח החינוך המדעי, ועמד בראש הוועדה לקידום החינוך המדעי לנוער מהקמתה ב-1968 ועד לאחר פרישתו לנשיאות המדינה.
נשיא המדינה[עריכה]
במרץ 1973 נבחר קצ'לסקי כמועמדה של מפלגת העבודה לתפקיד נשיא המדינה, לאחר שניצח במרכז המפלגה את יצחק נבון. הוא היה מועמדם של יוצאי מפא"י, כדוגמת גולדה מאיר ופנחס ספיר, לעומת נבון, שהיה מועמד יוצאי רפ"י. באפריל 1973 נבחר על ידי הכנסת לנשיא המדינה, בהתמודדות מול אפרים אלימלך אורבך, והחל לכהן בתפקיד ב-24 במאי באותה שנה. קציר היה לנשיא המדינה הראשון שהתבגר בישראל. עם בחירתו, עברת את שמו מקצ'לסקי לקציר, בעקבות אחיו אהרן, שנרצח שנה קודם לכן.
קציר הנהיג את הענקת אות הנשיא למתנדב, ששני הזוכים הראשונים בו (ב-1974) היו יעקב מימון והאגודה למען החייל. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום כיפור. התבטאותו על אודות האחריות לניהול המהלכים לקראת המלחמה ב-24 בנובמבר 1973 – "כאשר יתלבנו כל המעשים שנעשו בקשר למלחמה, אני חושש שנמצא כי היו בהם מחדלים לא-מעטים. אסתכן ואומר – מחדלים צבאיים ומדיניים, מחדלים שכולנו אשמים בהם, משום שרצינו להיות בעולם אוטופי שלא היה זהה לחלוטין עם המציאות שחיינו בה" – ספגה ביקורת רבה מאחר שנתפסה כניסיון להמעיט באשמתם של ראשי המדינה והצבא ונזכרה כ"כולנו אשמים". ב-1977 אירח בארץ את נשיא מצרים אנואר סאדאת.
לאחר הנשיאות[עריכה]
ב-1978, לאחר תום תקופת כהונה אחת, פרש מהנשיאות וחזר לפעילות מדעית. בין השאר נטל חלק בהקמת המחלקה לביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1984 הצטרף למועצה האקדמית המייעצת של אורט כנשיא המועצה. בין השנים 1986–1990 שימש כנשיא אורט העולמי.
ב-30 במאי 2009 נפטר קציר בביתו שבמכון ויצמן ברחובות, בן 93 היה במותו. לבקשתו, לא נטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל אלא בבית העלמין ברחובות לצידה של רעייתו נינה.
פרסים[עריכה]
עבודתו המדעית זכתה להערכה רבה. בשנת 1950 זכה בפרס ויצמן למדע של עיריית תל אביב. בשנת 1959 קיבל במשותף עם תלמידו, מיכאל סלע, את פרס ישראל למדעי החיים. שנה מאוחר יותר נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וב-1961 הוענק לו פרס רוטשילד. על תרומתו בפיתוח של אנזימים מקובעים זכה קציר ב-1985 בפרס יפן. כמו כן קיבל תוארי כבוד מאגודות מדעיות ומאוניברסיטות שונות בעולם. ובשנת 1966 היה הישראלי הראשון שנבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. ב-1977 נבחר לחבר חוץ בחברה המלכותית הבריטית (הישראלי השני). משנת 1991 היה חבר כבוד באקדמיה הרומנית.[3] המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל נקראה על שמו בעודו בחיים.
משפחתו[עריכה]
אחיו הבכור, המדען פרופ' אהרון קציר, הצטרף עימו למכון ויצמן למדע והיה ראש המחלקה לחקר הפולימרים. הוא נרצח בשנת 1972 בהתקפת מחבלים יפנים בנמל התעופה לוד.
אשתו, נינה קציר, שנולדה בפולין ונפטרה בשנת 1986 בישראל, הייתה מורה לאנגלית ונודעה בשיטות ההוראה המודרניות שפיתחה. בעיתון "ג'רוזלם פוסט" פירסמה טור שהוקדש לבעיות ההוראה בשפה זרה. כרעייתו של נשיא המדינה יזמה מפגשים בין סופרי ילדים לבין ילדים. ביוזמתה נחגג בישראל שבוע הילד הבינלאומי, שבמסגרתו מספרות נשות דיפלומטים על ישראל לילדים בארץ מוצאן. לאחר מלחמת יום הכיפורים חוללה סערה זוטא, כאשר יזמה חלוקה של אלפי גיליונות "פלייבוי" לחיילים שבחזית.[4]
לזוג קציר נולדו שלושה ילדים: בן אחד, מאיר קצ'לסקי, המשמש פרופסור למתמטיקה בטכניון, ושתי בנות שהלכו לעולמן בגיל צעיר: הבת נורית מתה משאיפת גז והבת עירית שמה קץ לחייה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- אפרים קציר, סיפור חיים, ירושלים: כרמל, 2008.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אפרים קציר, באתר של נשיא מדינת ישראל
- אפרים קציר, באתר הכנסת
- אפרים קציר, באתר הסוכנות היהודית
- כרטיס אישי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- אפרים קציר, באתר "ניחוח ישראלי"
- פרס יפן לאפרים קציר: אנזימים מקובעים
- אפרים קציר בראיון לאתר ynet
- מת אפרים קציר, נשיא המדינה הרביעי, באתר ynet, 30 במאי 2009
- עפרי אילני, ברק רביד ושירות "הארץ", הנשיא הרביעי, אפרים קציר, הלך לעולמו, באתר הארץ, 30 במאי 2009
- איציק וולף, אפרים קציר נפטר בביתו, הלוויה תתקיים ברחובות, חדשות מחלקה ראשונה, 30 במאי 2009
- אבי בליזובסקי, הקהילה המדעית והחינוכית מתאבלת על מותו של פרופ' אפרים קציר, אתר הידען, 1 ביוני 2009
- אבי בליזובסקי, פרופ' אפרים קציר שנפטר הערב: "על שני דברים הצטערתי – על סגירת חיל המדע וסגירת העיתון מדע", אתר הידען, 31 במאי 2009
- אהוד גזית, חזון של מעצמת מדע, באתר הארץ, 8 ביוני 2009
- 40 שנה לבחירת הנשיא אפרים קציר: פרסומים בבלוג של ארכיון המדינה:
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אפרים קציר, סיפור חיים, עמ' 18.
- ^ עמוס כרמל, פרופ' אפרים קצ'לסקי - המדען הראשי של מערכת הביטחון, דבר, 22 ביולי 1966
- ^ רשימת חברי הכבוד באקדמיה הרומנית
- ^ פליטות פה, ליטוף לסאדאת ועיתוני פלייבוי, מעריב
| נשיאי מדינת ישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||||
- ביוכימאים ישראלים
- ביופיזיקאים
- חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- ישראלים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס רוטשילד
- זוכי פרס ישראל למדעי החיים
- זוכי פרס טשרניחובסקי
- זוכי פרס ויצמן
- לוחמי ההגנה
- נשיאי מדינת ישראל
- סגל מכון ויצמן למדע
- מדענים ראשיים במשרדי ממשלת ישראל
- עמיתים זרים של החברה המלכותית
- חברי האקדמיה הרומנית