שיחה:אבן בטוטה

הערך מעודכן בחלקו בתוכן המצגת שהוכנה על ידי קלריטה ואפרים חפץ. ציטוט התרגומים נעשה באישור טלפוני של משפחת חפץ . xxxxxxxx@netvision.net.il 15:33, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

משיחת משתמש:חגי אדלר

הקניון הוא נושא שולי בדובאי. מראה על חשיבות האדם בערך האישי. אני מציע להחזיר אותו לערך של האיש - ללא הרחבה שלו. מה דעתך ? ‏Daniel Ventura‏ 19:51, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

אפשר שורת אזכור אך לא פרוט כמה חנויות יש במפלס השני... חגי אדלר 20:02, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

החזרתי גם את המקור. שם יש הפירוט הטוב ביותר של המסע באפריקה באנגלית. הומלץ על ידי עורכי המצגת שהגיע אלי. תודה על שיתוף הפעולה. ‏Daniel Ventura‏ 20:54, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

אני לא מבין מדוע אתה מסיר את הקישור לקניון במאלי. זנ כבר המאמר השלישי שזכרו של הנוסע, פאר האיסלם, מוזכר על ידי הנצחת זכרו בקניון. הללואי שמישהו היה מכנה קניון על שם בנימין מטודלה ! העזרתי את הקישור רק בתור הערה. שתהיה מרוצה ‏Daniel Ventura‏ 11:29, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

לדעתי כל הפסקה על הקניון מיותרת, ופוגעת ברצינות של הערך. בכל אופן, פירוט התכולה של הקניון מיותר לחלוטין. אריה מלמד כץ • שיחה 14:36, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

אני אשאיר רק את פירוט האולמות לפי הארצות. ‏Daniel Ventura‏ 15:02, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

אורך המסע - 120,000 ק"מ

הנתון הזה מעניין ואנסה לבדוק אותו, לפי גוגל ארת:

1. מטנגיר למצרים, על שפת הים התיכון 4,200 , במצרים 3,000, ארץ ישראל סוריה 800 סוריה - מדינה - מכה 1.500 סה"כ 9,300 .
2. חצי האי ערב - 1,500 , בעירק 1,200 באירן 2,300 חזרה למכה 3,000. סה"כ 8,000.

מי שמוכן לבדוק סבירות, מוזמן ? ‏Daniel Ventura‏ 00:13, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

1. הדגל החמישי בתרשים: ממכה לעדן: 1,800 , מעדן למזרח אפריקה (עד זנזיבר) וחזרה 7,800 מעדן למצר הורמז וחזרה 5,400 - סה"כ 15,000 . מי מוכן לבדוק - לפחות בצורה גסה. ‏Daniel Ventura‏ 07:00, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

תן את כל המסע. לא נראה לי שתגיע ל-120,000 ק"מ. חגי אדלר 08:02, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

אני אעבוד על זה בשבוע הבא. יש עוד 7 דגלים (מסעות) והדגל ה-13 הדרך חזרה. ‏Daniel Ventura‏ 10:50, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

המסע להודו: מקרים לאסתרחן וחזרה לקונסטנטינפול - מקונסטנטינפול לסמרה 8,000 ק"מ מסמרה לדלהי 4,000 ק"מ סה"כ 12,000 ט.ל.ח. ‏Daniel Ventura‏ 23:47, 15 בספטמבר 2007 (IDT)

סיכום המסע: - הגעתי ללמעלה מ-100,000 ק"מ - נסיעה בקווים ישרים

גוגל ארת'. נראה כי כי ה-120,000 סביר. להלן החישוב. המיסופר הוא מספר המסע בערך - לא לפי הגמל:

1. 9,300
2. 8,000
3. 15,000
4. 6,000
5. 12,000
6. 3,000
7. 13,000
8. 5,000
9. 23,000
10. 2,000
11. 8,000

סה"כ : 104,300 ט.ל.ח. נא חוות דעתכם ‏Daniel Ventura‏ 21:15, 18 בספטמבר 2007 (IST)

תמונות

רוב המפות והתמונות לא קשורות לנושא הערך. כדאי להביא כאן רק מפות רלוונטיות שקשורות ישירות לאדם ולמסעותיו. א&ג מלמד כץ • שיחה 13:36, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

אני סבור כמוך. הבעיה שאין לי תמונות כאלה. פניתי למוסד החינוכי בצרפת לקבל רשות שימוש. למרות המכתב בצרפתית נמלצת טרם קבלתיתשובה . על דעת עצמי הגדרתי שתי תמונות בתור PD . שאר התמונות שהבאתי רק נועדו להמחיש את המסע. זה תמיד "הטוב שהוא האוייב הגדול של המצויין" - שבת שלום ושנה טובה. ‏Daniel Ventura‏ 17:20, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

יש כאן גם את בעית השימוש ההוגן - אם התמונות אינן קשורות ישירות לאבן בטוטה, קשה להגדיר את תמונת כיפת הסלע, לדוגמא, כ"שימוש הוגן" - שהרי יש לנו כמה תמונות בשימוש חופשי שניתן להשתמש בהן. דניאל צבי 02:50, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

כיפת הסלע - גירסה ישנה כזאת לא ראיתי. התמונות מעל למאה שנה. מהמאה ה-19 לפחות נדמה לי שאין בעיה. ‏Daniel Ventura‏ 04:40, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

ראה בפרק הבא. לקט התמונות הוא "1880- 1920".‏Daniel Ventura‏ 04:42, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

לדניאל צבי. תודה. החלפתי את התמונה. בחדשה רואים יפה את הסלע הבטלט עם הרשת. ‏Daniel Ventura‏ 08:32, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

הקדמת אותי בכחצי דקה. :) דניאל צבי 08:34, 9 בספטמבר 2007 (IDT)

אישור לציטוט

המקור שאני נעזר בו רבות הוא בשפה הצרפתית. האתר הוא מכון מחקר חינוכי: [1]

פרטי המכון החינוכי:

Educational project European “SOCRATES COMENIUS” - College Jules Ferry of Montlucon CONSERVATION AND TRANSMISSION OF the SCIENTIFIC KNOWLEDGE BETWEEN ANTIQUITY AND the REBIRTH Co-ordinating of the Project: Mrs. GIRAUD Martine. Organizer of the Project: Mr. GIRAUD Jean Author of the document: Mr. GIRAUD Jean. Setting in Web page: Mr. OLLIER Jean Pierre

פניתי בבקשה לצטט יותר מפות ותמונות. אם אקבל רשות הוסיף חומר טוב. בינתיים הרשתי לעצמי להשתמש רק בתמונות בודדות בתור PD. ‏Daniel Ventura‏ 17:23, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

הערות המוציא לאור של הפירסום לגבי המקור של התמונות והמידע הכללי:

We were likely to count in our family Auguste Dupont-Torinot who had the advisability of living in the Middle East between the years 1880 and 1920, in what it called “its Palestine” but which corresponds in fact to Syria, Jordan, Lebanon, Palestine, Israel and Egypt.Impassioned by these countries and their populations, it could have held a “newspaper” of its displacements… Unfortunately, it did not do it. But it addressed to its family a considerable correspondence which adds up hundreds of letters incredibly rich of information on the daily newspaper of these regions.y chance this correspondence comprises also a few hundreds of charts postal and photographs. We selected some of them because, at their sight, we said ourselves that this “Palestine” of the end of the XIXème century was not to be very different from that which Ibn Battuta could see. ‏Daniel Ventura‏ 20:57, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

להלן התשובה שקבלתי:

Your mall reached me well, but I could not alas answer it more early. I present myself, I am Jean Giraud, author of the texts and drawings appearing in the Coménius Projects of the site of our College.

Normally the use of my work does not encounter any opposition or objection. The only thing that I ask, it is that my name is mentioned as an author and that the address of our College is it as a source.

‏Daniel Ventura‏ 13:47, 10 באוקטובר 2007 (IST)

שם הערך

בהתחלה חשבתי שמדובר בערך בנושא גיניקולוגיה... P-: בברכה, גלעד (שיחה) 18:00, 7 בספטמבר 2007 (IDT)

ובהקשר אחר - השם הערבי ארוך בהרבה מהשם העברי - מה כתוב שם? דניאל צבי 16:48, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

לא יודע. העתקתי אותו כמו שהוא. אבדוק שנית. ‏Daniel Ventura‏ 20:52, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

גם בויקיפדיה האנגלית הוא כולל 6 מילים. ‏Daniel Ventura‏ 20:53, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

אוי, רק אל תשנו את השם... כל הבדיחה תהרס! (סתם, סתם) שנה טובה, גלעד (שיחה) 20:56, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

הרגת אותי עכשיו מצחוק!! :))) אליבאבא

כנ"ל שייקס - שיחה 15:50, 11 במאי 2009 (IDT)

עזרה בתעתיקי שמות

הי ונטורה, סאחה על עבודות השיפוץ. הערך כבר נראה נהדר! שים לב לשמות הבאים:

• סלאדין איוב = צלאח א-דין האיובי
• אלמליק אזהיר = אלמלכ אט'אהר (הכוונה לבייברס)
• סייף אדין טנקיז = סיף א-דין תנכיז
• "שיירות" ( caravaneer) = שיירות חאג'
• "ארץ החלונות והסורגים" (Al-Mashrabiyah) = תרגום קצת בעייתי. המונח "משרבייה" מתייחס לשבכות העץ העשויות שתי וערב אלכסוני, הנראות עד ימינו על חלונות בעיר העתיקה. אולי "ארץ שבכות העץ"? זה לא נשמע משהו... נסה לחשוב על משהו יצירתי.
• "מוחמד אבן טוגלוג" (Mohammed ibn Tughluq) - מוחמד אבן טוגלוק

עוד כמה הערות:

• לא הספקתי לקרוא הכל, אבל בפרק על ארץ ישראל אני כבר יכולה להעיד שאבן בטוטה כתב גם קצת שטויות... את חומות העיר, למשל, הרס דווקא אחיינו של צלאח א-דין, ששמו היה אלמלכ אל מועט'ם (מבטאים מוּעָזֶ'ם) עיסא בשנת 1219.
• יפה הוא מזכיר את תנכיז, ואולי שווה להזכיר שעד היום נראית בהר הבית "הכוס" שבנה תנכיז - מזרקה עבור המתפללים על הר הבית, שמימיה סופקו מאמת המים שבנה.
• התרגום "מוחמד עלה לגן עדן" לא נכון. הכוונה היא שהוא עלה לשמים במסגרת "המסע הלילי" וחזר בחזרה.
• לגבי מסורת עקדת יצחק - ממש מרתק! המסורת המוסלמית טוענת שמי שנעקד היה דווקא ישמעאל. שווה לבדוק את העניין ולברר מתי התפתחה המסורת הישמעאלית.
• לגבי השערתך על "הכנסייה הנוספת" - לא סביר בכלל שהמוסלמים התירו לנוצרים לעלות להר הבית, כדי לפקוד כנסייה כלשהי. כזכור, הנוצרים איבדו את ירושלים ב-1187, ולמרות שהמשיכו לגור בארץ ישראל, היה זה רק לאורך רצועה צרה בחוף הים התיכון. ב-1291 סולקו לגמרי מהארץ, כך שבימי אבן בטוטה סביר שלא נשאר הרבה מ"האוצרות" הצלבניים. מהי, אם כן, "הכנסייה הנוספת"? - לא ברור, וקשה להגיד. תמרה 09:23, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

לתמרה, תודה על הערות המאלפות. אנא הקדישי מעט זמן לבדיקת התיקונים ואם אפשר, אשמח לקבל הערות נוספות.

1. בשני נושאים ראו בפרק הבא. "התרגום "מוחמד עלה לגן עדן" לא נכון. הכוונה היא שהוא עלה לשמים במסגרת "המסע הלילי" וחזר בחזרה." ראי גם הציטטות. אולי עלה חזר ושוב עלה בסוף ימי חייו.
2. לגבי מסורת עקדת יצחק - ממש מרתק! המסורת המוסלמית טוענת שמי שנעקד היה דווקא ישמעאל. שווה לבדוק את העניין ולברר מתי התפתחה המסורת הישמעאלית. לא יודע מדובר על בן יחיד ? מי זה ?
3. מי הרס את חומות העיר. גירסה נוספת, כנראה נכונה הבאתי בהערה, כולל ציטוט המקור.
4. בנושא זה יש בעיה: לגבי השערתך על "הכנסייה הנוספת" - לא סביר בכלל שהמוסלמים התירו לנוצרים לעלות להר הבית, כדי לפקוד כנסייה כלשהי. כזכור, הנוצרים איבדו את ירושלים ב-1187, ולמרות שהמשיכו לגור בארץ ישראל, היה זה רק לאורך רצועה צרה בחוף הים התיכון. ב-1291 סולקו לגמרי מהארץ, כך שבימי אבן בטוטה סביר שלא נשאר הרבה מ"האוצרות" הצלבניים. מהי, אם כן, "הכנסייה הנוספת"? - לא ברור, וקשה להגיד"

אבל שימי לב גם בדמשק, אישרו לנוצרים להתפלל במסגד הגדול אחרי שנכנעו. ייתכן שהשאירו להם איזה כנסייה גם באזור הר הבית. הרי לפי המסורת שלנו היה בית כנסת על הר הבית בתקופה ההיא. מדוע שלא תהיה כנסיה ! המשך מהמה. הנושא מרתק. לא ידעתי עליו הרבה עד לפני שבוע. ‏Daniel Ventura‏ 15:11, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

מוחמד וגן העדן יצחק וישמעאל

בהמשך להערה לעיל של תמרה .בספר המסעות כתוב, כי כיפת הסלע יהיה המקום ממנו הנביא נקרא לגן עדן. אתקן בהתאם. בצרפתית:

Dieu en fit le troisième Lieu Saint de l’islam après La Mecque et Médine et en fit aussi le lieu de l’ascension du Prophète quand il fut rappelé au Paradis ובתרגום אנגלי:

God made of it the third Holy Place of Islam after Mecque and Médine and made of it also the place of the rise of the Prophet when he was recalled to the Paradise

תודה על הערה. ‏Daniel Ventura‏ 14:45, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

עדכון נוסף: בצרפתית:

« Au centre du Dôme se trouve le Rocher béni d’où le Prophète réalisa son ascension vers le Paradis (Selon la tradition c’est aussi sur ce Rocher que Dieu aurait demandé à Abraham de sacrifier son fils unique). באנגלית:

“In the center of the Dome is the blessed Rock from where the Prophet carried out his rise towards the Paradise (According to the tradition it is as on this Rock as God would have asked Abraham to sacrifice his only son).

1. כלומר מכיפת הסלע הוא עלה לגן עדן.
2. אשר לעקידת יצחק, כתוב שאברהם הקריב את בנו היחידי. מי זה: יצחק או ישמעאל.

תודה. ‏Daniel Ventura‏ 14:58, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

תבנית:מגלה ארצות

יצרתי תבנית כזו. ראה דוגמה בארנסט שקלטון. אנא הוסף אותה לערך נאה זה. חגי אדלר 15:28, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

איך הגעת בטבלה ל-12 מסעות? על הגמל במאלי באתר כתוב 15, כך שאני מניח 15 מסעות. שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. חגי אדלר 21:08, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

קודם כל שנה טובה לך. וסליחה על כל אי ההבנות. אשר לתבנית, אעדכן אותה כאשר אסיים לכתוב את הערך. אני חושב שארשום את המספר המקסימלי 15. יש רק בעיה איך אסביר כי בערך איחדתי מסעות. אולי אכתוב כך : 15 (בערך צומצו ל-8) מה דעתך ? שוב, שנה טובה לך ולכל בני משפחתך. דני. 23:24, 11 בספטמבר 2007 (IDT)

עריכה|פירוט יתר

הוצבה בערך תבנית: "עריכה|פירוט יתר. זה ערך, לא ספר". אכן יש לה בסיס. עברתי על מחציצת הערך ומחקתי משפטים בודדים. אעשה זאת גם לגבי שאר הערך. אבקש את תשומת הלב להערה הבאה: אבן בטוטה מסיים בארצות, שבחלקן, אינן מוכרות לקורא ישראלי ואינן מוכרות כלל באשר לתקופת בנטוטה - ימי הביניים. אם ארשום רק תקציר לא ניתן יהיה להבין את מהות הביקור. אפרט בדוגמאות:

1. דרכי ההפלגה באוקיאנוס ההודי בתקופתו.
2. על תורכיה בין הביזנטיון לבין העותומניות - לא מצאתי מקור אחר.
3. החורבן המונגולי של תחום השליטה המוסלמי.
4. סחר העבדים: בזנזיבר, ברוסיה, בתורכיה ובנגלדש. ממש תופעה עולמית - לפי אבן בטוטה אולי הכרחית בגלל מצוקת ההורים.
5. לא הרחבתי את נושא המגפה השחורה, שאבן בטוטה מרחיב, שכן יש מקורות אחרים, אם כי לא על ההתפשטות במדינות האיסלם.
6. הסיור ברוסיה ובאסיה התיכונה. אין מקור אחר. אפילו הערים לא מצויות בויקיפדיה.

1. ההשתלטות המוסלמית על הודו - איך זה בוצע - מקור לא ידוע.
2. סין - לא הבאתי פרוט רב ואולי אקצר אם אמצא כי הכל כתוב בערך העיר האסורה.
3. האיים המלדיביים - פנינה להכרת מהות השליט המוסלמי.

אם מישהו חושב שניתן לקצר, בבקשה. רק לא בפרק על ארץ ישראל. ‏Daniel Ventura‏ 04:35, 23 בספטמבר 2007 (IST)

בתור התחלה, אתה מתבקש שלא להשתמש במספור אלפבתי בשמות הכותרות. דניאל ב. 04:39, 23 בספטמבר 2007 (IST)

אין בעיה. תציע לי אלטרנטיבה. יש מסע "מלא" כפי שאני מתאר אותו ויש כאלה עשרה ןלכן יש עשרה מסעות. ויש מסע במפה אינטרקטיבית, שבקשתי רשות לשים אותה באתר וטרם נענתי ובה יש 15 גמלים: כל גמל מפת המסע והתיאור. אני מבקש לכלול את שני המיונים. אשמח לכל פתרון. ‏Daniel Ventura‏ 05:26, 23 בספטמבר 2007 (IST)

סודר. ‏Daniel Ventura‏ 11:35, 23 בספטמבר 2007 (IST)

הפתיח מאוד ארוך, הייתי מציע להוריד את החלקים הבאים מן הפתיח:אבן בטוטה ערך את מסעותיו בתור הזהב של האסלאם, עידן ימי הביניים, שבו הייתה לאסלאם עדיפות על פני אירופה בתחום הטכנולוגי והתרבותי. בין השאר הוא מתאר את מהלכי יורדי הים המוסלמים באוקיינוס ההודי ומציין כי הכירו היטב את משטר רוחות המונסונים וידעו להיעזר בו בבואם לשוט בין ים סוף לאוקיינוס ההודי וממנו לים סין הדרומית.

אבן בטוטה נולד בשנת 1304 בטנג'יר שבמרוקו. הוא היה בן למשפחה של קאדיים. כשהיה נער למד את הקוראן ביסודיות ולמד משפט דתי וספרות [2]. בגיל 21, כשכבר היה בקיא ומומחה בדת החליט אבן בטוטה לעלות לעיר המוסלמית הקדושה מכה במטרה לקיים את מצוות החאג'. וכך התחיל סיפור מסעותיו: "יצאתי למסע לבדי, ללא שום רֵעַ‏‏ שאוכל להתעודד מחברתו, ללא שיירה שאליה אוכל להצטרף...אבל נדחפתי על ידי אותו דחף בלתי נשלט ואותה תשוקה הפועמת בליבי".

העלייה למכה הייתה דרך חופי צפון אפריקה ומצרים. הוא ניסה לחצות את ים סוף ללא הצלחה, והמשיך למכה בדרך היבשה: ארץ ישראל - שם ביקר בירושלים - המשיך לסוריה. בדמשק למד נימוסים בינלאומיים שעתידים היו לאפשר לו להתקבל בחצרות המלוכה. משם עבר בשיירה מאובזרת היטב את מדבר ערב והגיע למכה בפעם הראשונה. בדרך למכה השלים את הידע של הדת והחוק האיסלמי אצל מורי הלכה במצרים, בסוריה ובחצי האי ערב.

ממכה נסע בשיירה לעיראק, עבר במקומות הקדושים לאסלאם השיעי שלא הכיר עד אז. כאן הכיר תחום אחר של דת האסלאם : הסופיות (Sūfī). הוא המשיך לצפון איראן ועלה לרגל למכה, בפעם השנייה. לאחר מנוחה ולימוד נוסף בכתבי הקודש יצא להפלגה ימית דרך ים סוף. ערך ביקור יסודי בתימן, מעדן הפליג לחופי מזרח אפריקה, שם עסק בסחר מוצרים מהמזרח הרחוק, חזר לנמל עדן, ערך ביקור בערי דרום חצי האי ערב ושב למכה, פעם שלישית. שליט הודי שהתאסלם הזמין אותו להיות מורה הוראה בחצרו. הוא נסע להודו בדרך היבשה, וחצה את הארצות : ארץ ישראל, סוריה, אסיה הקטנה ומשם המשיך לצפון הודו, דרך אפגניסטן של היום. לאחר מכן, המשיך במסעותיו לדרום והגיע לחוף "מַ‏לַ‏בָּ‏‏ר" בדרום מערב הודו, עבר את חופי סומטרה ובסופו של המסע הגיע לסין. הוא חצה חזרה את אסיה והגיע לטנגיר. מסלול נוסף של נסיעות הוא עשה למרוקו, ספרד , ירד לטריטוריות מוסלמיות של אפריקה : סודאן, שכונתה "ארץ השחורים" והממלכות השחורות במדבר סהרה. הוא הגיע ל טימבוקטו (Tombuctú), היום במאלי. בסיום המסע הוא סיפר את קורותיו ותיאור המקומות הועלה על הכתב.

אבן בטוטה קבע לעצמו עקרון: "לעולם לא לעבור שנית בתוואי שעבר בו פעם". שלא כמו נוסעים אחרים, לא הייתה לו מטרה אחת: עלייה לרגל, מסחר או לימוד. הוא רצה להכיר אנשים חדשים ומקומות חדשים. אמצעים כספיים לנסיעה לא היו לו, אך היותו איש דת והמוניטין שרכש לעצמו תוך כדי המסעות אפשרו לו לממן את נסיעותיו. לאופיו הידידותי האישי שלו הייתה תרומה נכבדה לכך.

מסעותיו למכה ולעולם הרחב התפרסמו בכך שחפפו את "משולש האזורים" שבהם ביקר מרקו פולו: אסיה הקטנה, מזרח אפריקה והמזרח הרחוק. המוניטין של אבן בטוטה בעולם המוסלמי הוא ניכר. על שמו נקראו אמצעי תחבורה, רחובות ואפילו חנויות לממכר מזון מהיר. בשנת 2005 הוקם בדובאי מרכז הקניות הגדול ביותר במזרח התיכון על שמו.

ובמקום זאת: אבן בטוטה (בערבית: אבו עבד אללה מחמד אבן בטוטה; أبو عبد الله محمد ابن بطوطة) (נולד ב-24 בפברואר 1377/1368-1304) היה מלומד מוסלמי-סוני ומלומד גם בפילוסופיה של המשפט ממוצא ברברי. אך הוא נודע בעיקר כתייר מפורסם, שערך מסעות ארוכים מאוד. במסעותיו עבר מרחק אדיר של 117,000 קילומטרים, מסעות אלה נמשכו כ-30 שנים. במסעות אלה כיסה כמעט את כל העולם המוסלמי, צפון אפריקה, מערב אפריקה, דרום אירופה, מזרח אירופה, המזרח התיכון, תת היבשת ההודית, מרכז אסיה, דרום אסיה ואיזור סין. אבן בטוטה ערך עשרה מסעות, שכיסו מקומות שונים בעולם.

אבן בטוטה נולד בשנת 1304 בטנג'יר שבמרוקו. הוא היה בן למשפחה של קאדיים. כשהיה נער למד את הקוראן ביסודיות ולמד משפט דתי וספרות. בגיל 21, כשכבר היה בקיא ומומחה בדת החליט אבן בטוטה לעלות לעיר המוסלמית הקדושה מכה במטרה לקיים את מצוות החאג'. וכך התחיל סיפור מסעותיו: "יצאתי למסע לבדי, ללא שום רֵעַ‏‏ שאוכל להתעודד מחברתו, ללא שיירה שאליה אוכל להצטרף...אבל נדחפתי על ידי אותו דחף בלתי נשלט ואותה תשוקה הפועמת בליבי".

עם זאת, יש עוד דברים שניתן לפרטם בפתיח, אך זה מעיק שיש את מגילת אסתר בפתיח בלבד. בברכה, יוחאי א. 21:19, 17 באוקטובר 2007 (IST)

סודאן

בפרק על המסע האחרון כתוב:"לאבן בנטוטה נותרו שתי ארצות עם אוכלוסייה מוסלמית שעדין הוא לא ביקר: ממלכת גרנדה, השארית של ספרד המאורית, ממלכת מאלי ומערב סודאן."

השם סודאן מציין שני דברים שונים - ארץ סודאן שנמצאת מדרום למצרים, וכן חבל הארץ המדברי-למחצה שמדרום לסהרה, לכל רוחב אפריקה. לדעתי הכוונה פה למשמעות השנייה ולכן מדובר על שתי ארצות ולא שלוש. (ממלכת מאלי שכנה במערב חבל הסודאן).

ערך מומלץ

אני סבור שניתן להפוך את הערך הזה לערך ממולץ. כל מה שצריך לעשות הוא רק לבצע הזחה לתמונות השונות כדי שהערך יראה יפה יותר. לגבי מי שכתב שהערך סובל מפירוט יתר - זוהי אנציקלופדיה ולא מילון או אנציקלופדיה לנוער! אנחנו מעוניינים כאן בערכים ארוכים ומפורטים ככל הניתן. מה דעתכם? בברכה, Bravo123 16:40, 26 באוקטובר 2007 (IST).

אני מסכימה עם בראבו, הערך הזה בהחלט ראוי להיות ערך מומלץ ואין שום סיבה לקצץ במידע כשיש מה לכתוב! אני מסירה את תבנית השכתוב. בברכה, יסמין 14:47, 2 בדצמבר 2007 (IST)

כבר התייאשתי משיפור הערך

כבר התייאשתי משיפור הערך למרות המאמץ הרב שהשקעתי בו. הפסקי את המעקב. רק עכשיו ראיתי כי אנשים טובים העירו לי הערות מועילות. אגש לנושא בזמן הקרוב, כאשר אסיים נושא שאני בתהליך ההשלמה : השומרונים , הר גריזים והמוזיאון השומרונים.

אנסה לשפר את הערך ככל האפשר. אנא המתינו בסבלנות ותודה על ההערות. דני. ‏Daniel Ventura‏ 00:49, 1 בנובמבר 2007 (IST)

הסרתי מהערך המון תמונות שלא היה ביניהן ובין אבן בטוטה שום קשר. עדיין, רוב אלה שנשארו גם הן לא ממש רלוונטיות ודורשות עיון נוסף. החלפתי את תבנית העריכה בתבנית שכתוב - הערך בלתי קריא לחלוטין. ‏odedee • שיחה 02:09, 3 בנובמבר 2007 (IST)

בכל מקרה יישר-כח על העבודה. ‏Daniel Ventura‏ 18:19, 3 בנובמבר 2007 (IST)

הסרת תבנית השכתוב

אני סבורה שאין לתבנית השכתוב מקום בערך. הערך מרתק וכל פרט בו מוסיף ולא גורע. יש בעיה קטנה עם ניסוח אך אני בטוחה שאפשר לפתור אותה ללא הצבת תבניות מבישות על ערך מעולה. בברכה, יסמין 14:55, 2 בדצמבר 2007 (IST)

השמטת תאורי המקומות מהערך

הועבר מדף שיחה ‏Daniel Ventura‏ 10:27, 5 בדצמבר 2007 (IST)

שלום לך, החבר טבאריש יותר מתאים !תוספת שלי ‏Daniel Ventura‏ 10:27, 5 בדצמבר 2007 (IST) דניאל

אתה עושה מלאכה יפה. עם זאת, אני מעט רוגז עליך. מדוע אתה מקצר את הערך אודות אבן בטוטה במקום להמשיך ולהרחיבו?

אני מבקש אותך להשיב את כל הקטעים הקודמים שהשמטת בעריכותיך האחרונות, ולהמשיך ולפרט אודות מסעותיו של הגיאוגרף הערבי ככל שתוכל. הערך אומנם ארוך מאד, אבל כשתסיים לחבר אותו ותודיע על כך, נוכל לפצלו למספר ערכים והמידע לא יאבד. הבעיה בויקיפדיה מעולם לא היתה בעיבוד החומר אלא באיסופו, ומי כמוך יודע לאגור כמויות נכבדות של אינפורמציה בנידון.

אני מפציר בך להקדיש עוד זמן לאבן בטוטה, ואם ישנן סוגיות שאתה מעוניין לברר, תוכל לפנות אליי.

אל לך גם להתרגש מכל התבניות המעצבנות שמוסיפים חברים אחרים לערכים שעליהם הינך עמל. במקרה דנן, הצדק באמת עימם. הערך ארוך יותר מדי, אבל זהו אינו חיסרון חלילה. אנו ניצור ממנו כמה ערכים ונתאים אותם לאנציקלופדיה.

חזק ואמץ, בן הטבע 09:27, 5 בדצמבר 2007 (IST)

תודה על המחמאות ועל העידוד. ולגופו של עניין:

1. אם תשים לב לערך, אני כמעט לא השמטתי דבר. פשוט, בכל מקום שהוא מבקר ומביא תיאור לש המקום, אני מעביר רק את הסקירה שלו על העיר לערך של העיר, תוך מתן קישור מתאים.
2. תיכף אוסיף דוגמאות אחדות.
3. הערך היא ארוך מדי 102 ועתה הוא 62 - פשוט יותר נח לקריאה.
4. אחרי שקבלתי אישור מהאתר הצרפתי לשים את המפה האינטרקטיבית בערך, לקורא קל להגיע לכל חלק בסיור שהוא מוצא בו עניין.

חג אורים שמח. ‏Daniel Ventura‏ 10:01, 5 בדצמבר 2007 (IST)

כאמור, היכן שמצאתי בערך תאור נטו של מקום, אעברתי את התאור לערך של המקום. ציינתי את העובדה שזה תאורו של המקום בפני הנוסע המולמי אבן בטוטה.

להלן רשימת הקשרים המצויים בערך, אשר אליהם אעברתי חלקים מהערך.

1. ירושלים תחת השלטון הממלוכי היא עיר קטנה
2. מתאר את דמשק בתקופה הממלוכית
3. אסיה הקטנה במאה ה-14
4. מתאר את הודו במאה ה-14
5. מתאר את האיים המלדיביים במאה ה-14
6. תאור של הביורוקרטיה הסינית במאה ב-14

תודה למעירים ולמעודדים. אעביר פרק זה לדף השיחה של הערך. חג חנוכה שמח. ‏Daniel Ventura‏ 10:27, 5 בדצמבר 2007 (IST)

כשתסיים להרחיב את הערך, הודע נא לי. נשים תבנית של "נא לא להפריע" ונתחיל לעבוד יחדיו שלב אחר שלב. את המפה אתאים מאוחר יותר לקורא העברי. לא כולם למדו באליאנס ואני מניח שהחבר'ה הצרפתים לא יכעסו בשל כך.

לי אין כל מקורות כתובים על אבן בטוטה, כך שאיאלץ להטרידך בכמה שאלות מפעם לפעם. בתחילה נעמול על תיאור המסע. לקראת סיום, עלינו להקדיש פרק נרחב לחשיבות מסעותיו בראי הגיאוגרפיה, וכמובן נעמוד על אישיותו. בן הטבע 19:34, 5 בדצמבר 2007 (IST)

יש רק מקור אחד והוא בצרפתית. המפה האינטרקטיבית חשובה ביותר. ממנה אפשר להגיע ישירות לפרק מתאים. אחרת מבזבזים זמן על איתור הפרטים. אני לא אהיה בבית עד יום ראשון כך שלא נוכל לקדם את הנושא עד אז. מייל ‏Daniel Ventura‏ 19:58, 5 בדצמבר 2007 (IST)

מגלה ארצות?

איזה ארצות לא נודעות גילה אבן בטוטה? להבנתי, אבן בטוטה היה תייר במלוא מובן המילה, הוא נסע הרבה, אך כל המקומות בהם ביקר היו מוכרים לעולם המוסלמי והמערבי. לכן, ספק אם הקטגוריה הזו מתאימה לו. האנציקלופדיה העברית הגדירה אותו לדעתי במדויק: "גיאוגרף ותייר מוסלמי"--‏Golf Bravo‏ 19:37, 10 בינואר 2008 (IST)

נכון. אתקן זאת כמו עוד שורה ארוכה של שינויים שאני עומד לבצע בערך. ‏odedee • שיחה 02:54, 11 בינואר 2008 (IST)

שגיאות בערך

התחלתי לעבוד על הערך ויש בו כל מיני אמירות מוזרות. אני מציב כאן שאלות שונות לגבי תוכן לא ברור שנתקלתי בו. מידע שלא יתברר כנכון בוודאות - יוסר מהערך. ‏odedee • שיחה 05:19, 11 בינואר 2008 (IST)

1. נאמר כי בטוטה "פגש מוסלמים אחרים, מהגזע הארי". איזה מוסלמים הצליחו להשתייך לגזע הארי, ועוד במאה ה-14?
2. נאמר כי "הגיע לעיר המוכרת לו בהודו - קליקוט (Calicut). הוא חצה את הים האדום, נחת בחוף עומאן ועלה לרגל למכה". רק מה, הים האדום אינו מפריד בין הודו לבין חצי האי ערב. אם נוחתים בעומאן, כלל לא עוברים בו. או שנחת בעומאן, או שחצה את הים האדום. לא שניהם.
3. "הוא חפץ לראות את בגדד מתאוששת מהחורבות שעשו בה המונגולים לפני 11 שנה" - ו??? הגיע אליה? ראה אותה? התאוששה?
4. האומנם הפיל המוות השחור 2,400 איש ביום, אותו מספר בדיוק, גם בדמשק וגם בקהיר? ב-en:Black_Death#Europe and Middle East כתוב שבשיאה הפילה המגפה 1,000 איש ביום בדמשק. מהיכן המספרים? האם זהו ציטוט של אבן בטוטה? מקור אחר? איזה?
5. הכרונולוגיה בקהיר לא ברורה. אם הגיע אליה אחרי המוות השחור ב-1348, מה הקשר למפלתו של שליט המגרב ב-30 באוקטובר 1340?
6. "בן למשפחה של קאדי" - לא מצאתי לכך שום מקור, הסרתי את המשפט.
7. "אביו בטנג'יר במצב אנוש" - מצאתי כי כשהגיע לדמשק נאמר לו כי אביו בין המתים מזה 15 שנה, שזה אומנם מצב אנוש מאוד, אבל בכל זאת. תיקנתי את הכתוב, אם יש מקור שלפיו אביו עוד חי אז, נא להביאו.
8. בפרק "מטנג'יר למכה" - כתוב שיצא מטנג'יר לקהיר. אבל בהמשך מתואר מסע אל אלכסנדריה, וממנה דרומה לסודאן. היה בקהיר או לא?
9. בפרק "מעיראק לאפריקה" נכתב "בטוטה למד את דרכי רוחות המונסון באוקיינוס ההודי שהן "המנוע והסוד" המאפשר את השיט באוקיינוס ההודי והכרת תנועתן מאפשרת את הניווט בים.". הפרק דן במסלול מכה-ג'דה-צנעא-תעיז-עדן-ג'יבוטי-סומליה-זנזיבר-טנזניה-עומאן-מיצרי הורמוז-תימן-מכה. האם המונסונים מנשבים לחופי מזרח אפריקה או חצי האי ערב? הסרתי את המשפט.
10. על האיים המלדיביים נכתב "המדינה, שזה עתה קיבלה על עצמה את האסלאם". אבל בערך על המדינה כתוב שקיבלה על עצמה את האסלאם 200 שנה קודם לכן. מה ההסבר לסתירה זו?
11. נכתב כי "חפץ לראות את בגדאד מתאוששת מהחורבות שעשו בה המונגולים לפני 11 שנה". לפי זה המונגולים החריבו את בגדאד בערך ב-1330. אבל על פי en:Battle of Baghdad (1258), זה קרה שבעים שנה קודם. איפה הטעות?
12. מוחמד אבן טוגלאק - בעצת Drork שיניתי את התעתיק מטוגלג לטוגלאק ותיקנתי כי היה הסולטן של דלהי, ולא של מכה כפי שהיה כתוב.
13. לאחר מספר ימים שלא הובא מקור לקביעה "במרוצת המסע ערך רשימות", הסרתי אותה.

ראה תשןבה בפרק מטה

אפשר להציג שאלות עם בלי איומים"יוסר מהערך" ובלי ביטויים מעליבים "כל מיני אמירות מוזרות" ולגופו של עניין:

1. כי בטוטה "פגש מוסלמים אחרים, מהגזע הארי". איזה מוסלמים הצליחו להשתייך לגזע הארי, ועוד במאה ה-14?

תשובה: קרא את הערך הגזע הארי ותבין. אם לא הבנת עד כה להלן הסבר קצר: ההודים הם ממוצא ארי וחלקם קבלו על עצמם את דת האיסלם וכן סוחרים ממוצא הודי שהתאסלמו והיו לסוחרים בחופי מזרח אפריקה.

1. נאמר כי "הגיע לעיר המוכרת לו בהודו - קליקוט (Calicut). הוא חצה את הים האדום, נחת בחוף עומאן ועלה לרגל למכה". רק מה, הים האדום אינו מפריד בין הודו לבין חצי האי ערב. אם נוחתים בעומאן, כלל לא עוברים בו. או שנחת בעומאן, או שחצה את הים האדום. לא שניהם.

תשובה: אכן במקום הים האדום יש לרשום האוקיאנוס ההודי אות הים האדום להוסיף בסוף הקטע התיקון יהיה כדלקמן: "המסלול חזרה היה כדלקמן: אבן בטוטה הפליג מעיר הנמל הסינית הנגצאו (hangzhou), ירד דרומה דרך ים סין הדרומי הגיע למצרי מלקה, חלף על פני איי סומטרה והגיע לעיר המוכרת לו בהודו - קליקוט (Calicut). הוא חצה את האוקיאנוס ההודי, נחת בחוף עומאן . עבר את מצר הורמוז ונחת בעיראק. משם הוא המשיך את מסעו ביבשה: בגדד, דמשק, עזה קהיר ושוב חצה את [[הים האדום ועלה לרגל למכה. מאלכסנדריה ישוט בספינה לטוניס, ספרד, סרדיניה, מרוקו וישוב לביתו בטנג'יר

1. נאמר: "הוא חפץ לראות את בגדד מתאוששת מהחורבות שעשו בה המונגולים לפני 11 שנה" - ו??? הגיע אליה? ראה אותה? התאוששה?" אחזור לתרגום הצרפתי ותקבל כאן תשובה.
2. נאמר: האומנם הפיל המוות השחור 2,400 איש ביום, אותו מספר בדיוק, גם בדמשק וגם בקהיר? ב-en:Black_Death#Europe and Middle East כתוב שבשיאה הפילה המגפה 1,000 איש ביום בדמשק. מהיכן המספרים? האם זהו ציטוט של אבן בטוטה? מקור אחר? איזה? כנ"ל מייד אחזור.
3. #הכרונולוגיה בקהיר לא ברורה. אם הגיע אליה אחרי המוות השחור ב-1348, מה הקשר למפלתו של שליט המגרב ב-30 באוקטובר 1340? כנ"ל מייד אחזור.

אולי תהיה מוכן להתנהג כבן אדם ולנהל דו-שיח בצורה תרבותית. ‏Daniel Ventura‏ 09:11, 11 בינואר 2008 (IST)

אני תרבותי מאוד. אבל סבלנותי לכתיבה שנעשית ללא בדיקה ואימות, ותוצאתה שגיאות וערך גרוע, מעטה ביותר. ‏odedee • שיחה 09:58, 11 בינואר 2008 (IST)

הקטע עם הארים

הוא מתיחס לאירנים ולא להודים שגם הם בחלקם מהגזע הארי: "Son voyage en Perse et Mésopotamie le fit " sortir " pour la première fois du monde musulman auquel il était habitué. Il traversa le Tigre près de son embouchure et là, il se retrouva sur le territoire qu’un peuple " à peau claire ", les Aryens, avaient conquis il y a si longtemps que tous souvenirs d’eux avaient disparu, sauf le nom qu’ils avaient donné au pays : l’Iran. A partir de là, tout ce qu’il voyait et entendait " les visages, la langue, le style des minarets, les gouvernements, les arts… " tout cela était bien islamique… mais pas exactement d’un Islam qui lui était familier. En fait le pays subissait l’influence mongole imposée par les conquérants : les Il-khans מקור ‏Daniel Ventura‏ 09:22, 11 בינואר 2008 (IST)

קרא את הגזע הארי שהפנית אותי אליו. אם מדובר במונח מהמאה ה-19, כיצד הוא רלוונטי לבני המאה ה-14? ‏odedee • שיחה 09:59, 11 בינואר 2008 (IST)

אבן בטוטה כתב "les Aryens". הטקסט מדבר על "" à peau claire ", בעלי העור הלבן ‏Daniel Ventura‏ 10:27, 11 בינואר 2008 (IST)

יפה. אתה עדיין חושב שהיה נכון לקשר אל הגזע הארי? ‏odedee • שיחה 10:57, 11 בינואר 2008 (IST)

חיובי. הגזע הוא אותו הגזע - גם אז וגם היום. המשמעות השתנתה. השם הוא במקום - התרגון הצרפתי מאשר זאת . האם הקישור מפריע לך ? ‏Daniel Ventura‏ 18:22, 12 בינואר 2008 (IST)

לא. למונח "הגזע הארי" יש משמעות מסוימת מאוד, שמוסברת בערך הזה בפירוט, וקישור אליו הוא מוטעה לגמרי. אני מקווה שתקרא אותו כפי שהצעתי, ותבין מדוע הקישור הוא שגיאה. ‏odedee • שיחה 20:15, 12 בינואר 2008 (IST)

מספר הקורבות ליום מהמוות השחור בדמשק

להלן הקטע:"Voici d’ailleurs ce qu’il en rapporta en tant que témoin des faits : " J’arrivai à Horns et découvrit que la peste avait déjà frappé la ville. Trois cents personnes décédèrent le jour de mon arrivée… Je me rendis à Damas et y arrivai un mercredi. Cela faisait déjà trois jours que la population jeûnait… Le nombre de morts s’était élevé jusqu’à 2 400 par jour… ". Le commerce et la vie de la cité s’étaient complètement arrêtés. Les populations n’avaient plus qu’un espoir : compter sur la miséricorde divine pour que l’épidémie prenne fin. " Les gens se rassemblèrent dans la Grande Mosquée jusqu’à ce qu’elle soit " pleine à craquer " et ils passèrent toute la nuit à prier Dieu… après quoi ils quittèrent le Lieu Saint en serrant le Coran dans leurs mains… Tous les habitants, quelle que soit leur croyance s’étaient réunis pour prier, les Juifs avec le Livre des Lois et les Chrétiens avec leurs Evangiles… Tous imploraient Dieu à travers les textes de leurs Livres Saints et le souvenir de leurs Prophètes מקור ‏Daniel Ventura‏ 09:27, 11 בינואר 2008 (IST)

מספר הקורבות ליום מהמוות השחור בקהיר

יש טעות - 24,000 נא לתקן. הנה המקור: "Malgré cette épidémie terrible, Ibn Battuta poursuivit sa route jusqu'au Caire. La ville venait juste d’être atteinte à son tour et le nombre de victimes était devenu affolant : " Enfin, plus tard, quand je passai au Caire, on m’apprit que dans la ville, au plus fort de la pandémie, la peste avait fait 24 000 victimes par jour. Tous les gens que j’y avais rencontré (à l’aller) étaient morts… Puisse Dieu les avoir accueillis en son Paradis… " Puis il remonta le Nil dont la vallée semblait ne pas avoir été touchée par l’épidémie. Traversant la Mer Rouge, il débarqua à Jidda en Arabie et continua vers La Mecque comme si de rien n’était ! Il resta trois ou quatre mois dans la Ville Sainte où la peste faisait rage, apportée là par les caravanes de pèlerins. Il alla tous les jours sur les Lieux Saints pour y prierמקור ‏Daniel Ventura‏ 09:30, 11 בינואר 2008 (IST)

נו, מה זה אפס בין חברים. בסה"כ טעות של פקטור עשר! בספר הזה על המוות השחור מצוין כי לדברי אבן בטוטה נאמר לו שמתו 21,000 איש בקהיר כל יום, והספר הזה נראה לי מקור יותר רציני מהאתר הזה - אלא אם כן יש לך את הספר של אבן בטוטה ואכן כתוב בו 24,000. אציין גם שבספר שקישרתי אליו נכתב כי אבן בטוטא מת ב-1368 ולא ב-1377 ככתוב בערך. בוויקיפדיה האנגלית מופיעים שני התאריכים. האם הייתה לך סיבה לציין רק תאריך אחד? ‏odedee • שיחה 10:04, 11 בינואר 2008 (IST)

המקור שלי הוא האתר הצרפתי. הקטע מצוטט לעיל. אשר לתאריך המוות: בחר את אשר יימצא חן בעינך. זה לא הנושא. ‏Daniel Ventura‏ 10:35, 11 בינואר 2008 (IST)

הערך הזה לא צריך לשקף מה שיימצא חן בעיני. הוא צריך לשקף את המידע האנציקלופדי הידוע על האיש. אם יש סתירה בקשר למה שידוע, צריך לתאר אותה, לא להעלים מה שלא מתאים לנו. וכל זה בהחלט חלק מהנושא. אם זה לא ברור, הנושא הוא כתיבה חסרת אחריות ללא בדיקת הנתונים, שתוצאתה היא הכנסת שגיאות ויצירת ערך גרוע. ‏odedee • שיחה 10:52, 11 בינואר 2008 (IST)

ידידי המלומד, מידע מלפני 700 שנה, אשר נעבר בשיטה המתוארת בערך, ספק יעמוד בקריטריונים של "המידע האנציקלופדי". לכן גם המשפט הפוגע הבא: הנושא הוא כתיבה חסרת אחריות ללא בדיקת הנתונים, שתוצאתה היא הכנסת שגיאות ויצירת ערך גרוע." הוא לא במקומו. ‏Daniel Ventura‏ 18:27, 12 בינואר 2008 (IST)

המידע עומד מצוין בקריטריונים. כשאתה כותב "בחר את אשר יימצא חן בעינך" המשמעות היא שאתה כותב ערך בצורה בלתי אפשרית לחלוטין. ‏odedee • שיחה 20:15, 12 בינואר 2008 (IST)

הביקור השני בבגדד

אכן הוא ביקר. הנושא העיקרי היה ההתלבטות מה יראה שם ולכן השארתי את זה פתוח. להלן הקטע: "Ibn Battuta jugea plus prudent de ne pas s’attarder ici et il repartit le plus vite possible à travers la Perse. Il fut stupéfait de voir à quel point l’Empire s’était écroulé par rapport à ce qu’il avait vu lors de sa première traversée il y avait 11 ans. Il faut dire aussi que le Sultan qu’il avait connu et qui maintenait l’Empire d’une main de fer était mort quelques années plus tôt empoisonné par une de ses épouses. Aussitôt, les généraux turcs et mongols s’étaient entre-déchirés pour prendre le pouvoir vacant. Le résultat en était là aussi une mosaïque de minuscules états militaires en guerre permanente les uns avec les autres.

Ibn Battuta retourna à Bagdad et, depuis cette ville, traversa le désert syrien en suivant une piste de chameliers. Finalement, il arriva à Damas pour l’hiver de 1347מקור ‏Daniel Ventura‏ 09:37, 11 בינואר 2008 (IST)

לשאלתך: "#נכתב כי "חפץ לראות את בגדאד מתאוששת מהחורבות שעשו בה המונגולים לפני 11 שנה". לפי זה המונגולים החריבו את בגדאד בערך ב-1330. אבל על פי en:Battle of Baghdad (1258), זה קרה שבעים שנה קודם. איפה הטעות?

התשובה לעיל. ‏Daniel Ventura‏ 15:04, 13 בינואר 2008 (IST)

הקשר בין המגפה השחורה לבין המפלה

ראה בקטע להלן. בשנה כנראה יש טעות, לא מצאתי את המקור, אם תשנה ל1350 זה לא יהיה מופרז: "En 1349, Al-Andalus, c’est à dire la partie musulmane de l’Espagne, était menacée par les Rois et Princes chrétiens qui s’étaient lancés dans la " reconquista ". Ibn Battuta avait même entendu parler de l’expédition militaire que préparait le Roi Alfonse XI de Castille pour tenter de reprendre Gibraltar. Et en cas de succès du souverain chrétien, ce seraient toutes les villes arabes d’Espagne qui seraient à leur tour en danger d’invasion.

Ibn Battuta entendit aussi parler d’une armée de volontaires marocains que l’on était en train de lever pour aller porter secours aux frères musulmans de l’autre côté du détroit. Au cours de sa vie aventureuse, il avait déjà eu deux fois l’occasion de prendre les armes et l’éventualité de participer à cette jihad (Guerre Sainte) contre les envahisseurs chrétiens, non seulement ne lui faisait pas peur, mais en plus l’enchantait ! Et ce fut à bord d’un petit bateau, en compagnie d’autres volontaires excités qu’il gagna Gibraltar en 1350. Mais quand il débarqua, le danger était déjà passé, la peste noire ayant mis les futurs belligérants d’accords en effectuant des " coupes claires " dans les deux armées. De fait, Gibraltar allait rester terre musulmane pour encore 112 ans. Comme il se trouvait de l’autre côté de la Méditerranée, Ibn Battuta se dit qu’il pourrait bien parcourir le pays, non pas comme combattant de l’islam mais comme simple touriste.[מקור כנ"ל) ‏Daniel Ventura‏ 09:54, 11 בינואר 2008 (IST)

ככה אתה מתייחס למידע באנציקלופדיה? אתה מתקן טעויות לפני מה שנראה לך?! עד שתמצא מידע אמין, ולא ניחושים, המידע הלא אמין יוסר. ‏odedee • שיחה 09:58, 11 בינואר 2008 (IST)

מצידי שתשמיט את השנה. הקטע החשוב הוא שיש קשר בין המפלה לבין המגפה השחורה. ואנא הפסק לאיים ! אתה לא מכיר שפה אחרת. ‏Daniel Ventura‏ 10:35, 11 בינואר 2008 (IST)

אני לא מאיים. אני מסביר שהערך חייב להיות נכון ואמין. יש גם דרישה לקריאות, מובנות וקוהרנטיות, שבה הערך עדיין לא עומד. אבל עוד חזון למועד. ‏odedee • שיחה 10:53, 11 בינואר 2008 (IST)

ראה תשובה לעיל: בפרק הקודם: "מספר הקורבות ליום מהמוות השחור בקהיר" - שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 18:28, 12 בינואר 2008 (IST)

שוב אתה גם שואל וגם פוסק - זו לא השיטה

לפני הכל אני מעריך את ההתמדה שלך בשכתוב בערך הלא פשוט. אני מקווה שמצליח לסיימו. לשאלותיך, אגש למקור ואשיב להן. אגב, רצוי קודם לרות את התשובות ולא למחוק בשרירות - זה לא חברתי וגם לא מקובל - בין ...

1. "בן למשפחה של קאדי" - לא מצאתי לכך שום מקור, הסרתי את המשפט.
2. "אביו בטנג'יר במצב אנוש" - מצאתי כי כשהגיע לדמשק נאמר לו כי אביו בין המתים מזה 15 שנה, שזה אומנם מצב אנוש מאוד, אבל בכל זאת. תיקנתי את הכתוב, אם יש מקור שלפיו אביו עוד חי אז, נא להביאו.
3. בפרק "מטנג'יר למכה" - כתוב שיצא מטנג'יר לקהיר. אבל בהמשך מתואר מסע אל אלכסנדריה, וממנה דרומה לסודאן. היה בקהיר או לא?
4. בפרק "מעיראק לאפריקה" נכתב "בטוטה למד את דרכי רוחות המונסון באוקיינוס ההודי שהן "המנוע והסוד" המאפשר את השיט באוקיינוס ההודי והכרת תנועתן מאפשרת את הניווט בים.". הפרק דן במסלול מכה-ג'דה-צנעא-תעיז-עדן-ג'יבוטי-סומליה-זנזיבר-טנזניה-עומאן-מיצרי הורמוז-תימן-מכה. האם המונסונים מנשבים לחופי מזרח אפריקה או חצי האי ערב? הסרתי את המשפט.

מות ההורים

ראה כאן: האב מת 15 שנה לפני שהגיע לדמשק. האימא חודשים אחדים לפני ששב הביתה.

Ce fut aussi à Damas qu’un marchand lui apprit deux autres bien tristes nouvelles : son fils qu’il n’avait jamais vu était mort 12 ans plus tôt, quant à son père, il y avait déjà 15 ans qu’il était décédé à Tanger. Toutefois un Berbère lui apprit que sa mère, bien que d’un âge très avancé, était toujours vivante. Il se sentit pris de l’envie de retourner la voir.

Après dix jours de mer, il atteignit Tenes et de là se dirigea par la terre vers le Maroc. En cours de route, à Taza près de Fez, il apprit que sa mère venait de décéder seulement quelques mois plus tôt, victime de la peste à laquelle il avait eu l’incroyable chance d’échapper. Il arriva enfin à sa maison de famille à Tanger et la première chose qu’il fit fut d’aller se recueillir sur la tombe maternelle. Puis il retrouva le reste de sa famille et ses amis auxquels il raconta ses impressionnants voyages et ses multiples exploits. המקור: Projet Educatif Européen « SOCRATES COMENIUS » - Collège Jules Ferry de Montluçon CONSERVATION ET TRANSMISSION DES SAVOIRS SCIENTIFIQUES ENTRE L'ANTIQUITE ET LA RENAISSANCE Coordonnatrice du Projet : Mme GIRAUD Martine. Animateur du Projet : Mr GIRAUD Jean Auteur du document : Mr GIRAUD Jean. Mise en page Web : Mr OLLIER Jean Pierre

‏Daniel Ventura‏ 18:42, 12 בינואר 2008 (IST)

כלומר, אז הניסוח הקודם היה מוטעה לחלוטין. ‏odedee • שיחה 20:15, 12 בינואר 2008 (IST)

המשפחה

לפי אנציקלופדיה בריטניקה "Ibn Baṭṭūṭah was from a family that produced a number of Muslim judges (qāḍīs). אם תרצה לדייק בתרגום, בבקשה. במחיקות זכו את האימרה : "החפזון הוא מהשטן" ‏Daniel Ventura‏ 18:51, 12 בינואר 2008 (IST)

נו? הניסוח שלך, "בן למשפחה של קאדי", הוא שונה מעט, לא? ‏odedee • שיחה 20:15, 12 בינואר 2008 (IST)

הנה לך ניסןח נוסף: "n Tangier, Shams al-Din Abu 'Abdallah Muhammad ibn 'Abdallah ibn Muhammad ibn Ibrahim ibn Muhammad ibn Ibrahim ibn Yusuf al-Lawati al-Tanji Ibn Battuta was born into a well-established family of qadis (judges) on February 25, 1304, the year 723 of the Muslim calendar". מאתר חדש במימום חברת הנפט העולמי.המקור . האם זה לא מתאים חניסוח שלי אגב, באותו מקור הוא מציין שאין כל פרטים על אישיים על האבא שלו ובל זאת הוא כותב "משפחה מבוססת של קאדים" - סתירה . בכלל לבחון ערך זה בקנה מידה מדעי די קשה. ‏Daniel Ventura‏ 20:49, 12 בינואר 2008 (IST)

היה בקהיר

From Cairo, Ibn Baṭṭūṭah set out via Upper Egypt - המקור הנ"ל. היה גם באחכסנדריה שם ראה כי המגדלור המפורסם הרוס. אגב, נדמה לי שאלה מיותרת לחלוטין. ‏Daniel Ventura‏ 19:06, 12 בינואר 2008 (IST)

היא לא מיותרת, כי פותחים בכך שנסע לקהיר, ומספרים על זה שהגיע לאלכסנדריה. זה לא מובן מאליו שבאמת היה בקהיר - האפשרות האחרת היא שזו שגיאה. ‏odedee • שיחה 20:15, 12 בינואר 2008 (IST)

מה שציטטי זה המשפט השני. אתה שאלת על קהיר טכתבתי לך רק אותו. הוא קודם הגיע לאלכסנדריה. נדמה שאפילו טען שראה את חורבות המגדלור המפורסם שהיה בנמל. ‏Daniel Ventura‏ 20:25, 12 בינואר 2008 (IST)

אותו מקור: "In Tunis, Ibn Battuta joined a caravan headed for Alexandria. There, two things happened to him that, as he relates it, set his sights forever on the travels he eventually undertook. In the first,‏Daniel Ventura‏ 20:51, 12 בינואר 2008 (IST)

רוחות המונסון

הקטע הזה: "#בפרק "מעיראק לאפריקה" נכתב "בטוטה למד את דרכי רוחות המונסון באוקיינוס ההודי שהן "המנוע והסוד" המאפשר את השיט באוקיינוס ההודי והכרת תנועתן מאפשרת את הניווט בים.". הפרק דן במסלול מכה-ג'דה-צנעא-תעיז-עדן-ג'יבוטי-סומליה-זנזיבר-טנזניה-עומאן-מיצרי הורמוז-תימן-מכה. האם המונסונים מנשבים לחופי מזרח אפריקה או חצי האי ערב? הוא החשוב ביותר. זה החידוש הבולט ביותר של אבן בטוטה. - שוב הסרה ללא כל הגיון - אם השפיעו על המסלול כולו או חלקו, אנסה למצוא את המקור.‏Daniel Ventura‏ 20:27, 12 בינואר 2008 (IST)

השפעת רוחות המונסון

אמנם מחקת כבר לפני שקבלת תשובה. ובכן בחורף לדרום ובקיץ הפוך. קרא כאן: "Les mois d’hiver, les bateaux pouvaient sans problème naviguer vers le Sud en profitant des vents de mousson… et comme en été le phénomène s’inversait, ils pouvaient remonter vers le Nord. La mousson représentait à la fois le moteur et le secret de toute la navigation arabe dans l’Océan Indien. Mais il convient de bien préciser que les Arabes n’avaient pas été les découvreurs de ces vents s’inversant régulièrement. Leur secret était connu depuis 120 av. J.C. et avait permis à des Grecs comme Eudoxus et Hippalus d’atteindre l’Inde… et d’en revenir. Par la suite, les flottes romaines en profitèrent aussi pleinement. מקור - מקוה שתחזיר את הקטע החשוב לערך. ‏Daniel Ventura‏ 15:12, 13 בינואר 2008 (IST)

---

קישורים נוספים

להוספה בערך

• Danglas Bullis The Longest Hajj of Ibn Battuta Saudi Armanco World

]

הקישור קיים, אבל אולי צריך לנסח אותו אחרת.‏Daniel Ventura‏ 23:28, 12 בינואר 2008 (IST)

האיים המלדיביים

על האיים המלדיביים נכתב "המדינה, שזה עתה קיבלה על עצמה את האסלאם". אבל בערך על המדינה כתוב שקיבלה על עצמה את האסלאם 200 שנה קודם לכן. מה ההסבר לסתירה זו?

אפשר לתקן " שנים אחדות (עשרות).

להלן הקטע: En fait, il semblerait bien que cette héroïque prouesse de lutte victorieuse contre le Démon ne soit pas le fait d’Ibn Battuta mais qu’il faudrait plutôt l’attribuer à un Saint Homme musulman qui, quelques années (décennies) auparavant, aurait débarqué dans les îles et aurait été de par son exploit le responsable de la conversion des habitants du bouddhisme à l’islam. בהצלחה בהמשך השיכתוב. שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 03:35, 13 בינואר 2008 (IST)

תאור הבירוקרטיה בסין

עכשיו זה לא בערך שם ולא בערך הזה. לפחות תכלול את הנושא כאן. בכל זאת זאת בירוקרטיה משוכללת כזאת זה משהו ייחודי. ‏Daniel Ventura‏ 15:19, 13 בינואר 2008 (IST)

אבל ערך על מסעות מהמאה ה-14 ללא תמונה אחת אפילו

עבודה קשה ויפה - כל הכבוד. אבל להשאיר ערך על מסעות מהמאה ה-14 ללא תמונות ? ‏Daniel Ventura‏ 03:55, 15 בינואר 2008 (IST)

מה לעשות שאין לנו הרבה תמונות מאז, ואי אפשר לשים באנציקלופדיה "תמונות אילוסטרציה" שאינן מתארות את נושא הערך. זה ערך על אבן בטוטה, ולא נשים כאן תמונה של גרנדה או סומטרה, כפי שהיה קודם. מה שצריך באמת להוסיף הוא מפות שבהן ניתן לראות בנפרד את המסלול של כל מסע, במקום המפה עם הגמלים. אולי אפשר לגייס לשם כך את משתמש:קומולוס. ‏odedee • שיחה 04:43, 15 בינואר 2008 (IST)

האם שמת לב שמחקת את הציורים שבחר המוסד הצרפתי על מנת לאייר את האתר ונתן לנו רשות שימוש בהם . גם המפות המעטות שהיו נמחקו. הרי אפילו את התגובות שלי לא קבלת: הרי על המונסונים יש חומר מדוע לא החזרתי את הקטע. אז לא גזע ארי אז צטט לפחות מה שכן כתוב. אתה ארוצה תרגום הצרפתית  ! האמת שאני מוותר, העיקר שיסיימו את הטיפול בערך הזה. אם הייתי יודע איך ינהגו בו לא הייתי מתחיל איתו. יש לי חומר על ערכים דומים, אבל לא אתחיל אפילו. לילה טוב. ‏Daniel Ventura‏ 05:06, 15 בינואר 2008 (IST)

לא שמתי לב שאלה "הציורים שבחר המוסד הצרפתי" (איזה?); הסרתי את התמונות כי לא היו רלוונטיות לערך - שיקולי העריכה באנציקלופדיה שונים מאלה של אתרים אחרים. את הקטע על המונסונים לא החזרתי עדיין כי הוא לא היה בהקשר נכון: הרי במסע שערך לחופי חצי האי ערב אין מונסונים. אוסיף אותו לאחר שיתברר לי המקום הנכון לכך. הטיפול בערך רחוק מלהיות גמור: לאור כמות הבעיות שציינתי למעלה שמצאתי ללא הכרה מיוחדת של הנושא, חוששני שהערך עדיין מכיל שגיאות נוספות, ואיתורן ותיקונן ידרוש לימוד נוסף. כולם מוזמנים לעזור בכך. ‏odedee • שיחה 05:32, 15 בינואר 2008 (IST)

לא מבין את הבעיה:

1. בכל תמונה שמחקת היה מה שרשום עדין במפה הגדולה שלא מחקת

"מכון חינוכי צרפתי http://coll-ferry-montlucon.planet-allier.com/baestafricR.htm

פרטי המכון החינוכי: Educational project European “SOCRATES COMENIUS” - College Jules Ferry of Montlucon CONSERVATION AND TRANSMISSION OF the SCIENTIFIC KNOWLEDGE BETWEEN ANTIQUITY AND the REBIRTH Co-ordinating of the Project: Mrs. GIRAUD Martine. Organizer of the Project: Mr. GIRAUD Jean Author of the document: Mr. GIRAUD Jean. Setting in Web page: Mr. OLLIER Jean Pierre

תאריך יצירה לפחות לפני 100 שנה

יוצר לא ידוע

אישורים והיתרים להלן התשובה שקבלתי: Your mall reached me well, but I could not alas answer it more early. I present myself, I am Jean Giraud, author of the texts and drawings appearing in the Coménius Projects of the site of our College.

Normally the use of my work does not encounter any opposition or objection. The only thing that I ask, it is that my name is mentioned as an author and that the address of our College is it as a source

1. לגבי המונסון: המקום הוא בפרק של המסע מחצי האי ערב למזרח אפריקה שם חיכה עד שהרוחות ישובו חזרה
2. המקור הוא צרפתי ופשוט צריך לקרוא
3. גם ה"שגיאות" שמצאת היו קלות ערך. נכון מצאת טעות הקלדה !
4. שכתוב או שכתוב. אפשר לשאול שאלה על נתון יוצא דופן אבל לא כל נתון ונתון !

עשית עבודה יפה. יישר כח. ‏Daniel Ventura‏ 08:25, 15 בינואר 2008 (IST)

תבנית שיכתוב מיותרת לחלוטין

1. החוויות של הנוסע מהמאה ה-14 התגלו, לעיתים, כמוטעות. הדבר ידוע וצויין בערך. תאורו מוצג לפי מה שכתבו תלמידיו שנים לאחר שהיה בסיבוב סביב העולם. זה לא פוגם בתוכן הערך. הערך מציג את סיפור המסע שלו, כפי שהוא סיפר לתלמידיו. הם כתבו מפיו, הוסיפו לנאמר, כל מה שעלה על דעתם. כך גם הערך מוצג.
2. מי שירצה לבדוק את הערך יהיה עליו לקרוא עשרות עמודים בצרפתית. נקרה אותו !

אז מה עוברת תבנית השיכתוב - לעיל נשאלתי שאלות ספציות ועניתי. יהיו עוד שאלות - אשיב. אך התבנית זמנה עבר. וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 11:15, 3 במאי 2009 (IDT)

Odedee האם לדעתך אפשר להסיר את התבנית? Meiv11 - שיחה 12:00, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://coll-ferry-montlucon.planet-allier.com/voybatge.htm
  • In אבן בטוטה on 2011-11-27 22:37:35, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In אבן בטוטה on 2012-01-20 00:30:35, 404 Not Found
  • In אבן בטוטה on 2013-05-03 09:52:28, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 12:52, 3 במאי 2013 (IDT)

תיאור המסע באסיה הקטנה

בערך על טורקיה הוסר הפרק שעסק בתיאורו של אבן בטוטה. ייתכן וניתן לשלב בערך זה לפחות חלק מהתוכן שנמחק. רצוי לעשות זאת בעזרת מקורות שתומכים בתוכן זה ובמראי מקום מתאימים. Liad Malone - שיחה 17:26, 20 בדצמבר 2020 (IST)

קדימה. אני תומך בהוספה. בורה בורה - שיחה 19:02, 20 בדצמבר 2020 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באבן בטוטה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.viajeros.com/article381.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070927210248/http://www.viajeros.com/article381.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:11, 6 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2023)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באבן בטוטה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.fordham.edu/halsall/source/1354-ibnbattuta.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20110513172555/http://www.fordham.edu/halsall/source/1354-ibnbattuta.html לכתובת המקורית.
• http://www.saudiaramcoworld.com/issue/200004/default.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130920072113/http://www.saudiaramcoworld.com/issue/200004/default.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:03, 14 בדצמבר 2023 (IST)