שמועות ראי"ה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הראי"ה קוק |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | עיון, מחשבת ישראל |
| הסכמות | הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי יהודה הכהן קוק (למהדורה הראשונה) |
| הוצאה | |
| הוצאה | ספריית אלינר והוצאת פרי הדר |
| תאריך הוצאה | תרצ"ט-תשפ"ב |
| מספר עמודים | 708 |
| עורך | הרב קלמן אליעזר פרנקל, הרב ישעיהו הדרי, הרב אריה הנדלר, אלעד ברנד |
שמועות ראי"ה הוא ספר המסכם דרשות שנשא הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשבתות בשנים תרפ"ט - תרצ"ב (1929–1932).
הדרשות נאמרו בזמן סעודה שלישית בה השתתפו רבים מתושבי ירושלים באותה תקופה[1].
מרבית הדרשות נרשמו על ידי הרב קלמן אליעזר פרנקל. בתחילה הן הודפסו כחוברות, ובהמשך עובדו לספר על ידי הרב ישעיהו הדרי ועורכים נוספים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב אברהם יצחק הכהן קוק שימש כרבה של ירושלים בשנים תרע"ח - תרצ"ה (1918–1935). בזמן סעודה שלישית, המתקיימת בשבת בשעה המוגדרת על ידי ספר הזהר כבעלת ערך רוחני ייחודי, נהג גם הרב קוק, בדומה לרבנים ואדמו"רים רבים, לשאת דרשות בעלות תוכן עמוק בנושאים הקשורים לפרשת השבוע ונושאים נוספים[2].
בשנות הרבנות הראשונות של הרב קוק בערים זיימל, בויסק ויפו העלה הרב קוק את הדרשות שנשא בשבתות על הכתב וחלקן ראו אור בספרים "מדבר שור" ו"שיחות הראי"ה", אולם בשנים המאוחרות יותר לא כתב את דברי תורה אלו ועל פי עדותו של הרב יעקב משה חרל"פ היה זאת מכיוון שרוחבן ועומקן לא מאפשר העלאתם על הכתב[3].
לרוב נאמרו הדרשות ביידיש ורבים מתושבי ירושלים של אותם ימים השתתפו בדרשות אלו והעידו על אופיים הייחודי[4]. בין השאר קיימות עדויות להשתתפות רבי ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ), רבי חנוך הניך בורנשטיין (האדמו"ר מסוכוטשוב), הרב חרל"פ, הרב אריה לוין, הסופר אז"ר, הרב אהרון יצחק זסלנסקי, הרב אליעזר מרדכי קניג, רבי אברהם ב"ר נחמן מטולשין, רבי ישראל קרדונר ורבים נוספים.
על אף שהרב קוק בעצמו לא העלה את הדרשות על הכתב אולם חלק מהשומעים רשמו סיכום שלהם לאחר צאת השבת.
בין אותם אנשים נמנה הרב קלמן פרנקל שהיה ממייסדי תנועת צעירי המזרחי בפולין. בשנת תרפ"ד (1924) עלה ארצה וניהל את מחלקת העלייה והעבודה של המזרחי ואף שימש כציר מטעם הפועל המזרחי בקונגרסים הציוניים ה־13-17[5]. לאחר קום המדינה שימש כרב בבית הכנסת "תורה ועבודה" בתל אביב. על פי עדותו של הרב פרנקל ביקש ממנו הרב קוק לרשום את דברי התורה ששמע[6] וכך אכן עשה. בהמשך הדפיס את הרשימות מתוך הדרשות כחוברות בעיבוד מינימלי. מכיוון שהסיכומים המתומצתים דרשו פיתוח והרחבה הוא העביר בשנת תשי"ד את הכתבים לידיו של הרב ישעיהו הדרי כדי שיוציאם כספר.
בנוסף לסיכומים של הרב פרנקל רשמו שומעים נוספים את סיכומיהם, ביניהם: הרב משה צבי נריה, הרב שלום נתן רענן, ר' דב מילשטיין, הרב שלמה זלמן אוירבך, ר' מרדכי גולבמן ואחרים. חלק מהסיכומים הללו הגיעו לרב צבי יהודה הכהן קוק ובהמשך הועברו על ידו לרב הדרי תוך שהוא מבקש ממנו להשלים את עריכתן ולהוציאן לאור[7].
עריכת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכתבים שהגיעו לידי הרב הדרי היו בעלי סגנון שונה, לעיתים נכתבו הדרשות בפירוט ולעיתים כסיכום כללי בלבד. גם רישום השנים בהן נאמרו הדרשות לא היה עקבי ונדרשה עבודת מחקר נרחבת כדי לעמוד על תארוך הדרשות והרעיון המובע בהן.
בין הכתבים שהתקבלו מהרב פרנקל היו מספר סגנונות של כתבי יד מה שמעלה את ההשערה שהוא נעזר בתלמידים נוספים לצורך מלאכת הסיכום. לעיתים כתב הרב פרנקל בראשית הסיכום "שמעתי מהרב צבי יהודה, שמעתי מהרב נתן רענן" ונראה שנעדר מהשיחה עצמה אולם הקפיד להשלים את תוכנה מאחד הנוכחים[8].
בשל מורכבות המלאכה ובשל קשיי תקציב נמשכה מלאכת העריכה על פני מספר עשורים, כאשר במהלך תקופה זו מסר הרב הדרי שיעורים מתוך הכתבים בישיבת הכותל וכן התייעץ לגבי תוכנם עם הרב צבי יהודה קוק, הרב שאול ישראלי, הרב קלמן פרנקל, הרב יעקב כ"ץ, הרב משה צבי נריה ואישים נוספים.
הוצאת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב קלמן פרנקל פרסם חלק ראשון של הספר בשנת תרצ"ט (1939) ובו שלושים וחמש שיחות על ספר בראשית והמועדים.
הספר בעריכתו של הרב הדרי החל לצאת כסדרה בת עשר חוברות בשנים תשנ"ג-תשנ"ד על ידי "המחלקה לחינוך ותרבות תורניים" של ההסתדרות הציונית העולמית ובשנת תשע"ה ראה אור הכרך הראשון של הספר שמועות ראי"ה לחומשים בראשית-שמות ובו ארבעים ותשע דרשות על פרשות אלו בהוצאת "ספריית אלינר".
בשנת תשע"ח נפטר הרב הדרי ועבודת ההוצאה של הכרך השני לחומשים ויקרא-במדבר-דברים עברה לחתנו הרב אריה הנדלר.
בשנת תשפ"ב ראה הכרך השני אור בהוצאת "פרי הדר". בחלק זה נדפסו שלושים וחמש דרשות אשר מרביתן נערכו על ידי הרב הדרי טרם פטירתו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספר "שמועות ראי"ה" - חלק ראשון על ספר בראשית באתר hebrewbooks
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב ישעיהו הדרי, שמועות ראי"ה, ספריית אלינר, תשע"ה, עמ' 398
- ^ משה נחמני, הנשמה עולה פתאום, אור האורות, תשע"ב
- ^ הרב קלמן אליעזר פרנקל, שמועות ראי"ה - חלק ראשון, תרצ"ט, עמ' 3
- ^ הרב משה צבי נריה, חגים וזמנים בהגותו ובאורח חייו של מרן הרב קוק, ליקוטי אמרים ותיאורי מעשים, מועדי הראי"ה
- ^ דוד תדהר (עורך), "הרב קלמן אליעזר פרנקל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1788
- ^ הרב קלמן אליעזר פרנקל, שמועות ראי"ה - חלק ראשון, תרצ"ט, עמ' 9
- ^ הרב ישעיהו הדרי, שמועות ראי"ה, ספריית אלינר, תשע"ה, עמ' 7
- ^ הרב ישעיהו הדרי, שמועות ראי"ה, ספריית אלינר, תשע"ה, עמ' 8-10
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
|---|---|---|
| כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה • שמועות ראי"ה • חדריו
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
 |
| ממשנתו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • המספד בירושלים | |
| משיריו | שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההוויה • כנפי רוח | |
| תלמידיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
| מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
| כהונות ברבנות | זיימל • בויסק • יפו • מחזיקי הדת (לונדון) • ירושלים • ארץ ישראל | |
| הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
| ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד | ||