יצחק הוטנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יצחק הוטנר במסיבת פורים בישיבת רבינו חיים ברלין

הרב יצחק הוטנר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 1980), מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוורשה שבפולין לרב חיים יואל הוטנר‏[1] ולחנה. למד בצעירותו בישיבת סלובודקה בעיר קובנה בליטא והוכר כ"עילוי". ב-1925 נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. בשהותו בארץ ישראל התוודע לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהשפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית. במכתב לרב צבי יהודה קוק הוא כותב כי כעבור ארבעים שנה מאז שלמד אצל הרב קוק האב הוא מבין עד כמה הוא תלמיד שלו.‏[2] בחורף תרפ"ט (חודשים מספר לפני הטבח בחברון) חזר לוורשה ולמד במשך זמן קצר[דרושה הבהרה] פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. הכיר באוניברסיטה את הרב מנחם מנדל שניאורסון ואת הרב יוסף דוב סולובייצ'יק ושמר על קשרים איתם גם לאחר מכן.‏[3]

בתרצ"ב הוציא את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על מסכת נזיר. על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב אברהם דוב כהנא-שפירא והרב קוק. בהוצאות האחרונות הושמטו ההסכמות. בה'תרצ"ה (1935), לאחר שנה נוספת שבה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שבניו יורק. בה'תרצ"ט (1939) מונה לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים, במיוחד בשבתות ובחגים, שבהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.

בה'ת"ש (1940) הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול ובהשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי[דרוש מקור], ואף ניסה להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים[דרוש מקור]. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, בפרט של הרב אהרון קוטלר.

הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי יוסף דב סולובייצ'יק - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו.[דרוש מקור]

בסוף שנות ה-60 (בין ה'תשכ"ה לה'תש"ל) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעתים תדירות. בשנת ה'תש"ל (1970), בדרכו לארץ, נחטף לירדן המטוס שבו טס עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור. באמצע שנות ה-70 הצטרף לרב דב שוורצמן ויחד עמדו בראשות ישיבת ישיבת בית התלמוד שנוסף לה השם "גור אריה". בתקופה זו היה הרב הוטנר מבקר בישיבה, לצד ראש הישיבה הרב שוורצמן. כעבור כשנתיים פסק הקשר והישיבה שבה להיקרא "ישיבת בית התלמוד" בלבד.

בשנת ‏‏ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים. שימש כנשיא מכון ירושלים והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד.

בחשוון ה'תשמ"א (1980) לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. בשכונת הר נוף שבעיר הוקמה על שמו "ישיבת פחד יצחק" וכן כולל "אור אליהו", המבוססים על מורשתו. בראשות "ישיבת פחד יצחק" עומד חתנו ותלמידו, הרב יהונתן דוד דיויד, הנשוי לבתו היחידה, ברוריה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד "תורת הנזיר", שנזכר לעיל, פרסומו העיקרי הוא סדרת הספרים (שרובם נערכו בידי בתו ברוריה דייויד) 'פחד יצחק' - המשלבת דרוש ורעיונות הגותיים בסגנונו של המהר"ל מפראג. הספר כתוב בעברית עשירה ופיוטית, על אף שהדרשות עליהן הוא מבוסס נאמרו ביידיש.

חידושיו על הספרא נדפסו במהדורת הספרא עם פירוש רבינו הלל, כ"קובץ הערות" בסוף הכרך. בתחילה נדפסו בעילום שמו, על פי בקשתו, ולאחר פטירתו נדפסו שוב (ירושלים תשנ"ב) בציון שם המחבר.

הרב הוטנר חיבר את הפיוט "בלבבי משכן אבנה", אשר מיוסד על אחד משיריו של רבי אלעזר אזכרי[4].‏[5]:

"בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו,
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל ויגודה, "'בהבלי הזמן': האדם והזמן בהגותו של יצחק הוטנר", בספר: בנימין איש שלום (עורך), בדרכי שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בניגוד לשמועה נפוצה, הרב חיים יואל לא היה בנו של הרב יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק ולכן גם לא היה בן דודה של חוה-לאה רעייתו של הרב צבי יהודה קוק. שם אביו של הרב חיים יואל הוטנר היה יצחק, ועל שמו היה קרוי הרב יצחק הוטנר. כך כותבת בתו, ברוריה דייויד, ספר הזיכרון למרן בעל הפחד יצחק, "מכון ירושלים", עמ' ג'. עם זאת, הייתה קרבה רחוקה יותר בין הרב הוטנר לרב קוק ובנו. ראו באשכול המוקדש לעניין, באתר אוצר החכמה
  2. ^ אגרות לראי"ה, עמ' תקפ"ה. במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א".
  3. ^ מאידך מתח ביקורת נוקבת על תנועת חב"ד במספר הזדמנויות וכן על פולחן האישיות סביב הרבי מליובאוויטש. ראו: הלל גולדברג, (Between Berlin and Slobodka: Jewish transition figures from Eastern Europe) כתב Ktav) הוצאה לאור, 1989, עמ' 79 ועמ' 187
  4. ^ ספר חרדים
  5. ^ אנציקלופדיה יהודית 'דעת' ערך אזכרי אלעזר