יצחק הוטנר
.jpg)
הרב יצחק הוטנר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 1980), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות ארצות הברית במאה העשרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
נולד בעיר ורשה שבפולין לרב חיים יואל הוטנר[1]. ולחנה. למד בצעירותו בישיבת סלובודקה בעיר קובנה בליטא והוכר כ"עילוי". ב-1925 נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. בשהותו בארץ ישראל התוודע לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהשפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית. במכתב לרב צבי יהודה קוק הוא כותב כי רק אחרי 40 שנה שלמד אצל הרב קוק האב הוא מבין עד כמה הוא תלמיד שלו.[2] בחורף תרפ"ט (חודשים מספר לפני הטבח בחברון) חזר לוורשה ולמד במשך זמן קצר[דרושה הבהרה] ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. הכיר באוניברסיטה את הרב מנחם מנדל שניאורסון ואת הרב יוסף דוב סולובייצ'יק ושמר על קשרים איתם גם לאחר מכן.[3]
בתרצ"ב הוציא את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על מסכת נזיר. על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב אברהם דוב כהנא-שפירא והרב קוק. בהוצאות האחרונות הושמטו ההסכמות. בה'תרצ"ה (1935), לאחר שנה נוספת שבה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שבניו יורק. בה'תרצ"ט (1939) מונה לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים, במיוחד בשבתות ובחגים, שבהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.
בה'ת"ש (1940) הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול ובהשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, בפרט של הרב אהרון קוטלר.
הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי יוסף דב סולובייצ'יק - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו.[דרוש מקור]
בסוף שנות ה-60 (בין ה'תשכ"ה לה'תש"ל) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעתים תדירות. בשנת ה'תש"ל (1970), בדרכו לארץ, נחטף לירדן המטוס שבו טס עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור. בשנת ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים. שימש כנשיא מכון ירושלים והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד.
בחשוון ה'תשמ"א (1981) לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. בשכונת הר נוף שבעיר הוקמה "ישיבת פחד יצחק" וכן כולל "אור אליהו", המבוססים על מורשתו. בראשות "ישיבת פחד יצחק" עומד תלמידו, הרב יהונתן דוד דיויד, הנשוי לבתו היחידה, ברוריה.
[עריכה] יצירתו
פרסומו העיקרי הוא סדרת הספרים (שרובם נערכו בידי בתו ברוריה דייויד) 'פחד יצחק' - המשלבת דרוש ורעיונות הגותיים בסגנונו של המהר"ל מפראג. הספר כתוב בעברית עשירה ופיוטית, על אף שהדרשות עליהן הוא מבוסס נאמרו ביידיש.
חידושיו על הספרא נדפסו במהדורת הספרא עם פירוש רבינו הלל, כ"קובץ הערות" בסוף הכרך. בתחילה נדפסו בעילום שמו, על פי בקשתו, ולאחר פטירתו נדפסו שוב (ירושלים תשנ"ב) בציון שם המחבר.
הרב הוטנר חיבר את הפיוט "בלבבי משכן אבנה", אשר מיוסד על אחד משיריו של רבי אלעזר אזכרי[4].[5]:
- "בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
- ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו,
- ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
- ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה."
[עריכה] לקריאה נוספת
- שמואל ויגודה, "'בהבלי הזמן': האדם והזמן בהגותו של יצחק הוטנר", בספר: בנימין איש שלום (עורך), בדרכי שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ישעיהו שטיינברגר, מלך בבית המדרש
- רבי יצחק הוטנר, באתר "Tog - חדשות ותוכן יהודי"
- על הרב יצחר הוטנר באתר GENI
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הרב חיים יואל היה בנו של הרב יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק ואחיהם של הרב נפתלי מנחם הוטנר מאיישישוק ושל הרב יהודה לייב הוטנר שהיה אביהם של הרב יהושע הוטנר ושל חוה-לאה, רעייתו של הרב צבי יהודה קוק
- ^ במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א". ראו גם: אגרות לראי"ה, עמ' תקפ"ה.
- ^ מאידך מתח ביקורת נוקבת על תנועת חב"ד במספר הזדמנויות וכן על פולחן האישיות סביב הרבי מליובאוויטש. ראו: הלל גולדברג, (Between Berlin and Slobodka: Jewish transition figures from Eastern Europe) כתב Ktav) הוצאה לאור, 1989, עמ' 79 ועמ' 187
- ^ ספר חרדים
- ^ אנציקלופדיה יהודית 'דעת' ערך אזכרי אלעזר
