ישיבת הכותל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46′30.9″N 35°13′57.61″E / 31.775250°N 35.2326694°E / 31.775250; 35.2326694

ישיבת הכותל
Yeshivat-hakotel01.jpg
ישיבת הכותל (מבט מדרום-מזרח)
תאריך יסוד ח' באב ה'תשכ"ז
מיקום הרובע היהודי
השתייכות (זרם) ישיבות הסדר
ציונות דתית
מרכז ישיבות בני עקיבא
מייסדים הרב ישעיהו הדרי
הרב אריה בינה
ראש הישיבה כיום הרב ברוך וידר
הרב אביגדר נבנצל בעת שיחה בפני תלמידים בבית המדרש בישיבה
קבלת שבת בישיבה בעת הצעידה לרחבת הכותל המערבי
הרב אליהו בקשי דורון בעת ביקור בישיבה, מוקף ברבני הישיבה ובתלמידיה

ישיבת הכותל היא ישיבת הסדר, השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה הוקמה לאחר סיום הקרבות ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בח' באב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).

שנותיה הראשונות של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות הישיבה ב-35 שנותיה הראשונות עמד הרב ישעיהו הדרי, ששימש קודם לכן כמשגיח רוחני בישיבת ההסדר כרם ביבנה. בהקמתה סייע הרב אריה בינה, ראש הישיבה התיכונית "נתיב מאיר". בראשות הכולל עמד הרב יעקב כ"ץ.

בשנותיה הראשונות מוקמה הישיבה בבניין בית ספר ירדני נטוש, סמוך לכותל הדרומי. עם תחילתן של חפירות ארכאולוגיות במקום, בראשית שנות השמונים, פינתה הישיבה את מקומה ועברה לבניין הקבע החדש אשר הוקם בהחלטת ממשלה בלב הרובע היהודי.

בניין הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומפלקס ישיבת הכותל על שם וואהל, תוכנן על ידי האדריכל אליעזר פרנקל. פרנקל ניגש למלאכת התכנון בסוף שנות ה-60 לאחר שיועד אתר לבניין הישיבה. תכנון מתחם הישיבה נתקל בקשיים כבר עם ראשית חפירת הנחת יסודות הבניין וחשיפת אתר ארכאולוגי בעל חשיבות גדולה, בעקבות זאת, נאלצה הנהלת הישיבה להפסיק את מלאכת הבנייה עד שיושלמו החפירות הארכאולוגיות, במקביל שינה פרנקל את תוכניות העמדת יסודות הבניין על כל המשתמע מכך. עיכוב זה הביא לכך שחנוכת בניין הישיבה נערכה רק באמצע שנות ה-80.

מיתחם ישיבת הכותל משתרע על פני למעלה מ 14 אלף מ"ר ושטח הקרקע הנו 3,125 מ"ר ומהווה את יחידת השטח הגדולה ביותר ברובע היהודי. בניין הישיבה הנו אחד מהמבנים הגבוהים ביותר בעיר העתיקה ומתנשא לרום של 32 מ' מעל לרחבת הכותל המערבי. אורך האתר כולו 152 מ' ורוחבו 28 מ' פרט לחלקו המזרחי שרוחבו 54 מ'. בניין הפנימיה נועד לקלוט 350 תלמידים לצד 14 דירות למשפחות אברכים ובית מדרש ללמעלה מ-500 מתפללים.

המיתחם מכיל בית מדרש רחב המשקיף על הר הבית, הכותל המערבי והר הזיתים. בבנין גם חדרי אוכל ומטבח, משרדים, אולם שמחות וכינוסים, אודיטוריום, כיתות לימוד, ספריה, חדרי מגורים לרווקים ומשפחות, ומרפסת תצפית הממוקמת בראש המבנה הגבוה. במרתפי הישיבה נחשף רובע מן התקופה ההרודיאנית, אשר עבר תהליכי חשיפה ושימור ופתוח כיום לקהל הרחב.

בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 פרש הרב הדרי מתפקידו כראש הישיבה. בארבע השנים הבאות תפס את מקומו הרב חיים כץ אשר שימש קודם לכן כראש הכולל בישיבת בית אל. תקופתו התאפיינה במיעוט התלמידים.

בשנת 2002 מונה לראשות הישיבה הרב מרדכי אלון. בעקבות כניסתו לתפקיד התגלעו ויכוחים בין אנשיו לבין אנשי הרב אהרון בינה (בנו של הרב אריה בינה), ראש התוכנית לבני חו"ל. ויכוח זה נסב בעיקר על התוכנית החינוכית וגודלה הרצוי של התוכנית לבני חו"ל שהיוותה עד הגעתו של הרב אלון אחוז ניכר מתלמידי הישיבה. לאחר שהרב אלון גמר אומר לעזוב ולפתוח ישיבה חדשה במקום אחר, הוחלט בסופו של דבר עם הנהלת מרכז ישיבות בני עקיבא (אשר אליו משתייכת הישיבה), כי הרב אלון יישאר. הרב בינה עזב עם חלק מאברכיה הוותיקים של הישיבה ועם ראש הכולל הרב יעקב כ"ץ, והקים בבנייני ישיבת האידרא (הסמוכים אף הם לכותל המערבי) ישיבה לבני חו"ל בשם "נתיב אריה", ע"ש אביו, הרב אריה בינה. גם ישיבת הכותל ממשיכה לקיים תוכנית לבני חו"ל.

בשנת 2006 יצא הרב מרדכי אלון לחופשה מישיבת הכותל ובמקומו חזר לתפקיד הרב ישעיהו הדרי. מאוחר יותר הודיע סופית כי הוא עוזב את הישיבה ומתמקד בהגות ובכתיבה. בחודש סיון תשס"ח מונה הרב ברוך וידר, בוגר הישיבה ששימש עד אז כראש הכולל, לראש הישיבה.

רוח הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הדרי פיתח בישיבה אוריינטציה מעורבת. מצד אחד ניתן דגש על לימוד גמרא בסגנון ליטאי-למדני, שמוביל הרב אביגדור נבנצל, הרב ישראל דז'ימיטרובסקי והרב ישעיה שטיינברגר. מאידך, ההשקפה בישיבה היא ציונית-לאומית הדוגלת בשירות בצה"ל ובהשתלבות בחיי המעשה של המדינה. בין מובילי כיוון זה ניתן למצוא את המשגיח הרוחני של הישיבה - הרב טוביה ליפשיץ (בוגר), הרב נחום נריה (בנו של הרב משה צבי נריה) והרב שג"ר, שאף שימש תקופה קצרה כראש ישיבה מחליף. שיעוריו של הרב הדרי התייחדו בתורות חסידיות דוגמת כתבי השפת אמת, הרב צדוק הכהן מלובלין וכן כתבי הראי"ה קוק. בתקופתו של הרב אלון ניתן דגש חזק יותר על החיבור לקהילה.

לאחר כניסתו של הרב וידר לתפקיד ראש הישיבה הושם דגש על לימוד כתבי הרב קוק ובניין האמונה על פי תורתו. כמו כן מודגש חיזוק ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים ותלמידי הישיבה מתפללים מנחה מדי יום בכותל הקטן.

בוגרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]