שריל (זמרת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שריל קול)
שריל
Cheryl
שריל בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-2014
שריל בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-2014
לידה 30 ביוני 1983 (בת 40)
ניוקאסל, אנגליה
שם לידה שריל אן טווידי
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2002
מקום לימודים בית הספר המלכותי לבלט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, דוגמנית, רקדנית
סוגה דאנס-פופR&B
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פולידור רקורדס
will.i.am Music Group
Fascination Records
בן או בת זוג אשלי קול (15 ביולי 20062010) עריכת הנתון בוויקינתונים
ליאם פיין (20162018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
CherylCole.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שריל אן טווידייאנגלית: Cheryl Ann Tweedy; נולדה ב-30 ביוני 1983),היא זמרת, רקדנית, אשיות טלוויזיה בריטית. הקריירה של קול החלה כאשר הופיע בחברת להקת הפופ Girls Aloud, אשר התפרקה בשנת 2013. בהיותה עדיין בלהקת הבנות, קול החלה קריירה סולו בשנת 2009, כשאשר הוציאה את אלבום האולפן הראשון שלה "3 Words", בשנת 2010 הוציאה את האלבום השני שלה "Messy Little Raindrops", בשנת 2012, יצא האלבום השלישי שלה "A Million Lights", בשנת 2014, יצא האלבום הרביעי שלה "Only Human". קולקטיבית, האלבומים כללו עשרה סינגלים, חמישה מהם "Fight for This Love, "Promise This", "Call My Name", "Crazy Stupid Love" and "I Don't Care" הגיעו למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי קול מוכרת בתור האמנית הסולו הבריטית הראשונה שיש לה חמישה סינגלים מספר אחת באנגליה, בנוסף שיא זה לא נשבר עד שנת 2018, כאשר הזמרת הבריטית ג'ס גלין עקפה אותה. קול מוכרת גם בזכות השתתפותה בתוכנית הכישרונות הבריטית "The X Factor", בתור שופטת לצד סיימון קאוול בין השנים 2008–2010. בשנת 2014, חזרה קול לשפוט בתוכנית בעונה ה-11 והעונה ה-12, לצד השופטים סיימון קאוול, מלאני בראון ולואיס וולש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריל נולדה בניוקאסל, אנגליה, גדלה בשכונת עוני והתגוררה עם משפחתה בשיכון. היא הרביעית מתוך חמשת ילדיה של ג'ואן קלהאן ובתו הבכורה של גארי טווידי. לקול יש אח ושלושה אחים למחצה. הוריה מעולם לא נישאו, והם נפרדו כשקול הייתה בת 11.

שריל התעניינה בריקוד מגיל צעיר, והחלה ללמוד ריקוד כבר בגיל ארבע. בגיל תשע הצטרפה למחנה קיץ של הבלט המלכותי. בנוסף לריקוד, קול השתתפה וזכתה במספר תחרויות יופי, כולל תחרות מלכת היופי המקומית של ניוקאסל. כמו כן הופיעה במספר פרסומות, בהן שתי פרסומות לחברת הגז הבריטית.

2002-2012: להקת "Girls Aloud"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Girls Aloud

קול פרצה לתודעת הציבור בבריטניה כשהשתתפה ב-2002 בתוכנית המציאות של ערוץ ITV ‏"Popstars: The Rivals". בבסיס התוכנית עמד הרעיון של הקמת שתי להקות – להקת בנים ולהקת בנות, שיתחרו על המקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי בשבוע של חג המולד. יותר מ-10,000 בנות מכל רחבי בריטניה נבחנו לתוכנית, וכאשר נותרו עשר המועמדות האחרונות, הקהל הבריטי בחר את חמש הזוכות: קול, נדין קויל, שרה הרדינג, ניקול רוברטס וקימברלי וולש - וכך נוצרה להקת "Girls Aloud". סינגל הבכורה של הלהקה, "Sound of the Underground", שהה במקום הראשון במצעד הבריטי במשך ארבעה שבועות, נמכר בכ-300,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, והפך לאחד מחמשת הסינגלים הנמכרים ביותר בשנת 2003.

הלהקה הפכה לאחת הלהקות הבריטיות המצליחות ביותר בעשור הראשון של המאה ה-21, שברה שיא כאשר הצליחה להכניס 20 סינגלים רצופים ל"עשרת הגדולים" במצעד הבריטי, מכרה יותר מארבעה מיליון עותקים מאלבומיה, ועל פי ספר השיאים של גינס היא להקת הבנות המצליחה ביותר שנוצרה מתוכנית מציאות. בין השנים 20082003 הוציאה הלהקה חמישה אלבומי אולפן ואלבום אוסף אחד - כולם הגיעו למעמד של אלבום פלטינה בבריטניה.

ב-2009 הודיעה הלהקה על הפסקה של שנה בפעילותה, לצורך קידום פרויקטים עצמאיים של חברות הלהקה. ב-20 במרץ 2013, הכריזו בנות הלהקה על הפירוקה באופן רשמי דרך הטוויטר.

2008-2011: קריירת סולו, 3 Words[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הצעד הראשון לקראת קריירת סולו עשתה קול ב-2008, כשהתארחה בסינגל של will.i.am ‏"Heartbreaker", וגם הופיעה בוידאו קליפ שלו. אלבום הבכורה שלה, "3 Words", יצא בבריטניה ב-26 באוקטובר 2009. קול חזרה לשתף פעולה עם will.i.am, שהפיק את האלבום, כתב חלק משיריו ואף שר ביחד עם קול בארבעה מהשירים. אחד משירי האלבום נכתב והופק על ידי המפיק והזמר האנגלי טאיו קרוז. האלבום, שהוקלט בלוס אנג'לס ובלונדון, זכה לביקורות צוננות מצד מבקרי המוזיקה, אך נכנס היישר למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ושהה בפסגה שבועיים. הוא הגיע למעמד של אלבום פלטינה פחות משבועיים לאחר צאתו, ונכון ל-2013 מכר מעל 1,000,000 עותקים בבריטניה בלבד והגיע למעמד של פלטינה משולשת.

הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Fight for This Love", זכה להצלחה גדולה. הוא נכנס היישר למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, עם מכירות של קרוב ל-300,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו, ובסך הכל שהה במקום הראשון שלושה שבועות. הסינגל דורג בבריטניה במקום הרביעי ברשימת הסינגלים הנמכרים ביותר של 2009, ובמקום ה-29 ברשימת הסינגלים הנמכרים ביותר של העשור הראשון של המאה ה-21. כמו כן, הוא כבש את פסגת המצעדים באירלנד, דנמרק, נורווגיה והונגריה, וזיכה את קול במועמדות לפרס המוזיקה הבריטית בקטגוריית הסינגל הבריטי הטוב ביותר. גם שני הסינגלים הבאים שיצאו מתוך האלבום, "Words‏ 3" (דואט עם will.i.am) ו-"Parachute", זכו להצלחה ונכנסו ל"חמשת הגדולים" במצעד הבריטי.

ב-19 בדצמבר 2009 שודרה בערוץ ITV הבריטי תוכנית ספיישל בשם "Cheryl Cole's Night In", שבה שרה קול ממיטב שיריה ואירחה אמנים כגון will.i.am, ריהאנה ו-Snow Patrol.

במהלך 2010 שימשה קול כזמרת החימום של בלאק אייד פיז בהופעותיהם בבריטניה ובאירופה, במסגרת סיבוב ההופעות העולמי שלהם.

ב-1 בנובמבר 2010 הוציאה קול את אלבום הסולו השני שלה, "Messy Little Raindrops". האלבום, שכמו האלבום הקודם הוקלט גם הוא בלוס אנג'לס ובלונדון, הופק על ידי ויין וילקינס ו-will.i.am, וסגנונו הוא יותר דאנס-פופ מקודמו. האלבום זכה לביקורות מעורבות מצד מבקרי המוזיקה, אך זכה להצלחה מסחרית גדולה, וכמו אלבום הבכורה של קול נכנס היישר למקום הראשון במצעד הבריטי. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Promise This", שיצא כשבוע לפני האלבום, נכנס אף הוא היישר למקום הראשון במצעד הבריטי, והיה לאחד הסינגלים הנמכרים ביותר בבריטניה בשנת 2010, עם מכירות של כ-400,000 עותקים.

2012-2013: A Million Lights[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2012 יצא "Call My Name", סינגל ראשון מאלבום הסולו השלישי שלה. מי שכתב והפיק את השיר הוא הזמר והמפיק המפורסם קלווין האריס.

הסינגל נהפך לסינגל השלישי של קול שמגיע למקום הראשון במצעד הבריטי והוא אף הגיע לראש מצעדי הסינגלים באירלנד ופולין. הסינגל אף זכה להצלחה בניו זילנד כשנכנס לtop20 והגיע למעמד זהב.

הסינגל הגיע למעמד זהב גם בבריטניה על מכירות של למעלה מ-400,000 עותקים ובכך הפך למעשה לאחד הסינגלים המצליחים בקריירה של קול, גם כסולנית וגם כחברה בלהקה גירלז אלאוד.

ב-15 ביוני, יצא אלבומה השלישי, שנקרא: "A Million Lights". אף על פי שלא הגיע למעמד פלטינה כמו שני אלבומיה הקודמים של קול, האלבום כן הצליח להגיע למעמד זהב.

2014-2017: Only Human, The X Factor[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים אלו קול עובדת על אלבומה הרביעי, שעתיד להשתחרר ב-2014.הסינגל הראשון מהאלבום "Crazy Stupid Love" שהציג את הראפר טייני טמפה השתחרר ב-20 ביולי ותוך פחות משעה כבש את פסגת המצעד הבריטי. הסינגל קיבל ביקורות חיוביות הן ממבקרי המוזיקה והן ממעריציה של קול.

בנוסף, באוקטובר 2014 היא הוציאה סינגל נוסף הנקרא "I don't care" הזכה גם לביקורות יחסית חיוביות מהמבקרים.

2018-הווה: אלבום חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בנובמבר 2018, הוציאה קול את הסינגל "Love Made Me Do It".

ב-31 במאי 2019, הוציאה קול את הסינגל "Let You".

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאוגוסט 2008 הייתה קול חברה בצוות השופטים של תוכנית המציאות הבריטית The X Factor, בהפקתו של סיימון קאוול, שגם נמנה עם צוות השופטים.

הופעתה בתוכנית "אקס פקטור" הקנתה לה פופולריות רבה בבריטניה והפכה אותה לאייקון אופנה. במהלך 2009 הופיעה על שעריהם של המגזינים "ווג" ו-"Elle", ונבחרה למקום הראשון ברשימה השנתית של "100 הנשים הסקסיות ביותר בעולם" של מגזין הגברים "FHM". באותה שנה נבחרה לשמש כפרזנטורית של חברת הקוסמטיקה "לוריאל".

ב-2011 הוצע לה לעבור לשמש כשופטת בגרסה האמריקאית של "אקס פקטור". עם זאת, לאחר שלושה שבועות בלבד בהם שפטה, עזבה קול את התוכנית. ב-10 במרץ 2014 הודיעה שריל קול על חזרתה לפאנל השופטים בתוכנית הבריטית. ב-2015, בעונה ה-12 של אקס פקטור בריטניה שריל משמשת כשופטת לצד סיימון קאוול, ריטה אורה וניק גרשימה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2008 יצא לאור הספר "Dreams that Glitter - Our Story" (בתרגום חופשי: "חלומות זוהרים - הסיפור שלנו"), אוטוביוגרפיה של חברות להקת "Girls Aloud", שנכתבה על ידי סופר צללים והכילה תמונות בלעדיות ומבט אל תוך חייהן האישיים של חברות הלהקה. במרץ 2009 פורסם, כי ב-30 בספטמבר של אותה שנה תצא לאור האוטוביוגרפיה הרשמית של קול, שתיקרא "My World" ("העולם שלי"). באפריל 2009 קול חתמה על חוזה בשווי 5 מיליון לירות שטרלינג עם הוצאת הספרים "הארפר קולינס", לכתיבת חמישה רומנים רומנטיים עבור ההוצאה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בינואר 2003 הייתה קול מעורבת בתקרית אלימה עם עובדת של מועדון לילה שבו בילתה, במהלכה כינתה את העובדת בכינויי גנאי גזעניים וגרמה לה לחבלות גופניות. בעקבות התקרית הוגש נגדה כתב אישום באשמת תקיפה על רקע גזעני. במהלך משפטה הכחישה קול שהשתמשה בביטויים גזעניים, וטענה שפעלה מתוך הגנה עצמית. חבר המושבעים זיכה אותה מאשמת השימוש בביטויים גזעניים, אך הרשיע אותה בתקיפה, והשופט גזר עליה 120 שעות של עבודות שירות והורה לה לפצות את קורבן העבירה בסכום של 500 לירות שטרלינג. בראיונות שנתנה מאוחר יותר אמרה קול, כי היא מצטערת על התקרית, אך מנקודת מבטה היא הייתה זו שהותקפה והגנה על עצמה.

ב-2004 החלה לצאת עם אשלי קול, כדורגלן המשחק בקבוצת צ'לסי ובנבחרת אנגליה. השניים נישאו ב-15 ביולי 2006 בלונדון. תמורת סכום של מיליון לירות שטרלינג הם העניקו למגזין הבריטי "!OK" בלעדיות על פרסום התמונות מחתונתם. מערכת היחסים של בני הזוג ידעה עליות ומורדות, וזכתה לסיקור שוטף של הצהובונים בבריטניה. במספר מקרים התראיינו לעיתונות נשים, שטענו כי קיימו יחסי מין עם אשלי קול. בתחילת פברואר 2010 פורסם בעיתונות, כי אשלי קול בגד באשתו עם לפחות חמש נשים שונות. ב-23 בפברואר הודיעה קול על פרידתה מבעלה, וביקשה מהתקשורת לכבד את פרטיותם. השניים התגרשו בספטמבר 2010.

ב-2014, קול הודיעה על נישואיה בחתונה סודית עם הזמר ז'אן ברנרד פרננדז ורסיני.

ב-2016, דווח כי היא יוצאת עם הזמר ליאם פיין מלהקת הבנים וואן דיירקשן. בחודש מרץ 2017 ילדה קול את בנם המשותף. בשנת ביולי 2018 הודיעו הזוג על פרידתם.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Girls Aloud

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: Cheryl: A Million Lights - Live at the O2

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: A Million Lights Tour

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]