תדיאוס הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תדיאוס הקדוש
Anthonis van Dyck 088.jpg
תדיאוס הקדוש, דיוקן של אנתוני ואן דייק
תאריך לידה המאה ה-1 בגליל
תאריך פטירה המאה ה-1 בפרובינקיה הרומית בסוריה
חג 28 באוקטובר בכנסייה הקתולית, 19 ביוני בכנסיות המזרח
מנזר תדאוס הקדוש

תדיאוס הקדוש היה אחד משנים עשר השליחים של ישו. הוא מזוהה לרוב עם יהודה, אחי ישו ונקרא לעתים יהודה השליח, יהודה בן יעקב או יהודה תדיאוס. הכנסייה האפוסטולית הארמנית רואה בתדיאוס ובברתולומיאוס הקדוש את מייסדיה ואת הקדושים המגנים שלה.

זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברית החדשה מוזכר אחד מתלמידי ישו שנקרא יהודה, והוא מובדל בבירור מיהודה איש קריות[1]. כמו כן מוזכר אחד מתלמידיו בשם יהודה מיעקב‏[2] שמפורש כיהודה בן יעקב או יהודה אחי יעקב. נוטים לזהות את יהודה מיעקב כאחיו של ישו שמוזכר בבשורה על פי מרקוס‏[3]. כמו כן, שליח בשם תדיאוס (בגרסאות מסוימות - תַּדַי) מוזכר בברית החדשה‏[4] ברשימות מהן נשמט שמו של יהודה מיעקב. לכן, מזהים הפרשנים את שניהם כאותו אדם‏[5] ומשערים שמתי ומרקוס רצו להבדיל בבירור בין יהודה איש קריות וכינו את יהודה בן יעקב בשם תדיאוס‏[6].

עם זאת, פרשנים אחרים דוחים את איחוד הזהויות ומסבירים את אי ההתאמה ברשימות השליחים בטעויות העתקה או בכך שלא היו שנים עשר שליחים והמספר הוא סמלי בלבד.

קיים לעתים בלבול בין תדיאוס הקדוש לתדיאוס מאדסה שהיה אחד משבעים השליחים ששלח ישו‏[7].

בכל מקרה, מזה מאות שנים ועד היום הוא נקרא לעתים תדיאוס ולעתים יהודה כשהכוונה היא לאותו אדם.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרטים על חייו אינם ידועים לאשורם וקיימות לגביהם מסורות ואגדות. על פי המסורת הוא נולד למשפחה יהודית בבניאס וכנראה היה חקלאי. קיימת אגדה שהוא בנם של קלופס ואשתו מרים, בת דודתה של מרים, אם ישו[8] המוזכרת בתיאור צליבת ישו[9]. על פי ההיסטוריון הביזנטי מהמאה ה-14 ניקופורוס קסנטופולוס (Nikephoros Kallistos Xanthopoulos) היה תדיאוס החתן בחתונה בקנה.

תדיאוס הפיץ את הבשורה ביהודה, שומרון, אדום, סוריה, מסופוטמיה ולוב. על פי הכנסייה הארמנית, הגיע תדיאוס לארמניה עם ברתולומיאוס הקדוש והפיץ גם שם את בשורת ישו. הוא הומת בארמניה בגלל אמונתו יחד עם שמעון הקנאי ועל שמו נבנה מנזר תדאוס הקדוש, במקום בו הומת על פי האגדה. גרסאות אחרות טוענות שהוא מת בסוריה. דמותו מתוארת לעתים עם גרזן, כדי לסמל את הדרך בה הוא נהרג. סיפור המעשים והניסים שהוא ושמעון ביצעו מתוארים בספר שנקרא מעשי שמעון ויהודה והוא תורגם ללטינית ומובא במקראת הזהב[10].

זמן מה לאחר מותו, הועברו עצמותיו לרומא ונקברו בבזיליקת פטרוס הקדוש שם הן נמצאות עד היום תחת מזבח יוסף הקדוש, יחד עם עצמותיו של שמעון הקנאי.
מסורות אחרות טוענות שהוא קבור באי באגם איסיק קול שבקירגיזסטן או במקום מבודד יותר בהרי פמיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוחנן יד, 22
  2. ^ לוקס ו, 16 ומעשי השליחים א, 13
  3. ^ מרקוס ו, 3
  4. ^ מתי י, 3 ומרקוס ג, 18
  5. ^ לדוגמה באנציקלופדיה הקתולית
  6. ^ זהותו של תדיאוס הקדוש
  7. ^ לוקס י, 1
  8. ^ מי הוא יהודה הקדוש
  9. ^ יוחנן יט, 25
  10. ^ מקראת הזהב באנגלית