ברנבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברנבא
Barnabas.jpg
דיוקנו של ברנבא
תאריך לידה המאה ה-1 בקפריסין
תאריך פטירה 61[1] בסלאמיס, קפריסין
חג 11 ביוני
ברנבס מרפא את העני, ציור של פאולו ורונזה

ברנבא (נולד בשם יוסף הלוי מקפריסין וכונה על ידי השליחים ברנבא; נכתב לעתים בר-נבא) היה נוצרי קדום, אחד מהשליחים המוזכרים במעשי השליחים שהצטרף אל שנים עשר השליחים לאחר צליבת ישו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורו הראשון במעשי השליחים הוא בפרק ד‏[2], שם מסופר כי לאחר שהתעמתו פטרוס ויוחנן השליח עם הכהנים בבית המקדש, הכיר ברנבא בנצרות, מכר את שדהו ונתן את הכסף לשליחים. פירוש שמו מוסבר שם כבן הנחמה, למרות שבארמית פירוש שמו הוא בן הנביא. קישור דומה בין נחמה לנבואה מופיע באיגרת הראשונה אל הקורינתים[3].
הוא ליווה את פאולוס בבואו לירושלים[4] ונלווה אליו גם במסעות אחרים‏[5] באסיה הקטנה. נראה שלאחר פגישתם עם סרגיוס פאולוס, מושל קפריסין‏[6], התבלט פאולוס יותר מברנבא והחל מנקודה זו מוזכר שמו של פאולוס ראשון מבין שניהם‏[7]. בשובו מאנטיוכיה נסע לירושלים והשתתף במועצת ירושלים[8] שדנה במצוות הנצרות ושלאחריה נשלחה האיגרת אל הגלטים. לאחר מכן שב ברנבא עם שליחים נוספים לאנטיוכיה ולאחר ששהו שם תקופת מה, נפרד מפאולוס ונסע לקפריסין עם מרקוס המבשר[9].
לדעת טרטוליאנוס ברנבא הוא זה שכתב את האיגרת אל העברים. כמו כן, משייכת לו המסורת את כתיבת איגרת ברנבא שנשמרה בקודקס סינאיטיקוס, שם היא נמצאת בסופה של הברית החדשה[10]. בנוסף, נטען שהוא מחברה של הבשורה על פי ברנבא, בשורה המתארת את חיי ישו ומתוארכת למאה ה-16 והיא ככל הנראה פסאודואפיגרפיה. הבשורה תואמת את השקפת האסלאם על ישו ואינה מתארת אותו כבן האלוהים, אלא כנביא ושהוא לא נצלב וקם לתחייה, אלא עלה לגן עדן בעודו בחיים‏[11].
על פי המסורת הוא הוצא להורג בגלל אמונתו בסלאמיס שבקפריסין בשנת 61, אולם אין עדויות ברורות בנושא.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי המסורת
  2. ^ פסוק 36
  3. ^ האיגרת הראשונה אל הקורינתים, יד, 3
  4. ^ מעשי השליחים ט, 27
  5. ^ מעשי השליחים יא, 25-26
  6. ^ מעשי השליחים יג, 7-12
  7. ^ ניתן להשוות בין פסוק 7 לפסוקים החל מ-42
  8. ^ מעשי השליחים טו, 2
  9. ^ מעשי השליחים טו, 39
  10. ^ אגרת ברנבא באנציקלופדיה הקתולית
  11. ^ הבשורה על פי ברנבא