אדוארד ברנייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד ברנייס
Edward Bernays
לידה 22 בנובמבר 1891
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במרץ 1995 (בגיל 103)
קיימברידג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Edward Louis Bernays עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת קורנל
  • תיכון דוויט קלינטון
  • הקולג' לחקלאות ומדעי החיים של אוניברסיטת קורנל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Doris Fleischman (1922–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוארד לואיס ג'יימס ברנייסאנגלית: Edward Louis James Bernays; ‏22 בנובמבר 18919 במרץ 1995) היה חוקר התעמולה והפסיכואנליזה, תועמלן ויחצ"ן אוסטרי-אמריקאי יהודי בולט. נחשב לאבי תורת יחסי הציבור וההנדסה החברתית, אחיינו של זיגמונד פרויד ושותפו בחלק מרעיונותיו. ברנייס עבד כתועמלן עבור חברות גדולות ואישים נודעים בארצות הברית, וכן ניהל תעמולות בחירות רבות בפוליטיקה האמריקאית, בין לקוחותיו נמנו נשיאי ארצות הברית קלווין קולידג' והרברט הובר. חיבר 21 ספרים אשר חלקם מהווים אבן יסוד בתחום התעמולה, נודע כי ספריו שירתו גם את שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, אף שברנייס היה יהודי. עד היום קיימות תודעות ציבוריות רבות שהתפתחו כתוצאה ממניפולציות והשפעה חברתית שיצר ברנייס, באמצעות תקשורת שיווקית, ספינים תקשורתיים ושינוי תפיסות חברתיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווינה לאלי ואנה ברנייס, סבו היה הרב יצחק ברנייס. המדען זיגמונד פרויד היה דודו הכפול: אמו הייתה אחותו של פרויד, ואחות אביו, מרתה ברנייס פרויד הייתה אשתו של פרויד. בשנות ה-90 של המאה ה-19 עברה משפחתו לניו יורק, ב-1912 סיים תואר בחקלאות באוניברסיטת קורנל. ב-1922 נשא את המדענית דוריס פליישמן שהייתה האישה האמריקאית הראשונה שנרשמה בשם משפחתה המקורי ולא של בעלה, אך מאוחר יותר שינתה לדוריס ברנייס. היו לו שתי בנות - דוריס ואן. במשך השנים עבד תחילה ככתב ועורך מגזינים רפואיים ובהמשך כפובליציסט בתחום התיאטרון, בין היתר בנה סטיגמה אלילית על אנריקו קארוזו שאילצה להפעיל עליו הגנה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשכר לשירותי "הוועדה למידע ציבורי". בהמשך החל לעסוק כ"יועץ ליחסי ציבור".

סרט ביוגרפי, ספרים וסדרת טלוויזיה נכתבו עליו אחר מותו.

עבודתו, לקוחותיו והשפעתו החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים פרסומיים עבור חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנייס הושפע רבות מתורת הפסיכואנליזה של דודו זיגמונד פרויד. בין החברות הבינלאומיות שברנייס שירת כתועמלן עסקי עבורן היו פרוקטר אנד גמבל, חברת הטבק האמריקאית, קרטייה, סי בי אס, הלמנ'ס, חברת הפירות המאוחדת, ג'נרל אלקטריק, דודג' וחברות רבות אחרות. כן היה מנהל הפרסום של התערוכה העולמית של ניו יורק (1939). אחת מפעולותיו המוצלחות הייתה הבאת חברת פרוקטור אנד גמבל למעמד בינלאומי, באמצעות קמפיין בו שכנע כי סבון השנהב של החברה טוב יותר מבחינה רפואית. הוא קיים גם סדנאות פיסול בסבון ופרסם בתחרויות כי הסבון צף יותר מסבונים אחרים.

ברנייס גם אחראי למנהג האמריקאי לאכול בייקון וביצים לארוחת הבוקר במקום אוכל קל, דבר שהיה מופרך לפני כן. הוא פרסם כי ארוחה כזו בריאה יותר, ועודד את הציבור להרבות בה באמצעות עצומה עליה חתמו 5000 רופאים מומחים המחזקים את ההנחה.

בשנות ה-30 יצר פרויקט המשכנע לצרוך ולהשתמש אך ורק בכוסות חד פעמיים, המהווים מוצר "תברואתי יותר". החל מאותה תקופה עלו אחוזי הקניה של הכוסות בכמות ניכרת.

מבין הפרויקטים הבולטים נמנה פרויקט השכנוע עבור חברת הטבק האמריקאית בהם הופצו תמונות של נשים מעשנות, וכך הופץ הנוהג של עישון על ידי נשים.

כן פעל ברנייס לריבוי צריכת הבננות בארצות הברית לחברת הפירות המאוחדת, ולשיפור תדמיתה של גואטמלה. וכן ידוע כמי שהפיץ את סגולות הפלואוריד שהיה לפני כן נדיר לשימוש ומוכר כחומר לא בריא, זאת לצורך פרויקט הפלרת מי שתייה לאגודת הבריאות האמריקאית.

ברנייס פעל גם עבור מספר ארגוני רווחה בהתנדבות.

פרסום תומאס אדיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת המניפולציות החזקות שטבע בעולם היא הטעות המקובלת כי תומאס אלווה אדיסון המציא כביכול את הנורה החשמלית, אף שהיא הומצאה שנים רבות לפני כן ואדיסון רשם פטנט קיים. ברנייס יסד אירוע חגיגי ובולט בשם "אור הזהב של היובל" שהיה לכבוד 'מלאות 50 שנה להמצאתו של תומאס אדיסון' הנורה החשמלית, האירוע הפך לחגיגה ארצית בערים רבות בהשתתפות אישים חשובים. במלאת 75 שנה לרישום ה'פטנט' של אדיסון, יזם ברנייס אירוע בן שעתיים ששודר בכל רשתות הטלוויזיה בארצות הברית. מאז התפרסם שמו של אדיסון כממציא הנורה.

תעמולה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנייס נשכר לתעמולת הבחירות בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1924 עבור קלווין קולידג', קולידג' נשא לפני כן תדמית של אדם רציני וקשוח וברנייס פעל לשנות את התדמית. הוא פרסם תמונות מ"ארוחת בוקר בפנקייק" של הנשיא וגרם לו להיראות נחמד ורחובי יותר, כן הזמין בדרנים וסטנדאפיסטים לגינת הבית הלבן, עיתונים רבים דיווחו כי קולידג' צחק. באותן בחירות ניצח קולידג' ונבחר לנשיא.

בשנת 1929 הוא השתמש לראשונה במונח לפידי החירות.

בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1932 ייעץ ברנייס להרברט הובר ליצור אי נוחות למתנגדיו ולהציג עצמו כמנהיג בלתי מנוצח.

לוויליאם או'דוויר ראש עיריית ניו יורק, ייעץ ברנייס במסע הבחירות שלו להביע התנגדויות ל"מאפיה האיטלקית" ובכך להרוויח קולות של אירים, וכן להביע התנגדויות לנאצים לצורך קולות מהאוכלוסייה היהודית הגדולה בעיר.

במלחמת העולם השנייה היה אחראי על הייעוץ הלאומי לצבא ולצי האמריקאים, והיה חבר במועצת הביטחון.

הפיץ מניפולציה לפיה הרפובליקה של הודו היא המדינה הדמוקרטית ביותר באסיה בעקבות הוספת חוקים לביסוס הדמוקרטיה.

ברנייס סירב לעבוד עבור הנאצים, אנסטסיו סומוסה דביילה, פרנסיסקו פרנקו וריצ'רד ניקסון.

עבד גם עבור ארגון NAACP והפיץ שמועות על תרומותיהם של אפרו אמריקאים למדינות הקונפדרציה, כן זכה בפרס מהארגון על תרומתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד ברנייס בוויקישיתוף