תושב קבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תושב קבע היא הגדרה חוקית לאדם שלו הזכות להתגורר דרך קבע במדינה מסוימת, והוא מממש זכות זו. תושב קבע הוא מעמד נמוך ממעמד אזרח: אזרחות ניתנת לאדם למשך כל חייו, ללא תלות במקום מגוריו, ואי אפשר לשלול אותה ממנו, אלא בהליך מיוחד ומסיבות המוגדרות בחוק. שלילת מעמד של תושב קבע פשוטה יותר, ובפרט נשלל מעמד זה כאשר האדם חדל להתגורר במדינה שבה היה תושב קבע.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מופיע המושג "תושב קבע" בחיקוקים אחדים. בחיקוקים אחרים מופיע מונח פחות תובעני, "תושב".

תושב קבע הוא אדם שכתובתו הקבועה בישראל, והוא רשום במרשם האוכלוסין של משרד הפנים. תושב קבע חייב בכל החובות שהמדינה מטילה, כולל גיוס לצה"ל, והוא זכאי לכל הזכויות שהמדינה מעניקה (כולל ביטוח בריאות, חופש עיסוק והצבעה בבחירות לרשות המקומית), למעט שתי זכויות: זכות הצבעה לכנסת (ובכלל זה זכות ההיבחרות לכנסת) וקבלת דרכון ישראלי. תושב קבע נושא תעודת זהות ישראלית, כלומר תנועתו ברחבי המדינה אינה מוגבלת, והוא יכול לקבל כל שירות מרשויות המדינה. חובת תשלום מסים, והזכויות המוקנות בחוק הביטוח הלאומי ובחוק ביטוח בריאות ממלכתי ניתנות גם למי שהוא בגדר תושב, גם אם אינו תושב קבע.

המעמד של תושב קבע אינו תלוי במעמד האזרחות. תושב קבע יכול להיות אזרח ישראלי, יכול שלא להיות אזרח ישראלי ולהיות אזרח זר בלבד או אף חסר אזרחות. אזרח ישראלי יכול להיות תושב קבע בישראל, ויכול להיות תושב במדינה זרה. אזרח ישראלי יכול תמיד להיכנס לישראל ולקבל מעמד של תושב קבע ללא כל הגבלה (יש אפשרות שידרשו ממנו לשלם תשלום לביטוח הלאומי או להמתין זמן-מה לפני שיקבל את מלוא זכויות הביטוח). לעומת זאת תושב קבע שרוצה לקבל אזרחות ישראלית צריך להגיש בקשה מיוחדת ובקשתו עשויה להידחות.

תושב קבע זכאי למעמד זה כל עוד הוא אכן גר בישראל (בגבולות הקו הירוק כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן). אם הוא עובר להתגורר מחוץ לשטח ישראל, הוא עלול לאבד את מעמדו כתושב קבע והזכויות הנובעות ממעמד זה יישללו ממנו. בעיה מיוחדת נוצרה במזרח ירושלים - תושבי אזור זה נחשבים תושבי קבע בישראל מאז יוני 1967, אם כי רובם אינם אזרחים ישראלים. עקב מצוקת הדיור בירושלים עוברים רבים מהם להתגורר בכפרים ובעיירות הסמוכים לירושלים באזור יהודה והשומרון, מחוץ לשטח השיפוט של עיריית ירושלים, ומסתכנים באובדן מעמדם וזכויותיהם בישראל.

החוק הישראלי קובע שזכות ההצבעה לכנסת ניתנת לאזרח ישראלי שהוא גם תושב קבע, ואשר מלאו לו 18 שנה. ישראלים רבים שמהגרים מחוץ למדינה מקפידים לשמור על כתובתם הקבועה בישראל כדי שיוכלו להגיע לארץ ולהצביע ביום הבחירות לכנסת.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.