חוק הכניסה לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 מסדיר את כניסתם לישראל של מי שאינם אזרחי ישראל ואת האישור לשהייתם בישראל של מי שאינם אזרחי ישראל או עולים חדשים.

הוראות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 1 לחוק קובע:

(א) מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה.
(ב) מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רישיון ישיבה לפי חוק זה.

סעיף 2 מקנה לשר הפנים סמכות להעניק רישיונות שהייה:

(1) אשרה ורישיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים;
(2) אשרה ורישיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים;
(3) אשרה ורישיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים;
(4) אשרה ורישיון לישיבת קבע;
(5) רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה.

חלק ניכר מהחוק עוסק ברישיון לשהייתם של עובדים זרים בישראל. החוק קובע כי מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, ונמצא בישראל בלי רישיון ישיבה, יורחק מישראל בהקדם האפשרי. שוהה שלא כדין ניתן להחזיק במשמורת עד להרחקתו.

החוק קובע את סדרי הכניסה לישראל, ובכללם ביקורת הגבולות. לשר הפנים נתונה סמכות להרחיק מישראל את מי שאינו רשאי להיכנס אליה, והאחראי על כלי-הסעה שא לישראל חייב, לפי דרישת קצין בקורת הגבולות, להסיע מישראל כל אדם שבא באותו כלי-הסעה על מנת להיכנס לישראל ונמצא שאינו רשאי לכך.

סעיף 18 לחוק מוציא מתחולתו את מי שנכנס לישראל לפני תחילת תקפו של החוק.

שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק אושר בכנסת ב-26 באוגוסט 1952,‏[1] בעקבות הצעת חוק מטעם הממשלה שהוגשה לכנסת בתחילת אותה שנה.‏[2]

מאז אישורו ועד מרץ 2012 תוקן החוק 23 פעמים. 17 מתיקונים אלה נעשו מאז שנת 2000 ובעיקר באו להסדיר את כניסתם ושהייתם של עובדים זרים.

בשנת 1955 הותקנו מכוח החוק תקנות הכניסה לישראל, תשט"ז-1955. אלה הוחלפו בשנת 1974 בתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974.

מזרח ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים סיפחה ישראל את מזרח ירושלים והעניקה לתושביה מעמד של תושבי קבע בישראל. על פי תקנות הכניסה לישראל, תושב קבע מאבד את מעמדו אם שהה מחוץ לישראל מעל 7 שנים ‏[3], אפילו אם הגיע לביקורי מולדת במהלך התקופה. מאבד את מעמד התושבות גם מי שעבר דירה ליישוב סמוך בגדה המערבית. קריטריונים אלה הביאו לשלילת תושבות והרחקה מירושלים של 4577 מזרח ירושלמים ב-2008. תופעה זו מכונה "הטרנספר השקט".

מקרים נודעים של הטלת איסור על כניסת אדם לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרים אחדים של הטלת איסור על כניסת אדם לישראל זכו לפרסום רב:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ס"ח 111 מיום 5 בספטמבר 1952, באתר "נבו"
  2. ^ הצעת חוק ההגירה, תשי"ב-1952, ה"ח 106 מיום 27 בפברואר 1952, באתר "נבו"
  3. ^ למשל לצורך לימודים או עבודה