תמימה סוכובולסקי

תמימה סוכובולסקי (21 בנובמבר 1881 - 14 בדצמבר 1972^[1]) מראשונות הגננות בארץ ישראל, ממייסדי הפועל הצעיר, חברת ההגנה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכובולסקי נולדה בביאליסטוק (אז באימפריה הרוסית), בתם של אברהם זאב ואסתר אטקה, אחותם של יחזקאל דנין (סוכובולסקי), משה^[2], דוד^[3] צבי, מאשה ולאה^[4]. קיבלה חינוך מסורתי וכללי, ממייסדות אגודת "בנות-ציון" בביאליסטוק, וחברה באגודת דוברי עברית על שם פרץ סמולנסקין.

החלה לימודי הוראה, הגיעה בסוף גל העלייה הראשונה לארץ ישראל, ב-1903 לבקר את אחיה יחזקאל ובהמלצתו נשארה בארץ ולא חזרה לסיים את לימודיה^[5]. בתחילת דרכה בארץ עבדה כעוזרת גננת בגן של אלישבע גיסין אפרתי בירושלים.

התגוררה בנווה שלום ביפו, דירתה הייתה גן ילדים ביום ומועדון לחבריה בני העלייה השנייה בשעות הערב, סופי השבוע והחגים. בביתה התקיימו כינוסים ודיונים^[6], פעילויות חברתיות ואף התארחו עולים לארוחה ולינה. בדירה זו התקיימו פגישות תנועת הפועל הצעיר אשר סוכובולסקי הייתה בין מייסדיה^[7]^[8]. בהמשך עברה לדירה מרווחת יותר בחצר "בית האוטונומיה הרוסית" בנווה שלום (קמפוס בית הספר לבנות ומגורי מורים וגננות), יחד עם עמיתתה שרה ויתקין-שפירא. בביתן היה מכבש ההקטוגרף ששימש להדפסת עיתון "הפועל הצעיר".

כדי להשלים את לימודיה נסעה לברלין, שם הוכשרה במשך כשנה וחצי (בין 1907-1909) כגננת בבית הספר פסטלוצי-פרבל.

סוכובולסקי עבדה כגננת במשך 44 שנים, בין השאר ביפו, תל אביב, ירושלים וחיפה. בתחילת דרכה גן הילדים לא היה חלק ממערכת החינוך הרשמית, ואתגרי העבודה כללו גם חינוך הציבור להכרה בצורך בגן ילדים, והקושי לגבות שכר לימוד עבורו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התגוררה בחיפה^[9].

הייתה חברה במשמר העם ובהגנה, וחברה ב"מרכז הגננות" והסתדרות המורים. לאחר פרישתה לגמלאות מילאה בהתנדבות תפקידים ציבוריים שונים, בספרנות במועדוני חיילים ובעבודה במעברות באזור ירושלים, שם לימדה עברית וכלכלת בית. בזקנתה התגוררה בבית אבות בחיפה ועסקה גם שם בהוראת עברית לדיירי הבית.

על עבודתה המתמדת בהתנדבות עם עולים חדשים קיבלה ב-1962 תעודת הוקרה מנשיא המדינה^[5]^[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבקה אלפר, קורות משפחה אחת. הוצאת מ. ניומן, ירושלים, תשכ"ז - 1967.
שלמה צמח, שנה ראשונה. הוצאת עם עובד, תשי"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד תדהר (עורך), "תמימה סוכובולסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4668

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מתה תמימה סוכובולסקי, דבר, 17 בדצמבר 1972
^ משה סוכובולסקי, דבר, 5 באפריל 1954
^ דוד ליב בן זאב סוכובולסקי, הצפירה, 25 באוגוסט 1911
^ דוד תדהר (עורך), "אברהם זאב סוכובולסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 140
^ ¹ ² היא הלכה בין העולים, מעריב, 18 במאי 1962
^ שלמה צמח, בתור המסילה (מתוך "שנה ראשונה"), דבר, 13 באפריל 1951
^ שמואל דיין, מורשת הפועל הצעיר, דבר, 27 במרץ 1960
^ גצל קרסל, אחרון הראשונים לבית סוחובולסקי, דבר, 11 באפריל 1973
^ יטקא סוחובולסקי ובניה, הפועל הצעיר, 29 באוגוסט 1919
^ נשיא המדינה יקבל היום 124 מצטיינים בקליטת עליה, הארץ, 16 במאי 1962

[1] מתה תמימה סוכובולסקי, דבר, 17 בדצמבר 1972

[2] משה סוכובולסקי, דבר, 5 באפריל 1954

[3] דוד ליב בן זאב סוכובולסקי, הצפירה, 25 באוגוסט 1911

[4] דוד תדהר (עורך), "אברהם זאב סוכובולסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 140

[מעריב-5] ¹ ² היא הלכה בין העולים, מעריב, 18 במאי 1962

[6] שלמה צמח, בתור המסילה (מתוך "שנה ראשונה"), דבר, 13 באפריל 1951

[7] שמואל דיין, מורשת הפועל הצעיר, דבר, 27 במרץ 1960

[8] גצל קרסל, אחרון הראשונים לבית סוחובולסקי, דבר, 11 באפריל 1973

[9] יטקא סוחובולסקי ובניה, הפועל הצעיר, 29 באוגוסט 1919

[10] נשיא המדינה יקבל היום 124 מצטיינים בקליטת עליה, הארץ, 16 במאי 1962

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]