Final Fantasy (סדרת משחקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוחים קלוקלים רבים, שלא לדבר על טעויות וסופרלטיבים. דוגמה: כל מה שכתוב בפסקה הראשונה של פ"פ 6.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הלוגו של Final Fantasy

פיינל פנטזיאנגלית: Final Fantasy, או בקיצור FF) היא סדרת משחקי קונסולות מסוג משחק תפקידים שיצרה חברת Square (הידועה בארצות הברית ובאירופה כ-Squaresoft). בשנים האחרונות התאחדה החברה עם המתחרה Enix (מיוצרי רב-המכר Dragon Quest), וכעת החברה ידועה כ-Square-Enix.

סדרת פיינל פנטזי מונה, נכון להיום, 14 כותרים רשמיים בנוסף למשחקוני המשך.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחקים שמים דגש על עלילת המשחק ופיתוח הדמויות, כשסגנון המשחק דומה בכל אחד מפרקיו. השחקן מקבל את השליטה על חבורה של דמויות (שלרוב יש בה דמות דומיננטית אחת, שהסיפור סובב סביבה) ומוביל אותה בהרפתקאותיה. העלילה היא בעלת אופי לינארי - כלומר, הסיפור מתפתח בקו אחיד, מבלי שתהיה לשחקן דרך לסטות ממנו בצורה רצינית (אף שלרוב ישנם גם סיפורים צדדיים שניתן לקחת בהם חלק) ואין לשחקן שליטה על המאורעות המרכזיים המניעים את העלילה, או על סופה. ישנם יוצאי דופן, כדוגמת משחקים FFII-FFX, אשר בהם ניתנות אפשרויות בחירה שונות לשחקן, אשר קובעות את התפתחות העלילה ואף את הסוף.

המשחקים תמיד משלבים אלמנטים של מסע ברחבי העולם הדמיוני שבו מתרחש המשחק, כאשר חלק נכבד מהזמן הדמויות נמצאות במבוכים שונים ונלחמות במפלצות ואויבים נוספים. לעתים מתרחש קרב נגד יריב חזק במיוחד (אויב שכזה מכונה "בוס" על ידי שחקני המשחק). חלק נוסף מזמן המשחק מוקדש להתפתחות העלילה באמצעות דיאלוגים, סצינות מונפשות שבהן אין לשחקן שליטה על הדמויות וכדומה.

דגש מושם על התחזקות הדמויות כתוצאה מהקרבות בהם הם משתתפים והאוצרות שהם מוצאים. קיימת שיטה של נקודות ניסיון אותן צוברות הדמויות לאחר קרבות, ומשצברו מספיק הן עולות בדרגה וכישוריהם מתחזקים. במשחקים רבים ישנה שיטה שמאפשרת לדמויות ללמוד כישורים חדשים ולפתח את עצמן. ישנו גיוון רב בסוגי הדמויות והכישורים השונים שיש להן.

למרות שכל המשחקים נושאים את אותו שם, אין ביניהם קשר עלילתי. כל אחד מהמשחקים מתרחש בעולם שונה, מכיל דמויות שונות, ועלילתו נפרדת מזו של שאר המשחקים. כתוצאה מכך, כל משחק עומד בפני עצמו ואין צורך לשחק במשחקים המוקדמים בסדרה כדי לשחק במשחקים המאוחרים בה. עם זאת, ישנם מספר מוטיבים חוזרים בכל המשחקים: ציפורי ענק הממלאות תפקיד של סוסים בשם "צ'וקובו" , חיות קסומות בשם "מוגל", דמות בשם סיד, שכמעט תמיד תהיה קשורה לספינת אוויר, או להנדסה באופן כללי (אם כי אין קשר אחר בין הדמויות בכל המשחקים) ודברים נוספים. כמו כן, מתייחסים כל המשחקים לדמויות מיתולוגיות מרחבי העולם, דוגמת שיווה, לווייתן, אודין וכדומה (לוויתן ובהמות המשותפים למשחקים לקוחים מהמיתולוגיה היהודית). המשחקים שמהווים המשך ישיר למשחק הראשון הם משחקים FFII-FFX, אך לאחרונה מתרבים משחקי FF המתקשרים למשחקים קודמים (כגון Final Fantasy VII: Dirge of Cerberus לקונסולת ה-PS2 ).

המשותף לכל המשחקים הוא גם האפיון של דמויות פרוטגוניסטיות ואנטגוניסטיות, שמהוות ניגוד אינטרסים ודעות אחת של השנייה, והקרב ביניהם טעון מבחינה רגשית (יוצא דופן הוא המשחק הראשון בסדרה, שבה הדמויות לא אופיינו). מספר דוגמאות לכך למצוא במשחקים FFII (פיריון ולאון, כאשר האויב הראשי הוא אינו בהכרח האנטגוניסט), FFIV (גולביז וססיל), FFV (בראץ ואקס-דת'), FFVI (טרה וקפקא), FFVII (קלאוד וספירות'), FFVIII (סקוואל וסייפר), FFIX (זידאן וקוג'ה), FFX (יונה וסימור, כאשר היריבות מהווה תקדים, מאחר שהגיבור הראשי הוא אינו הפרוטגוניסט).

אחד המשחקים האחרונים בסדרה, ה-11 במספר (קודמו מנה שני חלקים) הוא יוצא דופן בכך שהוא מיועד למשחק רשת, מה שהופך אותו לשונה משמעותית מהמשחקים שקדמו לו. אך כעת עם צאתו של המשחק ה-12 לאור, מסתמנת חזרה לסגנון העלילתי הלינארי, למרות שחלו שינויים מרחיקי לכת בדרך המשחק עצמה.

פיתוחה של הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ששת המשחקים הראשונים בסדרה היו לקונסולת ה-NES. לאחר מכן, עברה הסדרה מקונסולות של נינטנדו לקונסולות של סוני, בגלל סכסוך עם חברת נינטנדו. משחקים VII-IX היו לקונסולת ה-PSX. משחק מספר 10 (FFX) היה הראשון לקונסולת ה-PS2. כותר מספר 11 בסדרה (FFXI) היה היחיד אשר יצא לקונסולות שונות וכן גם למחשב, עקב היותו משחק תפקידים המוני (MMORPG). משחק מספר 12 (FFXII), יצא לאחרונה לקונסולת ה-PS2, וכמיטב המסורת - מסיים טרילוגיה של משחקים ל-PS2, כאשר המשחק הבא בסדרה מתוכנן לצאת ל-PS3 ול-Xbox 360.

עלילת המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Final Fantasy I[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת המשחק הראשון בסדרת פיינל פנטזי

משחק שתרם רבות להנחת הבסיס למשחקי התפקידים לקונסולות, אפילו שלא חל בו פיתוח דמויות. במקור, היה אמור להיות המשחק האחרון של החברה, ולכן נקרא "הפנטזיה האחרונה". המשחק בוים על ידי הירונובו סקאגוצ'י, האב הרוחני של הסדרה. הפסקול נכתב על ידי המלחין נובואו אואמטסו, שכיום הוא ידוע כגדול המלחינים של משחקי הווידאו ביפן. על עיצוב הדמויות היה אחראי הצייר יושיטאקה אמאנו. באופן אירוני, דווקא המשחק הזה הצליח ומכר מספר עותקים חסר תקדים, שיצר סדרת כותרים שעדיין קיימת, והציל את החברה מפשיטת רגל.

הסיפור מספר את סיפורם של "ארבעת לוחמי האור", שלפי נבואה עתיקה יגיעו כשהם נושאים את "ארבעת הקריסטלים" - מוטיב עיקרי בסדרה שיחזור מספר פעמים בעתיד. הלוחמים מצילים את העולם מהמצב הנוראי שבו הוא מצוי, מביסים את המפלצות המסתובבות בעולם, ומחזירים את אורם של הקריסטלים - כדי להחיות את העולם ואת ארבעת יסודות הטבע שהפסיקו לפעול. המשימה הראשונה שלהם היא להציל את נסיכת קורנליה מחוטפה, גארלנד.

במשחק אלמנטים רבים ממשחקי תפקידים מסורתיים כגון "מבוכים ודרקונים" - ארבעת לוחמי האור הם דמויות ללא שם, כאשר השחקן בוחר את שמותיהם ואת "מקצועם" מתוך שש אפשרויות - לוחם, נזיר, גנב, קוסם לבן, קוסם שחור, וקוסם אדום. לכל "מקצוע" היו את החולשות שלו וליתרונות שלו, וכך בנה השחקן את אסטרטגיית המשחק שלו.

למרות הציוריות הנפלאה של עולם FF, והמוזיקה עוצרת הנשימה של המלחין נובואו אואמטסו, הערך הרגשי של המשחק היה נמוך ביותר, ודמויות בעלות עומק עלילתי ואופי ממשי - שכיום הן הדבר המרכזי בסדרה - הוכנסו לראשונה רק במשחק השני במספר.

המשחק הופץ מחדש בשנת 2003 לקונסולות יחד עם המשחק השני בסדרה תחת השם Final Fantasy Origins. מראה המשחק רוענן ונוספו לו כמה תוספות משניות. כמו כן בשנת 2004 הופץ המשחק לקונסולת ה-GBA יחד עם המשחק השני בסדרה תחת השם Final Fantasy I&II: Dawn of Souls. בשנת 2007 יצא המשחק בהוצאה מחודשת גם לקונסולת ה-PSP.

Final Fantasy II[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק שנוי במחלוקת, שלא יצא בארצות הברית עד צאת הגרסה המחודשת לPSX בשנת 2002.

המשחק דמה בממשק, בסאונד, ובגרפיקה למשחק הקודם, אך הוכנסו שינויים רבים. ארבע הדמויות הן כבר לא דמויות ללא שם - לדמויות יש חוזק וחולשה קבועים מראש, עלילה עמוקה ודרמטית, אופי, פרצוף - ושמות. המשחק מגולל את סיפורם של ארבעה יתומים הנמלטים מעירם "פין" (PHYN) הנתונה תחת כיבוש של אימפריית פאראמקייה המרושעת. ארבעת היתומים מצטרפים לנסיכת הממלכה לשעבר אלתאה, ולקבוצת המורדים שלה.

שינוי נוסף שנערך היה רפורמה בדרך צבירת הנסיון - לא עוד היו הדמויות מקבלות נקודות נסיון מקרבות (EXP) ועולות בדרגות כדי להתחזק. בשיטה החדשה, דמות שנפגעה הפכה לעמידה יותר - דמות שהשתמשה הרבה בנשק מסוים הפכה ליותר מיומנת בו - דמות שהשתמשה בקסמים רבים למדה את הכוחות הנסתרים בהם - וכן הלאה.

המשחק שיפר במובנים רבים את הסדרה, והציג לראשונה עומק עלילתי, וכן מוטיבים שיחזרו רבות ויהפכו לסמלים בעתיד - ציפורי הצ'וקובו, סיד מהנדס ספינות-האוויר, וכמובן הקשרים העלילתיים בין הדמויות. אך השינויים בדרך המשחק היו דרמטיים מדי עבור רוב קהל היעד, ודרך פיתוח הדמויות על ידי שימוש לא עבדה יפה. כתוצאה מכך המשחק לא הובא לארצות הברית מפני שהאמריקאים חששו כי המשחק יהיה מסובך מדי לקהל היעד. גם משחק זה יצא בשנת 2007 בהוצאה מחודשת לקונסולת ה-PSP.

Final Fantasy III[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק האחרון לקונסולת ה-NES, אשר נחשב על ידי מעריציה הנאמנים ביותר של הסדרה לאחד הכותרים הבולטים והחשובים ביותר. המשחק חוזר במובן מסוים לימים של FFI, ושוב ישנן ארבע דמויות ללא שם, ששמם נקבע על ידי השחקן. למרות המחסור בעומק עלילתי של הדמויות הראשיות, למשחק יש ערך רגשי עמוק ביותר - אפילו עמוק יותר מזה של FFII. המשחק מתחיל ברעידת אדמה ואפלה גדולה שמזעזעת את העולם כולו, וכמו במשחק הראשון בסדרה - ארבעת האלמנטים הפסיקו לפעול, וארבעת הקריסטלים שהפעילו אותם שקעו מתחת לאדמה ואבדו. כאן נכנס לתמונה השחקן ששולט בארבע דמויות, ותפקידו להאיר מחדש את הקריסטלים ולהציל את העולם. לאורך המשחק מתגלה עולם יפהפה וציורי ביותר, ועלילה פואטית ואמנותית שלא נראתה לפני כן וגם לא תחזור על עצמה בהמשך הסדרה.

משחק זה הציג לראשונה את שיטת ה"מקצועות", בה הדמויות מתמחות במקצוע מסוים וכך משפרות את יכולתיהן. שיטה זו, בגרסאות שונות, הופיעה פעמים רבות במשחקי הסדרה. המשחק יצר מוטיבים רבים שיהפכו כיום למוטיבים מרכזיים בסדרה, כגון ה"מוגלים" - פיות קטנות וחמודות שמזכירות דובונים לבנים עם כנפי עטלף ופונפון (בדרך כלל ורוד) על ראשם.

גם המשחק הזה לא זכה להגיע לקהל דובר אנגלית משום שלא יובא מעולם לארצות הברית, כנראה שוב בגלל שהקהל האמריקאי חשש מרמת הקושי הגבוהה של המשחק. אולם, המשחק הופץ מחדש בשנת 2006, הפעם גם לקהל דובר אנגלית, על גבי קונסולת ה-Nintendo DS.

Final Fantasy IV[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הראשון לקונסולת ה-SNES של Nintendo, ומסמל את סיום התקופה הראשונה של המשחקים וההתפתחות שלה. מדובר במשחק האחרון שבו מעורבת נבואה בהשתתפותו של גיבור אור. משחק זה הינו המשחק הראשון שניצל מגבלת זמן שלא נראתה קודם במשחק (יכול להגיע ל-80 שעות לשחקן ממוצע), ופיתולי עלילה מרשימים. המשחק מציג את סיפורו של ססיל, אביר אפל, שמשיג קריסטלים בשביל מלכו, בָּ‏‏‏‏רון, אך בהמשך עובר לצד האור, לאחר שנשלח למשימת הרס של כפר, ומטפל בילדה היחידה שניצלה ממנו. המשחק עובר מספר לוקיישנים, מכדור הארץ עד העולם התחתון ואפילו הירח.

המשחק חוזר לדרכו של FFII, כאשר לדמויות יש אופי משלהן, שמות משלהם, רקע - ושיטת לחימה. המשחק היה הראשון להציג את שיטת ה-ATB-Active Time Battle אשר עתידה לשמש ברבים ממשחקי הסדרה ומשחקים אחרים של חברת Square. המשחק מכר מספר עצום של עותקים ביפן, והוחלט כי המשחק יתורגם גם לשפה האנגלית ויופץ בארצות הברית, כמו המשחק הראשון. אך כאן נוצרה בעיה - הקהל האמריקני לא קיבל את שני המשחקים הקודמים בסדרה, ולכן יציאתו של המשחק הרביעי מיד לאחר הראשון ייצור בלבול וסקרנות. אי לכך, הוחלט כי המשחק ייקרא בארצות הברית "פיינל פנטסי 2". שינוי שם זה יצר בלבול רב במשך שנים.

המשחק התפרסם גם בתרגום הקלוקל שלו לאנגלית (בגרסה המקורית), כאשר המשפט המפורסם ביותר הוא "You spoony bard". לאור התהילה לה זכה המשפט, כשתרגמה החברה את המשחק מחדש, הותירה משפט זה על כנו.

המשחק הופץ מחדש מספר פעמים: בשנת 2001 לקנוסולת הפלייסטיישן תחת השם Final Fantasy Chronicles יחד עם המשחק Chrono Trigger. המשחק כלל תרגום חדש, סרטונים (FMVs) במקום סצינות מסוימות, ומבוך חדש. כמו כן, בשנת 2005 יצא המשחק לקונסולת ה-GBA. בשנת 2007 יצא המשחק ל-Nintendo DS ביפן וב-2008 בארצות הברית ובאירופה.

  • Final Fantasy IV: The After

בשנת 2008 הוציאה סקוואר-אניקס משחק לטלפונים הניידים ביפן, שמהווה משחק המשך לFF4 המקורי. בשנת 2009 יצא המשחק באמריקה לקונסולת ה-Wii, דרך ה-WiiWare. המשחק יצא גם באירופה לקראת אמצע שנת 2009.

Final Fantasy V[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק נוסף שלא יצא בארצות הברית. המשחק דומה במובנים רבים ל-FFIII, היות שגם כאן ניתן לתת "מקצועות" לארבע הדמויות המובילות ולשנות אותם בכל עת. המשחק דומה מאוד למשחק הרביעי מבחינת גרפיקה, סאונד, ומבנה עלילה. הסיפור מדבר על נווד בשם בארץ הפוגש בנסיכה לנה, בפיראט בשם פאריס, ובאדם מסתורי הקרוי גאלוף, שנחת מן השמיים במטאור כדי לבצע משימה מסוימת, אך לרוע מזלו אינו זוכר דבר.

המשחק יצא לראשונה בארצות הברית בשנת 2002 כאשר יצאו גרסאות מחודשות לפלייסטיישן לשלושת כותרי ה-SNES. בשנת 2006 יצא המשחק מחדש לקונסולת ה-GBA.

Final Fantasy VI[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשב בעיני רבים לאחד המשחקים הטובים ביותר שראו אור על קונסולת ה-SNES, וגם הכותר האחרון של הסדרה לקונסולה של נינטנדו. במשחק זה, הגיעה רמת הפירוט הדו-ממדית לשיאה, והוא הציג עולם מפורט ומרהיב. למרות שאין ממש דמות מרכזית (דבר נדיר מאוד במשחק עם שש עשרה דמויות), הסיפור מתרכז ברובו בטרה (Terra) - נערה עם כוחות קסם אפלים שאף אדם אחר אינו יכול להשתמש בהם. מוחה של טרה נשטף על ידי קפקא (Kefka), וקרוב לתחילת המשחק היא משתחררת משליטתו ואינה זוכרת דבר. היא מצטרפת ללוק (Locke), הגנב טוב הלב, ובכך מתחילה את המסע. אפוס מרתק ביופיו, ומופיע לעתים ברוב הנימוקים לקבלת משחקי-מחשב כאמנות.

במשחק, כאמור, היה שיפור גרפי עצום ברמת הדו-מימד, ולראשונה בסדרה נתן דגש כמעט מוחלט לרגשות הדמויות. העלילה מלאה עד אפס מקום בדמויות טראגיות. במיוחד ניתן לראות זאת גם בפס-הקול, שמכיל מספר גבוה מהרגיל של בלדות כינורות ופסנתר, וכן בגרפיקה שנראית הרבה פחות צבעונית ועליזה מבעבר.

פרט ל-FFIX, זהו המשחק האחרון בו לקח חלק יושיטאקה אמאנו, שהיה האחראי הראשי על האיורים ועל עיצוב הדמויות מאז תחילת הסדרה.

המשחק יצא גם בארצות הברית, ושוב - נקרא "פיינל פנטסי 3" כדי למנוע "חור" ברצף המספרים האמריקאי של הסדרה. בשנת 2006 יצא המשחק מחדש לקונסולת ה-GBA, ובכך השלים את סדרת ההוצאות מחדש של משחקי FF לקונסולת ה-SNES.

Final Fantasy VII[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות סכסוך עם חברת נינטנדו, משחק זה הוא הראשון לקונסולת המשחקים Playstation של חברת Sony. נחשב בעיני רבים לפיינל פנטזי הטוב ביותר (רוב הדעות מתחלקות בינו לבין VI), וללא ספק הפופולרי בסדרה. מספר את סיפורו של קלאוד שכיר החרב, שעברו אפוף במסתורין, אשר מצטרף להפצצת מפעל ששואב את כוחו מכדור הארץ למטרת הפקת אנרגיה. המשחק מעביר מסרים ניאו מרקסיסטים ותומך בתיאורית ההגמוניה, לפיה השלטון גורם לנו לחשוב שהכל בסדר כדי שלא נתמרד. טטסויה נומורה היה אחראי על עיצוב הדמויות במשחק, והחליף את יושיטאקה אמאנו.

המשחק יצא בארצות הברית תחת השם "פיינל פנטסי 7", ושם קץ לרצף המספרים הנפרד של המשחקים בארצות הברית.

Compilation of Final Fantsy VII[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכבוד יום הולדתו העשירי של המשחק, הכריזה סקוואר-אניקס שתוציא משחקים נוספים המספרים את עלילת המשחק עד ליום הולדתו ה-20. נכון לעכשיו יצאו הדברים הבאים:

  • Final Fantasy VII: Last Order

זהו סרט OVA הראשון שיצא לזכיון הפיינל פנטזי. הוא מספר על שני הפלשבקים הגדולים ביותר של קלאוד שנראו במשחק המקורי. הפלשבק הראשון של קלאוד היה כשהוא, זאק, ספירות', וטיפה הלכו לכור המאקו בניבלהיים, שם ספירות' מגלה את האמת על עברו, נדחף לסף שיגעון, וכביכול נהרג לבסוף על ידי קלאוד. הפלשבק השני הוא בריחתם של זאק וקלאוד ממעבדתו של דוקטור הוג'ו בניבלהיים, לאחר שהשתיל בשניהם אנרגיית מאקו, ומותו של זאק. שני הפלשבקים שזורים אחד בשני, כאשר מדי פעם בפעם, רואים את טסנג, ראש יחידת הטורקס, מעיין בדו"חות של שני המקרים הללו.

ה-OVA צויר בסגנון אנימה, ויצא ל-DVD מהדורות המוגבלות של הסרט Final Fantasy VII: Advent Children ביפן ובארצות הברית בלבד.

  • Final Fantasy VII: Advent Children

זהו סרט העשוי בגרפיקת תלת ממד שהוציאה חברת סקוור-אניקס בשנת 2005. הסרט מספר את עלילותיו של קלאוד סטרייף, גיבור FFVII, שנתיים לאחר סוף המשחק המקורי. הסרט מתאפיין בגרפיקה מצוינת שמתעלה על כל הסרטים המונפשים התלת ממדיים שיצאו עד כה.

שנתיים לאחר התנגשות מטאור במידגאר, העיר נהרסה, ועל הריסותיה נבנתה עיר חדשה בשם אדג', שאינה משתמשת באנרגיית מאקו. טיפה פתחה מחדש את הבר שלה, The Seventh Heaven, והיא מעסיקה בו את קלאוד בתור שליח. היא גם שומרת על ביתו של בארט, מארלן, ועל ילד נוסף, דנזל, שחלה בגיאוסטגימה, מחלה שהופצה במידגאר לאחר התנגשותו של מטאור ותפוצתם של תאי הג'נובה שנשארו אחרי שקלאוד השמיד את ספירות'. העניינים מסתבכים כאשר שלושה נערים, קאדאג', לוז, ויאזו, הדומים מאוד לספירות', מופיעים באדג' ומנסים להשיג את הקופסה האחרונה שנשארה עם תאי ג'נובה, השייכת לרופוס שינרה, המנכ"ל לשעבר של חברת החשמל של שינרה.

הסרט יצא ל-DVD גם באירופה ובאמריקה.

  • Final Fantasy VII: Advent Children Complete

רימייק לסרט הראשון של Final Fantasy VII, בגרסה הזאת סקוואר-אניקס הוסיפו מספר קטעים ושיפרו את הסרט המקורי. הסרט יצא ביפן באפריל 2009.

  • On the Way to a Smile

סרט OVA בשם On the Way to a Smile שמבוסס על חלק מספר תחת אותו השם ומספר את סיפורו של דנזל.

הסרט יצא ביפן יחד עם .Final Fantasy VII: Advent Children Complete

  • Final Fantasy VII: Dirge Of Cerberus

משחק המשך שיצא לקונסולת ה-PS2, ומספר את סיפורו של וינסנט ולנטיין, שהיה דמות בונוס במשחק המקורי, שלוש שנים אחרי העלילה של FFVII, כשהעולם מותקף על ידי חוליה מסתורית בשם Deepground Soldiers. במשחק פוגשים דמויות חדשות וישנות, וכמו כן מגלים את סוד עברו של וינסנט ולנטיין, לשעבר חבר בארגון הטורקס, שהיה דמות כה מסתורית במשחק המקורי. מערכת הקרב שונתה והפכה לדומה יותר ויותר למשחקי יריות. המשחק מורכב מ-12 פרקים, כל אחד מהם חושף פרטים חדשים על העלילה ועל עברו של וינסנט. למשחק יצא מעין משחקון המשך המספר את הפרק השלוש עשרה, ומותאם לטלפונים הניידים ביפן, שנקרא: Dirge Of Cerberus: The Lost Episode.

  • Final Fantasy VII: Crisis Core

משחק זה יצא בספטמבר 2007 לקונסולת ה-PlayStation Portable, ומספר את סיפורו של זאק, ה-SOLDIER המסתורי שהיה חברו של קלאוד, ולאחר שהוא מת, קלאוד היה בטוח שזכרונותיו של זאק שייכים לו. המשחק מתרחש 7 שנים לפני המשחק המקורי, בזמן לפני שספירות' נהיה מרושע. מערכת בשליטה בקרב דומה למשחקי תפקידים מגוף שלישי, בהם הדמות משתמשת בחרב לפי פקודה. ישנה מערכת אשר דומה למכונת מזל, וכאשר שלוש דמויות זהות מופיעות, פעולה מיוחדת מתבצעת.

  • Final Fantasy VII: Before Crisis

משחק שיצא לטלפונים הניידים ביפן בלבד, ומספר על סיפורם של שמונה אנשים המנסים להתקבל ליחידת העילית המיוחדת של Shinra, ה-Turks.

Final Fantasy VIII[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Final Fantasy VIII

משחק וידאו תפקידים, שהופץ בשנת 1999 לפלייסטיישן ובשנת 2000, עבור מחשבים תומכי Windows. פותח והופץ בידי חברת Square (כיום Square-Enix). המשחק הפך להיות זמין ב- PlayStation Network וב- PSone Classics ביפן ב -24 בספטמבר 2009, בארצות הברית ב -17 בדצמבר 2009, ובאירופה ב -4 בפברואר 2010.

סיפור המשחק מתמקד בקבוצת שכירי חרב צעירים הנמשכים לעימות בינלאומי, שמבקשים להגן על העולם מפני מכשפה המפעילה את המלחמה למטרותיה. הגיבור הראשי במשחק הוא סקוואל לונארט (Squall Leonhart) , נער מתבודד בן שבע עשרה וסטודנט באקדמיה הצבאית "Balamb Garden" , אשר מוכשר להיות "SeeD", שכיר חרב הממון בידי האקדמיה.

הפיתוח של Final Fantas VIII החל בשנת 1997, במהלך תהליך הלוקליזציה האנגלית של Final Fantasy VII. המוזיקה הולחנה בידי Nobuo Uematsu. מוזיקת הנושא היה השיר " Eyes on Me" שבוצע על ידי פיי וונג.

המשחק התקבל בחיובי בידי המבקרים וזכה להצלחה מסחרית.נבחר למשחק ה-22 הטוב ביותר בכל הזמנים על ידי קוראי המגזין Famitsu. שלוש עשרה שבועות לאחר השקתו, גרף המשחק יותר מ-50 מיליון דולר במכירות, מה שהופך אותו למשחק ה-Final Fantasy הנמכר המהיר ביותר בכל הזמנים עד ליציאתו של משחק Final Fantasy XIII. כ-8,150,000 עותקים של המשחק נשלחו לרחבי העולם החל מה -31 במרץ 2003.

Final Fantasy IX[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו המשחק האחרון שנעשה על ידי Squaresoft לקונסולת ה-PSX, ולבקשת המעריצים הוא שהחזיר את פיינל פנטזי לשורשיה המקוריים. העלילה עוקבת אחר העולם הקסום של גאיה, שם אנו פוגשים בנער בשם זידאן אשר משתתף במזימה לחטוף את הנסיכה גרנט מביתה בממלכת אלכסנדריה אשר פתחה במלחמה כנגד כל המעצמות הקרובות. לאט לאט העלילה מתחילה להסתבך וזידאן והחברים שהוא פוגש בדרך מוצאים את עצמם נלחמים למען עתיד העולם כולו.

Final Fantasy X[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למשחק השמיני בסדרה, עורר Final Fantasy X מחלוקות לא מעטות. חלק מחשיבים אותו כאחד המשחקים הטובים ביותר בסדרה (ואף כאלו שרואים בו מתחרה הדוק ל-FFVII), ישנם הרואים בו כאחד הגרועים בשושלת המשחקים הארוכה. המחלוקות התעוררו כתוצאה מציפיות רבות של שחקנים מעצם היותו הדור ה"חדש" של משחקי FF, אשר היה הראשון להופיע על קונסולת ה-PS2. המשחק חידש מאפיינים רבים שעד כה לא התוודעו להם חובבי הסדרה, ביניהם הענקת דיבוב לדמויות (לראשונה מאז תחילת הסדרה) ושינויים רבים בממשק המשחקיות. בשלב זה הפך העולם של Final Fantasy לתלת-מימד מלא (עד כה, במשחקי דור ה-PS1, היו הדמויות תלת-ממדיות מלאות ונעו על גבי רקעים מצוירים ומרונדרים מראש), והציגה לשחקן עולם צבעוני, עשיר, מפורט ומלא חיוּת.

שינויים נוספים כללו מערכת קרבות חדשה, שהפכה ממערכת קרב מתוזמנת ודינאמית (ATB-Active Time Battle), אשר עד כה הייתה נהוגה במשחקים הקודמים, למערכת קרב סטטית מבוססת תורים (CTB- Conditional Turn-Based Battle) ומותנית במהלכים המבוצעים על ידי הדמויות במהלך הקרב (מהלכים מסוימים מסוגלים להוסיף או להפחית את מספר התורים לכל דמות). שחקנים שלא קיבלו זאת בעין יפה ראו בשיטה משעממת וחסרת אתגר, וכינו אותה "מעיכת מקשים" (Button Smashing); אולם אחד היתרונות הבולטים במערכת הקרב הינו הזמן הבלתי מוגבל שעומד בפני השחקן לבצע את המהלך ואיפשר תכנון נכון ומדויק יותר של הקרבות, מה שהוסיף בחלק מן הקרבות (בעיקר קרבות הבוס) פן אסטרטגי עמוק יותר.

כמו כן, גם מערכת פיתוח הדמויות על ידי לוח הגריד (Sphere-Grid) נחשבה בעיני רבים כשיטה חסרת גיוון, כאשר בסופו של דבר כל דמות מאבדת את הייחוד שלה ולומדת את אותן היכולות והמהלכים הבסיסיים והיותר מתקדמים המאפיינים את יתר הדמויות בתחילת המשחק.

הדמות הראשית במשחק, טיידוס (Tidus), היוותה גורם נוסף להרבה מחלוקות, בעיקר בשל עבודת הדיבוב של השחקן ג'יימס ארנולד טיילור, שגרם לו להישמע כילד רועש וצעקני מאשר מתבגר בן 17. אולם חלק אחר מחובבי הסדרה ראו בכך שינוי מרענן לעומת הגיבורים הקודמים של הסדרה, שרוב הזמן היו מדוכדכים, דיכאוניים ומכונסים בעצמם (כדוגמת קלאוד של FFVII וסקוואל של FFVIII).

המשחק עוקב אחר סיפורו של טיידוס, אשר נע בזמן אלף שנים לעתיד, לאחר מתקפה של יצור חזק ביותר על עירו, זאנרקנד (Zanarkand), ומגלה עתיד עגום שבו "מזמנים" (Summoners) נשלחים להילחם ביצור, הקרוי "סין" (Sin - מלשון חטא), כשדינו של המזמן הנלחם בו הוא למות. טיידוס מצטרף ליונה (Yuna), מזמנת צעירה ונחושה מהאי בסייד (Besaid) ולשאר שומריה (Guardians) במטרה למגר את סין ולהביא את השלווה ליבשת ספירה (Spira), כשבדרכם הם נתקלים בשרשרת מאורעות המובילה אותם ואת האומה כולה לראייה ותפיסה שונה לגמרי של המסורת בת אלף השנים ושל הדת השולטת בספירה וביושביה.

  • Final Fantasy X-2

כאשר המשחק יצא על ידי החברה, הוא היה משחק ההמשך השני של הסדרה, לאחר סרט האנימה Final Fantasy: Legend of the Crystals. מפיקי הסדרה טוענים שהמשחק נוצר בגלל הקשר העמוק של מעריצי הסדרה לעולם Spira. המשחק עוקב אחר יונה, אך הפעם היא הדמות הראשית והיא מחפשת אחר אהוב ליבה טיידוס שסופו במשחק הקודם היה טראגי למדי.

המשחק מציג שינויים רבים: ישנן שלוש דמויות אשר כולן בנות, מערכת הקרב עברה שיפור רציני והיא מוצגת אולי בצורה הטובה ביותר מזה שנים: ATB - Active Time Battle, שיטה שהחליפה את מערכת הקרב בתורות ששומשה בכל משחקי הסדרה. מערכת הקרב נותנת לשחקנים לחזור לשורשים, בכל שאפשר לבחור Class לדמות, דבר שבה לידי ביטוי בצורת תלבושות.

Final Fantasy XI[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק היחיד שיצא לקונסולות מרובות. משחק מספר 11, בשונה מקודמיו, הוא משחק רשת המוני, אשר בו השחקן שולט על דמות ומסייר ונלחם בעולם דמיוני יחד עם עוד אלפי שחקנים אחרים. חלק ממעריצי סדרת FF אינם מחשיבים את משחק מספר 11 ככותר בסדרה, ורואים אותו ברמה ירודה לעומת הקודמים.

Final Fantasy XII[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק האחרון בסדרה עבור ה-PS2 מציג את העולם איבליס אשר נמצא בעת מלחמה נוראה. המשחק נפתח בצורה מעניינת כאשר אנו עוקבים אחר כל הדמויות במשחק, עד שאנו מתחילים לשלוט על הדמות הראשית, Vaan, נער עני המתגורר בעיר "רבּ‏אנסטר" בממלכת "דלמאסקה", אשר לאחרונה מצאה עצמה מובסת בשדה הקרב וכעת נתונה לחסדי האימפריה "ארקאדס". הנער אשר יוצא למסע נקמה משלו כנגד האימפריה, מוצא עצמו מעורב במשהו מעבר לחלומותיו הפרועים ביותר: החזרת השלטון על "דלמאסקה" ליורשת האמיתית שלו, הנסיכה, אשר כולם חשבו שהתאבדה.

המשחק מציג שינויים רבים, כמו מערכת הקרב. המערכת, אשר נקראת ADB - Active Dimension Battle, בעצם מציגה את העולם כמשחק רשת (MMORPG) - הדמויות מסתובבות בעולם נטול קרבות אקראיים, ובפעם הראשונה אנו רואים את המפלצות פנים מול פנים בלי לעבור למסך מיוחד לשם הלחימה. הגרפיקה יוצאת מן הכלל, ומנצלת את יכולתיו של הפלייסטיישן 2 עד תומו. גם המוזיקה, למרות שלא הולחנה על ידי היוצר האגדי נובו, מתאימה למשחק כמו כפפה ליד. (למידע נוסף ראה את הערך Ivalice Alliance)

  • Final Fantasy XII: Revenant Wings

משחק המשך ל-Final Fantasy XII שיצא לנינטנדו DS. המשחק מתרחש שנה לאחר המשחק המקורי, Vaan ו-Penelo נראים צדים אוצרות בהריסות לא ידועות ומוצאים את אוצרו של גלבדוס, אשר כוללים ספינת אוויר ופיסת Auracite. כאשר הם עולים לספינה הנטושה, היא לוקחת אותם ליבשת אווירית. שם הם פוגשים את ה-Aegyl, Llyud. בעודו מתנגד למסורת של מוצאו, הוא מקבל את עזרתם ומבקש מהם לעזור לו לעצור את שודדי השמים מלזהם את Lemurés.

Final Fantasy XIII[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו משחק FF הראשון שיצא לקונסולת ה-PS3. מטריילרים שנחפשו לאחרונה, נראה כי הגרפיקה של החלקים הרגילים במשחק הינה באיכות של הסרט FFVII: Advent Children. המשחק הוא חלק מזכיון שלם הנקרא: Fabula Nova Crystallis, הכולל ארבעה משחקים:

  • Final Fantasy XIII

לקונסולת ה-PS3. מפותח על ידי הצוות שפיתח את משחק הלהיט Kingdom Hearts. ממה שידוע עד כה מהטריילר שיצא, למשחק תהיה גרפיקה מעולה באיכות של Advent Children, ואחת הדמויות הראשיות היא אישה עם שיער ורדרד המשתמשת ב-GunBlade, הזכור לטובה מ-FFVIII. שמה הוא Lightning. דמויות נוספות שנחשפו הינן Snow Villiers, גבר בלונדיני הלובש בנדנה ורוכב על אופנוע. Oerba Dia Vanille, נערה בעלת 2 קוקיות ושיער אדמוני. Sazh Katzroy, גבר שחור שעובד עם לייטנינג. ו-Gadot, Lebreau ו-Maqui, כולם חלק מ-Team Nora ועובדים עם Snow. המשחק צפוי לצאת בחורף 2009.

דמו של המשחק יצא יחד עם המהדורה המוגבלת של Final Fantasy VII: Advent Children Complete.

  • Final Fantasy Versus XIII

לקונסולת ה-PS3, לא יהווה משחק המשך ל-FFXIII, אלא סיפור עצמאי באותו עולם. פותח על ידי הצוות שפיתח את משחק הלהיט Kingdom Hearts. 2 הדמויות שנחשפו בינתיים ושמותיהם ידועים הינם Noctis, גבר כחול שיער שנחשף ראשון. ו-Stella, בחורה בלונדיני, כנראה בעלת קשר כלשהו ל-Noctis.

  • Final Fantasy Type-0

לטלפונים הניידים ביפן ולקונסולת ה-PlayStation Portable. בעל עלילה עצמאית משלו.

  • Final Fantasy XIII-2

משחק ההמשך לפיינל פנטזי 13. המשחק מתחיל 3 שנים לאחר המקורי, ומתרכז באחותה של לייטנינג, שרה, שמנסה למצוא אותה לאחר שכולם מאמינים שהיא מתה. המשחק מתחיל כאשר דמות חדשה בשם נואל מצילה את שרה מהתקפה של מפלצות.

  • וכמובן שזהו המשחק הראשון שיוצא גם לקונסולת האקס בוקס 360 של מיקרוסופט

Final Fantasy XIV[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הארבע-עשר בסדרה הינו MMORPG, בדומה למשחק האחד-עשר. זהו המשחק השני שיוצא ל-360xbox המשחק זכה לציונים נמוכים משמעותית משאר המשחקים בסדרה כאשר לאחר צאתו square enix שלחה לפחות 2 מכתבי התנצלות לשחקנים שקנו אותו שבהם היא התוודתה באיכותו הגרועה ובסיפורו "החלש".

המשחק מכר כ190,000 עותקים ביפן, 210,000 בצפון אמריקה וכ230,00 עותקים באירופה

Final Fantasy XIV: A Realm Reborn[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק יצא בשנת 2014 למחשב ולPlayStation 3 ו-4 והוא משחק MMORPG כמו קודמו.

נכון לפברואר 2014 נמצאים כ1.8 מיליון שחקנים רשומים למשחק והוא קיבל ביקורות חיוביות ברובן למרות שכמה מן המבקרים נתנו לו ציון נמוך בטענה שאינו מחדש מספיק או שהוא אכזבה באופן כללי.

תאימות שמות המשחקים ביפן מול ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לציין שבתקופה בה יצאו המשחקים לדור השלישי והרביעי של הקונסולות, חלקם של המשחקים השונים בסדרה יצאו ושווקו רק לקהל היפאני, כך קרה שכאשר שווק משחק של פיינל פאנטסי לקהל האמריקאי הוא אינו שווק באותו השם.

לפיכך, כאשר המשחק השני והשלישי יצאו ביפן, הם לא יובאו לארצות הברית וכאשר המשחק הרביעי יצא לקונסולת הסופר נינטנדו, יבאה אותו Square לארצות הברית תחת השם פיינל פאנטסי 2, ובעוד פיינל פאנטסי 5 שווק רק לקהל השחקנים ביפן, קרה שוב שפיינל פאנטסי 6 ששווק גם באמריקה נקרא שם פיינל פאנטסי 3. דבר זה יצר מעט בלבול בקרב שחקנים אמריקאים, אך זו אינה הפעם הראשונה אשר חוסר תאימות בשמות קרה עם משחקים אשר יובאו לארצות הברית. הדבר קרה גם עם סדרות משחקים אחרות כדוגמת Bust & Move של טאיטו

את חוסר התאימות של המשחקים והתפלגותם לשמות שונים בכל מדינה ניתן לראות בטבלה הזו

שמו של המשחק ביפן שמו של המשחק באמריקה
פיינל פאנטסי 1 פיינל פאנטסי 1
פיינל פאנטסי 4 פיינל פאנטסי 2
פיינל פאנטסי 6 פיינל פאנטסי 3
פיינל פאנטסי 7 פיינל פאנטסי 7

כאשר יצא פיינל פאנטסי 7 לקונסולת הפלייסטיישן הדבר אכן עורר תהיות בקשר למשחקים הקודמים בסדרה, דבר שהתברר לשחקנים רק כאשר הגישה לרשת האינטרנט הפכה לנפוצה והמידע לגביהם התגלה ביתר קלות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]