Turner Classic Movies

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו TCM

Turner Classic Movies ( או בראשי תיבות: TCM) הוא ערוץ טלוויזיה בכבלים ובלוויין, המשדר סרטי קולנוע המוגדרים כ"קלאסיים", ומתבסס על ספריות הקולנוע של רשת "Turner Entertainment" והאחים וורנר הכוללות סרטים רבים של אולפני הקולנוע הגדולים - MGM, יונייטד ארטיסטס, RKO, והאחים וורנר. הערוץ נוסד על ידי טד טרנר, ומשרדיו מצויים באטלנטה, ג'ורג'יה. בישראל משדר הערוץ בזכיון עבור חברת yes הטלוויזיה בלוויין, לצד ערוצי טרנר נוספים כ-CNN וערוץ Cartoon Network. בעבר שידר הערוץ גם עבור חברת HOT, אך השידורים הופסקו בנובמבר 2005 לאחר שלא הושגה הסכמה עם חברת טרנר על התנאים הכספיים לשידור ערוציה.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ היה חלק משידורי ערוצי הכבלים שיזם טד טרנר. בסוף שנות ה-80 הפעיל טרנר ערוץ בשם TNT ששידר סרטים ישנים וסדרות טלוויזיה ישנות. בתחילת שנות ה-90 השתנה אפיונה של התחנה, והיא החלה לשדר שידורי ספורט והאבקות ואף תכנים מקוריים. שינוי זה יצר את הצורך ביצירת ערוץ טלוויזיה שיתמחה בשידור סרטי קולנוע ישנים, המוגדרים כ"קלאסיקות", ומתן חשיפה לסרטים שנרכשו על ידי חברותיו של טרנר. אבחנה נוספת הייתה כי ערוץ TNT קטע את שידורי הסרטים בפרסומות, וכן נהג "לצבוע" סרטים ישנים שצולמו בשחור-לבן, מנהג שעורר מחלוקת בקרב אוהבי הקולנוע, שראו ערך אומנותי בצילום שחור-לבן.

TCM החל את שידוריו ב-14 באפריל 1994. התאריך נבחר בשל היותו יובל מאה השנים להקרנת סרט הראינוע הראשון בניו יורק. הסרט הראשון ששודר בערוץ היה חלף עם הרוח, סרטו הקלאסי של דייוויד או. סלזניק משנת 1939. סרט זה היה גם הסרט בו פתח ערוץ TNT את שידוריו, שש שנים קודם לכן. הערוץ החדש, בניגוד לקודמו, לא קטע את שידורי הסרטים בפרסומות, ולא צבע את הסרטים ששידר.

בשנת 1996 התאחדה חברתו של טרנר עם חברת טיים וורנר. האיחוד הביא ל-TCM גישה לסרטי האחים וורנר, וחברות נוספות אותן רכשה וורנר במהלך השנים, רבים מהם תאמו את פרופיל השידורים של הערוץ - סרטים ישנים הנחשבים לקלאסיקות.

פרט לסרטי MGM, האחים וורנר ויונייטד ארטיסטס, המהווים את עיקר ספריית TCM, משדר הערוץ גם סרטים ברישיון של חברות סרטי יוניברסל, פרמאונט, פוקס המאה ה-20, חברת וולט דיסני וסרטי קולומביה, שהזכויות עליהם מצויות בידי תאגידים אחרים.

שידורי הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ הינו ערוץ טלוויזיה בכבלים שאינו משדר פרסומות, אלא למוצרים המשווקים במסגרת הערוץ, באתר האינטרנט שלו, פרסומות המשודרות רק בין הסרטים, ואינן קוטעות אותם. הערוץ משדר את הסרטים קרוב ככל האפשר לדרך בה הוצגו בקולנוע, כאשר לעתים משודר סרט ראינוע שהוסף לו פסקול מוזיקלי. פורמט השידור הוא בדרך כלל הפורמט בו הוצג הסרט בקולנוע, מסך רחב או מסך מלא, בניגוד לשידור בשיטת Pan and scan, הקוטעת את הסרט משני צדדיו, על מנת להתאימו למסך הטלוויזיה הצר.

הערוץ משדר בדרך כלל סרטי קולנוע אמריקאים בני מספר עשורים, המוגדרים כ"קלאסיים", ולעתים נדירות סדרות טלוויזיה ששודרו לתקופה מוגבלת, כגון תוכנית האירוח של דיק קאבט ששודרה בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, שהייתה משודרת בערוץ בימי חמישי בשעה שמונה בעונת השידורים של שנת 2006. על אף שהערוץ מתרכז בסרטים שצולמו בין שנות ה-30 לשנות ה-60, לעתים ניתן לראות בו סרטי ראינוע או סרטים שצולמו גם בשנות ה-70 או לאחריהן, המוגדרים אף הם כ"קלאסיים". בין היתר שודרו בערוץ הסרטים - "המסע המופלא" (2001) ו"שר הטבעות: שיבת המלך" מ-2002.

הרשת משדרת גם תוכן מקורי, לרוב סרטי תעודה על קולנוע ואנשים הקשורים בתעשייה, שחקנים, במאים ואחרים. תוכנית מסוג זה היא ה"Essentials", תוכנית שבועית המציגה ניתוח לעומק של סרט המשודר יום לאחר שידורה, במהלך השנים הנחו את התוכנית אישים כרוב ריינר, סידני פולאק ופיטר בוגדנוביץ'. תוכנית נוספת היא "TCM Underground" שהחלה את שידוריה בשנת 2006, בה מציג הקולנוען רוב זומבי סרטי פולחן החביבים עליו.

הסרטים המשודרים בפריים טיים מלווים בהסבר של היסטוריון הקולנוע רוברט אוסבורן. לאחרונה החל איש הרדיו בן מנקייביץ' להציג הסבר לסרטים המוצגים בשעות הבוקר או בסופי השבוע.

בין השידורים משודרים קדימונים (טריילרים) לסרטים, המשודרים בדרך בה שודרו בקולנוע בסמוך להצגת הסרט. לעתים משודרים סרטים קצרים קלאסיים.

עונת השידורים מתחילה בחודש מרץ ומסתיימת בחודש פברואר ברטרוספקטיבה של סרטים שזכו בפרס האוסקר או היו מועמדים לפרס (אירוע המכונה בערוץ "31 ימים של אוסקר"). באוגוסט מוכרז "חודש הכוכבים" בו מוקדשים ימי שידור שלמים לשחקן קולנוע יחיד.

בשנת 2000 יזם הערוץ תחרות מלחינים צעירים, שנתבקשו להלחין מוזיקה מקורית לסרטי ראינוע ידועים. הערוץ יוזם גם הוצאת מהדורות DVD לסרטים קלאסיים שטרם עברו לפורמט זה. כן מקיים הערוץ אתר אינטרנט, ובמסגרתו הוא מחזיק מאגר מידע בשם TCMDB‏ (TCM Data Base) הכולל מידע רב על סרטים ואנשי תעשיית הקולנוע, בדומה ל-IMDb, אך מתרכז בסרטים המשודרים בערוץ.

שידורי הערוץ בעולם ובישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ משדר במספר רב של מדינות בעולם, ובין היתר באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית. ערוץ משנה בשם TCM 2 פועל בבריטניה, ומציג סרטים פופולריים מספריית הסרטים של Turner Entertainment, שמכילה גם סרטים של MGM ושל האחים וורנר.

בישראל שודר הערוץ במשך שנים כחלק מ"חבילת הבסיס" של חברת HOT וחברות הכבלים שקדמו לה, וכן בערוץ YES. בשנת 2005 התגלעה מחלוקת כספית בין חברת טרנר ובין HOT, שהביאה להפסקת שידורי ערוצי טרנר ב-HOT בנובמבר 2005. על אף שערוץ CNN הוחזר לאחר מכן, לא חידשה חברת HOT את רכישת TCM. הערוץ המשיך בשידוריו בחברת YES וסיים את שידוריו ב-31 בדצמבר(12) 2013 בYES.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר שילוני, TCM ו-Cartoons Network יורדים מהכבלים, באתר ynet‏, 27 בנובמבר 2005