שר הטבעות: שיבת המלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שר הטבעות: שיבת המלך
Returnoftheking.jpg
שם במקור: The Lord of the Rings: The Return of the King
בימוי: פיטר ג'קסון
הפקה: פיטר ג'קסון
בארי מ. אוסבורן
פראן וולש
תסריט: פראן וולש
פיליפה בוינס
פיטר ג'קסון
לפי ספרו של:
ג'.ר.ר טולקין
שחקנים ראשיים: ראו פירוט
מוזיקה: הווארד שור
חברת הפצה: האחים וורנר
ניו ליין סינמה
הקרנת בכורה: 17 בדצמבר 2003
משך הקרנה: גרסה קולנועית:
200 דקות
גרסה מורחבת:
252 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 94 מיליון דולר
הכנסות: 1,119,110,941 דולר
פרסים: 11 פרסי אוסקר
9 פרסי סאטורן
5 פרסי באפט"א
4 פרסי גלובוס הזהב
פרס גילדת שחקני המסך
2 גראמי
פרס הוגו
סרט קודם בסדרה: שר הטבעות: שני הצריחים
דף הסרט ב-IMDb

שר הטבעות: שיבת המלךאנגלית: The Lord of the Rings: The Return of the King) הוא סרט פנטזיה משנת 2003 שאותו ביים פיטר ג'קסון. הוא השלישי בטרילוגיית סרטי שר הטבעות והוא מבוסס על ספרו של ג'ון רונלד רעואל טולקין, "שר הטבעות". רווחיו של הסרט נאמדים ביותר מ-1.1 מיליארד דולרים, והוא ממוקם במקום השמיני ברשימת הסרטים המכניסים ביותר בכל הזמנים, אחרי שוברי הקופות "אווטאר", "טיטניק", "הנוקמים", "הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2", "לשבור את הקרח", "איירון מן 3" ו"רובוטריקים 3: אפלת הירח".

הסרט היה אחד משיאני פרס האוסקר, כשזכה ב-11 פרסים בטקס האוסקר ה-76 שנערך ב-29 בפברואר 2004, ובכך השווה את שיאם של הסרטים "טיטניק" ו"בן חור". הסרט זכה באוסקרים בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבימוי,התסריט המעובד, הניהול האומנותי, האפקטים המיוחדים,עיצוב התלבושות, האיפור, עריכת הסאונד, פסקול, שיר מקורי ("Into the West") ועריכה.

כמו כן זכה הסרט בגלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הדרמטי, הבמאי, שיר הנושא ופסקול; חמישה פרסי באפט"א, פרס גילדת שחקני המסך עבור צוות שחקנים, שני פרסי טקס ה-MTV, שני פרסי גראמי, תשעה פרסי סאטורן וכן פרס הוגו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל בפלשבק מהעבר המתאר כיצד סמיאגול השיג את 'הטבעת האחת', לפני שזו הפכה אותו לגולום.

אראגורן, לגולס, גימלי, גנדאלף, תיאודן ואיאומר נפגשים עם מרי, פיפין וזקן-עץ באייזנגארד, אשר נמצאת כעת תחת שליטת העצנים. הם משיגים את כדור הבדולח של סרומן. סקרנותו של פיפין מסבכת את החבורה באדוראס, כאשר הוא מסתכל לתוך כדור הבדולח ובכך הוא מגלה את מיקומם אך גם עוזר לגנדאלף לגלות את תוכניותיו של סאורון אשר מתכנן להתקיף את מינאס טירית, והוא יוצא לשם ברכיבה עם פיפין. בינתיים, לארוון נגלה חזון בו היא רואה את ילדה שטרם נולד ובעקבות כך היא חוזרת בה מהחלטתה לעזוב את הארץ התיכונה ומשכנעת את אלרונד לחשל מחדש את חרב הנארסיל המקורית שחתכה את הטבעת מאצבעו של סאורון.

גנדאלף ופיפין מגיעים למינאס טירית, שם הם מוצאים את המלך דנאתור מתאבל על בנו בורומיר. פיפין נשבע נאמנות אליו. הם עדים להבזק אור גדול ממינאס מורגול, היכן שהמלך-המכשף מאגד את צבא האורקים העצום שלו, ואשר מבשר את תחילת המלחמה. פרודו, סם וגולום מטפסים במדרגות קירית אונגול .

צבא מינאס מורגול מצליח לסלק את צבא גונדור החוצה מאוסגיליאת, ופאראמיר נסוג עם הצבא למינאס טירית. בינתיים, גולום משכנע את פרודו בערמומיות שאין לסמוך על סם ושעליו לשלוח את סם חזרה מכיוון שהוא זומם לקחת את הטבעת. בעקבות הוראתו שלגנדאלף, פיפין מאותת לראשונה לאדוראס בעזרת משואה, בבקשת עזרה לגונדור ,תיאודן נענה ורוכב לדונהארו להתכונן למלחמה. בזמן שמתכוננים לקרב בדונהארו, אראגורן פוגש את אלרונד, אשר נותן לו את חרב הנארסיל ומציע לו להשתמש בה לשלוט במתים. אראגורן יוצא לדרך דימהולט עם לגולס וגימלי במטרה לגייס את עזרתם של צבא המתים במלחמה, ולהשיג את האוניות של שודדי הים מאומבאר. תיאודן יוצא למלחמה עם ששת אלפים חיילים, בלתי מודע לכך שאיאוון ומרי מצויים בקרב הלוחמים.

דנאתור פוקד על פאראמיר לכבוש מחדש את אוסגיליאת כשפאראמיר עצמו יודע כי מדובר בהתאבדות, פארמיר מובס ונפצע אנושות ומוחזר לעיר על ידי סוסו. כוחות מינאס מורגול מתחילים במצור על העיר בעוד קטפולטות יורות אבנים כבדות והמלך-המכשף וגנרל צבאו פותחים במלחמה. הם פורצים אל תוך העיר. באותו הזמן, גולום בוגד בפרודו ומובילו ישירות לשילוב, עכבישה ענקית שעוקצת ומשתקת אותו. סם נלחם בעכבישה בעזרת אור הסילמאריל ומבריח אותה. הוא מגלה כי פרודו עדיין בחיים כאשר חבורת אורקים לוקחת אותו ומחליט להצילו מידיהם.

במינאס טירית, דנאתור מתוך שגעונו מכין מדורה בה הוא מתכנן לשרוף את עצמו ואת בנו פאראמיר חסר ההכרה. גנדאלף ופיפין מגיעים ברגע האחרון ומצליחים להציל את פאראמיר, אך דנאתור עולה בלהבות וקופץ אל מותו ממרום מינאס טירית. הרוהירים מגיעים לשדות הפלנור ומצטרפים לקרב אך הנפילים של בני הדרום עושים בהם שמות. תיאודן נפצע אנושות על ידי המלך המכשף .אראגורן מגיע לבסוף בזמן עם צבא המתים על אוניות אשר מכריעים את הקרב, בזמן שאיאוון ומרי מצליחים להרוג את המלך-המכשף. תיאודן מת ואראגורן אשר עומד במילתו משחרר את צבא הלא-מתים מקללתם.

סם מציל את פרודו מהמגדל ויחדיו הם יוצאים במסע הארוך והמפרך לעבר מורדור במעלה הר האבדון. גנדאלף מעריך שכעשרת אלפים אורקים מפרידים כעת בין פרודו במגדל קירית אונגול לבין הר האבדון, בשל כך אראגורן מחליט ליצור הסחה אשר תאפשר לפרודו וסם להגיע בביטחה להר האבדון - אראגורן עושה זאת על ידי כך שהוא מוביל את החיילים הנותרים מהקרבות לשער השחור על מנת להסיט את האורקים מדרכו של פרודו. סם סוחב את פרודו חסר הכוחות במעלה הר האבדון אך נאלץ להתמודד עם גולום שתוקף אותם. פרודו מגיע בכוחות עצמו לפתח ההר, לא עומד בפיתוי ומחליט כי לא יפיל את הטבעת לתוך הלבה, ובמקום זאת עונד אותה והופך לבלתי-נראה. גולום אשר נלחם בסם משאיר אותו חסר הכרה וקופץ על פרודו הבלתי-נראה. הוא אוחז באצבעו של פרודו, נושך אותה ולוקח את הטבעת. פרודו מסתער עליו ושניהם נופלים מהקצה. בו בשעה שגולום נופל לתוך זרם הלבה ומושמד עם הטבעת, פרודו מצליח להיתלות על קצה הצוק וסם מצליח להצילו. כתוצאה מהשמדת הטבעת, באראד-דור קורסת וכל האורקים האוגפים את צבאו של אראגורן מושמדים. פרודו וסם נחלצים ברגע האחרון על ידי גנדאלף אשר מגיע עם הנשרים רגע לפני שהר האבדון קורס. פרודו וסם מתעוררים במינאס טירית שם הם פוגשים את ידידיהם.

אראגורן מוכתר למלך גונדור לצידה של ארוון, שבוחרת לחיות לצידו, ומשתחווה אל ארבעת ההוביטים , ובעקבותיו משתחווים כולם. ההוביטים חוזרים לפלך שם סם מתחתן. פרודו מסיים לכתוב את קורות שר הטבעות וכשעדיין מותש ממשימתו כנושא הטבעת מחליט לעזוב את הארץ התיכונה יחד עם גנדאלף, בילבו בגינס, אלרונד וגלדריאל בספינה היוצאת מהנמלים האפורים.

ההבדלים בין הסרט לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מכיל בתחילתו חלק מהספר השני: הסצנה במאורת שילוב, וכן הסתבכות פיפין עם הפלנטיר.

לעומת הספר שמספר את החלק של פרודו וסם ואת החלק של שאר הדמויות בשני חלקים נפרדים של הספר (עד השתלבות הסיפורים לקראת סוף העלילה), בסרט העלילות משולבות יחד.

בספר משואות גונדור דולקות עוד כאשר גנאדלף ופיפין רוכבים למינס טירית, בעוד שבסרט פיפין מדליק אותן בהוראת גנדאלף.

דמותו של העוצר דנתור מוקצנת לרעה (למשל, כאשר הוא מתנגד להדלקת המשואות ובכך חורץ את גורלה של ממלכתו).

בסרט הקרב בפלנור מוכרע על ידי צבא המתים שהגיע עם אראגורן, בעוד שבספר, המתים אינם משתתפים בקרב אלא רק כובשים את אוניות שודדי הים, ומי שכן מגיע בספינות הם אנשי הנחלאות הדרומיות של גונדור שהשתחררו מאימת שודדי הים.

בספר, מיד לאחר שגולום זוכה שוב בטבעת, הוא מועד ונופל אל הלבה הרותחת ובכך ממלא את תפקידו בהשמדת הטבעת. בסרט, פרודו מסתער על גולום שנופל אל הלבה, וסם מציל את פרודו מנפילה, מה שמקטין את חלקו של גולום בהשמדת הטבעת.

ההשמטות מרכזיות: דמותו של ברגיל בן העשר בן ברגונד איש המשמר, ריפוי מרי איאווין ופרמיר בבתי המרפא הושמט מהגרסה הרגילה. דמותו של גן בורי גן איש הפרא מהיערות, והדרכתו לצבא רוהאן לשדה הקרב בפלנור. דמותו של ימהריל נסיך דול אמרות ושאר דנתור. התקלות פרודו וסם באורוקים במורדור.

טיהור הפלך - מלחמתם של פרודו וחבריו באנשי שרקי (סרומאן) וניצחונם -הושמט לגמרי מהסרט (מות סרומאן נמצא בגרסה המלאה בתחילת הסרט, ומתרחש באייזנגארד על ידי גרימא - לעומת הספר שם נהרג על ידי גרימא בהוביטון).

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרילוגיית הסרטים של שר הטבעות היא יוצאת דופן, נכון להיום, בכך שהיא היחידה שכל שלושת חלקיה נכתבו וגם צולמו בעת ובעונה אחת (חוץ מה-"פיק-אפים" (pick ups), כלומר הצילומים המשופרים שנעשו לאחר הצילומם המקוריים, ראה לקמן). ג'קסון החליט ששיבת המלך הוא הקל ביותר מבין השלושה להכנה, משום שהוא כולל את שיא הסיפור, שלא כמו שני הסרטים האחרים. שיבת המלך היה במקור השני מתוך שני סרטים שהיו מתוכננים על ידי מיראמקס מינואר 1997 עד אוגוסט 1998, והיה פחות או יותר במבנה המוגמר שלו כשהסרט הראשון היה אמור להיגמר עם הקרב של נקרת הלם המתואר ב"שני הצריחים". ההסרטה התרחשה בהרבה מקומות על פני ניו זילנד, בין 11 באוקטובר 1999 ו-22 בדצמבר 2000. צילומים משופרים נעשו במשך ששה שבועות בשנת 2003, לפני שחרור הסרט לאקרנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]