צבי זלבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי זלבסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1955 (בן 69 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר, ישיבת ניר קריית ארבע עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה יהודית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 7 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי זלבסקי (נולד ב-1955) הוא מלחין, זמר וצייר ישראלי. מחלוצי ז'אנר המוזיקה היהודית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלבסקי נולד וגדל בירושלים במשפחת דתית לאומית. אביו, שאול זלבסקי, כיהן כפרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן[1].

כשהיה נער יצאה משפחתו לשליחות של שלוש שנים באוסטרליה. בשנים אלו התוודע לניגוניו של שלמה קרליבך שלדבריו השפיעו עליו מאוד. כשחזר לארץ למד בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ההסדר בקריית ארבע. את שירותו הצבאי עשה במסגרת חיל השריון. מאוחר יותר למד אצל הצייר ישראל הירשברג ב'מדרשה לציור ברוח יהודית' בירוחם.

זלבסקי מתגורר בנווה דניאל ואב לשבעה. אשתו, שרה, היא נכדתו של הרב אברהם יהושע העשיל וינברג, האדמו"ר מסלונים-תל אביב, ובתו של שמואל וינברג, לשעבר ראש עיריית בני ברק. בעבר התגורר בקריית ארבע.

זלבסקי הוא סופר סת"ם.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיסקים שהוציא כוללים את לחניו בלבד, למלים מהמקורות היהודיים, משירי משוררים שונים, כגון זלדה, ש. שלום, פנחס שדה ועוד, ושירים שחיבר בעצמו. בדיסקים הראשונים הוא שר את כל השירים בעצמו, אך החל מהדיסק "כהמון גליו" החל להקליט גם עם כמה מילדיו, ובדיסק "והנה הבית מואר" אירח אומנים נוספים.

מנגינה שהלחין לפיוט "אל מסתתר", התפרסמה מאוד, כניגון עממי מקובל לפיוט זה[2].

שניים מלחניו הוקלטו גם על ידי הזמרת שולי נתן[3].

בהופעותיו, משלב בין שיריו ולחניו שלו, לבין ניגונים מחצרות חסידים וניגוני קרליבך.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמדת הלבבות (1988) - לחנים חדשים לפיוטי שבת וליום הכיפורים.
  • אורי וישעי - ניגוני יום הכיפורים ועוד.
  • מים רבים (1994) - אלבום מחאה שהוקלט על רקע הסכמי אוסלו. על עטיפת האלבום (במהדורה המקורית) מופיע ציור של אדם זועק. ציור זה צויר בשעתו על ידי מרדכי לפיד - חברו של צבי שנרצח עם בנו בפיגוע טרור בקריית ארבע באותה שנה. הציור המקורי שצייר לפיד צויר על לוח עץ ענק והוצב כמצבה לקבר אחים יהודי בברית המועצות.
  • כשיבוא הרועה
  • פה ושם אני רוקד (1997) - שירים שונים, בין השאר לחנים לשירי פנחס שדה וזלדה.
  • כהמון גליו (2004)
  • ענני (2008) - אלבום שיצא בעקבות יישום תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף.
  • שערי ארמון (2009) - לחנים לפיוטי ראש השנה ויום כיפור.
  • קומי אורי (2011)
  • והנה הבית מואר (2015)
  • הפס הדקיק שבליבי (2019)
  • נמשך אחריך כמים (2022)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]