יעקב בן-טולילה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פרויקט, הייתה, בן-גוריון, האקדמיה ללשון העברית, שווייץ, בינלאומי
שורה 46: שורה 46:
* [http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/haverim/haverim/Pages/BentolilaY.aspx פרופסור יעקב בן טולילה] - באתר האקדמיה ללשון העברית
* [http://hebrew-academy.huji.ac.il/al_haakademya/haverim/haverim/Pages/BentolilaY.aspx פרופסור יעקב בן טולילה] - באתר האקדמיה ללשון העברית
* ראובן שבת [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=12590&CategoryID=1461&Page=1 ללמוד זה אף פעם לא משעמם], [[אתרוג (כתב עת)|אתרוג]], כתב עת לענייני חינוך, יהדות וחברה - בהוצאת [[הסתדרות המורים]]
* ראובן שבת [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=12590&CategoryID=1461&Page=1 ללמוד זה אף פעם לא משעמם], [[אתרוג (כתב עת)|אתרוג]], כתב עת לענייני חינוך, יהדות וחברה - בהוצאת [[הסתדרות המורים]]
* יצחק (איציק) לוי , יעקב בן טולילה מדבר על המילון בלאדינו של מתילדה כהן סארנו במכון יד בן צבי,http://youtu.be/YuB37tDDJpI

==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־17:44, 7 בינואר 2013

יעקב בן טולילה

פרופסור יעקב בן-טולילה (נולד ב-30 ביוני 1935 בתטואן מרוקו הספרדית) הוא פרופסור אמריטוס ללשון עברית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, וחבר באקדמיה ללשון העברית.

ביוגרפיה

בן-טולילה נולד לוידל ומרצדס, כבן בכור למשפחה בת 3 ילדים. אביו שימש כמזכיר קהילת תטואן, בעוד שסבו "יעקב" היה שו"ב, דיין וראש ישיבת "יגדיל תורה" בעיר. את לימודיו היסודיים למד בבית הספר כי"ח, ואף הספיק ללמוד במשך שנת לימודים אחת במכון ללימודים תיכוניים הספרדי מרוקני בתטואן. בשנת 1950, במסגרת עליית הנוער, עזב הנער בן-טולילה את עירו תטואן, בדרכו לעלות לארץ ישראל. במסגרת זו שהה, עם עוד 3 בני דודים, בבתי ילדים בצרפת, עד ליוני 1951, אז הפליגו ארצה, באונייה נגבה.

בישראל נקלטו ארבעת הילדים בחברת הנוער בקבוצת יבנה, שם שהה בן טולילה עד לגיוסו לצה"ל כחייל בחטיבת הנח"ל, במסגרת גרעין נח"ל שהצטרף לקיבוץ לביא.

בשנת 1956 הגיעו ארצה, הוריו של בן טולילה ביחד עם שני אחיו הקטנים, וכיוון שקליטתם בקיבוץ לא צלחה, עזב יעקב בשנת 1957, את הקיבוץ ועבר לגור עם הוריו במעברת קריית גת. בקריית גת עבד כחשמלאי, אך בראשית שנת 1958 עזב את המקום לאחר שקיבל הצעה מבני עקיבא לשמש כשליח התנועה בצפון אפריקה. עבודת השליחות במרוקו הייתה כרוכה בביקורים בצרפת, במחנות קיץ ובסמינרים של התנועה. ובביקורים אלו הכיר את אשתו תמר, יהודייה צרפתייה ממוצא הונגרי-פולני, שהייתה חברה בבני עקיבא בצרפת, ובינואר 1961 הם נישאו בעיר שטרסבורג.באותה שנה החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ללשון עברית ותרבות צרפת. את לימודיו בירושלים, המשיך כתלמיד, עוזר מחקר וכמרצה, עד לשנת 1983 אז קיבל תואר דוקטור בלשון עברית (התזה נכתבה בהדרכת הפרופסורים דוד טנא וחיים בלנק, בנושא "מבטאי העברית המשמשת במושב של יוצאי מרוקו בנגב - פרק בפונולוגיה חברתית").

בשנת 1966 כשסיים את התואר הראשון, נודע לו שמחפשים מורה ללשון ולספרות בישיבת בני עקיבא "בית יהודה" בכפר מימון. הוא קיבל את המשרה, עבר עם משפחתו להתגורר בכפר מימון.

כעוזר הוראה ומחקר השתתף במפעל משותף לאוניברסיטת הנגב ולאקדמיה ללשון עברית בנושא "אוצר מלים וצורותיהן לפי תעודות שבכתב". לימד ארמית, ותחביר לשון המקרא, כן השתתף במחקר במעבדה לחקר הדיבור באוניברסיטת ב"ג.

במהלך השנים שימש בן טולילה כמרצה אורח במרכזים אוניברסיטאיים בחו"ל, כגון: המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת מונטריאול והמרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד, ה-CNRS[1] בצרפת, המועצה הלאומית הספרדית למחקר[2] בספרד ועוד.

משנת 1996 כיהן בן טולילה כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2005 פרש לגמלאות.

תפקידים שונים

במהלך הקריירה האקדמית של בן טולילה הוא כיהן כיועץ לגופים שונים. היה חבר בוועדה משותפת למשרד החינוך ולאוניברסיטת בן-גוריון, להכנת השתלמויות למורים לעברית בבתי הספר במחוז הדרום. חבר המועצה הארצית של איל"ש, חבר הוועדה האקדמית של "המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם" של האוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר באקדמיה ללשון העברית ואף שימש לה כחבר יועץ, כן השתתף מטעמה כחבר בוועדה לקביעת מונחי תחבורה. היה חבר מועצת המערכת של כתב העת חלקת לשון, ויעץ בפרויקט כינונו של מאגר העברית המדוברת בישראל. היה חבר הדירקטוריון של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו וחבר ועדת ההיגוי והוועדה האקדמית של מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו.

גישתו באשר ללימוד הלשון העברית

בן טולילה הוא פטריוט של הלשון העברית, לדבריו הלשון היא מרכיב חשוב בתרבותו ובזהותו הלאומית של כל עם, ועל אחת כמה וכמה אצל העם היהודי שהביא לעולם את התנ"ך הכתוב עברית. הוא מציג את טעותו של הרצל כאשר כתב בספרו "מדינת היהודים" כי לכשתקום המדינה, היא לא תוכל להשתמש בשפה העברית, "לשון עתיקת יומין שאינה בשימוש" - והכול ישוחחו בשפות שונות כמו בקנטונים בשווייץ, בעוד שבפועל השפה העברית במדינת ישראל, פורחת.

בן טולילה סבור שעל המורים ללששון, ללמד באופן כזה, שהתלמיד יהיה מסוגל לפרש טקסט כתוב באמצעות הידע והכלים שרכש, זאת לעומת המצב הקיים בו המורים מתווכים בין הטקסט לבין התלמיד. במקום להדריך אותו להבין את הטקסט בעצמו. הוא גם מעביר ביקורת על תרגום טקסטים על ידי המורים לשפה דלה.

פרסומים

יעקב בן טולילה חיבר ספרים ומאמרים רבים, להלן רשימה נבחרת.

ספרים
  • מבטאי העברית המשמשת במושב של יוצאי מרוקו בנגב — פרק בפונולוגיה חברתית (מבוסס על עבודת הדוקטור), מפרסומי המדרשה ללימודים מתקדמים, הפקולטה למדע הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים, ה'תשמ"ד.
  • קונקורדנציה ל"שירים שמכבר" לנתן אלתרמן הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון. (בשיתוף עם פרופ' אהרן קומם) ה'תשנ"ח.
  • "מילה בשעתה זהב מעלתה" – הפתגם הספרדי-יהודי בצפון אפריקה, הוצאת יד יצחק בן צבי, (בשיתוף עם פרופ' תמר אלכסנדר)ה'תשס"ח.
מאמרים
  • "מסורת צרפתית-איטלקית של לשון המשנה", עדה ולשון, י"ד, בהוצאת מפעל מסורות הלשון של עדות ישראל של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף הוצאת מאגנס ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ה'תשמ"ט.
  • "המילון החדש לשפה הצרפתית", לשוננו, מ, תשל"ו, עמ' 284-269.
  • "הלועיות כמשתנים סוציולינגויסטיים", אשל באר-שבע ג, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, אוניברסיטת בן-גוריון, תשמ"ו, עמ' 371-353.
  • "הצצה אל האיטלקית-היהודית של פיאמונטה מבעד ל'טבלה המחזורית' של פרימו לוי", לשון ועברית, 8, תשנ"א, עמ' 25-30
  • "מסורת תטואן המשתקפת בשני ספרי לימוד לעברית שנכתבו בשנות העשרים", מסורות, ח, תשנ"ד, עמ' 191-159
  • "חקר הספרדית-יהודית של צפון-אפריקה", אצל ת' אלכסנדר וי' בן-טולילה (עורכים), איל פריזינטי - מחקרים בתרבות יהודי ספרד, מרכז דוד גאון, מרכז הקשרים והוצאת כתר, ירושלים תשס"ז. עמ' 164-159.
  • "לקראת קביעת נורמה של כתיב לאטיני ללאדינו לאור מקרים מקבילים", דברי הקונגרס הבינלאומי על "דרכי הכתיב והכתיב של שפת הלאדינו" (17-19 באוקטובר 2000), מטעם הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בישראל (בשיתוף פרופ' יצחק קירטשוק) (בדפוס).
  • "יעקב חסן ז"ל כרפורמטור של הכתיב בלאדינו", לאדינאר, ה (תש"ע), עמ' 14-9.
כתב עת שערך
  • אשל באר-שבע ה', שי להדסה: מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים, בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, ה'תשנ"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים