לדלג לתוכן

יותם ראובני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 73: שורה 73:
* {{הארץ|דוד (ניאו) בוחבוט|יותם ראובני, משורר וחלוץ תרבותי, עוד לא החליט היכן מקומו, במרכז או בשוליים|1.2847538|12 בפברואר 2016}} {{סרטונים}}
* {{הארץ|דוד (ניאו) בוחבוט|יותם ראובני, משורר וחלוץ תרבותי, עוד לא החליט היכן מקומו, במרכז או בשוליים|1.2847538|12 בפברואר 2016}} {{סרטונים}}
*{{לגעת ברוח|rO3CSFOvnfQ}}
*{{לגעת ברוח|rO3CSFOvnfQ}}
*[http://www.idee.ro/jewish_heritage/Timpul_iunie_2006.pdf לאון וולוביץ' על יותם ראובני כתלמיד בכפר ברומניה] בכתב העת הרומני "טימפול" 6 ביוני 2006, יאשי


מפרי עטו:
מפרי עטו:
*[http://www.yekod.co.il/מתוך_מיסטיקה_חלק_ראשון פרק מתוך "מיסטיקה" ליותם ראובני] באתר "יקוד" - כתב-עת לספרות עברית
*[http://www.yekod.co.il/מתוך_מיסטיקה_חלק_ראשון פרק מתוך "מיסטיקה" ליותם ראובני] באתר "יקוד" - כתב-עת לספרות עברית
* {{דבר||דם על החיטה|1978/08/25|01802}}, {{דבר||המשך|1978/08/25|01903}}
* {{דבר||דם על החיטה|1978/08/25|01802}}, {{דבר||המשך|1978/08/25|01903}}
*[http://www.idee.ro/jewish_heritage/Timpul_iunie_2006.pdf לאון וולוביץ' על יותם ראובני כתלמיד בכפר ברומניה] בכתב העת הרומני "טימפול" 6 ביוני 2006, יאשי
*[http://e.walla.co.il/item/2860538 קטע מספר האוטוביוגרפיה], באתר וואלה!
*[http://e.walla.co.il/item/2860538 קטע מספר האוטוביוגרפיה], באתר וואלה!
*[http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=86817#.Vc_ls_mK9-I דן מירון על ספר האוטוביוגרפיה, באתר booknet 2015]
*[http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=86817#.Vc_ls_mK9-I דן מירון על ספר האוטוביוגרפיה, באתר booknet 2015]
*[https://soundcloud.com/ellyott/ellyott-lifnot-erev השיר "לפנות ערב" על לחן מאת אליוט]
*[https://soundcloud.com/ellyott/ellyott-lifnot-erev השיר "לפנות ערב" על לחן מאת אליוט]
* {{מעבורת||אחד העם 90|4440}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־00:48, 20 במרץ 2016

יותם ראובני, 2000

יותם ראובני (שמו בלידה: ז'אן ריבֶן, Jean Riven, נולד ב-2 בדצמבר 1949 ביאשי שברומניה) הוא משורר, סופר, מתרגם ומו"ל ישראלי. מושפע על ידי מרסל פרוסט ופנחס שדה, יותם ראובני בולט בספרות העברית כנציג של כתיבת זרם התודעה[1]

ביוגרפיה

ראובני נולד בדצמבר 1949 ביאשי שברומניה במשפחתו של חייט יהודי. בשנת 1957 התייתם מאמו ואחרי שהתחיל ללמוד בבית ספר יסודי ביאשי, חלק משנותיו המוקדמות בילה בכפר ביבולאר, קרוב לנהר פרוט,שם המשיך בלימודים בבית הספר היסודי המקומי. עם מורי בית הספר נמנה באותה תקופה מורה יהודי לשפה ולספרות הרומנית, לאון וולוביץ', לימים היסטוריון וחוקר ביד ושם שהתרשם מצמאונו של הילד לקריאה ולתרבות. עלה לישראל בשנת 1964 עם אביו ושלושת אחיו והתיישב באשדוד. למד בתיכון הממלכתי א' בעיר, אחר כך שהה בקיבוץ משגב עם, השתלב שם בגרעין נח"ל ושירת בצבא בחטיבת נח"ל. הוא עיברת את שמו ושימש כעורך בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". ב-2000 הקים את הוצאת נמרוד. הטקסט הראשון שפרסם בעברית, ב-6 בפברואר 1970, בעיתון "הארץ", נקרא "למה אמרתי מה שאמרתי על זכריה סטנקו".

ספרו הראשון "בעד ההזיה", הופיע ב-1978, ועסק בין היתר בהומוסקסואליות, מה שהיה עדיין נדיר באותם ימים.

ב-1979 פרסם ראובני את ספר השירים "דיווח מתוך התרחשות", וכן באותה שנה פרסם המשך ל"בעד ההזיה" - קובץ הסיפורים "התפכחות". כן כתב את "הבלדה למדחת יוסף" בעקבות הפקרת חייל מג"ב מדחת יוסף למותו בקבר יוסף בשכם.

ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכה ראובני להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[2].

ספרי פרוזה

בעברית:

  • בעד ההזיה (1977) סיפורים - מבחר דברי וידוי על מצבו של האדם ביקום, בחלל, בלילה, בעזובה ובשממון
  • התפכחות (1979, 2003)
  • מלים - (1982), רומן
  • חסד : מחול הונגרי (1984)
  • יומן לילה, יומן לילה 2, (1987) יומן לילה 3 (1989)
  • כיכר הקוקיה (1990)
  • ימי דגון (1992)
  • היסטוריה עולמית של אהבת גברים (2002)
  • יובל (2006)
  • פשר המעשים (2006-2005)
  • מיסדר אֶפֶמֶרָה (2011)
  • האמנות היא הגאולה :על מצבו של פנחס שדה (2011) -ראיונות עם פנחס שדה-
  • הרוצח השכיר של העם היהודי (2012)
  • האוטוביוגרפיה של ז´אן ריבן, אפיק - ספרות ישראלית (2015)

ברומנית:

  • Întoarcerea (החזרה)

"פשר המעשים"

רומן בן שבעה חלקים שמקיף את סיפורם של אנשי ארץ ישראל מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו. חלקי הרומן:

  • א' - הרואיקה
  • ב' - היפנוטיקה
  • ג' - אקוסטיקה
  • ד' - מיסטיקה
  • ה' - ארוטיקה
  • ו' - נרקוטיקה
  • ז' - אופטיקה

עלילת הרומן בנויה על פי סיפור שמספר קיקרו על המשורר סימונידס. במאה הראשונה לפני הספירה, הוזמן סימונידס, אבי תורת הזיכרון, לדקלם שיר בנשף של אחד מעשירי תסאליה. הוא דיקלם את השיר, בו הילל את בעל הנשף, אבל הכניס בו קטע בשבח האלים קסטור ופולוקס. בעל הבית הנרגז אמר לו כי ישלם רק עבור מחצית השיר, ואת היתרה שיתבע המשורר מן האלים. זמן קצר לאחר מכן נקרא סימונידס לצאת החוצה, כי שני צעירים מחכים לו שם. הוא לא ראה איש. תוך כך נפלה התקרה של האולם ורוב באי המשתה נהרגו. הגוויות הושחתו כדי כך, שאי אפשר היה לזהותן, אלמלא הזיכרון המופלא של סימונידס, שזכר את סדר הישיבה. בדומה לסימונידס, גם המספר של פשר המעשים יוצא זמן מה לפני האסון, ולא זו בלבד, אלא שהוא יוצא מהאולם עם הגיבור הראשי, לו נועד גורל אחר. הסיפור מתרחש ביום אחד, 4 בינואר 2006, היום שבו חטף ראש הממשלה אריאל שרון את השיתוק שממנו לא קם עוד. פשר המעשים ראה אור עד כה בהוצאה פרטית של עותקים בודדים. בראשית 2012 ראתה אור המהדורה המלאה של הרומן, עליו כתב אדם ברוך: "ספר השנה. נפל דבר בספרות העברית". הספר הופיע כאי-בוק.

שירים

  • דווח מתוך התרחשות : שירים 1970־1977 (1979)
  • עצב שנאגר בחלום : שירים (1982)
  • שירים 1970־2012 (תל אביב : קשב לשירה, תשע"ג 2013)

תרגומים

יותם ראובני תרגם לעברית ספרי פרוזה ועיון מאוצר הספרות וההגות העולמית (יאקוב בהמה, תרסה מאווילה אמיל דורקהיים, קלוד לוי שטראוס, גסטון בשלאר, פול ריקר, דניאל דפו, ג'ון גלסוורתי, קנוט המסון, יז'י קוסינסקי, מרסל פרוסט, תומאס דה קווינסי, אלברטו מוראביה, הנרי מילר, ארתור סי. קלארק, גרהם גרין, קורט וונגוט, ג'ון צ'יוור), מחזות מאת פייר דה מאריבו, אלפרד דה מיסה, ז'אן ז'נה, הנריק איבסן, מקסים גורקי, ברנרד פומרנס, ג'ון אוסבורן, מישל טראמבלה, ספרי מתח וספרי מדע בדיוני, וכן מהספרות וההגות הרומנית המודרנית (מירצ'ה אליאדה, אמיל סיוראן, מיכאיל סבסטיאן, ניקולאיה שטיינהרדט, זכריה סטאנקו, ספר אנטולוגי על המיתולוגיה הרומנית), ובת זמננו (בנימין פונדויאנו, לודוביק (יוסף לייב) ברוקשטיין, סוניה פלטי, מירצ'ה קרטרסקו, נורמן מנאה, גבריאלה אדמשטיאנו, פלורינה איליס, רזוואן פטרסקו).

פרסים

מוזיקה בהשראתו

השיר "לפנות ערב" - הולחן על ידי אליוט

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ יובל גלעד
  2. ^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015