קבר יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר יוסף הצדיק
Kever Yosef.JPG

קבר יוסף ב-2014
תאריך פטירה ראש חודש תמוז (מקובל)
תאריך הילולה ראש חודש תמוז (יארציט), כ"ו אייר (יסוד שביסוד)
עיר שכם
מיקום דרום מערב לשכם
קואורדינטות 32°12′47″N 35°17′08″E / 32.2131663°N 35.2855939°E / 32.2131663; 35.2855939קואורדינטות: 32°12′47″N 35°17′08″E / 32.2131663°N 35.2855939°E / 32.2131663; 35.2855939
ידוע כסגולה לקדושה
מיקום קבר יוסף
קבר יוסף
קבר יוסף
"קבר יוסף", ציורו של דייוויד רוברטס, 1839
חצר קבר יוסף ועץ התות טרם גדיעתו לפני 1996
החצר ב-2014. עץ התות איננו

קבר יוסף (ערבית: قبر يوسف, תעתיק: קבְּר יוּסף) הוא מבנה בפאתיה הדרום-מזרחיים של שכם ובמרכזו חדר קבורה.

בספרות הנוסעים מאז שלהי העת העתיקה זוהה המקום כקברו של יוסף בן יעקב.

לאתר הקבר חשיבות כשל קברי צדיקים בעיני יהודים, וכן בעבר אצל המוסלמים והנוצרים[1]. על מקוריות האתר וזיהויו יצאו עוררין, אך לפי החוקר יואל אליצור למעט השומרונים, אשר להם יש מסורת על מקום אחר בשכם המזוהה עם קבר יוסף, ישנן עדויות לאורך יותר מאלף שנה על זיהוי המקום בידי בני הדתות השונות כקבר יוסף[1].

המבנה ומיקום האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הקיים במתחם נבנה כנראה במאה ה-19. בחדר הקבורה נמצאת המצבה המזוהה עם מקום קברו של יוסף, כשמצדיה שני עמודי אבן. למבנה נוספו במשך השנים שני חדרים נוספים. המתחם נמצא בפאתיה הדרום־מזרחיים של העיר שכם, סמוך ומצפון למחנה הפליטים בלאטה, מזרחית ל'תל בלאטה' ולמרגלות השער המזרחי של שכם הקדומה שהתגלה במאה ה-20. לדברי יואל אליצור, מיקום המתחם מעיד על קדמות המסורת לגביו, והיותה של סביבתו מישורית ונמוכה מסביבתה, אינה אופיינית למסורות עממיות מאוחרות לגבי קברים אחרים, ותואמת את הכתוב במקרא שיוסף נקבר בחלקת השדה שרכש יעקב כשחנה לפני שכם[2].

היסטוריוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקרא, קברו של יוסף ניצב בחלקת שדה שנקנתה על ידי יעקב מבני חמור אבי שכם כאשר יעקב חזר לארץ כנען מפדן ארם. חלקה זו היא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא (השניים האחרים הם מערת המכפלה שנקנתה על ידי אברהם מעפרון החיתי, והר המוריה שנקנה על ידי דוד מארוונה היבוסי).

"וַיָּבוֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹואוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיַּחֲנֶה לִפְנֵי הָעִיר. וַיִּקְנֶה אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר הֵקִים שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה"[3].

יוסף נפטר במצרים, אך לפני מותו ציווה על העלאת עצמותיו לארץ:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה "[4].

ואכן, כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, לקחו עמם את עצמות יוסף:

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם"[5].

לאחר כיבוש הארץ על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון נטמנו עצמות יוסף בחלקת השדה שנקנתה על ידי יעקב:

"וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה"[6].

בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברית החדשה[7] מציינת את מקומה של חלקת השדה שקנה יעקב בסמוך לבאר יעקב ולעיר סוכר:

"וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נָתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית:"

לדעת החוקר יואל אליצור, סוכר הוא הכפר עסכר שנמצא לא הרחק מהמתחם[1].

בספרות הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה ובימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי המתחם המכונה כיום קבר יוסף מאז העת העתיקה נשען בין השאר, על הקרבה לעיר שכם ועל מסורות החל מהתקופה הביזנטית שנכתבו על ידי נוסעים.

הנוסע האלמוני מבורדו, מראשוני כותבי ספרי המסעות בארץ ישראל, שעבר במקום בשנת 333, כתב: "בתחתית (הר גריזים), יש מקום הנקרא sechim[8] שם מצוי קברו של יוסף בחלקת האדמה אשר אביו יעקב הוריש לו"[9]. קבר יוסף נזכר באונומסטיקון - רשימת שמות מקומות בעלי הקשר מקראי - של אוזביוס מקיסריה מהמאה ה-4: "עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס[10], שם נראה גם קבר יוסף". גם הצליין הנוצרי תיאודוסיוס שביקר בארץ ישראל בראשית המאה ה-6 כתב: "בסמוך לבאר יעקב שם עצמות יוסף הקדוש"[1][11]. במפת מידבא מצויר קבר יוסף ממזרח לשכם[1].

הקבר מכונה בפי המוסלמים בשם "יוסוף א-צדיק" ("יוסף הצדיק"), אף כי מסורת מוסלמית נוספת מזהה את קבר יוסף ("נבי יוסוף" במקרה הזה) במערת המכפלה, ומעולם לא קיבל יחס של מקום חשוב[1][12].

הקבר מוזכר בכתבי נוסעים מהמאה ה-13, למשל מנחם החברוני שתיאר: "ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו בין שני עמודים של שיש אחד לראשו ואחד לרגליו"[13][1]. בנימין מטודלה כתב בספרו 'אלה מסעות'/'תוצאות ארץ ישראל': "והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר"[1]. במאה ה-14, אשתורי הפרחי כתב בספרו 'כפתור ופרח':[2] "ותמצא שכם בין שני הרים הר גרזים והר עיבל, והוא לפי דעתי הכפר שקורין לו בלאטה, לא העיר המערבית לה כתחום שבת ושמה נאבלס. ואשר הכרחני לומר זה, ציון יוסף הצדיק שהוא לצפון בלאטה כחמישים אמה, והוא בשדה אשר קנה יעקב וכמו שהתבאר בסוף ספר יהושע, והוא על פני שכם ונאבלוס רחוק ממנו."

על-פי המסורת שני עמודים מקוטעים העומדים לצד מצבת יוסף, הן מצבות לשני בניו, אפרים ומנשה[1].

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר קבר יוסף, המאה ה-19
קבר יוסף, בסביבות 1899
המצבה במבנה קבר יוסף, לפני 1917
קבר יוסף בשכם במבט ממצפה יוסף שעל הר גריזים, 2010

במאה ה-19 כתב הרב שאול הורנשטיין אשר ביקר במקום ותיעד את מסעו בספר גבעת שאול: "למזרח שכם, רחוק לערך 1/3 שעה, נמצא כפר הנקרא 'בלע אבלנוטא' (מחנה בלאטה), מקומה בחלקת השדה אשר קנה יעקב אבינו עליו השלום אצל עיר שכם, ובתוך הכפר נמצא קבר לעצמות יוסף הצדיק הידוע לנו כנזכר ביהושע כ"ד... ובית תפלה להערביים בנוי על קברו, והערביים יכבדו את מקום קבורתו, ונר תמיד ידלקו על ציון הקבר אשר מכסה של משי עליו, והנוסעים מעיר הקודש צפת וטבריה לער הקודש ירושלים אשר דרך שכם יעברו, יתפללו על קברו, לא תשבע עין הרואה מראית כלילת יופי של המישור הנקרא חלקת שדה"[14]. גם הנוסע דוד דבית הלל מציין: "סמוך לעיר, קבור יוסף בן יעקב"[15].

ההיסטוריה של האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מאות שנים היה מתחם הקבר בבעלות מוסלמית, ושימש מקום תפילה מוסלמי (באתר גומחת תפילה בקיר הדרומי, לכיוון מכה). האתר נשמר על ידי צאצאי משפחת דוויכאת. מסורת מקומית מזהה במתחם הקבר את מקום תפילתו של אחד מאבותם, שייח' יוסוף דאוקאת, ומכאן נוצרה הטעות לפיה כונה המקום "קבר שייח' יוסוף"[16]

בשלטון ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים עבר האתר לשליטה ישראלית, אך בן משפחת דוויכאת המשיך לשמור במקום דרך קבע ואף שימש עובד של המנהל האזרחי. מספר פעמים במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20, טענו מספר פעמים אנשי שמאל (ביניהם שרת החינוך דאז שולמית אלוני), כי קבר יוסף הוא קבר שייח' מוסלמי, שייח' יוסוף, בהסתמכם על בני משפחתו זן, ובהתעלמם מן המסורות הקדומות.

בשנת 1982 הוקמה במתחם הקבר ישיבת עוד יוסף חי בידי קבוצת צעירים ובראשם רומם אלדובי. בראשות הישיבה עמד הרב יצחק גינזבורג, כאשר כבית המדרש שימש החדר המרכזי במתחם. לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה הוצב במקום כח אבטחה צבאי קבוע.

לאחר הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסכם אוסלו ב' מ־1995, מתחם הקבר הוא מובלעת בשליטה ביטחונית ישראלית בתוך שטח A שבשליטה פלסטינית מלאה, לאחר שהפלסטינים הכירו באופיו היהודי של הקבר ובחשיבותו ליהודים. כמו כן, הדרך אליו נמצאת בשטח C, שטח שבו לישראל שליטה מלאה[דרוש מקור]. האבטחה נעשתה בתחילה באמצעות כח אבטחה אזרחי.

האירוע במתחם ב־1996 ולקחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב סוכות תשנ"ז (1996), במקביל למהומות מנהרת הכותל, הותקף גם מתחם קבר יוסף בירי כבד. כוח תגבור של צה"ל (גדוד חרוב) שנשלח למקום נכנס לאזור הקרבות ללא הכנה מתאימה ובנגמ"שים פתוחים ושישה חיילים נהרגו בניסיון ההגעה הראשון[17]. במהלך האירוע פרצו מחבלים ערבים לקבר יוסף, הרסו את הישיבה ושרפו מאות ספרי קודש אשר נטמנו מאוחר יותר בהר המנוחות בירושלים. כמו כן, נגדע עץ התות העתיק שעמד בפתח המבנה. לפי דברי כתב ידיעות אחרונות רוני סופר, מאז אירוע זה, גברו הקולות לפנות את חיילי צה"ל ממתחם הקבר[18].

לימים טען עוזי דיין, שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, כי הציב למחבלים הערבים אולטימטום של 15 דקות להפסקת הקרב ולאפשר כניסה של כוחות צה"ל למקום, ואיים בכיבוש מחודש של שכם על ידי צה"ל. לדבריו המחבלים הערבים נכנעו לאולטימטום שהציב[19][20].

בעקבות האירוע ב-1996 ובשל מה שהוגדר כהתנכלויות של תלמידי הישיבה לאוכלוסייה הערבית המקומית ולשוטרים פלסטינים[21], הוחלף כח האבטחה האזרחי בכח משמר הגבול בגודל מחלקה ב-1997. כמו כן, הוכנו תוכניות מבצעיות לביצור והגנת המתחם והכח השוהה בו, שלא יושמו. גובשה תוכנית צבאית (בשם הקוד: "כותנת פסים") לחבירה של כוחות צה"ל אל מתחם הקבר. חרף זאת, בדו"ח של קצין צה"ל מאמצע שנת 2000, נכתב כי מוכנות מתחם קבר יוסף להגנה היא נמוכה ביותר[22]. הוכנה גם תוכנית (בשם הקוד "גן סגור") לפינוי כללי של מתחם הקבר והעברת השליטה בו באופן זמני לכוחות ערבים, אך נציגי ההתיישבות, שתוכנית זו הגיעה לידיעתם, התנגדו בחריפות לעזיבה, ולו זמנית, של מתחם קבר יוסף[22].

האירועים ב-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הקבר הותקף על ידי חמושים במאי 2000 תש"ס. באירוע זה נפצע קל קצין צה"ל, אשר פונה מהמתחם באופן מתואם על ידי כוחות פלסטינים כעבור 4 שעות מהפציעה[23].

באוקטובר 2000, עם תחילת מהומות הר הבית שבישרו את פרוץ האינתיפאדה השנייה ומידע על כוונה לתקוף את המבנים ולהשתלט עליהם, פונה המתחם מאזרחים בהוראת מפקד חטיבת שומרון יוסי אדירי. בקשתו לפינוי הכוח צבאי לא אושרה, על פי הוראתו של ראש הממשלה אהוד ברק[24]

זמן קצר לאחר מכן הותקף המתחם והכוח המצומצם ששהה בו (12 שוטרי מג"ב) על ידי קבוצה גדולה של שוטרים פלסטינים חמושים אך לבושים אזרחית, וכן קהל רב שזרק בקבוקי תבערה ואבנים על המתחם מגגות בניינים סמוכים[24]. השוטרים הפלסטינים זוהו בידי לוחמי מג"ב שעבדו אתם קודם בסיורים המשותפים במסגרת הסכמי אוסלו[24]. על מהלך הקרבות פיקדו מפקד החטיבה אדירי, יצחק דדון מפקד מג"ב, וסגן ראש השב"כ, מתל א-ראס בהר גריזים, הצופה על הקבר. הרמטכ"ל שאול מופז ומפקד אוגדת יהודה ושומרון בני גנץ ביקרו במקום וצפו בקרבות[24].

ביום הראשון של ראש השנה, עם תחילת המהומות, הפלסטינים טענו שנהרגו שישה מהמפגינים. מיד לאחר הלווייתם ההמונית ביום השני של ראש השנה תשס"א (1 באוקטובר 2000), יצאו לתקוף את קבר יוסף, כשהם נושאים דגלי חזבאללה, חמאס ואש"ף. שוטר מג"ב מידחת יוּסף נפגע מירי ודימם למוות במשך כ־3 שעות. נערכו ניסיונות כושלים לתאם את חילוצו עם המשטרה הפלסטינית על פי הבטחתו של ג'יבריל רג'וב לשאול מופז. מאוחר יותר טען רג'וב טען ההרוגים הפלסטינים היא שמנעה את האפשרות שלו לתאם חילוץ[24]. במהלך הימים הבאים הוחלף הכוח שהגן על המתחם מספר פעמים בתוך כלי רכב פלסטיניים ומלווים בשוטרים פלסטיניים. גם גופתו של יוסף הוצאה ברכב חירום פלסטיני מלווה בשוטרים פלסטינים חמושים[24]. לבסוף, כעבור ששה ימי קרב, ב־ח' בתשרי תשס"א, 7 באוקטובר 2000, נסוג כוח צה"ל מהמתחם.

למרות הבטחה פלסטינית לשמור על המתחם, פרצו לקבר פלסטינים ובהם שוטרים, והעלו אותו באש, תוך כדי ביזתו והשחתת תכולתו[25]. לאחר מכן צבעו את גג הקבר בירוק, בטענה שהאתר אינו קבר יוסף אלא מקום קדוש למוסלמים[26]. בשבת שובה שמע הלל אליהו ליברמן, ממקימי ישיבת עוד יוסף, על נטישת המקום בידי צה"ל. הוא יצא מאלון מורה וניסה להגיע לקבר רגלית. ליברמן נרצח ביריות בידי ערבים וגופתו נמצאה מוטלת במערה.

עד סוף שנת 2003 המבנה והקבר נהרסו לחלוטין בהתקפות חוזרות ונשנות, ונותרו רק הקירות הגודרים את המקום[27]. על אף טענותיהם, המשיכו המוסלמים להתייחס לאתר כמקום קדוש ליהודים בלבד. המתחם הושחת[28] ונשרף[29], כמה פעמים מאז עזיבתו. כן נהרסה כיפת המבנה[30] והושלכה בו אשפה[31].

לאחר עזיבת מתחם הקבר הקימו יהודים תושבי האזור "נקודת לימוד" ליד הכניסה הדרומית לשכם, בשם "תועה בשדה", שנועדה להזכיר את נטישת קבר יוסף. בנוסף, נקבעה נקודת תצפית ותפילה בהר גריזים המשקיפה אל הקבר ומכונה "מצפה יוסף".

בשנת 2015 שופץ מבנה הקבר, בין היתר ביזמת הרב אליקים לבנון וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן[32].

משנת 2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסתיו 2002[33], מאפשר צה"ל לקבוצות מאורגנות להגיע למקום לביקורים, בעיקר בשעות הלילה, תוך פריסה רחבה של כוחות אבטחה[34]. בדרך כלל, נערכים ביקורים אלה בערב ראש חודש, ובימים מיוחדים הקשורים לקבר יוסף. ימים אלו כוללים את א' בתמוז אשר מקובל כיום פטירתו של יוסף[35], ביום המוקדש ליוסף בספירת העומר שהוא על פי תורת הסוד בבחינת יסוד שביסוד[36], ובחול המועד סוכות ביום האושפיזין של יוסף[37].

כמו כן, קבוצת ישראלים, המוערכת בכ-300 איש שרובם נמנים עם פלג שובו בנים של חסידות ברסלב (בראשות הרב אליעזר ברלנד), מנסה להגיע תדירות למתחם ללא תיאום עם צה"ל. חלק מביקורים אלו מתואמים עם גורמי ביטחון פלסטינים, וכוללים לעתים תשלום שוחד לשוטרים פלסטיניים[38][39]. במהלך ניסיונות שכאלו נפצעו קשה מספר ישראלים בי"ז בכסלו ה'תשס"ד (2003) מירי מחבלים[40].

בשנת 2008 שופצו המבנה והמצבה במתחם, בליווי צה"ל[41][42].

ב-24 באפריל 2011 נהרג בן יוסף לבנת ונפצעו חמישה, לאחר ששוטרים פלסטינים פתחו בירי על כלי רכב של ישראלים אשר הגיעו אל מתחם קבר יוסף[43]. תחילה טענו הפלסטינים שהישראלים, שנכנסו באופן לא מתואם לשכם, ניסו לפרוץ מחסום של המשטרה הפלסטינית[44], אולם תחקיר של צה"ל קבע בהמשך כי לא הייתה התגרות מצד החסידים. בעקבות התחקיר משרד הביטחון הכיר בהרוג כנפגע פעולת איבה[45]. הרשות הפלסטינית העמידה את שלושת השוטרים לדין על ירי לא מוצדק באויר, והם ריצו תקופות מאסר של שנה. לאחר שחרור היורים מהכלא הפלסטיני הם נעצרו בידי צה"ל[46]. בתום חקירתם פרסם השב"כ שהשוטרים הודו שירו לעבר הרכבים ללא שנשקפה מהם כל סכנה ושביימו ראיות לאחר הירי[47]. מאורע זה החזיר את קבר יוסף למרכז השיח הציבורי, וב-14 ביוני 2011 ביקרו מספר חברי כנסת ישראלים במתחם הקבר.

בליל 16 באוקטובר 2015 פלסטינים השליכו בקבוקי תבערה לעבר המתחם וגרמו לשריפת חיפוי העץ שבמתחם הקבר[48]. נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס גינה את ההצתה והודיע כי יקים ועדת חקירה לחקירת האירוע[49].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב ארליך, "קבר יוסף והמבנה שעליו", שומרון ובנימין, א, תשמ"ז, 162-153
  • שמואל ברקוביץ, פרשת קבר יוסף - האתר הרביעי בקדושתו ליהודים בא"י, מאמר ברבעון האומה, גיליון 142, תשס"א - דצמבר 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 יואל אליצור, ‏על האותנטיות של "חלקת השדה" - קבר יוסף., באתר "דעת"
  2. ^ 2.0 2.1 יואל אליצור, "מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא", עמ' 57-64
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוקים י"ח-כ'
  4. ^ ספר בראשית, פרק נ', פסוקים כ"ד-כ"ו
  5. ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ט
  6. ^ ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל"ב
  7. ^ הבשורה על פי יוחנן, פרק ד', פסוק ה
  8. ^ הכתיב הוא sechim ‏. THE ANONYMOUS PILGRIM OF BORDEAUX - LATIN TEXT
  9. ^ במקור: "quam dedit ei iacob pater eius". (מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense)
  10. ^ שמה הרואי של שכם.
  11. ^ [https://archive.org/stream/itinerahierosol00geyegoog#page/n194/mode/2up גייר, מסע ירושלים (לטינית), עמוד 137
  12. ^ לדוגמה בספר: אנשי הגליל בתקופת ירושלים וחברון (ערבית) מג'יר אלדין אלחנבלי, עמאן 1973, עמודים 68–69. ר' מאמרו של אליצור למקורות נוספים
  13. ^ המעמר ג', עמוד 37
  14. ^ הספר גבעת שאול עמוד 29 פרק 14 (באתר כתבים עבריים (היברו-בוקס))
  15. ^ אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, גזית, תש"ו, עמ' 511.
  16. ^ יהודה זיו, ‏שניים אוחזים בצדיק, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
    "קבר יוסף" באתר "לקסיקון לתרבות ישראל", המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  17. ^ על הקרב על קבר יוסף באתר מורשת חטיבת כפיר
  18. ^ לבני תתבע מהפלסטינים לתחזק את קבר יוסף, רוני סופר, 15 בפברואר 2008
  19. ^ http://secureisrael.org.il/Article.aspx?id=42
  20. ^ מאמרו של אלי קמיר.
  21. ^ http://192.118.73.5/hasite/spages/1191377.html
  22. ^ 22.0 22.1 אהוד ברק מפקיר את מדחת יוסוף פרק 15 מתוך סדרת מאמרים של ד"ר אורי מילשטיין באתר חדשות המחלקה הראשונה
  23. ^ סמדר שמואלי, מסמך: אסור היה לחכות לפלסטינים, באתר ynet
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 24.4 24.5 מלחמת קבר יוסף אוקטובר 2000 - סרט תיעודי (יוטיוב)
  25. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 19
  26. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 32
  27. ^ שוב הוצת קבר יוסף (16 באוקטובר 2003 הארץ)
  28. ^ עוזי ברוך, ‏ערבים חיללו את קבר יוסף בשכם, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2009
  29. ^ קצובר: הערבים ממשיכים להרוס את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
    "לשוב ולכבוש את קבר יוסף", באתר ערוץ 7
  30. ^ ערבים פוצצו את כיפת קבר יוסף, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2004
  31. ^ חגי הוברמן, ‏קבר יוסף – ה"מיזבלה" של שכם, באתר ערוץ 7
  32. ^ שיפוץ קבר יוסף תשע"ה (יוטיוב)
  33. ^ יגאל ללום, ‏שמחה ובכי בקבר יוסף, באתר ערוץ 7
  34. ^ על הכניסות המאובטחות של צה"ל לקבר יוסף, אתר דובר צה"ל
  35. ^ כאלף מתפללים פקדו את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
  36. ^ יסוד שביסוד: סיום הרמב"ם בקבר יוסף הצדיק בשכם
  37. ^ אורנית עצר, ‏סוכות מרגש בקבר יוסף המשופץ, באתר ערוץ 7
  38. ^ עיתון משפחה, גיליון 1003, 28.4.11, עמ' 26
  39. ^ במחנה, גיליון 2 משנת 2011
  40. ^ חגית רוטנברג וחגי הוברמן, ‏"עכשיו הוא בן של יוסף", באתר בשבע - ערוץ 7, 28 באפריל 2011
  41. ^ עוזי ברוך, ‏לאחר תשע שנים: קבר יוסף שופץ, באתר ערוץ 7
  42. ^ בעיצומו של המועד: הוקמה המצבה על קברו של יוסף, באתר בחדרי חרדיםשיקומו של קבר יוסף - וידאו, באתר ערוץ 7, אהד חמו - ערוץ 2
  43. ^ יאיר אלטמן, פיגוע ירי בשומרון: הרוג ושני פצועים באזור שכם, באתר ynet, 24 באפריל 2011
  44. ^ אנשיל פפר וחיים לוינסון, חקירת הירי: המתפללים ניסו לפרוץ מחסום, באתר הארץ
  45. ^ אליאור לוי, נעצרו 3 הפלסטינים שהרגו את אחיינה של לבנת, באתר ynet, 22 במאי 2013
  46. ^ אסף גבור, צה"ל עצר את שלושת רוצחיו של בן-יוסף לבנת, באתר nrg‏, 22 במאי 2013
  47. ^ אליאור לוי, נעצרו רוצחי אחיינה של לבנת בקבר יוסף, באתר ynet, 19 ביוני 2013
  48. ^ קבר יוסף הוצת: "הרשות הפלסטינית לא שונה מדאעש", NRG
  49. ^ אבו מאזן גינה את הצתת קבר יוסף, mako