אברהם בן אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אברהם בן אברהם היה אחד מגרי הצדק הנודעים בהיסטוריה היהודית. שמו הלועזי בצירוף תואר האצולה שלו – "גרף פוטוצקי" (Graf Potocki) – הפך למושג בפי יהודי פולין. העובדות ההיסטוריות על אודות חייו אינן ברורות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם בן אברהם נולד בסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי. משפחת פוטוצקי הייתה משפחת אצולה פולנית עשירה ומפורסמת. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה, ודרכו התוודע ליהדות וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא, כמו גרים אחרים, "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו, שהיה הראשון שעבר מפוליתאיזם למונותאיזם, כשם שהגר עובר מאמונה אחרת אל היהדות).

הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו באמסטרדם חזר לווילנה, ולאחר מכן לעיירה לידא הסמוכה, כדי שלא תתגלה זהותו. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא פתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.

עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הוא גר ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו אם יכיר בדת הנוצרית. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו, ללא הצלחה.

לפי האגדה הציע לו הגאון מווילנה להצילו על ידי הזכרת שמות קדושים, כלומר שימוש בקבלה מעשית, אך הוא סירב מתוך רצון לקדש שם שמיים.

אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בז' בסיוון תק"ט (24 במאי 1749), יום טוב שני של חג השבועות. הוא קפץ אל האש הבוערת בזעקת "שמע ישראל". הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע ביזיון עבורה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה ניתן חלק מאפרו לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש הגאון מווילנה להיקבר ליד קברו של אברהם בן אברהם.

החפץ חיים כתב על אברהם בן אברהם:[דרוש מקור]

אם עשרה אנשים היו נוכחים לומר קדיש כאשר גר הצדק אברהם בן אברהם ז"ל הוצא להורג בשריפה, היה המשיח בא מיד.

בן התקופה רבי יעקב עמדין כתב בשנת תקט"ז (1755)[1]:

מה אירע בימינו לפני איזה שנים בווילנא ראש מדינת ליטא, שנתגייר שר גדול מגזע פאטאצקא ותפשוהו וחבשוהו ימים רבים בחשבם שיחזור לדתם, ואע"פ שהיה יודע כי לא ימלט מעשות בו יסורין קשים ומיתה אכזרית, אם עודנו לא ישוב, והם היו חפצים להצילו ממות ומעונש קשה ומר ממות, שהיה מעותד לו אם יעמוד בדעתו, ולא פנה עליהם ולא לתחנת אמו השררה, לא חשב גזומם, ולא תאות וחשק הנאת עולמם, לא פחד ולא דאג למות בכל היסורים המרים שעשו לו, אחר שהמתינו לו זמן רב , חסו עליו מאוד לכבוד משפחתו, והוא לעג לכל פיתויי הכומרים המדברים אליו יום יום כמנהגם ברוב דבריהם ביחוד לשר חשוב כזה שחק להם בזה להם, ובחר מות ארוך וערוך לפניו עם יסורים אכזרים משונים מאוד, מחיי עולם עובר, קבל וסבל הכל מאהבה ומת על ק"ה, תנצב"ה.

ויקם עדות ביעקב, דף כה, ב

למרות המסורת היהודית על אברהם בן אברהם, היסטוריונים לא יהודיים אשר כפי הנראה לא הכירו את דברי רבי יעקב עמדין, טוענים כי האזכור הראשון של הסיפור הוא משנת 1822 ולכן מפקפקים בסיפור, מכיוון שאין עדויות מכלי ראשון שהסיפור אכן התקיים.[2]

השם "הגרף פוטוצקי" הפך ברבות הימים לכינוי לאדם בעל עושר רב.

שינויי מנהגים בעקבות הריגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שלמה זלמן אוירבך אמר שמקובל לומר בשם הגר"א שאין להקפיד בהליכה ארבע אמות לפני נטילת ידיים, כיוון שיש אומרים שלאחר מותו של הגרף פוטוצקי, שמסר נפשו על קידוש השם, נחלשה הקליפה מאוד[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב אליאך, הגאון, ירושלים תשנ"ח, כרך ג עמ' 1090 ואילך.
  • זליג שכנוביץ, אברהם בן אברהם : סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מווילנה, הוצאת נצח, 1989. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עלילת הגרף פוטוצקי נכתבה פואמה בידי של'ג בשם "גר צדק"המתחילה במילים":גרף פוטוצקי גרף פולני-רם היש יחש אבות.לו אחוזות לו אוצרות-לאלפים גם לרבבות.לו עבדים עבדי עולם-האומללים האיכרים.נפשם שחה לעפר ארץ-גוום מרמס לאכזרים....."

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספר "ויקם עדות ביעקב" בפורמט דיגיטלי, באתר הספרייה הלאומית
  2. ^ * Magda Teter, "The Legend of Ger Zedek of Wilno as Polemic and Reasurance," AJS Review 29 no. 2(2005), 237-263 full text article at www.COJS.org
  3. ^ הרב דוד כוכב באתר פורטל הדף היומי