אדוארד לוטוואק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד לוטוואק
Edward Nicolae Luttwak
אדוארד לוטוואק
אדוארד לוטוואק
לידה 4 בנובמבר 1942 (בן 78)
ארד, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרטגיה צבאית, היסטוריה צבאית ויחסים בינלאומיים
מקום מגורים רומניה, איטליה, אנגליה, ארצות הברית
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר אדוארד ניקולא לוטוואקאנגלית: Edward Nicolae Luttwak; נולד ב-1942) הוא אסטרטג והיסטוריון יהודי אמריקאי, שנודע בעיקר בשל פרסומיו הרבים בתחום האסטרטגיה הצבאית, היסטוריה ויחסים בינלאומיים[1].

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטוואק נולד למשפחה יהודית בעיר ארד שברומניה, וגדל באיטליה ואנגליה. הוא למד בבית הספר לכלכלה בלונדון ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם הוא קיבל את הדוקטורט שלו. הפרסום האקדמי הראשון שלו היה באוניברסיטת באת' שבאנגליה. החל משנת 2004 הוא משמש כעמית מחקר בכיר במכון ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון[2].

הוא שימש כיועץ למחלקת ההגנה של ארצות הברית, הסוכנות לביטחון לאומי ולמחלקת המדינה של ארצות הברית, לצי, חיל האוויר והצבא האמריקאים וכן למספר משרדי הגנה של שותפות נוספות בברית נאט"ו. הוא היה חבר בקבוצת לימודי הביטחון הלאומי של משרד ההגנה האמריקאי, וחבר במוסד למדיניות פיסקלית ומוניטרית של משרד הכלכלה היפני.

לוטוואק ביקר בישראל ופרסם מחקרים אודות צה"ל. משפחת אחיו שלא עברה עמו לארצות הברית עלתה ארצה ומתגוררת כיום בחיפה.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטוואק עוסק כמרצה וכיועץ, ופיתח לעצמו מוניטין בשל האסטרטגיות היצירתיות שהוא מציע, למשל בכך שהתערבות של מעצמות בניסיון לשכך סכסוכים אזוריים, רק גורמת להימשכותם של הסכסוכים. ספרו Coup d'État: A Practical Handbook הוא כנראה עבודתו הידועה ביותר: הספר הודפס במספר מהדורות, ותורגם ל-14 שפות. ספר נוסף שלו, אסטרטגיה של מלחמה ושלום (במקור: Strategy: The Logic of War and Peace) נמצא בשימוש רחב כספר הלימוד המומלץ של הנושא.

ספרו האסטרטגיה רבתי של האימפריה הרומית (אנגלית: The Grand Strategy of the Roman Empire from the First Century AD to the Third) עורר מחלוקת רבה בין היסטוריונים, שכן לוטוואק הצטייר כחובבן בנושא שלא מכיר את המקורות ההיסטוריים מקרבה ראשונה, אך קבע קביעות מרחיקות לכת. אולם, בניגוד לציפיות, ספרו אכן צלח והעלה שאלות רבות, תוך יצירת גל חדש של מחקר אודות הצבא הרומי והברברים. לוטוואק שאל "איך הרומאים הגנו על קו החזית?" וטען שהשאלה לא קיבלה מענה מחקרי ראוי, ועברה מתחת לסף הרעש של הדיונים האקדמיים על הדמוגרפיה, הכלכלה והסוציולוגיה של הרומאים. אף על פי שמרבית המומחים בתחום דוחים את דעותיו על האסטרטגיה הרומית, ספרו הוא זה שיצר את הדיון הערני בנושא[3]. בשנים האחרונות הוא גם פרסם מספר מאמרים על ביזנטיון.

כאמור, לוטוואק בילה מספר שנים באיטליה, בין פלרמו שבסיציליה לבין מילאנו. הוא דיבר איטלקית וצוטט תכופות על ידי התקשורת האיטלקית בהקשרים פוליטיים. הוא גם כתב יחד עם סופרים איטלקיים שני ספרים באיטלקית.

השפעת עשייתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוטוואק ערער על היכולת לנייד סגנונות לחימה בין אומות בעלות מאפיינים שונים:

במלחמה, כבשלום, באים לידי ביטוי סגנונות לאומיים שונים ... זו הסיבה לכך שכל ניסיון לשתול סגנון לחימה לאומי אחד בקרב כוחות מזוינים של אומה אחרת, בעלת מאפייני עוצמה, חולשות ויחסי חברה אחרים, נכשל בדרך כלל.

כמו כן עסק בקשר שבין התוצאה בקרב לתוצאה במערכה. במסגרת עיסוקו זה הדגים את יחסי הגומלין בין השניים לאורך ההיסטוריה: כיצד ניצחונות שלא נוצלו כראוי גררו כישלונות גדולים, ומנגד מקרים שבהם תבוסה בקרב גרמה דווקא להתעצמות ולניצחון במערכה. עוד הוא עסק בקשר שבין אופי ההכרעה בקרב לבין סיום המערכה. לדבריו, קיים מצב שנראה על פניו לא הגיוני, לפיו הכרעה מוחצת בקרב עשויה להביא שלום, ואילו סיום הלחימה בצורה עמומה, כשאין מנצח ברור, עלולה להביא למלחמה נוספת[4].

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגותו של לוטוואק מתמקדת בהיגיון של האסטרטגיה ובהשלכות שלו. לדבריו, ההיגיון של האסטרטגיה הוא טרנסצנדנטי ובלתי משתנה מאחר שהוא מבוסס על האינסטינקטים הבסיסיים של האדם שמחפש ביטחון, הגנה ואינו רוצה להסתבך.

ההיגיון של האסטרטגיה הוא פרדוקסלי: אומה שמצויה באיום תתכונן למלחמה ובכך תגיע לעמדת עוצמה ותמנע מסכסוך ואילו אומה שחיה בביטחון ובשלווה לא תשקיע בהכנות למלחמה ובכך תאבד את יכולת ההרתעה ותדרדר למלחמה כמאמרו של וגטיוס: "רצונך בשלום, היכון למלחמה. לדבריו, מלחמה היא תהליך חינוכי שבו אומה מבינה את מחירה של המלחמה ולא רוצה בה יותר. כך דווקא המלחמה מובילה לשלום.

עלייתה של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו עלייתה של סין וההיגיון של האסטרטגיה משנת 2012, הוא טוען שבשנת 2008 סין עזבה את מדיניות ה'שגשוג השקט' שהביאה לצמיחתה המהירה בעשורים הקודמים, לטובת מדיניות אגרסיבית שפוגעת בריבונות של המדינות הסובבות אותה. הוא חזה שהתנהגות זו תגרום להיווצרותה של קואליציה נגדית שתעלה על סין בעושר ובכוח צבאי, מה שאכן קרה בשנים האחרונות.

על פי ההיגיון האוניברסלי של האסטרטגיה, תיתכן צמיחה צבאית או כלכלית בלבד, אך לא שתיהן במקביל. סין רודפת אחר שתי המטרות בו זמנית ולכן עתידה להיכשל.

הבסיס של האסטרטגיה הוא המודעות לאחר. כמו שבשחמט שחקן ברמה טובה יודע לחשב את מהלכיו של יריבו, כך ניהול מדיניות אסטרטגית נכונה מבוססת על הבנת הסביבה הגאופוליטית של המדינה והאינטרסים של המדינות השונות. לדבריו, מדינות קטנות מודעות למדינות השכנות שלהן בניגוד למעצמות על כסין וארצות הברית שענייני הפנים שלהן תופסים את עיקר תשומת הלב שלהן. לכן סין, המדינה המאוכלסת בעולם, מעורבת בסכסוכים עם כל המדינות הסובבות אותה מלבד רוסיה ופקיסטן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Dictionary of Modern War (לונדון, 1971), ISBN 0-7139-0130-6
  • The Strategic Balance, 1972 (ניו יורק, 1972), ISBN 0-912050-33-0
  • The Political Uses of Sea Power (בולטימור, 1974), ISBN 0-8018-1658-0
  • The US - USSR Nuclear Weapons Balance (בברלי הילס, 1974), ISBN 0-8039-0096-1
  • The Grand Strategy of the Roman Empire from the First Century AD to the Third (בולטימור, 1976), ISBN 0-8018-2158-4
  • Strategic Power: Military Capabilities and Political Utility (קליפורניה, 1976), ISBN 0-8039-0659-5
  • Coup d'etat: A Practical Handbook (לונדון, 1979), ISBN 0-674-17547-6
  • Sea Power in the Mediterranean: Political Utility and Military Constraints (קליפורניה, 1979), ISBN 0-8191-6010-5
  • The Israeli Army (יחד עם דן הורוביץ) (קיימברידג', מסצ'וסטס, 1983), ISBN 0-06-012723-6
  • The Grand Strategy of the Soviet Union (לונדון, 1983), ISBN 0-312-34260-8
  • The Pentagon and the Art of War (ניו יורק, 1984), ISBN 0-671-61770-2
  • Strategy and History (ניו ג'רזי, 1985), ISBN 0-88738-065-4
  • Strategy: The Logic of War and Peace (קיימברידג', מסצ'וסטס, 1987), ISBN 0-674-00703-4
  • The Endangered American Dream: How to Stop the United States From Being a Third World Country and How to Win the Geo-Economic Struggle for Industrial Supremacy (ניו יורק, 1993), ISBN 0-671-86963-9
  • Turbo-Capitalism: winners and losers in the global economy (ניו יורק, 1999), ISBN 0-06-019330-1
  • The Rise of China Vs. the Logic of Strategy (קיימברידג', מסצ'וסטס, 2012), ISBN 978-0-674-06642-7

מתוכם תורגמו לעברית:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד לוטוואק בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאת דני רובינשטיין, מעגל הדמים נמשך, באתר הארץ, 6 ביולי 2001.
  2. ^ שמואל רוזנרפוקר עם המלך, באתר הארץ, 3 ביולי 2007.
  3. ^ שלטון ללא גבולות, חנה מ' כותן
  4. ^ אדוארד לוטוואק, אסטרטגיה של מלחמה ושלום, מערכות, 2002.
  5. ^ עיון - תרגום, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2002.