אהרון קליין (עיתונאי ישראלי)
 | |
| לידה |
6 בנובמבר 1960 שדה יצחק, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביולי 2016 (בגיל 55) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית, אנגלית |
  | |
אהרון קליין (6 בנובמבר 1960 - 7 ביולי 2016) היה סופר ועיתונאי ישראלי, ששימש ככתב השבועון TIME בישראל, והיה מומחה בנושאי מודיעין, ביטחון לאומי וטרור במזרח התיכון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד וגדל במושב שדה יצחק. בוגר הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה[1]. קליין התגייס לחיל השריון אך בשל בעיות בריאותיות עבר לחיל המודיעין, ונשלח לקורס קצינים. בשנת 1984 נבחר לקצין המצטיין של חיל המודיעין. בוגר בהצטיינות של החוג להיסטוריה והמזרח התיכון של האוניברסיטה העברית ומוסמך בהצטיינות בהיסטוריה. עבודת הגמר שלו לתואר השני עסקה בנושא היחס לשבויים הערביים במהלך מלחמת העצמאות. העבודה פורסמה בספר "מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט עיון מחודש" בעריכת פרופסור אלון קדיש שיצא בשנת 2004[2].
ב-1989 פרסם כתבות ראשונות בעיתון הסטודנטים הירושלמי "פי האתון", ובהמשך כתב במשך מספר חודשים במקומון "ירושלים" בנושאי צבא וביטחון, שם הוא חשף שחיתויות במנהל האזרחי ביהודה ושומרון. באפריל 1991 עבר לשמש ככתב הצבאי של העיתון היומי "חדשות", והיה שותף למאבק לחשיפת מידע על תאונות האימונים בצה"ל, בין השאר על אסון צאלים ב'[3]. ב-1993 החל לכתוב בעיתון היומי "על המשמר" ככתב ופרשן צבאי, ופרסם טור שבועי על המערכת הצבאית-ביטחונית. הוא עבד בעיתון "על המשמר" עד לסגירתו במחצית 1995.
קליין לימד באוניברסיטה העברית על יחסי הגומלין בין מערכת הביטחון לתקשורת. מאז קיץ 1995 שימש ככתב של השבועון "TIME" בישראל. במהלך השנים היה קליין שותף מוביל לעשרות כתבות שער על ישראל והרשות הפלסטינית. חלק מהכתבות שזכו לציטוטים נרחבים בעיתונות הישראלית והעולמית, זכו לפרסים והערכה רבה בהן רצח רבין, הדיווחים הראשונים על התחמשותה של הרשות הפלסטינית כנגד ישראל וכן תחקיר הטבח שלא אירע במחנה הפליטים ג'נין באפריל 2002. על האחרון אף זכה לפרס על שם הנרי לוס.
אהרון קליין היה נשוי ואב ל-3 בנות. ב-7 ביולי 2016 נפטר ממחלת הסרטן.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "חשבון פתוח" - מדיניות החיסולים של ישראל בעקבות טבח הספורטאים במינכן, יצא לאור בישראל בשנת 2006 בהוצאת ידיעות אחרונות, והפך לרב-מכר[4]. הספר יצא לראשונה באנגלית תחת השם Striking Back" - The 1972 Munich Olympics Massacre and Israel's Deadly Response" בהוצאת הספרים "Random House", והפך לרב מכר עם פרסומו בדצמבר 2005. הספר תורגם לשתים עשרה שפות, בהן גרמנית, הולנדית, צ'כית, פורטוגזית, יפנית, קוריאנית וערבית, ונמכר בהצלחה במדינות רבות. הספר זכה לביקורות טובות בעיתונות האמריקאית ובכללה הניו יורק טיימס והוול סטריט ז'ורנל[5].
- איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרון קליין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- רשימת הפרסומים של אהרון קליין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- The 1972 Munich Olympics Massacre and Israel's Deadly Response - באתר (.RANDOM HOUSE, INC)
- A Massacre in Munich, and What Came After - באתר (.The New York Times)
- מידע על אהרון קליין בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אהרון קליין, באתר "בהשקט ובבטחה".
- ^ השבויים הערבים במלחמת העצמאות - אהרן קליין, כותר
- ^ אסון צאלים השני - תאונה נוספת עם 5 הרוגים אחרי שנתיים, חדשות, 2 במאי 1993
- ^ רותה קופפר, הציבור דרש נקמה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
- ^ Janet Maslin, Striking Back: The 1972 Munich Olympics Massacre and Israel's Deadly Response, The New York Times
- ^
גד שמרון, סיפורו של ג'יימס בונד הציוני, באתר הארץ, 30 באפריל 2014
