אולם נחמני
 | |
| אולם נחמני (2012) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם תיאטרון  |
| שימוש | אולם מופעים, בית קולנוע (בעבר) |
| כתובת | רחוב נחמני 4 |
| מיקום | תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′59″N 34°46′23″E / 32.06637778°N 34.77308611°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   אולם נחמני   | |
  | |
אולם נחמני, הידוע גם בשמו המקורי "בית הפועל", הוא אולם לאמנויות הבמה שנמצא ברחוב נחמני 4 בתל אביב-יפו. באולם, ששטחו 1,285 מטר רבוע, היו במקור 600 מקומות ישיבה, כולל יציע. האולם נסגר ביוני 2016, לאחר שמצב המבנה התדרדר ועיריית תל אביב החליטה לא להקצות תקציב לשיפוצו[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של המתחם במגרש הספורט של הפועל תל אביב שעליו הוקם "בית הפועל", שאותו החליף "אולם נחמני" בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20. האולם שימש כבית קולנוע בשנים 1942 עד סוף 1944 ונקרא "קולנוע אורה".
ב-24 באוקטובר 1944 נחנך האולם בהופעתו הראשונה של התיאטרון הקאמרי, בהצגה בשם "מאז ועד היום" שכללה ארבעה מערכונים בבימויו של יוסף מילוא: "טרגדיה פלורנטינית" מאת אוסקר ויילד, "בוקר בגן העיר" מאת סרפין וחואקין אלוורס קינטרו, "המאהב" מאת מרטין סירה ו"שלום-בית" מאת ג'ורג' קורטלין[2].
בשנים 1936–1948 שימש המקום לפעילות ההגנה במסווה של מועצת הספורט של הפועל תל אביב, כפי שמצוין בלוחית הזיכרון המוצבת במקום.
בהמשך עבר התיאטרון הקאמרי לאולם שבמרתף בניין קולנוע מוגרבי ברחוב אלנבי, אך בשנת 1953 רכש התיאטרון את בניין הפועל וביצע במקום שיפוץ מקיף[3][4]. ב-16 בפברואר 1955 חזר הקאמרי להופיע באולם נחמני, במקביל לפעילות בקולנוע מוגרבי. באותה תקופה נחשב אולם נחמני למבנה התיאטרון המשוכלל בישראל בשל מערכות החשמל והתאורה המודרניות שבהן צויד. עלות השיפוץ גרמה לקאמרי לקשיים כלכליים, מאחר שנדרש באופן לא צפוי גם חיזוק יסודות המבנה[5].
בדצמבר 1961 עבר הקאמרי למבנה החדש שנבנה עבורו בפסאז' הוד. לצורך כיסוי הוצאות המעבר מכר הקאמרי את המבנה לעיריית תל אביב-יפו ולהחברה הממשלתית לתיירות[6]. לצורך ניהול המבנה הוקמה חברת "אולם נחמני 4 בע"מ" בבעלות משותפת (50% לכל צד) של שני הגופים. האולם הושכר במשך השנים למפיקים פרטיים שהעלו בו מופעים שונים. בין השאר, תיאטרון העונות העלה בו את הצגת הבכורה שלו ב-19 בפברואר 1963 – המחזה "הנסיכה האמריקאית" מאת נסים אלוני[7]; ובשנת 1965 עלה בו המחזה "יחפים בפארק" בהפקתו של גיורא גודיק ובבימויה של נולה צ'לטון[8]. בפברואר 1967 הוצג בו המחזמר "איש למנשה", גם הוא בהפקת גיורא גודיק ובבימויו של מנפרד סמנר.
באפריל 1970 שכר הקאמרי את האולם עבור העלאת המחזה "מלכת האמבטיה" מאת חנוך לוין. המחזה עורר סערה ציבורית והנהלת האולם סירבה להמשיך לתת לו לרוץ, לאחר הפרעות רבות במהלך ההצגות[9].
בשנת 1993 קיבלה ועדת השרים לענייני הפרטה החלטה על הפרטת חברת "אולם נחמני 4 בע"מ". באותה עת הייתה הפעילות באולם מעטה והחברה פעלה בהפסד[10]. בספטמבר 1997 שינתה העירייה את ייעוד החלקה מאזור מגורים למגרש לבניין ציבורי מיוחד והציעה לרכוש מהמדינה את חלקה בחברה, אך המהלך נתקל בחסמים בירוקרטיים. האולם נסגר בהוראת שירותי הכבאות ומשטרת ישראל בשל בעיות בטיחות, והמבנה שימש ללא תמורה לחזרות ולמחסן תפאורות של תיאטרון גשר[11]. בשנת 2004 הופקעו המקרקעין של החברה, ומאז פסקה פעילותה העסקית.
משנת 2002 שימש האולם את אנסמבל עיתים, שביצע התאמות במבנה הפנימי: האולם הוקטן ל-90 מקומות ישיבה, ובשאר השטח הוקמו חדרי חזרות ומחסן תפאורות[1].
באוגוסט 2015 התלונן מבקר התיאטרון מיכאל הנדלזלץ על קשיי הנגישות לאולם[12]. בעקבות זאת הותקן מעלון, אך הוא לא אושר על ידי שירותי הכבאות ונמצאו ליקויי בטיחות במערך כיבוי האש[13]. אנסמבל עיתים פנה למימון המונים לכיסוי עלות ההתאמות[14], אך ביוני 2016 החליטה העירייה על סגירת האולם לצמיתות בשל עלות שיפוץ כוללת שהוערכה בכ-30 מיליון ש"ח[1]. בעקבות הסגירה נאלץ האנסמבל לפנות את הציוד ולעבור לפעול במקלט ציבורי[15].
במסגרת עסקת הפרדת אחזקות כוללת בין המדינה לעיריית תל אביב-יפו, התקבלה בנובמבר 2015 החלטת ועדת שרים להפרטת החברה באמצעות מכירת מניות המדינה לעירייה בפטור ממכרז, מהלך שקודם גם ב-2019 אך לא הושלם במשך שנים[16]. בראשית 2026 אישרו הוועדה למכירת מניות המדינה וועדת הכספים של הכנסת את חידוש הפטור ממכרז, ובמרץ 2026 פרסמה רשות החברות הממשלתיות הודעה רשמית בדבר כוונת המדינה למכור את מלוא החזקותיה (50%) בחברת "אולם נחמני 4 בע"מ" לידי עיריית תל אביב-יפו[17].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קולנוע אורה, הארכיון האורבני
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 יאיר אשכנזי, אולם נחמני 4 ייסגר סופית בגלל סירוב עיריית תל אביב לשפצו, באתר הארץ, 21 ביוני 2016
- ↑ ההצגה הראשונה של התיאטרון הקאמרי, אתר עיריית תל אביב-יפו
- ↑ מ. בן אפרים, עשור לתיאטרון הקאמרי, על המשמר, 4 בפברואר 1955
- ↑ משכן אמנות חדש, דבר, 16 ביולי 1954
- ↑ רפאל בשן, לאן הולך "הקאמרי", מעריב, 17 בינואר 1958
- ↑ אולם נחמני נמכר ב־600 אלף ל״י, הארץ, 28 ביוני 1962
- ↑ "תיאטרון העונות " יחנך הערב, קול העם, 19 בפברואר 1963
- ↑ מה אומר ד"ר ח. גמזו על "יחפים בפארק", מעריב, 4 בפברואר 1965
מלאכה הגונה - "יחפים בפארק" בתיאטרון גודיק, למרחב, 22 בינואר 1965
יצחק אבינרי, "יחפים בפארק" בתיאטרון גיורא גודיק, הַבֹּקֶר, 15 בינואר 1965 - ↑ ה'קאמרי' החליט להוריד את "מלכת האמבטיה", למרחב, 20 במאי 1970
- ↑ שי שלו, קופת הפועלים והפלחים העמלים, חדשות, 10 באוגוסט 1993
- ↑ גד ליאור, חברות ממשלתיות. יש עוד חיה כזו?, באתר ynet, 26 בספטמבר 2001
- ↑ מיכאל הנדלזלץ, למה אני לא יכול לראות הצגות באולם נחמני, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2015
- ↑ יאיר אשכנזי, אולם נחמני בתל אביב נסגר לחודש בגלל ליקויי בטיחות; כ-20 הצגות בוטלו, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2015
- ↑ יאיר אשכנזי, אנסמבל עתים פנה למימון המונים להנגשת אולם נחמני לבעלי מוגבלויות, באתר הארץ, 19 באפריל 2016
- ↑
יאיר אשכנזי, כלת פרס ישראל רנה ירושלמי ירדה למקלט, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016 - ↑ אלי ציפורי, מחיר מציאה: רשות החברות מוכרת את חלקה בבניין הבימה במיליוני שקלים בלבד, באתר גלובס, 24 ביולי 2019
- ↑ הודעה פומבית בדבר כוונת המדינה למכור את החזקותיה בחברות הממשלתיות "בניין הבימה בע"מ" ו"אולם נחמני 4 בע"מ" לידי עיריית תל אביב-יפו, באתר רשות החברות הממשלתיות, 17 במרץ 2026
