פורטל:פיזיקה

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

עריכהמבוא

פיזיקה (מהמילה היוונית φυσικός) היא חקר הטבע, במובן הרחב ביותר. פיזיקאים חוקרים את התנהגות החומר והאנרגיה, ואת השפעתם על היקום הסובב אותנו. תאוריות פיזיקליות מתוארות לרוב על ידי משוואות מתמטיות. לתאוריות מבוססות היטב ניתן להתייחס כאל "חוק פיזיקלי", אך כמו כל תאוריה מדעית, ייתכן שהן תשתנינה כתוצאה מתצפיות חדשות, ניסויים או תאוריות מוכללות יותר. לערך המלא

עריכהפיזיקאי חשוב

מקס קרל לודוויג פלאנק היה פיזיקאי גרמני שהסברו לספקטרום הקרינה של "גוף שחור" היה הצעד הראשון בפיתוח מכניקת הקוונטים. בשנת 1899 הוא גילה קבוע חדש, קבוע פלאנק, המשמש לצורך ביצוע חישובים רבים, למשל – אנרגיה של פוטון. בהמשך אותה שנה, הוא תיאר את יחידות פלאנק למדידות המתבססות על קבועים פיזיקליים. שנה לאחר מכן, הוא תיאר את החוק לקרינת חום, שנקרא מאז חוק פלאנק לקרינת גוף שחור. חוק זה הפך לבסיסה של מכניקת הקוונטים, שהופיעה עשר שנים מאוחר יותר תוך שיתוף פעולה עם נילס בוהר ועם אלברט איינשטיין.

לערך המלא

לרשימת הביוגרפיות המלאה

עריכהסוגיה נבחרת

והפעם — כלי מחקרי

ציקלוטרון הוא סוג של מאיץ חלקיקים בו נעשה שימוש בשדה מגנטי על מנת לגרום לחלקיקים לנוע במסלולים מעגליים ולחזור כל פעם לאזור קטן בו הם מואצים על ידי שדה חשמלי.

הציקלוטרון הומצא בתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים על ידי המדען האמריקני ארנסט לורנס, שקיבל על המצאתו זו את פרס נובל לפיזיקה לשנת 1939. מאז המצאתו ועד אמצע שנות ה-40 שלט הציקלוטרון בתחום המאיצים לאנרגיות גבוהות. גם כיום, כשקיימים מאיצים חזקים בהרבה, עדיין נעשה שימוש בציקלוטרונים לצרכים מחקריים ומעשיים מסוימים, בין היתר באבחון וטיפול במחלת הסרטן.

לערך המלא

לרשימת הסוגיות המלאה

עריכהתמונה נבחרת

ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913.

ליזה מייטנר ואוטו האן במעבדה ב-1913. ליזה מייטנר, הפיזיקאית שעל שמה קרוי היסוד הכימי מייטנריום, נמלטה מגרמניה עקב מוצאה היהודי. ב-1944 זכה אוטו האן בפרס נובל לכימיה על גילוי תהליך הביקוע הגרעיני, תגלית שאותה הוא חלק עם מייטנר. יש הסבורים שמייטנר לא קיבלה פרס נובל בעקבות כך שהשופט בוועדה, מאנה סיגבאן, שנא נשים מדעניות.

לגלריית התמונות

עריכהמדף הספרים

בחלון זה מופיעה תצוגה מתחלפת של ספרי פיזיקה שנועדו להנגשת הפיזיקה לציבור הרחב.

ספר היום:

סטיבן ויינברג, חזון התאוריה הסופית, תרגם: עמי שמיר, הוצאת עם עובד / ספרית אופקים, 1997.

סטיבן ויינברג, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1979 מציג בספר זה את החיפוש אחר תאוריה סופית של הפיזיקה, והשלכתה על תחום התמחותו, פיזיקה של אנרגיות גבוהות. בהקדמה לספרו כתב המחבר: "בחרתי לטוות את מושגי היסוד של הפיסיקה המודרנית ולארגם במסגרת הדיון על אודות המשמעות שאנו מייחסים לתאוריה הסופית ולדרכים שבאמצעותם אנו מתכוונים להגיע אליה".

לספרים נוספים

עריכהחידת היום

בתיבה גדולה ואטומה נמצאות שלוש נורות להט, ומחוץ לתיבה יש שלושה מפסקים שכל אחד מהם מאפשר להדליק ולכבות את הנורה המחוברת אליו. במצב התחלתי כל הנורות כבויות (המפסקים במצב Off), ותוכלו ללחוץ על המפסקים כמה פעמים שתרצו, ואז לפתוח את התיבה פעם אחת ולזהות איזה נורה מחוברת לאיזה מפסק. איך תעשו זאת?

לחידות נוספות

עריכההידעת?

ניתן ליצור גל עומד בחבל שצדו האחד תפוס, כאשר הגל שנוצר בקצה האחד מגיע לקצה השני ומוחזר ממנו.

אם תקשור קצה חבל לעץ, תמתח את החבל, ותחזיק את קצהו השני בידך, תוכל ליצור גל בחבל. אם תזיז את ידך מהר, בעת יצירת הגל, תיצור גל שאורכו קצר, ואם תזיז את ידך לאט, אורך הגל יהיה ארוך. אם תזיז את ידך מעלה ומטה בעת יצירת הגל, תיצור גל שקיטובו אנך לרצפה, ואם תזיז את ידך ימינה ושמאלה, קיטוב הגל יקביל לרצפה.

תכונות הגלים בחבל קיימות גם בגלי האור. אורך גל האור הנקלט בעינינו מבוטא בתודעתנו כצבע. אורך הגל הכי ארוך שהאדם רואה הוא 700 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע אדום. אורך הגל הכי קצר שהאדם רואה הוא 300 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע סגול. אולם לעין האנושית רגישות נמוכה ביותר לקיטוב האור. איננו מבדילים בין עצמים לפי קיטוב האור, המגיע אלינו מהם. בניגוד אלינו, חסילוני גמל שלמה כן מבדילים בין עצמים כאלו. הדבר מאפשר להם לראות יצורים שעבורנו הם שקופים. ישנו אפילו מין של חסילוני גמל שלמה, שמבדיל בין עצמים, שקיטוב האור מהם משתנה עם הזמן בכיוון השעון או נגדו (קיטוב מעגלי).

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהתחומי משנה בפיזיקה

תחומים עיקריים:

אופטיקה · אלקטרומגנטיות · אסטרופיזיקה · אקוסטיקה · מכניקה (ובפרט: מכניקה של גוף קשיח וכן מכניקת הזורמים) · מכניקת הקוונטים · מכניקה סטטיסטית · פיזיקת חלקיקים · פיזיקת מצב מעובה · תרמודינמיקה

מבעד לעדשה – מבט על תחום נבחר

פיזיקה סטטיסטית (או מכניקה סטטיסטית) היא תחום בפיזיקה, המנתח את התנהגותן של מערכות פיזיקליות בכלים מתמטיים של תורת ההסתברות. הפיזיקה הסטטיסטית, בניגוד לתחומים פיזיקליים אחרים (כמו, למשל, מכניקה קלאסית), איננה שואפת לתאר את מצבה המדויק של מערכת פיזיקלית נתונה, אלא את הערכים הממוצעים (או המסתברים ביותר) בהם היא יכולה להימצא. מניתוח ההתנהגות הממוצעת של כל חלקיקי המערכת, יכולה הפיזיקה הסטטיסטית להגדיר ולנתח מאפיינים של המערכת הגדולה, מאפיינים כגון לחץ, נפח, טמפרטורה ואנטרופיה. בכך הפיזיקה הסטטיסטית מניחה את הבסיס המיקרוסקופי לתורת התרמודינמיקה.

מבט על תחומי משנה נוספים

עריכהתורות פיזיקליות

תאוריות מרכזיות

מכניקה ניוטונית | תורת הגלים | תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית | תורת היחסות | תורת הקוונטים | תורת השדות הקוונטית | המודל הסטנדרטי

תאוריות מוצעות:
תאוריה מאוחדת גדולה | תורת המיתרים | תורת M | סימטריית-על | כבידה קוונטית לולאתית

תאוריות שאינן בזרם המחשבה המרכזי:
היתוך קר | התאוריה הדינמית של הכבידה | פירוש העולמות המרובים | אֵתֵר מאיר | אנרגיה אורגונית | תאוריית שדה מאוחד

משולחנו של חוקר – מבט על תורה נבחרת

תורת הגלים היא תורה המקובלת כיום במדע ומסבירה מספר תופעות כגון אור וקול באמצעות הנחת קיומם של אובייקטים פיזיקליים בשם גלים אשר להם תכונות מיוחדות כגון החזרה, עקיפה, התאבכות, נפיצה ושבירה.
הניסיון להסביר את אופן פעולתו של האור כגל עמד במשך שנים בניגוד למודל החלקיקי של האור על פי ניוטון, אך כיום, בעיקר בשל עבודתו של איינשטיין על ההאפקט הפוטואלקטרי, מקובלת ההנחה כי קיימת דואליות במבנהו של האור. דואליות זו הביאה בהמשך להנחה על פיה דואליות זו קיימת גם בחומר – תופעה מכונה שניות גל חלקיק.

מבט על תורות נוספות

עריכהערכים מומלצים

אלברט איינשטיין - ג'ון דזמונד ברנל - השדה המגנטי של כדור הארץ - חוקי קפלר - חור שחור - טלסקופ החלל האבל - מאיץ LHC - מכניקה קלאסית - פוטון - שריקה - מרחב-זמן - נוקליאוסינתזה‎ - אקוסטיקה תת-מימית - פרויקט מנהטן - ליבת קרח

עריכהפורטלים קרובים

פורטל המתמטיקה	פורטל הכימיה	פורטל מדעי החלל	פורטל הגאולוגיה	פורטל הטכנולוגיה

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

• כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפיזיקה שרק מחכים שירחיבו אותם.
• מה שווה דף ערכים מבוקשים אם לא מתייחסים אליו?
• הציעו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים כ"סוגיה נבחרת". תמונות נבחרות וסוגיות נבחרות מוצגות דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
• מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים רבים עליהם ניתן לכתוב!

מצאו ערכים לשיפור בנושא פיזיקה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים