פורטל:פיזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

P physics-2.png

פיזיקה (מהמילה היוונית φυσικός) היא חקר הטבע, במובן הרחב ביותר. פיזיקאים חוקרים את התנהגות החומר והאנרגיה, ואת השפעתם על היקום הסובב אותנו. תאוריות פיזיקליות מתוארות לרוב על ידי משוואות מתמטיות. לתאוריות מבוססות היטב ניתן להתייחס כאל "חוק פיזיקלי", אך כמו כל תאוריה מדעית, ייתכן שהן תשתננה כתוצאה מתצפיות חדשות, ניסויים או תאוריות מוכללות יותר.
Johannes Kepler.jpg

יוהנס קפלרגרמנית: Johannes Kepler)‏ (27 בדצמבר 1571 - 15 בנובמבר 1630), היה אסטרונום, מתמטיקאי ואסטרולוג גרמני, אשר היווה את אחד מעמודי התווך להתפתחות המדע המודרני. קפלר נודע בעיקר בזכות החוקים שניסח לגבי התנועה הפלנטרית של גרמי השמיים. יש הרואים בו את ראשון האסטרופיזיקאים אך יש גם כאלה הרואים בו את אחרון האסטרולוגים המדעיים. קפלר ידוע בעיקר בזכות שלושת החוקים שלו העוסקים בתנועת כוכבי הלכת במערכת השמש, המכונים "חוקי קפלר".

והפעם — אפקט

אפקט דוֹפּלֶר מתייחס לתופעה של שינוי בתדירות ובאורך הגל הנפלט ממקור גל אשר נמצא בתנועה יחסית למקום המדידה. דוגמה טובה היא מכונית צופרת אשר נמצאת בתנועה יחסית לאדם העומד בצד הכביש. האדם מרגיש את השינוי בתדירות גלי הקול כשהמכונית עוברת על פניו. כאשר המכונית מתקרבת אליו, תדירות הקול גבוהה מתדר הצופר הרגיל (הצליל הנשמע גבוה יותר), וכאשר המכונית מתרחקת, התדירות נמוכה מתדר הצופר (הצליל נמוך יותר).

אפקט דופלר מתרחש גם בתזוזה של מקור הגל יחסית לצופה וגם במקרה של תזוזת הצופה יחסית למקור הגל, כלומר התנועה היחסית היא זו שקובעת את קיומו ואת גודלו. אפקט דופלר בגלי אור, המוכר בתור הסחה לאדום, איפשר למדוד תנועה של גרמי שמים רחוקים. בפרט הוא איפשר לאדווין האבל לנסח את חוק האבל ולמדוד את התפשטות היקום.

Construction of LHC at CERN.jpg

הרכבת הגלאי CMS סביב אחת מנקודות ההתנגשות של מאיץ LHC ב-CERN

בחלון זה מופיעה תצוגה מתחלפת של ספרי פיזיקה שנועדו להנגשת הפיזיקה לציבור הרחב.

ספר היום:

QED he.jpg

ריצ'רד פיינמן, התאוריה המוזרה של אור וחומר, תרגם: דודו פונדק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.

ספר זה הוא סדרת הרצאות של חתן פרס נובל לפיזיקה, ריצ'רד פיינמן, שבה היא מציג את האלקטרודינמיקה הקוונטית, תאוריה שביצירתה יש לו מקום מרכזי.

שתי רכבות המרוחקות 200 ק"מ זו מזו יוצאות באותה שעה זו לקראת זו, במהירות של 100 קמ"ש כל אחת. מיד עם צאתן יוצא זבוב מתחילת הרכבת האחת, ועף במהירות של 150 קמ"ש לעבר הרכבת האחרת. ברגע שהוא מגיע אליה, הוא הופך את כיוון מעופו, ועף אל הרכבת שממנה יצא. כך ממשיך הזבוב במעופו בין הרכבות, עד לרגע שבו הן מתנגשות ומוחצות אותו. מה אורכו של המסלול שעבר הזבוב?

יש גם חידת בונוס!

פתרון

פתרון החידה קל למדי כאשר משתמשים בנוסחה הפשוטה של הפיזיקה הקלאסית s = vt, האומרת שבתנועה במהירות קבועה, הדרך שווה למהירות כפול הזמן. הרכבות עוברות מרחק של 200 ק"מ, כשכל אחת מהן נוסעת במהירות של 100 קמ"ש, ולכן נסיעתן נמשכת שעה אחת בדיוק. הזבוב עף במהירות של 150 קמ"ש, ולכן במשך שעה יעבור מרחק של 150 ק"מ - זהו אורך המסלול שלו.

אדם שחד חידה זו למתמטיקאי ג'ון פון נוימן קיבל ממנו בִּן רגע תשובה נכונה. השואל ציין באוזני פון נוימן שיש המנסים לפתור את החידה באמצעות חישוב סכום הטור של אורכי הקטעים המרכיבים את מסלול הזבוב. "כך בדיוק עשיתי", ענה פון נוימן.

חידת בונוס: שתי מכוניות מתחילות צמודות זו לזו, ונוסעות לכיוונים הפוכים, כל אחת במהירות של 100 קמ"ש. ברגע שהן מתחילות בנסיעתן, זבוב שנמצא ביניהן מתחיל לעוף מאחת לשנייה וחזרה במהירות של 200 קמ"ש. אחרי שעה, איפה יהיה הזבוב?

פתרון

הזבוב יכול להיות בכל מקום בין שתי המכוניות. הוכחה: חישבו על המצב ההפוך בו המכוניות מרוחקות 200 ק"מ זו מזו והן נעות זו לקראת זו במהירות 100 קמ"ש כל אחת, והזבוב נע ממיקומו הנוכחי (מקום כלשהו בין המכוניות) ממכונית למכונית במהירות 200 קמ"ש, עד לפגישת המכוניות (כעבור שעה). הרצת הסרט בכוון ההפוך תראה שהזבוב יגיע אחרי שעה למיקום שבחרתם.


לחידות נוספות

תחומים עיקריים:
מבעד לעדשה - מבט על תחום נבחר
פיזיקת חלקיקים היא ענף בפיזיקה שחוקר את המבנים הבסיסיים של החומר והקרינה ואת התגובות ביניהם. ענף זה חוקר רכיבים מורכבים פחות מאשר האטום כגון האלקטרונים, פרוטונים ונייטרונים המרכיבים את האטוום (כאשר הפרוטון הנייטרון הנם חלקיקים מורכבים בעצמם), חלקיקים המיוצרים על ידי שיטות של הקרנה ופיזור, כמו הפוטון, הנייטרינו והמיואון, כמו גם קשת רחבה של חלקיקים אקזוטיים.

מבט על תחומי משנה נוספים

תאוריות מרכזיות
מכניקה ניוטונית | תורת הגלים | תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית | תורת היחסות | תורת הקוונטים | תורת השדות הקוונטית | המודל הסטנדרטי

תאוריות מוצעות:
תאוריה מאוחדת גדולה | תורת המיתרים | תורת M | סימטריית-על | כבידה קוונטית לולאתית

תאוריות שאינן בזרם המחשבה המרכזי:
היתוך קר | התאוריה הדינמית של הכבידה | פירוש העולמות המרובים | אֵתֵר מאיר | אנרגיה אורגונית | תאוריית שדה מאוחד

משולחנו של חוקר - מבט על תורה נבחרת
מבנה האטום על פי המודל
מודל עוגת הצימוקים הוא מודל שהציע ג' ג' תומסון, מגלה האלקטרון, ונועד להסביר את מבנה האטום. לפי מודל זה, מדומה האטום לעוגת צימוקים כך שמטען חשמלי חיובי מרוח בצורה הומוגנית על פני עיקר האטום, שהוא כדור צפיד, ועל פני כדור חיובי זה מפוזרים האלקטרונים, שהם חלקיקי מטען שלילי נקודתיים - כמו צימוקים בעוגה. מודל זה הופרך באמצעות ניסוי רתרפורד, שהוביל לפיתוח המודל הפלנטרי של האטום.

מבט על תורות נוספות

ערכי ליבה
פיזיקאים פיזיקאיםזוכי פרס נובל לפיזיקה
חלקיקים חלקיקים אלמנטרייםחלקיקים מרוכביםחלקיקים חזוייםרשימת החלקיקים המלאה
כוחות היסוד כוח הכבידההכוח האלקטרומגנטיהכוח הגרעיני החלשהכוח הגרעיני החזקהכוח האלקטרו-חלש
יחידות מידה יחידות מידהיחידות מידה למסה ולמשקליחידות מידה לאורךיחידות מידה למהירותיחידות מידה לזמןיחידות מידה לשטחיחידות מידה לנפחיחידות מידה לאנרגיהיחידות מידה לטמפרטורהמערכת היחידות הבינלאומית
תחומים משיקים אלקטרוניקהאסטרונומיהביופיזיקהגיאופיזיקההיסטוריה של הפיזיקההנדסהכימיהכימיה פיזיקליתננוטכנולוגיהפיזיקה מתמטיתפיזיקה רפואית
Article.gif

אדווין האבל - אורניום מועשר - אלברט איינשטיין - אפופיס (אסטרואיד) - ארנסט לורנס - ג'ון דזמונד ברנל - המירוץ לחלל - השדה המגנטי של כדור הארץ - ויליאם לורנס בראג - חוקי קפלר - חור שחור - טלסקופ החלל האבל - מאיץ LHC - מכניקה קלאסית - פוטון - קשת בענן - רוזלינד פרנקלין - שפופרת קתודית - שריקה - מרחב-זמן

P mathematics.svg
P chemistry.svg
Q space.svg
P geology.png
P technology.png
פורטל המתמטיקה פורטל הכימיה פורטל מדעי החלל פורטל הגאולוגיה פורטל הטכנולוגיה

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפיזיקה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף ערכים מבוקשים אם לא מתייחסים אליו?
  • הציעו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים כ"סוגיה נבחרת". תמונות נבחרות וסוגיות נבחרות מוצגות דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים רבים עליהם ניתן לכתוב!
רשימת הערכים המבוקשים בתחום הפיזיקה

ברשימה זו מאוגדים ערכים מבוקשים בתחום הפיזיקה.

הערכים נמצאים במעקב בידי ויקיפדים ותיקים עם רקע בפיזיקה.

ערכים דרושים

מכניקה ניוטונית

מכניקה אנליטית

מכניקת הזורמים ועל-נוזליות

פיזיקת הפלזמה

קוסמולוגיה ואסטרופיזיקה

אלקטרומגנטיות

אופטיקה ואלקטרואופטיקה

מכשירים אופטיים

גלים ועיבוד אותות

פיזורים

סמיקלאסי

תרמודינמיקה ומכניקה סטטיסטית

תורת היחסות וכבידה

מכניקת הקוונטים

פיזיקה גרעינית

פיזיקה של חומר מעובה

פיזיקת חלקיקים

פיזיקה אטומית

ציוד ושיטות נסיוניות

פיזיקאים

חתני פרס נובל לפיזיקה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1947 אדוארד אַפֵלְטון (אנ') הממלכה המאוחדת על חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון.
1948 פטריק בלקט (אנ') הממלכה המאוחדת על קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתה בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית.
1950 ססיל פאוול (אנ') הממלכה המאוחדת על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו.
1951 ג'ון קוקרופט (אנ')
ארנסט וולטון (אנ')
בריטניה
אירלנד
על עבודתם החלוצית על טרנסמוטציה של גרעיני אטום על ידי חלקיקים אטומיים מואצים מלאכותית.
1953 פריץ זרניקה (אנ') הולנד על הדגמת שיטת קונטרסט הפאזה, ובייחוד על המצאת מיקרוסקופ קונטרסט הפאזה.
1956 וולטר בראטיין (אנ') ארצות הברית על מחקריו במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור.
1959 אוון צ'מברליין (אנ') ארצות הברית על גילוי האנטיפרוטון.
1963 האנס ינסן (אנ') ארצות הברית
ארצות הברית
על תגליותיהם בנוגע למבנה הקליפה הגרעינית.
1964 צ'ארלס טאוונס (אנ') ארצות הברית על עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקה קוונטית, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר.
ניקולאי באסוב (אנ') ברית המועצות
1966 אלפרד קסטלר (אנ') צרפת על גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים.
1970 האנס אלפוון (אנ') שבדיה על עבודה יסודית וגילויים במגנטו-הידרודינמיקה, שנשאה פירות בתחומים שונים של פיזיקת הפלזמה.
לואי נל (אנ') צרפת על עבודה יסודית וגילויים הנוגעים לאנטיפרומגנטיות ופרומגנטיות שהובילו ליישומים חשובים בפיזיקת מצב מוצק.
1972 רוברט שריפר (אנ') ארצות הברית על הפיתוח המשותף של התאוריה של מוליכות על הקרויה תאוריית BSC.
1973 איוואר גיאוור (אנ') ארצות הברית על תגליות ניסיוניות בתופעת מינהור במוליכי על.
1974 מרטין רייל (אנ')
אנטוני יואיש (אנ')
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על מחקרם החלוצי באסטרופיזיקת רדיו: לרייל, על תצפיותיו והמצאותיו, ובייחוד על טכניקת סינתזת המיפתח, וליואיש על תפקידו המכריע בגילוי פולסרים.
1975 ג'יימס ריינווטר (אנ') ארצות הברית על גילוי הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום, ופיתוח התאוריה של גרעין האטום בהתבסס על קשר זה.
1976 סמואל טינג (אנ') ארצות הברית על עבודתם החלוצית בגילוי חלקיק יסודי כבד מסוג חדש.
1977 פיליפ אנדרסון (אנ')
נוויל מוט (אנ')
ג'ון ואן ולק (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות.
1980 ג'יימס קרונין (אנ')
ואל פיץ' (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי ההפרה של עקרונות סימטריה בסיסיים בהתפרקות של מזוני K נייטרליים.
1981 ניקולס בלומברגן (אנ') ארצות הברית על תרומתו לפיתוח ספקטרוסקופיית לייזר.
1982 קנת וילסון (אנ') ארצות הברית על התאוריה לתופעות קריטיות בהקשר למעברי פאזה.
1983 ויליאם אלפרד פוֹלֶר (אנ') ארצות הברית על מחקריו התאורטיים והניסויים של התגובות הגרעיניות הנוגעות ליצירת היסודות הכימיים ביקום.
1984 קרלו רוּביה (אנ')
סימון ואן דר מֵר (אנ')
איטליה
הולנד
על תרומתם המכריעה לפרויקט הגדול שהביא לגילוי בוזוני W ו-Z, מתווכי האינטראקציה החלשה.
1985 קלאוס פון קילצינג (אנ') גרמניה המערבית על גילוי אפקט הול הקוונטי.
1986 ארנסט רוּסקַה (אנ') גרמניה המערבית על עבודתו הבסיסית באופטיקת אלקטרונים, ועל תכנון מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון.
גרד ביניג (אנ')
היינריך רוֹרֵר (אנ')
גרמניה המערבית
שווייץ
על תכנון מיקרוסקופ המינהור הסורק.
1989 נורמן רמזי (אנ') ארצות הברית על המצאת שיטת השדה האוסצילטורי הנפרד והשימוש בה במייזר המימן ובשעונים אטומיים אחרים.
הנס דֶמֶלט (אנ')
וולפגנג פאול (אנ')
גרמניה המערבית
גרמניה המערבית
על פיתוח טכניקת מלכודת היונים.
1990 הנרי קנדול (אנ') ארצות הברית על מחקר חלוצי בפיזור אינאלסטי עמוק של אלקטרונים על פרוטונים ונייטרונים קשורים, שהיה בעל חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים.
1991 פייר ז'יל דה-זֶ'ן (אנ') צרפת על הגילוי שאפשר להכליל שיטות שפותחו למחקר תופעות סדר במערכות פשוטות עבור צורות מורכבות יותר של חומר, ובפרט עבור גבישים נוזליים ופולימרים.
1993 ראסל הלס (אנ')
ג'וזף טיילור (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה.
1994 ברטרם ברוקהאוז (אנ') קנדה על תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות של פיזור נייטרונים לחקירת מצב מעובה" על פיתוח ספקטרוסקופית נייטרונים.
קליפורד שוּל (אנ') ארצות הברית על פיתוח טכניקת עקיפה של נייטרונים.
1996 רוברט ריצ'רדסון (אנ') ארצות הברית על גילוי נוזליות על בהליום-3.
1997 ויליאם פיליפס (אנ') ארצות הברית על פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר.
1998 רוברט לַפְלין (אנ')
הורסט שטורמר (אנ')
דניאל צוּי (אנ')
ארצות הברית
גרמניה
ארצות הברית
על גילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור.
1999 חררדוס ט'הופט (אנ')
מרטינוס ולטמן (אנ')
הולנד
הולנד
על הבהרת המבנה הקוונטי של האינטראקציות האלקטרו-חלשות בפיזיקה.
2000 הרברט קרומר (אנ') גרמניה על פיתוח הטרו-מבנים מולכים למחצה המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטית.
2001 אריק קורנל (אנ')
וולפגנג קֵטֵרְלֵה או וולפגנג קטרל (אנ')
קארל וימַן (אנ')
ארצות הברית
גרמניה
ארצות הברית
על השגת עיבוי בוזה איינשטיין בגז מדולל של אטומים אלקאליים, ועל מחקרים בסיסיים מוקדמים על תכונות העיבוי.
2002 ריימונד דייויס (אנ') ארצות הברית על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים.
ריקרדו ג'יקוני (אנ') ארצות הברית על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי מקורות לקרינת X קוסמית.
2003 אנטוני לֵגֵט (אנ') ארצות הברית על תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על.
2004 פרנק וילצ'ק (אנ') ארצות הברית על גילוי חופש אסימפטוטי בתאוריה של האינטראקציה החזקה.
2005 ג'ון הול (אנ')
תאודור האנש (אנ')
ארצות הברית
גרמניה
על תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיה מדויקת מבוססת לייזר, כולל טכניקת מסרק התדירויות האופטי.
2006 ג'ון מאת'ר (אנ')
ג'ורג' סמוט (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי הצורה המתאימה לקרינת גוף שחור ואי האחידות של קרינת הרקע הקוסמית.
2007 אלבר פר (אנ')
פטר גרינברג (אנ')
צרפת
גרמניה
על גילוי תופעת ההתנגדות המגנטית הענקית.
2008 יויצ'ירו נאמבו (אנ') ארצות הברית על גילוי המכניזם של שבירת סימטריה ספונטנית בפיזיקה תת-אטומית.
מקוטו קובאיאשי (אנ')
טושיהידה מסקאווה (אנ')
יפן
יפן
על גילוי מקור הסימטריה השבורה שחוזה את קיומן של לפחות שלוש משפחות של קווארקים בטבע.
2009 וילארד בויל (אנ') ארצות הברית על המצאת מעגל מוליך למחצה לדימוי - חיישן ה-CCD.
2014 איסאמו אקאסאקי (אנ')
הירושי אמאנו (אנ')
יפן
יפן
על פיתוח דיודת לד של אור כחול

תחומים אחרים

פיזיקה לפי אופי המחקר

ערכים טעוני שיפור

אישים

ויליאם תומסון - רודולף קלאוזיוס - בנואה פול אמיל קלפרון

פיזיקה

כוח אלסטי - כוח גרר - אלקטרומגנטיות - ניסוי מייקלסון-מורלי - אנרגיה - אנרגיה חופשית של גיבס - לייזר - שיווי משקל מכני - אופטיקה לא לינארית - נצילות - סחיפה קוטבית (Polar drift)

אחר

היסטוריה של הפיזיקה - התפתחות הפיזיקה במאה ה-20

לוח מודעות

חזון ומטרה

בתוך קהילת הויקיפדים קיימת קבוצה לא מבוטלת של משתמשים בעלי עניין רחב בפיזיקה. דף זה מיועד להיות דף מקשר ביניהם. באופן זה משתמש הרוצה לומר: "אני צריך עזרה של פיזיקאי לסיום העבודה על ערך" אבל מתבייש לעשות זאת בדף הראשי, יוכל לעשות זאת כאן. באותו אופן משתמשים יוכלו לדווח על התקדמות הערכים שהם כותבים, יוכלו להפנות את הפיזיקאים לדיונים מעניינים, להצבעות המלצה, וכו'.

פברואר 2013

אני מזמין את הפיזיקאים וכל המתעניינים לדיון על תבנית חדשה שיצרתי, תבנית:פיזיקת החלקיקים. הרעיון הוא שהתבנית תופיע ברוב הערכים בפיזיקת חלקיקים, בפתיחת הערך. 11:41, 15 בפברואר 2013 (IST)

הלוח - ינואר 2013

שלום, אני עורך חדש והתנסיתי בהוספת הדפים דעיכה_מעריכית ופרדוקס_גיבס, אשמח לביקורת ועזרה בקישור לפורטל. Guest 86 - שיחה 00:57, 4 בינואר 2013 (IST)

הלוח אפריל 2010

מכחילים את הפיזיקה!

מיני מתקפת איכות שבמסגרתה נכחיל את הערכים המבוקשים בפורטל הפיזיקה. האמצעים פשוטים - תרגום. כל ויקיפד בעל ידע בפיזיקה בוחר ערך אחד מהרשימה, שמעניין אותו ושיש לו בינויקי באנגלית, ומתרגם אותו ברמת הפירוט שבה הוא מעוניין. אין הרבה ערכים חסרים ברשימה הזאת (28 כרגע). במאמץ לא גדול אפשר להביא את הפיזיקה לדוברי העברית שביקשו אותה.

Setreset - שיחה 00:36, 16 באפריל 2010 (IDT)

הלוח אפריל 2009

הלוח - מרץ 2009

QA

הלוח - פברואר 2009

ערכים חדשים:

הלוח - ינואר 2009

  • פרדוקס עלי התה - ערך חדש וחמוד של אנונימי.
  • עקרון מאך - קצרמר שדורש עבודה, נכתב על ידי Golasso.
  • הי, אני חדש פה. רציתי לדעת אם אני יכול לכתוב פה תאוריה חדשה שיש לי ? תודה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא, בוויקיפדיה אסור לכתוב מחקר ראשוני. ראה ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה, סעיף 6. אגב, זה לא המקום לכתוב הודעות כאלה, בפעם הבאה נא לכתוב בויקיפדיה:דלפק ייעוץ. תודה, ברק שושני - שיחה 15:28, 13 בינואר 2009 (IST)

הלוח - דצמבר 2008

הלוח - נובמבר 2008

מזל טוב! טוקיוני 20:31, 14 בנובמבר 2008 (IST)

מצאו ערכים לשיפור בנושא פיזיקה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים