אורי לוי (שחקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי לוי
אורי לוי
לידה 30 באוקטובר 1931 (בן 90)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורי לוי (נולד ב-30 באוקטובר 1931) הוא שחקן תיאטרון וקולנוע, מדבב ומנהל תיאטרון ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נולד בתל אביב וגדל בפתח תקווה. בנעוריו למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. בגיל 16, הצטרף לארגון ההגנה. היה חבר בהכשרה בקיבוץ כנרת, היאחזות בתל גזר וחבר קיבוץ יזרעאל.

בשנת 1952 הצטרף לתיאטרון האהל, ובמשך שלוש שנים הופיע בתפקידים מרכזיים בהצגות: "אלדורדו", "תה וסימפתיה", "הם ידעו מה רצונם", "העיר הזאת", "סוף העולם", "הדגן הוא ירוק" ועוד.

ב-1955 הוזמן על ידי יוסף מילוא להצטרף כשחקן קבוע בתיאטרון הקאמרי. בין תפקידיו הבולטים: "מריוס", "כנרת כנרת", "אדם לכל עת", "קוריולנוס", "נפוליון - חי או מת!", "בשפל", "ירמה", "מלאך האבן", "מנהל הבית" ועוד. ב-1995 פרש מתיאטרון זה, על מנת לנהל את תיאטרון גשר.

בשנת 1955 שיחק לוי בסרט הקולנוע "גבעה 24 אינה עונה", בתפקיד לקוח בבית הקפה בתקופת המנדט הבריטי.

ב-1960 הופיע בלונדון בתיאטרון "וורק שופ" בניהולה של ג'ון ליטלווד במחזהו של ויליאם סארויאן "סם הקופץ גבוה מכולם". הופיע בתיאטרון העממי (א. דשא-פשנל) במחזמר "הרוטשילדים" וכן בהצגות בתיאטרון הפרטי: "למה לא הלילה", "האדיוטית", "משפט מרי דוגן" ועוד.

ב-1972 שיחק לוי את תפקידו הראשי בסרטו של ברוך דינר - "הצד השני". ב-1974 שיחק בסרטו של מיכאל קאליק "שלושה ואחת".

בשנות ה-80, דיבב את פייטרו רוסי (אבא של מרקו) בסדרה "הלב" ואת דוקטור ג'יימס שיגל ולורד ג'ראלדאן ב"מקרון 1".

בשנת 1985, הופיע לצד חנה מרון בהצגה "אח, הימים הטובים" מאת סמואל בקט בתיאטרון הקאמרי.

תוך כדי עבודתו בתיאטרון, הופיע לוי גם בסרטים ישראליים רבים, ובהם: "אלדורדו", "הבו בנות לאילת", "דליה והמלחים", "הצד השני", "המניע לרצח", "כל ממזר מלך", "מוישה ונטילטור", "הוא הלך בשדות", "שלושה ואחת", "מבצע יונתן", "התרנגול" ובתפקיד מפקד בית הסוהר בסרט "מאחורי הסורגים 2". כמו כן השתתף בעשרות סרטים בינלאומיים, בהם: "השליח לפקין", "לפני בוא החורף", "אישה ושמה גולדה", "מזימות בירושלים", "המתופפת הקטנה", "ירח 02", "אשנטי" ו"הבית ברחוב גריבלדי". ב-1984) שיחק בסרט "השגריר".

ב-1995 נבחר לתפקיד מנכ"ל תיאטרון גשר. בתקופת ניהולו הפך "פרויקט התיאטרון לעולים" לתיאטרון גשר, הגיע להישגים נכבדים ותפס מקום נכבד בשורה הראשונה של התיאטראות בארץ ומחוץ לה. לוי זכה בשם התיאטרון בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז האקדמי רופין. הוא פרש מניהול תיאטרון זה באוקטובר 2007.

ב-2008 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו. באוקטובר 2008 התמנה לחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות ונבחר לשמש כיו"ר המדור לתיאטרון. בתפקידים אלה שימש עד אוקטובר 2014. החל מ-2012 הוא משמש חבר בוועדת פרס היצירה בתחום הציונות.

במרץ 2012 יצא לאור ספרו "תיאטרון בגוף ראשון", עדות אישית לסיפורו של התיאטרון העברי.

לוי נשוי לעיתונאית והתסריטאית טלילה לוי בן-זכאי. אב לבת אחת, רוני ארנון וסב לשני נכדים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תיאטרון בגוף ראשון - סיפורו של התיאטרון העברי (2012)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]