אימון מוחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אימון מוחי הוא תרגול של אזורים שונים במוח על ידי התמודדות ממוקדת עם משימות הדורשות הפעלה יעילה של אזורים אלו. ההשפעה של האימון המוחי על המוח היא עקיפה דרך מנגנוני הלמידה והפלסטיות של מערכת העצבים.

האימון המוחי מיועד לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות. כמו כן נעשה בו שימוש לסיוע בתהליך השיקום, לצורך פיצוי וצמצום הפגיעה בעקבות מצבים העלולים להוביל להנמכה בתפקודים קוגניטיביים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 התגלתה תכונת הפלסטיות של המוח. הפלסטיות (גמישות) היא היכולת של מערכת העצבים להשתנות בהתאם להתנסות של האורגניזם בסביבה. הפלסטיות מאפשרת למערכת העצבים להתאים את פעילותה לשינויים בתנאים הסביבתיים, על סמך ניסיון קודם‏. זהו המנגנון המאפשר למידה ושינוי בהתנהגות בעקבות מפגשים עם הסביבה‏. בעקבות כך הועלתה ההשערה שככל שהמוח יופעל יותר, כך ישופר תפקודו.

מחקר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2010 התפרסם במגזין Nature מאמר הבוחן את השפעתו של אימון מוחי על כושר למידה, זיכרון, למידה אסוציאטיבית והיגיון. בניסוי השתתפו 11,430 בני אדם בגילים שונים וללא כל תהליכי בחירה מיוחדים. תוצאות המחקר הראו שאצל המבצעים אימון מוחי חל שיפור רק בתרגיל שאותו תרגלו ולא בביצוע תרגילים אחרים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים ביכולת הביצועית הכללית של המוח בין קבוצות שביצעו תרגילים לבין קבוצת ביקורת שלא התאמנה. ‏[1]

בשנת 2014 פרסמה אוניברסיטת סטנפורד בשיתוף עם מכון מקס פלאנק להתפתחות האדם בברלין, מאמר דעה עליו חתמו 70 חוקרי מוח ופסיכולוגים קוגניטיביים מרחבי העולם. לטענתם, אין עדות אימפירית לכך משחקי מחשב עוצרים את הירידה הקוגנטיבית. בעוד שהממצאים הקיימים מראים שישנה תרומה לאורח חיים בריא ופעיל לאורך זמן. לדבריהם, "אין מחקרים המראים שמשחקי מחשב לאימון המוח מרפאים או מונעים את מחלת האלצהיימר או דמנציה" ואימון המוח לפרק זמן מסויים אינו מחסן מפני שינויים תלויי הגיל. השיפור הקוגניטיבי שנמצא, לא נמשך לאחר הפסקת האימון.‏[2]

העדויות האמפיריות אינן מראות כי אימונים מסוג זה מרפאים או מונעים מחלות ושינויים תלויי גיל.

שיטות אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון מוחי יכול להתבצע בדרכים רבות. ניתן לעשות זאת על ידי פתרון תשבצים, סודוקו או חידות, ועל ידי תרגילים פיזיים. כיום מתבססות שיטות רבות על תוכנות מחשב ייעודיות ועל משחקי מחשב.

בשיטת "התעמלות המוח" מבוצעים 26 תנועות ותרגילים שמבוססים על תנועות שמבצע תינוק בשנה הראשונה לחייו ובהן הוא לומד לתאם בין עיניו, ידיו, אוזניו וכלל גופו. השיטה פותחה על ידי פול וגייל דניסון בשנת 1986 ואמורה להפעיל את שני חצאי המוח. בישראל עוסק שלמה ברזניץ בקידום השיטה.

בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום החינוך האימון נעשה מתוך מטרה לשפר מיומנויות קוגניטיביות וכישורים נוירופסיכולוגיים העומדים בבסיס הלמידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תרגילי מוח – התענוג שבלמידה, פול א. דניסון, הוצאת אדוואנס (רחובות), 2009
  • המוח הגמיש (ספורים מקו החזית של חקר המוח), נורמן דוידג', כתר ספרים, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]