אימון מוחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מציג מספר תוצאות מחקריות ראשוניות כאמת מדעית מוסמכת. יש להפנות לסקירות מדעיות (Review Articles) התומכות בנטען בערך, ולהסיר כל טענה שאינה נאמרת במפורש בסקירות הללו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אימון מוחי הוא תרגול של אזורים שונים במוח על ידי התמודדות ממוקדת עם משימות הדורשות הפעלה יעילה של אזורים אלו.

בתחום החינוך האימון נעשה מתוך מטרה לשפר מיומנויות קוגניטיביות וכישורים נוירופסיכולוגיים העומדים בבסיס הלמידה.

השפעת ההתנסות על מבנה המוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפלסטיות של מערכת העצבים

האופן בו מתרחשים השינויים במוח (במבנה או בארגון), ובעקבותיהם השינויים בתפקודים ובהתנהגות, מכונה פלסטיות (גמישות). הפלסטיות נחשבת לתכונה בסיסית של מערכת העצבים והיא קיימת גם בקרב אורגניזמים פשוטים.

הפלסטיות יכולה להיות תוצאה של שימוש בתרופות, תזונה, פגיעות ראש ועוד. אך ממצאים עדכניים מראים כי השינויים יכולים להתרחש גם בעקבות התנסויות של אימון ולמידה[1][2].

השינויים המוחיים יכולים לבוא לידי ביטוי בשינוי קשרים עצביים קיימים או ביצירה של קשרים עצביים חדשים. קיימת השפעה הדדית בין הפלסטיות של המוח לבין התפקוד, כך ששינוי במעגלים עצביים יתבטא בשינוי התנהגותי או בתפקודים נוירו פסיכולוגים (כמו זיכרון ולמידה) ולהיפך.

למשל, תהליך הקידוד של מידע הנקלט מהחושים בזיכרון לטווח ארוך מערב שינוי במבנה של המוח. שינוי זה מתרחש בשלב של התגבשות הזיכרון[3].

באופן מסורתי סברו כי המבנה האנטומי של המוח האנושי הבוגר לא יכול להשתנות אלא בעקבות הזדקנות או מצבים פתולוגיים. אך עם הזמן הראו מחקרים על חיות (יונקים) את היווצרותם של שינויים אנטומיים במוח בעקבות התנסות. בנוסף, קיימות עדויות לשינויים במבנה מוח האדם במהלך החיים כתוצאה מהתנסויות שונות[1].

ההנחה הרווחת כיום היא כי שינויים אלה מתרחשים לכל אורך חייו של האדם ולאו דווקא בתקופה הקריטית של הילדות[2].

האימון המוחי מתבסס על היכולת לשנות את מבנה המוח כתוצאה מהתנסויות המותאמות למטרת הטיפול.

אימון מוחי וכישורים נוירו פסיכולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון מוחי יכול להוביל לשיפור בתפקודי קשב ובתפקודים ניהוליים[4]. אימון מוחי יכול לשפר את זיכרון העבודה[5].

נמצא שלגיימרים מכל הגילאים יש כישורי קשב מפותחים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. יכולות אלו מאפשרות להם להגיב באופן מדויק ומהיר לגירויים המתאימים במהלך משחק המחשב שבו הם משחקים‏[6]. בהתאם לכך הועלתה האפשרות להשתמש במשחקי מחשב לצורך אימון מוחי, במטרה לשפר כישורים קוגניטיביים.

בשוק משחקי המחשב קיים מגוון רב של משחקים, המספקים תרגול למיומנויות רבות ושונות עבור טווח רחב של גילאים‏‏[7]. בנוסף, ישנה אפשרות לתכנת משחקים מיוחדים עבור תרגול של מיומנויות ספציפיות‏‏[7].

אימון מוחי לטיפול בבעיות קשב וריכוז – אימון קשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשב הינו משאב של אנרגיה מנטאלית המופנית לביצוע תהליכי עיבוד מידע[8]. כמות הגירויים שאדם מסוגל לעבד בזמן נתון מוגבלת, לפיכך למערכת הקשב יש את היכולת לבחור מתוך המגוון הרחב של הגירויים אליהם האדם חשוף בעת ובעונה אחת את הגירויים הרלוונטיים לסיטואציה נתונה, להתמקד בהם ולהגיב רק להם[8]

הפרעת קשב עלולה להוביל לירידה בתפקודים אקדמים בעקבות הפגיעה בקשב. בהתאם לכך אימון מוחי המיועד לשיפור יכולת הקשב יכול לצמצם את הפגיעה בתחום זה ובתחומים נוספים בהם ההפרעה באה לידי ביטוי.

ילדים עם ADHD הם בעלי הישגים נמוכים באופן משמעותי במבחנים סטנדרטיים בתחומי הקריאה והמתמטיקה בהשוואה לילדים ללא הפרעות קשב בני אותו גיל ובאותה רמת אינטליגנציה[8].

אימון מוחי הפועל על המערכות הקשביות יכול לשפר הישגים בתחום הקריאה והכתיבה. מאחר שכל תפקוד אקדמי דורש תפקוד קשבי יעיל, שיפור בתפקוד מערכות קשביות מוכלל לתפקודים אקדמיים[9].

נמצאו שיפורים משמעותיים במטלות אקדמיות שונות וכן ירידה משמעותית בשכיחות סימפטומים התנהגותיים, המעידים על קשיים בקשב, כגון אימפולסיביות והיפראקטיביות[10]. ההנחה היא כי התערבויות ספציפיות המפעילות מערכות קשביות משפרות את היכולת הקוגניטיבית, כנראה בעקבות השינויים שנוצרים בפעילות של נוירונים[9].

גישת הפרופיל הקשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת אימון קשבי אחת מבוססת על "גישת הפרופיל הקשבי" שפיתחו צאל ושלו-מבורך. התייחסות לקשב היא רב ממדית וכוללת הבחנה בין ארבע מערכות קשב[10]:

  1. קשב מתמשך - sustained attention היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של תפקוד במטלות לא מגוונות.
  2. קשב סלקטיבי -selective attention היכולת למקד את מירב משאבי הקשב בחלק הרלוונטי של המשימה, תוך התעלמות מגירויים מסיחים.
  3. הכוונת קשב - orienting of attention היכולת לנתק קשב מגירוי, ולהעבירו לגירוי חדש.
  4. בקרת קשב - executive attention היכולת להחליט בין מיקוד או פיזור קשב, וכן שינוי כמות המשאבים המוקצים לפעילויות שונות בהתאם לתנאים.

על בסיס התאוריה פותחה מערכת של מטלות ממוחשבות, שמטרתן להעריך את תפקודי הקשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב. תוצאות מבחני הפרופיל הקשבי משקפות את רמת תפקודו של הנבדק בכל אחת מארבע מערכות הקשב הללו, ובכך יוצרות מיפוי מדויק וספציפי בדבר התפקוד הלקוי של הנבדק. בשלב הבא, לכל נבדק מותאמת תוכנית אימון קשבי שנבנית על סמך הפרופיל האישי. האימון הקשבי מורכב מארבע קבוצות של מטלות אימון, כל קבוצת מטלות מפעילה את אחת ממערכות הקשב, על סמך הפרופיל האישי של הנבדק[10].

תוכנית האימון פועלת על פי עקרונות היוצרים קשר בין השקעת מאמץ וריכוז לבין הצלחה. העקרונות כוללים אימון אינטנסיבי בליווי מאמן, משוב מיידי, האימון כחוויה חיובית היוצרת הנעה על ידי חיזוקים חיוביים, רמות הקושי מדורגות וקיימת התאמה אישית. כמו כן, המדדים להצלחה הם דיוק ומהירות, אך קיימת העדפה של דיוק על פני מהירות לצורך ריסון של אימפולסיביות[11].

נוירופידבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוירו פידבק הוא סוג של ביופידבק, אשר מאמן את המטופל לשלוט באופן רצוני בפעילות החשמלית של המוח ובדרך זו לשפר תפקודי זכירה ולמידה[12]. שיטה זו פועלת לשינוי הדפוס החשמלי של גלי המוח.

ילדים ומבוגרים עם ADHD מראים לעתים קרובות עודף גלי מוח איטיים (מסוג טיתא או אלפא) בחלק הפרונטאלי של הקורטקס. המשמעות היא שאזור זה עובד לאט ובאופן לא יעיל. קבוצה קטנה יותר (כ 10%) של ילדים ומבוגרים עם ADHD מאופיינת בעודף פעילות של גלי מוח מהירים (גלי ביטא). אלה מגיבים פחות טוב לטיפול התרופתי המקובל[12].

קיימת הנחה ששינוי דפוס הפעילות החשמלי של גלי המוח בקרב אנשים עם ADHD, עשוי להביא לשינוי גם בתחום הקשב. דרך אחת לשינוי דפוס חשמלי זה היא על ידי נוירו פידבק, בו מאמנים את המטופל לשלוט בפעילות החשמלית של המוח[12].

השפעה על מיומנויות אקדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאימון המוחי יכולה להיות השפעה על מיומנויות אקדמיות בתחומים שונים.

שטף קריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר נמצא קשר בין אימון קוגניטיבי קשבי לבין שטף הקריאה של ילדים עם לקות קשב מסוג ADHD/IA. האימון הקשבי שיפר את שטף הקריאה הן ברמת מילה והן ברמת טקסט.

הקשר נמצא בעיקר עם תת-המערכת של בקרת קשב : טרם האימון, נבדקים בעלי קושי במערכת בקרת הקשב הראו קריאה פחות שוטפת ואוטומטית לעומת נבדקים עם בקרת קשב תקינה. כמו כן, הנבדקים שאצלם חל השיפור הרב ביותר בשטף הקריאה בעקבות האימון, היו אלה שאובחנו לפני האימון כבעלי קושי בבקרת קשב. לפיכך, לבקרת קשב תפקיד חשוב בשטף הקריאה. הסבר אפשרי לדעת החוקרת לקשר זה הוא שבקרת הקשב עוזרת ליצור תגובות אוטומטיות במצבים של רצף פעולות. קריאת מילה, עבור ילד בשלב רכישת הקריאה, היא מצב מסוג זה, הדורש לחבר ולארגן מידע מגוון. אצל הקורא המיומן הקריאה הפכה אוטומטית, תהליך שלא קורה אצל תלמיד עם קושי בבקרת הקשב. האימון מאפשר לקריאה להפוך יותר אוטומטית ומהירה[11].

הבנת הנקרא וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תוכנית אימון קשבי מתקדם ממוחשב של ילדים עם ADHD , על פי גישת הפרופיל הקשבי, ילדים הראו שיפור הן בדירוג בדיווחי הורים של סימפטומים של הפרעת הקשב (חוסר קשב והיפראקטיביות) והן במדדים שלא היו כלולים באימון: הבנת הנקרא והעתקת טקסט[9].

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים שעסקו בתחום המתמטיקה מדווחים, כי ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז נמצאים בסיכון גבוה לקשיים בחשבון. תלמידים אלו יתקשו בחישובים חשבוניים ויגלו קושי בשליטה אוטומטית של תהליכים אריתמטיים[8]. יתר על כן, נמצא כי לילדים עם הפרעת קשב וריכוז רמת שליטה נמוכה יותר בפתרון בעיות מילוליות וביצוע החישובים נמצא איטי יותר בהשוואה לילדים ללא הפרעת קשב וריכוז[8]. אולם, תוצאות המחקרים חלוקות בדבר שיפור בהישגים מתמטיים ובבעיות מילוליות בעקבות אימון קשבי[8].

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות אימון במשימות של זיכרון עבודה, שנערך למבוגרים בריאים במהלך חמישה שבועות, חשפו סריקות fMRI , שנערכו לפני ואחרי האימון, פעילות מוחית מוגברת באזורים בקורטקס הפרונטלי והפריטאלי הקשורים בתפקוד זיכרון העבודה[5].

בסריקת MRI שנערכה בעקבות אימוני ג'אגלינג נמצאו שינויים מובהקים באזורים הקשורים לעיבוד ואחסון מידע ויזו-מוטורי. במחקר זה נערך אימון של שלושה חודשים בג'אגלינג קלאסי. בוצעה סריקת MRI לפני האימון, מיד לאחריו ולאחר שלושה חודשים. לפני האימון לא היה הבדל בין קבוצת האימון והביקורת ואילו לאחריו היה שינוי מובהק בקבוצת הניסוי בלבד, שינוי שהתבטא בהתרחבות דו-צדדית של חומר אפור באזור הטמפורלי אמצעי והאזור הפוסטריורי השמאלי. (החומר אפור מהווה מרכיב עיקרי של מערכת העצבים המרכזית ותפקידו הוא להעביר מידע על גירויים חושיים או תנועתיים לתאים עצביים אחרים שמייצרים תגובה).
התרחבות זו צומצמה במדידה השלישית. בקבוצת הביקורת לא חלו שינויים כלל. ממצאים אלה מעידים על שינוי מבני (פלסטיות) באזורים האחראים על זיכרון תנועתי חזותי, בעקבות תהליך למידה – אימון בג'אגלינג[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Draginski Bogdan, Gaser Christian, Busch Volker, Schuierer Gerhard, Bogdahn Ulrich and May Arne. "Changes in grey matter induced by training". Nature, 427, 2004
  2. ^ 2.0 2.1 Kolb Bryan, Gibb Robbin, and Robinson Terry E., Brain Plasticity and Behavior,Current directions in psychological science, volume 12. 2003
  3. ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  4. ^ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
  5. ^ 5.0 5.1 Pernille J Oleson, Helena Westerberg and Torkel Klinberg. "Increased prefrontal and parietal activity after training of working memory". Nature neuroscience, 7, 2004
  6. ^ Dye, M. W. G., Green, C. S., & Bavelier, D. (2009). The development of attention skills in action video game players. Neuropsychologia, 47(8-9), 1780–1789.‏
  7. ^ 7.0 7.1 אביבה פרצוב ואלי קוזמינסקי (1989). משחקי מחשב כאמצעי חינוכי: פיתוח תפיסה חזותית בעזות משחקי מחשב. מגמות, ל״ב(2), 292-275.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 פרידמן, א., השפעת אימון קשבי על פתרון בעיות מילוליות בחשבון בקרב תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז מהטיפוס הלא קשוב (ADHD/I), עבודת גמר לתואר שני: אוניברסיטת תל אביב, 2006.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Shalev.Lilach, Tsal Yehoshua and Mevorach Carmel. "computerized progressive attentional training (CPAT) program : effective direct intervention for children with ADHD". Child neuropsychology, 13, 2007
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 פרופיל קשבי-אישי: גישה חדשה לאבחון וטיפול בליקויי קשב (ADHD), (מס"ע, מופת סובב עולם)
  11. ^ 11.0 11.1 יונאי נקש, ה., הקשר בין תפקודי הקשב לקשיי קריאה אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מהסוג הלא קשוב (ADHD/IA), והשפעת אימון קשבי על יכולות אלו, עבודת גמר לתואר שני: אוניברסיטת תל אביב, 2008.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 אבחון וטיפול באמצעות גלי מוח, (פסיכולוגיה עברית)