אלפרד נוסיג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפרד נוסיג

אלפרד נוֹסיג (בכתיב לועזי: Alfred Nossig;‏ 18641943), מראשוני התנועה הציונית, סופר, פסל ומוזיקאי. הוצא להורג בגטו ורשה בגלל שיתוף פעולה עם הגרמנים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסיג היה ברוך כשרונות‏[1]. הוא למד באוניברסיטאות לבוב, וינה וציריך וקבל תואר דוקטור במשפטים, ברפואה ובפילוסופיה.

ב-1887 פרסם מאמר בפולנית, שהיה החיבור הציוני הראשון בשפה זו. הוא הציע לייסד מדינה יהודית בארץ ישראל ובמדינות הסמוכות בניסיון לפתרון הבעיה היהודית. בשנת 1894 היה ציר לאסיפה של חובבי ציון בפריס. הוא צידד בציונות המדינית[2], התקרב להרצל והשתתף בקונגרסים הציונים הראשונים. בחודש מרץ 1903 נשלח כחבר במשלחת הציונית לאל עריש לבדוק התיישבות יהודים במקום לפי תוכנית אל עריש.

עד מהרה הסתכסך עם הרצל והיה בין ראשי הפרקציה הדמוקרטית שהייתה אופוזיציה להרצל ותומכיו‏[3]. נוסיג טען שהציונות המדינית היא אחיזת עיניים כי יקח זמן רב מאוד למימושו ובינתיים יש להשקיע מאמצים בחינוך העם‏[4]. בהמשך התגייס למען הציונית המעשית‏[5], התנגד לתוכנית אוגנדה ודרש התיישבות אך ורק בארץ ישראל[6]. כן עמד בראש אגודת ספרות יהודית‏[7].

בשנת 1909 הגיע לאיסטנבול במטרה לקדם התיישבות יהודית בממלכה העות'מאנית‏[8]. פעילותו של נוסיג הייתה למורת רוחם של פעילי ההסתדרות הציונית, בגלל שעל מנת לקדם את ההתיישבות בממלכה העות'מאנית טען שאין להתיישבות כל קשר לרצון להקים מדינה יהודית‏[9]. נוסיג המשיך בקשרים עם השלטון הטורקי במהלך מלחמת העולם הראשונה, גם לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים‏[10].

נוסיג התיישב בברלין וביטא את כישרונותיו בספרות (חיבר שירים ומחזות, בהם "מלך ציון", "אברבנאל", מסות וביקורות ספרות), במוזיקה (חיבר מונוגרפיה על איגנצי יאן פדרבסקי) ובפיסול.

בתחילת מלחמת העולם השנייה מונה נוסיג על ידי הגרמנים בורשה להכין תוכניות להגירת היהודים מפולין הכבושה‏[11].

על ראש היודנראט בגטו, אדם צ'רניאקוב הוטל לקלוט את נוסיג כאחראי לתרבות ואמנות בגטו ולשלם את משכורתו. צ'רניאקוב חשד כבר בתחילה שנוסיג הוא סוכן של הגסטפו. ביומנו הוא כינה אותו "בעל אלף האמנוית" (Tausendkunstler).

נוסיג היה נפגש לעתים קרובות עם הגסטפו, ועורר חשד כבד שהוא מוסר להם פרטים על היהודים בגטו. על דלת דירתו היה שלט שהוא מוגן על ידי הגסטפו.

הדיון בענינו של נוסיג נערך ב-12 בינואר 1943. החשד היה שנוסיג גויס על ידי הגסטפו עוד כשחי בברלין ושהוכנס ליודנראט על פי דרישת האס אס.

נוסיג נידון שלא בפניו למיתה. גזר הדין בוצע ב-22 בפברואר 1943 על ידי שלושה מחברי הארגון היהודי הלוחם. נוסיג בן ה-79 כרע על ברכיו וביקש רחמים, וכשהוברר לו שהוא הולך למות, איים שהגרמנים ינקמו את מותו.

בהודעה שפרסם הארגון היהודי הלוחם ברחבי הגטו נכתב כי "נוסיג, סוכן הגסטפו שנורה ב-22 בפברואר, היה מספק לגרמנים ידיעות על בונקרים של יהודים בעליות גג ובמרתפים".

לאחר מותו נמצאו בכיסיו מספר מסמכים שהיו מיועדים לגרמנים, ובהם כתב נוסיג שהסיבה לכישלון הגירוש ב-18 בינואר 1943 הייתה בגלל האלימות המיותרת שנקטו הגרמנים. הוא מסביר לגרמנים איך לנהוג בגירושים הבאים כדי לא לעורר את התנגדות המחתרת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיבורים ונואשים - 60 שנה למרד גטו ורשה, הוצאת "בית לוחמי הגיטאות", 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]