אנטוניו גוטרש

אנטוניו גוטרש
António Guterres

לידה	30 באפריל 1949 (בן 74) ליסבון, פורטוגל
שם מלא	אנטוניו מנואל דה אוליביירה גוטרש
מדינה
השכלה	המכון הטכני הגבוה (1971)
מפלגה	המפלגה הסוציאליסטית
בן או בת זוג	קתרינה מרקש דה אלמיידה ואש פינטו (אפריל 2001)
www.antonioguterres.gov.pt
הנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים 15 ביוני 2005 – 1 בינואר 2017 (11 שנים) → רוד לוברס פיליפו גרנדי ←
מזכ"ל האו"ם ה־9 1 בינואר 2017 – מכהן (6 שנים ו־21 שבועות) → באן קי-מון
פרסים והוקרה
קולר מסדר איזבלה הקתולית (2002) פרס קרל הגדול (30 במאי 2019) הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (2000) פרס החופש (2007) מסדר הרפובליקה של תוניסיה מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 1 אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו עיטור הכוכב של רומניה הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין הצלב הגדול של מסדר הכבוד היווני הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי הצלב הגדול של מסדר החירות מסדר ההצטיינות הצ'יליאני הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי מסדר העיט האצטקי
חתימה

אנטוֹניוּ מנואל דה אוליביירה גוטרש (בפורטוגזית: António Manuel de Oliveira Guterres (מידע • עזרה), הגייה: [ɐ̃ˈtɔnju ɡuˈtɛʁɨʃ]; נולד ב-30 באפריל 1949) הוא פוליטיקאי פורטוגלי, המכהן מ-1 בינואר 2017 כמזכ"ל האו"ם. בשנים 2005–2015 כיהן כנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), וקודם לכן כיהן כראש ממשלת פורטוגל וכנשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי.

ביוגרפיה

אנטוניו גוטרש נולד ב-30 באפריל 1949 בליסבון בירת פורטוגל, לוירז'יליו דיאש גוטרש ואילדה קנדידה דה אוליביירה. הוא גדל בליסבון, ובשנת 1971 סיים לימודים בפיזיקה והנדסת חשמל באוניברסיטת ליסבון. הוא החל ללמד באוניברסיטה, אולם בעקבות מהפכת הציפורנים ב-25 באפריל 1974 גוטרש הפסיק את הקריירה האקדמית שלו ועבר לפוליטיקה.

גוטרש הצטרף למפלגה הסוציאליסטית ועד מהרה הפך לאחד ממנהיגיה. בשנים 1974–1975 שימש כראש הלשכה לתעשייה. בשנים 1976–1995 כיהן כציר בפרלמנט. בשנת 1992 מונה לראש המפלגה הסוציאליסטית ולמנהיג האופוזיציה מול ממשלתו של אניבל קבאקו סילבה. בספטמבר 1992 מונה לסגן-נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי.

בשנת 1995, לאחר פרישתו של סילבה, ניצחה המפלגה הסוציאליסטית בבחירות הכלליות וגוטרש נעשה ראש ממשלת פורטוגל ב-28 באוקטובר 1995. ממשלתו הראשונה של גוטרש נהנתה מצמיחה כלכלית במדינה שאפשרה הגברה של שירותי רווחה וביטחון לאומי. בשנת 1999 נבחר גוטרש בשנית לראשות הממשלה, וכן מונה לנשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, תפקיד אותו מילא עד שנת 2005. הוא כיהן גם כנשיא המועצה האירופית מינואר עד יולי 2000.

כהונתו השנייה של גוטרש לא הייתה מוצלחת כקודמתה. המדינה סבלה מנסיגה כלכלית והמפלגה הסוציאליסטית סבלה מסכסוכים פנימיים. בעקבות בחירות בתוך המפלגה הסוציאליסטית בדצמבר 2001, שבהן כוחו של גוטרש נחלש משמעותית, הוא החליט לפרוש מן הפוליטיקה. בעקבות התפטרותו, נשיא פורטוגל ז'ורז'ה סמפאיו פיזר את הפרלמנט והכריז על עריכת בחירות חדשות. בבחירות ניצחה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות ז'וזה מנואל ברוזו, ואילו המפלגה הסוציאליסטית חזרה לשורות האופוזיציה.

כראש נציבות האו"ם לפליטים

גוטרש מונה ב-15 ביוני 2005 לנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR - United Nations High Commission for Refugees), לכהונה קצובה של חמש שנים. באפריל 2010 מונה בידי המועצה הכללית של האו"ם לכהונה נוספת בת חמש שנים. ארגון זה מעסיק למעלה מ-7,000 עובדים ב-126 מדינות, ותקציבו השנתי עומד על למעלה מ-5 מיליארד דולר.

בתקופת כהונתו של גוטרש כנציב העליון, נציבות האו"ם לפליטים התמודדה עם מספר אירועים בולטים. גוטרש פעל לסיוע במצוקות הפליטים בקונגו וברפובליקה המרכז אפריקאית, כמו גם רצח העם בדרפור. סוגיה נוספת בה עסק גוטרש היא מצב הפליטים בעקבות מלחמת עיראק. בריאיון בפברואר 2007 לרשת NPR תיאר את סוגיית הפליטים בעיראק בתור משבר הפליטים הגדול ביותר במזרח התיכון מאז שנת 1948. ב-2013, בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה קרא גוטרש לסייע כספית למדינות השכנות אשר משכנות פליטים מן המלחמה, בייחוד ירדן ולבנון, באומרו כי סיוע כלכלי זה הוא חיוני עבור הפליטים ובלעדיו ייאלצו המדינות הללו לסגור את הגבולות מסוריה.

כמזכ"ל האו"ם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. פעילותו בשאר הנושאים - כגוון התחממות כדור הארץ, סכסוכים בסעודיה וקטלוניה, קוריאה הצפונית, מגפת הקורונה ומלחמת האזרחים הסורית.

ב-1 בינואר 2017 נכנס לתפקיד המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, במקומו של באן קי מון.

יחסו לישראל

בריאיון לרשת ב' אמר גוטרש כי "לי זה ברור ללא כל ספק שבית המקדש שהוחרב על ידי הרומאים היה בית מקדש יהודי", "וכי אי אפשר להתכחש לעובדה שהעיר ירושלים קדושה לבני כל הדתות. יהודים, מוסלמים, ונוצרים, כאחד"..

במהלך חודש אוגוסט 2017 ערך גוטרש ביקור, לראשונה, בישראל וברשות הפלסטינית שארך שלושה ימים יחד עם השגריר דני דנון, ובמהלכו נפגש בישראל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר הביטחון אביגדור ליברמן, וברשות הפלסטינית עם ראמי חמדאללה וכן ביקר ברצועת עזה בליווי סגן הרמטכ"ל אביב כוכבי. הוא גינה את פעולות החמאס ואמר שישראל נמצאת בסביבה עוינת אך כקודמיו בתפקיד תקף את בניית ההתנחלויות.

משפחתו

בסוף שנת 1974 נישא גוטרש ללואיזה אמליה גימראש אי מלו, ולזוג נולדו שני ילדים. אשתו מתה מסרטן בינואר 1998.

באפריל 2001 הוא נישא שנית, לקתרינה מרקש דה אלמיידה ואש פינטו.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אנטוניו גוטרש (באנגלית)

• אנטוניו גוטרש, ברשת החברתית טוויטר
• אנטוניו גוטרש, ברשת החברתית אינסטגרם
• אנטוניו גוטרש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• על אנטוניו גוטרש באתר נציבות האו"ם לפליטים (באנגלית)