אקדמיה לאופולדינה
 | |
| הבניין המרכזי של האקדמיה לאופולדינה בעיר האלה, בעבר "ארמון הלשכות" של הבונים החופשיים "שלושת החרבות" Logenhaus Zu den Drei Degen | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אקדמיה למדעים, אגודה מדעית, אקדמיה לאומית  |
| על שם |
לאופולד הראשון |
| מיקום |
גרמניה |
| מדינה |
גרמניה |
| מייסדים |
Johann Lorenz Bausch, Georg Balthasar Metzger, Johann Michael Fehr, Georg Balthasar Wohlfahrt |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 1 בינואר 1652 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1 בינואר 1652 |
| קואורדינטות | 51°29′15″N 11°57′48″E / 51.487453°N 11.963394°E |
|
www | |
 | |
  | |
אקדמיה לאופולדינה למדעים, בשמה המלא עד שנת 2007 "האקדמיה הגרמנית לחוקרי הטבע לאופולדינה" (בגרמנית: Deutsche Akademie der Naturforscher Leopoldina) היא האקדמיה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Akademie der Wissenschaften). היא הוקמה בשנת 1652 ומושבה, החל משנת 1877, הוא בעיר האלה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקדמיה לאופולדינה הוקמה במקור בעיר שוויינפורט ב-1 בינואר 1652. היא קמה כאגודה פרטית של רופאים ושמה היה תחילה "האקדמיה של מסוקרני הטבע" (בלטינית:Academia Naturae Curiosorum. ארבעת מייסדיה היו הרופאים יוהאן לאורנציוס באוש שהיה גם היושב ראש הראשון שלה, יוהאן מיכאל פהר (Fehr), גאורג בלטזר מצגר וגאורג בלטזר וולפארט). החל משנת 1670 התחילה החברה לפרסם כתב עת משלה בשם "Ephemeriden" (אפימרידן) או "Miscellanea Curiosa" (מיסצלאניאה קוריוזה), אחד העיתונים המדעיים הראשונים, שהתמקד בעיקר ברפואה והיבטים הנוגעים אליה בתחום "הפילוסופיה של הטבע", כגון בוטניקה או פיזיולוגיה.
בשנת 1677 לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ששלט באוסטריה ובחלקים מגרמניה, הכיר באקדמיה ובשנת 1687 העניק לה את הכינוי הרשמי "לאופולדינה" לפי שמו ואת המעמד של אקדמיה קיסרית Sacri Romani Imperii Academia Caesaro-Leopoldina Naturae Curiosorum. בהתחלה לא היה לאקדמיה מושב קבוע. עבודותיה נוהלו בהתכתבות וכינוסיה, שלא היו סדירים, התקיימו בערים שבהן פעלו יושבי הראש שלה. רק החל משנת 1878 בימי "הקיסרות הגרמנית" העיר האלה הפכה למושבה הקבוע.
אחרי עליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933, האקדמיה לאופולדינה סילקה את חבריה היהודים משורותיה. עד שנת 1938 סולקו רשמית או בפועל ממנה מעל 70 חברים יהודים, כשעם הראשונים ביניהם נמנה אלברט איינשטיין. בשנת 1938 הודיע יו"ר האקדמיה, אמיל אבדרהלדן לנציגי השלטונות כי אין כבר באקדמיה חברים יהודים, "בהתאם לדרישות התקופה". אבדרהלדן מחק שמותיהם בעפרון. נטען להגנתו ולהגנת האקדמיה שבמקרים רבים לא היו קיימות החלטות מפורשות והודעות רשמיות לגבי סילוק החברים היהודים.[1] אחרי מלחמת העולם השנייה העיר האלה הפכה חלק מגרמניה המזרחית, שקמה תחת הכיבוש הסובייטי שכפה עליה משטר קומוניסטי. המשטר החדש השלים עם שאיפת ה"לאופולדינה" להמשיך להיות מוסד כל-גרמני. אחרי נפילת הקומוניזם והאיחוד מחדש של גרמניה, בשנת 1991 הובטח ל"לאופולדינה" מעמד של מלכ"ר. היא ממומנת במשותף על ידי ממשלת גרמניה ועל ידי ממשלת מדינת סקסוניה-אנהלט.
בנובמבר 2007 שרת המדע הגרמנית אנט שאוואן הודיעה על שינוי שמה של אקדמיה לאופולדינה ל"אקדמיה הגרמנית למדעים". תוך כדי הדגשה כי המוסד, הנהנה מיוקרה בינלאומית, נועד לייצג את גרמניה בחוגי האקדמיות למדעים בעולם, בדומה למקבילות כמו החברה המלכותית בבריטניה והאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
פעילותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקדמיה למדעים היא הראשונה והחשובה באגודות המדעיות בגרמניה ומייעצת לממשלה הגרמנית במגוון סוגיות מדעיות, כולל, למשל, שינוי האקלים. היא מארגנת הרצאות וקורסים וממשיכה להוציא לאור את ביטאונה "אפמרידן" תחת השם "נובה אקטה לאופולדינה" (Nova Acta Leopoldina). המוסד מעניק מדליות ופרסים שונים, וכן מלגות, ובוחר בחבריה החדשים. ברשותו ספרייה וארכיון, העוסקים גם בתולדותיו עצמו ומפרסם עיתון בנושא זה - "אקטה היסטוריקה לאופולדינה" (Acta Historica Leopoldina).
פרסים ואותות הוקרה של האקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לחברות בה, מעניקה האקדמיה הלאופולדינה פרסים, מדליות ואותות הוקרה נוספים, כגון:
- חברות כבוד
- מדליית קוטניוס (Cothenius) (החל מ-1792)
- מדליית קארוס (החל מ-1896)
- מדליית שליידן (החל מ-1955)
- מדליית מנדל (החל מ-1965) (לזכר גרגור מנדל)
- עיטור דרווין (הוענק חד פעמית בגרמניה המזרחית בשנת 1959 לרגל מלאת מאה שנה לפרסום "מוצא המינים" מאת צ'ארלס דרווין)
- פרס לאופולדינה למדענים צעירים
- פרס גאורג אושמן להיסטוריה של המדע
- פרס לאופולדינה למחקר (הוקם בשנת 2001, במימון קרן "קומרצבנק")
- פרס לאופולדינה על שם טימה לרפואה
- המדליה להצטיינות - המוענקת בהזדמנויות מיוחדות על ידי נשיאות האקדמיה
חבריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
שלושה רבעים מחברי האקדמיה הלאופולדינה הם מארצות דוברות גרמנית: גרמניה, אוסטריה ושווייץ ורבע מעוד 30 מדינות. הבחירה כחבר באקדמיה מהווה ההוקרה האקדמית הגבוהה ביותר המוענקת על ידי מוסד גרמני. בשנת 2014 היו בין חברי "לאופולדינה" 169 חתני פרס נובל.
עם חבריה המפורסמים נמנו:
- אמדאו אבוגדרו
- אלפרד ברהם
- אדלברט פון שאמיסו - מחלקת בוטניקה
- צ'ארלס דרווין - מחלקת חקר הטבע
- גרהרד ארטל - מחלקת כימיה
- יוהאן וולפגנג פון גתה - מחלקת בוטניקה
- ורנר פון סימנס - מחלקת פיזיקה
- וילהלם אוסטוולד - מחלקת פיזיקה
- מארי קירי - מחלקת כימיה
- אוטו האן - מחלקת כימיה
- אלברט איינשטיין - סולק ממנה בשנת 1933
- נילס בוהר - מחלקת פיזיקה
- ורנר הייזנברג - מחלקת פיזיקה
- תאודור וו. הנש - מחלקת פיזיקה
- מקס פלאנק - מחלקת פיזיקה
- ארנסט רתרפורד - מחלקת פיזיקה
- ארנסט פרדיננד זאורברוך
חברי אקדמיה ישראלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על חברי האקדמיה נמנים 14 חברים מישראל:
- רוני אלוני
- איתמר וילנר
- מוסא יודעים
- עדה יונת
- יהושע יורטנר
- מאיר להב
- לסלי ליזרוביץ
- צבי לרון
- דוד מילשטיין
- יבגני ניקיטין
- מיכאל סלע
- עוזי סמילנסקי
- איתמר פרוקצ'יה
- אהרן צ'חנובר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Michael Kaasch,Volker ter Meulen Die Leopoldina und ihre Wissenschaftsdisziplinen
in Naoji Kimura, Karin Moser v.Filseck (Hg) Universalitätsanspruch und partikulare Wirklichkeiten Königshausen und Neumann 2007, S.23-42
- Sybille Gerstengarbe: Die Leopoldina und ihre jüdischen Mitglieder. Acta Historica Leopoldina Nr. 64, Stuttgart 2014, S. 419-446.
- Werner E.Gerabek u.a. (Hgb.) Enzyklopädie Medizingeschichte, Walter de Gruyter GmbH Berlin 2005
Art.Akademien, Medizinische, S.23
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אקדמיה לאופולדינה - באנגלית
אקדמיה לאופולדינה, ברשת החברתית פייסבוק
אקדמיה לאופולדינה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אקדמיה לאופולדינה, סרטונים בערוץ היוטיוב- - Nunquam otiosus Die Leopoldina – in Schweinfurt ‚geboren Nunquam otiosus Die Leopoldina, in Schweinfurt ‚geboren - Das historische Dessert
.svg){kind=icon}
Jürgen Herzog 12/2011
- ehrenwerte Lüge: Abderhaldens Brief zur Streichung jüdischer Mitglieder der Leopoldina – vorauseilender Gehorsam oder Schutzbehauptung(הקישור אינו פעיל)?
Wieland Berg Sudhoffs Archiv Zeitschrift für Wissenschaftsgeschichte Band 99 • Heft 1 •Franz Steiner Verlag, Stuttgart 2015
Heise online Petra Buch dpa כתבה מאת פטרה בוך
http://www.leopoldina.org/uploads/tx_leopublication/Inhalt_AHL64_neu.pdfDie(הקישור אינו פעיל) Leopoldina und ihre jüdischen Mitglieder] Gerstengarbe Sybille S.419
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ W.Berg 2015