ארתור גרייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארתור גרייזר
Arthur Karl Greiser
ארתור גרייזר, 11 באוקטובר 1939
ארתור גרייזר, 11 באוקטובר 1939
לידה 22 בינואר 1897
שרודה, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 21 ביולי 1946 (בגיל 49)
פוזנן, פולין פוליןפולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית, German Social Party עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארתור קרל גרייזרגרמנית: Arthur Karl Greiser‏; 22 בינואר 1897 - 14 ביולי 1946) היה איש המפלגה הנאצית, חבר באס אס בדרגת אובר-גרופנפיהרר (לויטננט גנרל, רב-אלוף), וראש המנהל הגרמני בשטחי פולין הכבושה שסופחו לגרמניה – ה"ורתלנד". הוא היה מראשי האחראים לשואה בפולין, והואשם גם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות. בשל אלה הוצא להורג בתלייה לאחר מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייזר ואשתו השנייה, מריה קרפר. 1937

גרייזר נולד בשרודה (Środa Wielkopolska), הנמצאת כ-30 קילומטרים מדרום מזרח לפוזנן, בפולין של היום (בעת לידתו של גרייזר לא הייתה פולין קיימת כישות עצמאית. שטחה חולק בין פרוסיה, רוסיה והאימפריה האוסטרו-הונגרית). אביו היה פקיד בבית המשפט המקומי. ב-1903 החל גרייזר את לימודיו בגימנסיה המלכותית ללימודים הומניסטיים (Könglich-Humanistische Gymnasium) באינוורוצלב (Inowrocław) של היום, שנקראה אז בשמה הגרמני הוהנזאלצה (Hohensalza). שם כנראה למד לדבר פולנית באורח שוטף. גרייזר לא השלים את לימודיו במוסד זה, ובאוגוסט 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התגייס לצי הגרמני. באוקטובר 1917 הועבר לשירות האוויר הגרמני שם שירת כטייס תחת פיקודו של אלוף ההפלות הנודע מנפרד פון ריכטהופן בחזית המערבית. גרייזר הצטיין בשירותו וזכה בעיטור צלב הברזל, דרגה שנייה וראשונה, ובעיטורים נוספים. הוא נפצע קשה בסוף המלחמה, ורק באביב 1919 התאושש סופית מפציעתו.

עם סיום מלחמת העולם הראשונה הוקמה פולין מחדש. אזור מולדתו של גרייזר סופח לפולין והדבר הביא אותו לפתח רגשות שנאה כלפי הפולנים. עם סיום המלחמה הצטרף גרייזר לפרייקור ושירת במיליציה זו מ-1919 עד מאי 1921. הוא שירת בפרייקור של הגבול המזרחי והשתתף בקרבות נגד הצבא האדום במדינות הבלטיות. ב-1921 השתחרר סופית משירותו הצבאי ושלח ידו בעסקים פרטיים שונים, כעצמאי. ב-1929 התמוטטו עסקיו והוא פשט רגל. ידוע שב-1930 עסק בארגון הפלגות נופש באזור גדנסק.

גרייזר היה נשוי פעמיים. בפעם הראשונה נישא ב-1919 ומנישואין אלה נולדו שלושה ילדים. ב-1934 נישא בשנית לפסנתרנית מריה קרפר (Körfer) ומנישואין אלה נולד ילד רביעי.

הצטרפות אל המפלגה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור גרייזר, אוקטובר 1939

גרייזר היה חבר במפלגות ימין שונות במהלך שנות העשרים ונמנה בין מייסדי מיליציית קסדת הפלדה. ב-1 בנובמבר 1929 הצטרף גרייזר למפלגה הנאצית ולאס אה (SA). מספר החבר שלו במפלגה היה 166,635 - מספר נמוך יחסית. ב-30 ביוני 1931 עבר גרייזר לשורות האס אס, שם היה מספרו האישי 10,795. גרייזר התקדם במהירות בסולם הדרגות, וב-1 בינואר 1935 קודם לדרגת אס אס בריגדפיהרר (דרגת ביניים בין אלוף-משנה לתת-אלוף).

בשנות השלושים היה גרייזר פעיל בחיים הפוליטיים בעיר החופשית דנציג (היום גדנסק). עיר זו הייתה אז תחת שליטה גרמנית, אך הייתה בתוך מובלעת בשטחה של פולין והקשר בינה לגרמניה היה במסדרון יבשתי מוגדר. גרייזר מילא תפקיד משמעותי במנהל המפלגה הנאצית בעיר. הוא שימש לתקופה קצרה כראש מנהל המפלגה (גאולייטר) ומאוקטובר 1933 עד פרוץ המלחמה ב-1939 היה סגן הגאולייטר. גרייזר היה פעיל גם בזירה הפוליטית בעיר, ושימש כחבר הסנאט וכראש הסיעה הנאצית בעיר. החל מ-1934 שימש גרייזר כראש הסנאט בעיר במקומו של הרמן ראושנינג. בתפקיד זה היה גרייזר מתחרהו של הגאולייטר בעיר, אלברט פורסטר. גרייזר היה קשור לראשי האס אס ולמנגנון הארגון, ואילו פורסטר היה קשור לראשי המפלגה, רודולף הס ומרטין בורמן. גרייזר מתואר בתקופה זו כ"חמום מוח". ב-1939 היה גרייזר אחראי ישירות להסלמה במתח בין גרמניה לפולין, וזאת בהנחיית המשטר בברלין. הגרמנים בדנציג נקטו בפעולות עוינות כלפי פקידי מכס ואנשי משמר הגבול הפולני וכאשר איים שר החוץ הפולני, יוזף בק, בצעדי עונשין כלכליים כתגובה, הודיע גרייזר שמשטרת דנציג אינה מכירה יותר בסמכותם או בכוחם של הכוחות הפולניים, ודרש את נסיגתם המיידית. תגובתו של גרייזר נוסחה בצורה כה בוטה, עד שהנציג הדיפלומטי הפולני סירב להעביר אותה לבק ובמקום זאת שלח לו סיכום תמציתי.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייזר בפוזנן, 1939

מלחמת העולם השנייה החלה ב-1 בספטמבר 1939, בפלישת הכוחות הגרמניים לפולין. גרייזר הועבר מדנציג אל אזור פוזנן, שם מונה כראש המנהל האזרחי באזורים שנכבשו במערב פולין; אזורים אלה סופחו לגרמניה ב-8 בספטמבר 1939, ובחודש הראשון הונהג בהם משטר צבאי, שבוטל ב-21 באוקטובר. לאחר השלמת כיבוש פולין וחלוקתה עם ברית המועצות בתחילת מלחמת העולם השנייה, חילקו הגרמנים את השטח שנפל לידיהם לשני חלקים עיקריים: החלק המרכזי, שכלל את מחוזות ורשה, לובלין, ראדום וקרקוב, הוגדר כיחידה מנהלית בפני עצמה - גנרל גוברנמן, ממשל כללי. אזור זה נועד להיות יחידה מנהלית בפני עצמה. לעומת זאת, חבליה המערביים של פולין סופחו לגרמניה. אחד מן האזורים הגדולים שסופחו נקרא בפי הגרמנים ורתגאו (Warthegau). אזור זה כלל חלק מאזור לודז' ואת אזור פוזנן[1]

עם ביטול המשטר הצבאי, מונה גרייזר כגאולייטר (ראש אזור במפלגה הנאצית) של חבל ורתגאו, וכן כנציב הרייך (Reichsstatthalter) של החבל. האזור שקיבל גרייזר לידיו היה אזור חקלאי עשיר ובו גם מרכז תעשייתי מפותח למדי, בעיר לודז'; מערכת הרכבות הייתה טובה, וכך גם מערכת הכבישים, וכוח העבודה היה משכיל למדי וברמה טובה. מטרתו המוגדרת של כל גאולייטר באזורים הכבושים הייתה "לגֵרְמֵן" את האזור שתחת אחריותו, כלומר להביא לכך שהשטח יהפוך לגרמני מכל בחינה שהיא. לגאולייטירים ניתנה רשות להשתמש בכל שיטה שנראתה להם כדי להשיג את היעד, וגרייזר עשה שימוש בשיטות אלימות במיוחד גם יחסית לשאר הגאולייטרים. גרייזר היה גזען נלהב, והנהיג מדיניות של טיהור אתני כלפי האוכלוסייה הפולנית, שבמקומה הושיב אוכלוסייה גרמנית אתנית; מדיניות זו עלתה בקנה אחד עם תפיסותיו של ראש האס אס, היינריך הימלר. גירושים המוניים של פולנים לשטח הגנרל גוברנמן, מלווים בהוצאות להורג, היו לנורמה המקובלת. עד 1944 גורשו מהשטח שעליו היה גרייזר אחראי כ-630,000 פולנים ויהודים, ובמקומם יושבו בחבל כ-537,000 תושבים גרמניים, פולקסדויטשה. גרייזר הנהיג מדיניות אנטי פולנית חריפה, שהתבטאה בהחרמת רכוש נרחבת, בהטלת הגבלות רבות על החינוך והתרבות הפולניים, ובמסע נגד הנצרות הקתולית.

אחד ממשרתיו הפולניים של גרייזר תיאר אותו[דרוש מקור]:

הוא היה גבוה, בעל עוצמה פיזית רבה. אפשר היה לראות את יהירותו ואת גאוותנותו. הוא היה מלא בעצמו, כאילו לא היה איש שהוא כפוף לו, כמעט אלוהים. כולם ניסו לסור מדרכו, אנשים היו צריכים לקוד לו קידה, להצדיע לו. אל הפולנים התייחס בבוז רב; עבורו הם היו עבדים, לא ראויים לשום מטרה אחרת מלבד עבודה.

גרייזר הציג בכמה מנאומיו את תפיסת עולמו[דרוש מקור]:

אם בימים עברו נהנו עמים אחרים ממאות שלמות של חיים נוחים, על ידי ניצול עמים אחרים שיעבדו עבורם ללא תגמול הוגן וללא צדק, גם אנו כגרמנים, רוצים ללמוד מההיסטוריה. לא נעמוד יותר באגפים ובשוליים; להפך, עלינו להפוך לגזע השליט!

גרייזר גם תמך בטיהור אתני פנימי. יחידת אס אס שהייתה תחת פיקודו של וילהלם קופה, מראשי האס אס בחבל ורטגאו וכפוף ישירות לגרייזר, הייתה אחראית להמתתם בגז של 1558 חולים בבתי חולים לחולי נפש בחבל מזרח פרוסיה הסמוך. החולים הומתו במחנה הריכוז סולדאו, על ידי יחידה מיוחדת (זונדרקומנדו) שמפקדה הישיר היה הרברט לנגה, מאוחר יותר מפקדו הראשון של מחנה ההשמדה חלמנו.

ייתכן שהמעשה ההומניטרי היחיד שאותו עשה גרייזר היה קליטת פליטים גרמניים, פולקסדויטשה, שגורשו מן השטחים שסופחו לברית המועצות בשנים 19391940. כ-60,000 תושבים גרמניים של הארצות הבלטיות, אסטוניה ולטביה, גורשו מארצות אלה לגרמניה באותן שנים. מושל מזרח פרוסיה, אלברט פורסטר, יריבו של גרייזר, סירב לקלוט אותם, והם יושבו מחדש בורטגאו שאותו ניהל גרייזר. גם גרייזר היה חשדן כלפיהם; פליטים אלה היו ברובם מבוגרים, עירוניים וממוצא אריסטוקרטי, בעלי תודעה מעמדית ברורה; התעמולה הגרמנית העדיפה להלל את "הגרמני הפשוט", הכפרי והלוחם. בשל כך העדיף גרייזר 100,000 פולקסדויטשה אחרים, שפונו ממזרח גליציה ומווהלין. אלה היו איכרים ואנשי כפר, והם יושבו באמצעות ארגון של האס אס, "המשרד לסיוע לגרמנים אתניים" (Hauptamt Volksdeutsche Mittelstelle) שהיה ממוקם בלודז'. גם פליטים אלה יושבו בחבל ורטגאו. 30,000 פליטים נוספים הועברו מאזור הגנרל גוברנמן לורטגאו; בהמשך המלחמה הועברו עוד 300,000 פולקסדויטשה מאזורי אוקראינה ורוסיה שנכבשו על ידי הורמאכט במהלך המתקפה על ברית המועצות, מבצע ברברוסה.

העיר פוזנן, שהייתה אחת הערים המרכזיות בורטגאו שבשליטת גרייזר, נחשבה לאחת ההצלחות הגדולות ב"גירמון" ערים. ב-3 באוגוסט 1943 אירח גרייזר בעיר ועידה לאומית של גאולייטרים ובכירים נאציים, ובהם מרטין בורמן, יוזף גבלס והיינריך הימלר.

גרייזר ידע היטב על גורלם של היהודים ונטל חלק פעיל בביצוע הפתרון הסופי. כבר בתחילת 1940 התנצח גרייזר עם הרמן גרינג על מאמציו של האחרון לדחות את גירושם של יהודי לודז' לשטחי הגנרלגוברנמן. ב-18 בספטמבר 1941 הודיע הימלר לגרייזר על כוונתו להעביר 60,000 יהודים צ'כים וגרמנים לגטו לודז', משם יועברו ל"יישוב מחדש". המשלוח הראשון הגיע לגטו כמה שבועות לאחר מכן, וגרייזר ביקש וקיבל רשות להשמיד 100,000 יהודים בשטח עליו היה הוא אחראי. בעקבות קבלת האישור, הורה גרייזר למפקד האס אס באזור וילהלם קופה, לבצע את הפקודה. קופה, יחד עם שטורמבאנפיהרר (רב-סרן) הרברט לנגה הקימו את מחנה ההשמדה חלמנו, בו בוצעה השמדה בגז, באמצעות משאיות גז. ב-8 בנובמבר 1941 בוצעה ההמתה הראשונה, ובעקבותיה נרצחו בחלמנו יהודי ורטגאו כולם, יחד עם עשרות אלפי יהודים מגטו לודז'.[2]

ב-6 בפברואר 1943 אירח גרייזר בפוזנן אספה של קציני אס אס בכירים. באספה זו נאם מפקד האס אס, הימלר, נאום שנקרא נאום פוזנן, ובו רמז להרג ההמונים שהתרחש באותו זמן.

ב-20 בינואר 1945 כבר היה הצבא האדום קרוב מאד לפוזנן. אדולף היטלר רצה ליצור בפוזנן את "מבצר פוזנן", שיילחם עד אחרון חייליו או עד לניצחון; הקרב על פוזנן נמשך כחודש. ואולם, גרייזר נמלט מן העיר כבר בתחילת הקרב. בסיום המלחמה נלכד גרייזר על ידי כוחות צבא ארצות הברית באוסטריה.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה הוסגר גרייזר לפולין, בהתאם להצהרת מוסקבה.

גרייזר טען להגנתו, שכל מעשיו היו על פי הוראות מגבוה, אך התביעה במשפטו הוכיחה שלא כל גאולייטר נהג בדרך כה אלימה. גרייזר הורשע בסעיפים הבאים:

  • רצח עם ורצח אזרחים ושבויי מלחמה.
  • עינויים, רדיפה ופציעת אזרחים ושבויי מלחמה.
  • הרס מאורגן ושיטתי של התרבות הפולנית, ביזת נכסי תרבות פולנית, "גירמון" חלקים מפולין וקבוצות בעם הפולני, והחרמה בלתי חוקית של רכוש ציבורי.
  • ביזה שיטתית ומאורגנת של רכוש פולני.
  • הבעת בוז ועלבון כלפי האומה הפולנית על ידי הצגתה כנחותה מבחינה תרבותית וחברתית.
  • גירוש בכוח של יחידים, משפחות, רחובות ומחוזות שלמים לאזור הגנרלגוברנמן או למחנות עבודה בגרמניה.
  • רדיפה ורצח של יהודי פולין, על ידי רציחתם במקום מגוריהם, כליאתם בגטאות, ומשלוחם למחנה ההשמדה חלמנו לשם רציחתם בגז
  • השפלת העם היהודי במעשים ובמילים, גרימה לסבל פיזי, פציעות וביזוי כבוד האדם.
  • חטיפת ילדים פולניים מהוריהם או מאפוטרופסיהם, העברתם בכוח למשפחות גרמניות או לבתי יתומים בתוך גרמניה, תוך כדי ניתוקם בכוח ממשפחותיהם ואילוצם לקבל עליהם זהות גרמנית.

הטריבונל הלאומי העליון בפולין, שעסק במשפטיהם של פושעי מלחמה, קבע שגרייזר אשם בכל הסעיפים. הטריבונל פסק שגרייזר יוצא להורג בתלייה, ושכל רכושו יוחרם. הוא הועבר מכלאו למקום הוצאתו להורג במצודת פורט ווינארי. זו הייתה ההוצאה להורג הפומבית האחרונה בפולין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור גרייזר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: כאן. למפת האזורים המסופחים ראו: כאן.
  2. ^ עוד על פשעיו של גרייזר בגטו לודז', ראו: מכתב גרייזר, גאולווטר ונציב וארטלאנד, אל פוהל בעניין גורל גיטו לודז'- 4 בפברואר 1, באתר יד ושם.