אשוחית לבנה
 אשוחית לבנה
| |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אורניים |
| סוג: | אשוחית |
| מין: | אשוחית לבנה |
| שם מדעי | |
 Picea glauca(Moench) Voss | |
| תחום תפוצה | |
תפוצת העץ מודגשת בירוק כהה | |
| |
אשוחית לבנה (שם מדעי: Picea glauca, באנגלית: White spruce) הוא עץ מחטני ירוק-עד ממשפחת האורניים. תחום התפוצה של העץ משתרע על צפון אזורי האקלים הממוזג ויערות הטייגה של אמריקה הצפונית עד קו העצים של הטונדרה. תחום התפוצה המקורי השתרע ממרכז אלסקה ועד מזרחה, דרומה לרוחב רוב שטחה של קנדה, והוא מצוי בכל עשר הפרובינציות ושלוש הטריטוריות של המדינה. העץ התאזרח במדינות הגובלות בקנדה גם בחלקים הצפוניים של ארצות הברית: מונטנה, מינסוטה, ויסקונסין, מישיגן, ורמונט, ניו המפשייר ומיין; יש גם אוכלוסייה מבודדת בגבעות השחורות של דקוטה הדרומית וויומינג. העץ הוא אחד מקרוב ל-40 מינים של הסוג אשוחית, ואחד העמידים ביותר לתנאי האקלים הקשים של האזור הארקטי.[2][3]
אשוחית לבנה היא העץ הרשמי של הפרובינציה מניטובה של קנדה, ושל מדינת דקוטה הדרומית בארצות הברית.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשוחית לבנה היא עץ ירוק-עד בגובה בינוני עד קטן או אפילו שיח. ברוב תחום התפוצה שלו העץ מגיע לגובה שבין 25 ל-30 מטרים, וקוטר בגובה חזה של 60 עד 90 סנטימטרים, ובמקרים יוצאי דופן עד 55 מטרים, וקוטר הגזע של מטר. בפנים אלסקה גובה העצים בין 12 ל-21 מטרים, אף שהעץ גדל לעיתים קרובות בצורת קרומהולץ או כשיח בגובה 1–2 מטרים בשל הטמפרטורות הנמוכות בגובה או בקווי רוחב צפוניים. משך חייו של העץ בין 100 ל-250 שנים, כשהעצים המבוגרים יותר גדלים במקומות מוגנים משריפות כדוגמת איים. בקו העצים יש גם עצים בני יותר מ-350 שנים כשהעץ המבוגר ביותר המתועד גדל מעבר לחוג הארקטי והוא בן קרוב ל-1,000 שנים. בשנים הראשונות העץ גדל באיטיות. אחרי 20 שנים הוא יכול להגיע לגובה של 1.5 מטרים. נוף העץ הוא חרוט רחב עד צר כשהצמרת ישרה.
שורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאשוחית לבנה יש מערכת שורשים אנכית, אופקית ומערכת שורשים גרים.[א] מערכת השורשים נוטה להיות רדודה במיוחד בקרקעות שבהן מי התהום גבוהים או מעל קפאת-עד. מרבית השורשים גדלים בתוך 15–30 הסנטימטרים הראשונים ומרביתם אופקיים, אם כי השורש השיפודי יכול להגיע עד לעומק של 3 מטרים. מערכות שורשים מרובי שכבות, משניות וגרות נוצרות במישורי הצפה בתגובה למשקעי סחף. כתוצאה מהתפתחות שורשים גרים במשקעי סחף גדלה האשוחית הלבנה עם שורשים אופקיים ואנכיים חזקים.[4]
גזע וענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגזע ישר וקליפתו דקה עד עובי 8 מילימטר, גונה תחילה אדמדם ההופך לאפור-חום. הקליפה מכילה שרף, היא חלקה, ומתקלפת בלוחיות קטנות מעוגלות ברוחב 5 עד 10 סנטימטרים כשגון המשטח הנחשף כסוף. הענפים קצרים נוטים מעט כלפי מטה.[4]
ניצנים ועלווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניצנים מעוגלים בגוון חום-כתום, ואורכם בין שלושה לשישה מילימטרים. העלים הם דמויי מחטים נוקשות בעלות חוד, אורכם בין 15 ל-20 מילימטרים, הם מכילים שרף וצורתם מרובעת בחתך רוחב. בחלקם העליון גונם ירוק-כחול ויש בהם כמה שורות של קווי פיוניות לבנים דקים. בחלקם התחתון גונם כחול-לבן ויש בהם שני קווי פיוניות עבים. כמעט כולם בקצה הענף. עלים כתושים מפיצים ריח עז. המחטים מכוסים בציפוי שעווה לבן שנתן את השם הנפוץ למין זה כמו גם לסיומת השם המדעי (glauca – מלטינית glaucus, שתיאר גוון חיוור בין צהוב-ירוק לאפור-כחלחל וגם ציפוי שעווה).[5] אורך החיים של המחטים הוא בין ארבע[6] ל-10 שנים.[7]
אצטרובלים וזרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשוחית לבנה הוא צמח חד-ביתי, כלומר בעל פרחים משני המינים על אותו עץ. האצטרובל הזכרי הוא אליפטי מאורך באורך של סנטימטר, בהתחלה סגול וזקוף והופך חום-צהבהב כשהוא תלוי על גבעול קצר וכמש לאחר שחרור האבקה. האצטרובל הנקבי הוא דמוי פרי מתנדנד גלילי צר התלוי על הענפים העליונים של העץ. אורכו בין 3 ל-7 סנטימטרים ורוחבו 1.5 סנטימטרים כשהוא סגור, והוא נפתח עד לרוחב של 2.5 סנטימטרים. האצטרובל בנוי מקשקשים דקים גמישים באורך 15 מילימטרים ששוליהם מעוגלים וחלקים. בתחילה גונם ירוק או אדמדם אבל הופך לחום בהיר 4 עד 8 חודשים אחרי ההאבקה. הזרעים קטנים שחורים באורך 2 עד 3 מילימטרים שאליהם צמודה כנף ארוכה דקה באורך 5 עד 8 מילימטרים. אלף זרעים שוקלים בין 1.1 ל-3.2 גרם.
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום התפוצה של העץ משתרע על רוב שטחה של קנדה והוא מצוי בכל עשר הפרובינציות ושלוש הטריטוריות של המדינה. העץ התאזרח במדינות ארצות הברית הגובלות בקנדה בחלקים הצפוניים של ארצות הברית: מונטנה, מינסוטה, ויסקונסין, מישיגן, ורמונט, ניו המפשייר ומיין; יש גם אוכלוסייה מבודדת בגבעות השחורות של דקוטה הדרומית וויומינג. הקצה המזרחי של תחום התפוצה הוא בחוף המזרחי של חצי האי לברדור והקצה המערבי הוא בחוף המערבי של אלסקה. אשוחית לבנה היא מין העץ הצפוני ביותר באמריקה הצפונית, ומגיע עד צפונית לקו הרוחב 69° בדלתה של הנהר מקנזי. הוא גדל בין גובה פני הים ועד לגובה של 1,520 מטרים. קצה התפוצה הצפונית לו מקבילה לקו העצים, שבו הטמפרטורה הממוצעת ביולי היא 10°C, הגורמים המשפיעים הם סך כל הימים שבהם יש טמפרטורות קיציות, קרינת שמש ממוצעת ועוצמות האור. אשוחית לבנה נמצאת באזורים שבהם עונת הגדילה גדולה מ-60 ימים בשנה.[8]
הקצה הדרומי של אזור התפוצה של אשוחית לבנה מהווה כ-60% או יותר מסך כל העצים מקביל פחות או יותר לאזור שבו הטמפרטורה היומית הממוצעת ביולי היא 18°C, סביב הימות הגדולות. במפנה הקיץ אורך היום נע בין 17 שעות בקצה הדרומי ל-24 שעות מעל לחוג הארקטי.[8]
האשוחית הלבנה היא אחד המחטניים העמידים ביותר לקור. בחלק מאזור התפוצה שלו הטמפרטורות היומיות הממוצעות בינואר הם 6.7°C- וטמפרטורות מינימום קיצוניות יכולות להגיע ל-56.5C-. טמפרטורות מינימום של 50°C- קיימות במרבית אזור התפוצה למעט החלקים הדרומיים והדרום-מזרחיים ביותר. בעצמו, או יחד עם אשוחית שחורה וארזית מזרחית (Larix laricina) הוא יוצר את הקצה הצפוני שבו גדלים עצים.
המין יוצר יערות מעורבים, שבו בדרך כלל הוא המין הדומיננטי. העצים הגדלים בחברת אשוחית לבנה כוללים אשוחית שחורה, שדר הנייר (Betula papyrifera), צפצפה רעדנית, אשוחית אדומה (Picea rubens) ואשוח ריחני (Abies balsamea). לעיתים כלולים בחברת העצים המעורבים ליבנה צהוב (Betula alleghaniensis) ואדר הסוכר (Acer saccharum).[8]
אשוחית לבנה שונה מאשוחית שחורה בכך שאין כיסוי צפופה של פלומה על הקליפה של הקצוות של ענפים צעירים, הקליפה שלה בגוון חום-אדמדם בהיר יותר, המחטים ארוכות יותר, האצטרובלים גדולים יותר ומעוגלים פחות, והיא מעדיפה לגדול באזורים גבוהים יותר ופחות בוציים.
רביית כלאיים טבעית מתרחשת תדיר עם אשוחית אנגלמן ואשוחית סיטקה, ולעיתים נדירות עם אשוחית שחורה.[8]
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העץ של אשוחית לבנה הוא קל ורך ומשמש לבנייה והוא אחד המקורות החשובים ביותר בקנדה לתעשיית הנייר. התהודה של העצה והיכולת להעביר תנודות מאפשרת לבנות ממנו כלים מוזיקליים דוגמת גיטרות וכינורות. העץ משמש לעיתים רחוקות כעץ חג המולד וכשובר רוח.[9]
תת-המין של הגבעות השחורות (Picea glauca var. densata) משמש ליצירת בונסאי
אצטרובלים צעירים וזרעים ניתנים לאכילה. את הקליפה הפנימית אפשר לייבש לטחון ולהשתמש על מנת להסמיך מרקים או להוסיף לדגנים בהכנת לחם. מקצות הנבטים אפשר להכין תה עשיר בוויטמין C. מהעלים אפשר להפיק שמן שבעזרתו מוסיפים טעם לגומי ללעיסה, גלידה, משקאות קלים וממתקים.[9]
הילידים נהגו להשתמש בחלקים מהעץ לאכילה, ולמטרות רפואיות, בייחוד לתלונות על כאבים בחזה. את הקליפה הפנימית נהגו ללעוס ובתמיסה שיצרו השתמשו כנגד שחפת, שפעת והצטננויות. הילידים נהגו ליצור חבלים משורשי העץ על מנת לתפור את הקליפה של הקאנו שבנו ולקליעת סלים. הזפת שבגזע שימשה כחומר אטימה לקאנו.[9]
מזיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף שלעיתים העץ מתואר כחסין יחסית בפני מחלות וחרקים, הוא רחוק מאוד מחסינות בפני פגיעת חרקים. החרקים המזיקים ביותר לאשוחית לבנה כוללים את מין העשים Choristoneura fumiferana (באנגלית Eastern spruce budworm) ו-Zeiraphera canadensis (באנגלית Spruce bud moth), ומיני הצרעות מקבוצת הדבוראים האל-שנציים (Symphyta) Pikonema alaskensis (באנגלית yellow-headed spruce sawfly) ו-Gilpinia hercyniae (באנגלית European spruce sawfly) ומין חיפושית הקליפה Dendroctonus rufipennis (באנגלית Spruce beetle) שהתפרצויות שלה השמידו מעל ל-9,300 קילומטרים רבועים של יערות באלסקה.[10] מלבדם יש סוגים רבים אחרים של חרקים הגורמים לדרגות שונות של נזקים לאשוחית לבנה.
ארנבת השלג אוכלת את ענפי העץ עד לגובה של 2 מטרים. כמה יונקים אוכלים את זרעי האשוחית. סנאי אדום נוהג לקטוף את האצטרובלים לפני שהבשילו, ומינים של אוגר יערוני (Peromyscus) אוכלים את הזרעים לאחר שהתפזרו.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשוחית לבנה, באתר ITIS (באנגלית)
- אשוחית לבנה, באתר NCBI (באנגלית)
- אשוחית לבנה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אשוחית לבנה, באתר Tropicos (באנגלית)
- אשוחית לבנה, באתר GBIF (באנגלית)
- אשוחית לבנה, באתר The Plant List (באנגלית)
- אשוחית לבנה, באתר IPNI (באנגלית)
- Picea glauca from the Fire Effects Information System (FEIS) site
- Picea glauca from The Gymnosperm Database
- Picea glauca (White Spruce) from Minnesota Wildflowers
- Picea glauca / White spruce from the The American Conifer Society site
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ההצעה של האקדמיה למונח adventitious המתאר שורשים, ניצנים או נצרים הגדלים במקומות בלתי רגילים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אשוחית לבנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Conifer Specialist Group (1998). "Picea glauca". IUCN Red List of Threatened Species. Version 2006. International Union for Conservation of Nature
- ^ Gymnosperm Database
- ^ 1 2 3 Picea glauca from the Fire Effects Information System (FEIS) site
- ^ Picea glauca 'Conica'
- ^ Picea glauca
- ^ Picea glauca (White Spruce)
- ^ 1 2 3 4 Hans Nienstaedt and John C. Zasada, Picea glauca (Moench) Voss
- ^ 1 2 3 Picea glauca - (Moench.)Voss.
- ^ "The Spruce Beetle – FIDL". Na.fs.fed.us.(הקישור אינו פעיל)
