יוסף אנג'לט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יוסף אנג'לט היה מקובל ספרדי, שפעל בתחילת המאה ה-14 ובמיוחד בעיר סרגוסה. לא ידוע הרבה על חייו. עם זאת, מתוך כתביו ניכר שהכיר את החיבורים היסודיים של הקבלה בת זמנו או הדורות הקודמים לו מאזורים שונים, כגון חסידי אשכנז, חוג העיון, מקובלי פרובאנס וגירונה, ומקובלי קסטיליה. עמד בקשר עם חברים בחוג הרשב"א, מפרשי קבלת הרמב"ן, וחכמים מצרפת.[1]

מתוך סיפור שלו על תפילה ציבורית שארגן בעקבות משבר שאירע בשנת ה'פ"ה, אנו למדים שהיה גם מעורב מבחינה ציבורית ודרש ברבים. כך גם מלמדת עדות ארכיונית הנמצא בסרגוסה משנת 1335 על משפט בוררות בבית משפט ספרדי, שהוא היה נוכח בו כנציג רבני. בכתביו התייחס לאירועים קשים שפקדו את היהודים, כגון רדיפות, עלילות וגירושים, וזאת נקודת מבט משיחית-קבלית כגון חישובי קץ על גאולה קרובה שתהיה בשנת ה'פ"ח. מתוך גאולה פרטית שארעה לו בשנת ה'פ"א, הוא לומד על גאולה קרובה שתבוא לישראל. גישה זו מלמדת גם כן על תפיסתו העצמית המשיחית.[1]

מתוך השוואת כתביו לספר הזוהר, נראה שישנם קטעי קבליים שנכתבו על ידו ונשתקעו בספר הזוהר המוכר לנו. כתביו האחרים נראים כניסיון של הרחבה לספר הזוהר, שכן שפתו הארמית דומה מאוד לארמית הזוהרית.[2] בפירושיו לזוהר מתמודד עם בעיות קבליות יסודיות העולות מתוך הלימוד בספר. כך הוא מבקש לקדש את הזוהר ולהעמידו כיצירה תנאית בתוך המכלול הרחב של הספרות הקבלית בת זמנו. בכתביו אנו מוצאים רעיונות דומים לבני תקופה זו, כגון ר' יוסף ג'יקטיליה, ור' משה די לאון, למשל התפיסה שהאלוהות אינה חלק מעשר הספירות אלא מעבר להן.[1] בעקבות חז"ל, כתב הרב אנג'לט "גימטריאות אינם אלא פרפראות לחכמה", כלומר שהגימטריות הן לא החכמה בעצמה, ויש ללמוד את המשמעות הרעיונית של חישובי הגימטריות. זאת כנראה כנגד תפיסות של מקובלים אחרים.

הרב אנג'לט מעיד על עצמו בכתביו שקיבל פירושים קבליים הן בדרכים מיסטיות והן במסירה בעל־פה שאומתה באמצעים מיסטיים. כתב שני פירושים קבליים למקרא, המבוסס בעיקר על פעולת הספירות.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ספרים שכתב ר' יוסף אנג'לט יוחסו בטעות לכותבים אחרים. חיבוריו לרוב מופעים בכתבי היד בעילום שם, בין ספריו:[3]

  • ספר קופת הרוכלין – פירוש רבני-קבלי אקלקטי ונרחב על ספר בראשית, שנכתב בשנת 1311.
  • לבנת הספיר, אשר יוחס בטעות לר' דוד בן יהודה החסיד - הוא פירוש זוהרי באופיו שנכתב בשנת ה' אלפים פ"ה (1325). חלק א' הוא פירוש לספר בראשית והובא לדפוס על ידי ווערטהמייר בשנת ה'תרע"ה, ואילו חלק ב' על ספר ויקרא נשאר עדיין בכתבי היד השונים.
  • פירוש קצר על נבואת הושע.
  • כ"ד סודות - פירוש לסודות קבליים על פי עשרים וארבעה נושאים.
  • פירוש לספר שערי אורה של ר' יוסף ג'יקטיליה, שנכתב בשנת 1327.
  • קטעים שונים ששוקעו בספר הזוהר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איריס פליקס, פרקים בהגותו הקבלית של הרב יוסף אנג'לס, עבודת גמר, האונ' העברית, תשנ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 הדברים הללו מבוססים על נתונים המובאים בעבודת המחקר של איריס פליקס, פרקים בהגותו הקבלית של ר' יוסף אנג'לט.
  2. ^ יהודה ליבס, כיצד נתחבר ספר הזוהר
  3. ^ רונית מרוז, ר' יוסף אנג'לט וכתביו הזוהריים