יצחק סגי נהור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק סגי נהור
Isaac l'Aveugle
Tree of Life, Medieval.jpg
תמונה שמזוהה על ידי רבים כדיוקנו של רבי יצחק
לידה 1160
וווה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1235 (בגיל 75 בערך)
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה
תלמידיו רבי עזרא ורבי עזריאל מגרונה
אב אברהם בן דוד מפושקירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יצחק סגי נהור (11601235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד. מכונה סגי נהור (עיוור בארמית) כיון שהיה עיוור מלידה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק קיבל את חכמת הקבלה מאביו הראב"ד ומזקנו הראב"ד השני. היה רבם של רבי עזרא ורבי עזריאל מגרונה, רבותיו של הרמב"ן, שלפי דברי רבי חיים ויטאל המשיכו את שלשלת הקבלה. השפעתו על חוגי המקובלים הספרדים בדורו הייתה כה רבה, עד שבספרי המקובלים הספרדים מתקופתו הוא מכונה בכינוי "החסיד", בלי לפרט את שמו. רבינו בחיי מזכירו בתואר "אבי הקבלה".

חוקרי הקבלה הראשונים, צבי גרץ ומשה לנדאואר, טענו כי רבי יצחק הוא מחדשה של תורת הקבלה היהודית בכלל, ויחסו לו את חיבור ספר הבהיר. החוקרים אברהם אליהו הרכבי וגרשם שלום חלקו עליהם, והוכיחו שהוא קיבל את יסודות הקבלה מרבותיו, ושספר הבהיר נתחבר על ידי מחבר אחר. המזרחן הגרמני אריך בישוף (Erich Bischoff ) טען כי ר' יצחק סגי נהור היה המקור הראשון לרעיון 'עשר ספירות' בקבלה, ונראה כי טען כך משום שאף הוא ייחס לר' יצחק את חיבורו של ספר הבהיר.

רבי מנחם ריקנאטי העיד עליו, שהיה מכיר בפני האדם שנולד אם הוא נשמה חדשה או נשמה שמוחזרה בגלגול.[1] רבי יהודה החייט מעיד עליו שהיה מרגיש באוויר ששאף על יד מיטתו של חולה, אם יקום החולה מחליו או ימות.

המלחין הארגנטינאי אוסוולדו גוליחוב הלחין בשנת 1997 יצירה לקלרינט כליזמר ולרביעיית מיתרים בשם "חלומותיו ותפילותיו של רבי יצחק סגי נהור", בביצועו של דייוויד קרקאואר.[2]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב חידושיו לא ראו אור בדפוס, וכתבי יד של פירושיו נמצאים בספריות שונות ברחבי העולם, רובן בספריית הוותיקן ברומא. שמועות משמו מובאות בספרי מקובלים שונים, כדוגמת ספר החייט (פרק יד). בין חיבוריו שבכתב יד הוא ביאור מעשה בראשית, מובא בספרי המקובלים הראשונים.

חיבוריו שהודפסו:

  • מכתב לרמב"ן ורבינו יונה בענייני קבלה, הודפס על ידי גרשם שלום בספר ביאליק, תל אביב תרצ"ד.
  • פירוש לספר יצירה, נדפס כנספח ל"הקבלה בפרובאנס", ירושלים תשכ"ג.
  • סוד הדלקת נרות חנוכה, בתוך ספר הזיכרון לר' יצחק הוטנר, מכון ירושלים, תשמ"ד, ובתוך גנוזות כרך ג. חידושי מנהגים שונים שנמצאו בו עוררו פולמוסים הלכתיים.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירוש התורה לרבי מנחם ריקנאטי ונציה 1545, ע ע"א, רט ע"א (מובא בספרו של גרשם שלום 'פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה' עמ' 316).
  2. ^ The Dreams and Prayers of Isaac the Blind, באתר klezmershack
  3. ^ לדעת ר' יחיאל גולדהבר "סוד הדלקת נרות חנוכה" אינו מרבי יצחק סגי נהור. "מיני הנר והמנורה המהודרים לנר חנוכה (א)", תשע"א עמ' יא.


תקופת חייו של הרב יצחק סגי נהור על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן