יהודה בר יקר
יהודה בר יקר היה רב מתקופת הראשונים, ורבו של הרמב"ן. מחבר פירוש על התפילה והברכות. ישנה מחלוקת בין החוקרים אם עסק גם בקבלה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה ככל הנראה נולד[1] וחי בפרובאנס בין צרפת לספרד,[2] תקופה מחייו היה בברצלונה, והיה בעל הלכה דיין ופוסק, רמב"ן העיד שהיה תלמידו של הריצב"א מדמפיר,[3] בר יקר היה רבו של רמב"ן וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. תלמידיו ובית המדרש הספרדי מביאים בשמו מסורות ופירושים רבים בעיקר בענייני תלמוד.[4] שלם יהלום הוכיח שבכל מקום שרמב"ן אומר "שמעתי" או "מפי רבי" כוונתו לבר יקר.
הרשב"ש כינהו:
"אוצר גדול לשני התלמודים"
— שו"ת הרשב"ש סימן פט
בעקבת דבריו יש שהבינו שחוץ מחיבורו לירושלמי חיבר פירוש לבבלי, פירוש זה אינו קיים היום.[5]
כמקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרשם שלום סבר שהיה מקובל, ולטענתו הוא ממקורותיה הראשוניים של תורת הקבלה,[6] ואף סבר שהיה תלמידו של רבי יצחק סגי נהור וכך סבר משה אידל,[7] חביבה פדיה חלקה על הנחה זו וסברה שהמרחק בין בר יקר לסגי נהור גדול.[8]
עודד ישראלי פרסם מחקר מקיף בו טען שעל אף שבר יקר עסק רבות בתורת הספירות לא היה מקובל, עיסוקו בתורת הספירות דומה יותר לתורת הגלגולים האריסטוטלית מאשר לתורת הספירות הקבלית, עוד טען שאף שלא היה מקובל העביר מסורות קבליות אשר הכשירו את הקרקע לפרסום תורת הקבלה.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל ירושלמי, פירוש התפילה והברכות לרבי יהודה בר יקר, ירושלים תשכ"ט. חיבור זה הובא בחיבורים רבים ביניהם ארחות חיים שו"ת הרשב"ש, פירוש הריטב"א להגדה של פסח ועוד, בפירוש האבודרהם המפורסם לסידור התפילה העתיק קטעים רבים מפירוש זה, הרשב"ש כינה את הספר מעיין גנים.
- פירוש י"ג מידות בתוך פירוש התפילות והברכות, חלק ג - ההשלמות עמ' 10 - 27.
- רח"ד שעוועל, "פירוש תפילות יום הכיפורים מרבינו יהודה בר יקר", סיני סב (תשכ"ח).
- רח"ד שעוועל, "פירוש תפילות ראש השנה מרבינו יהודה בר יקר", הדרום כו (תשכ"ח) עמ' 7–43.
כמו כן חיבר פירוש לתלמוד ירושלמי אשר לא הגיע לידינו,.[9]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלם יהלום, "ר' יהודה בר יקר – תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן", סידרא יז, תשס"א-תשס"ב, עמ' 79–107.
- עודד ישראלי, "מקובל בעל כרחו: רבי יהודה בן יקר - בין דמות לדימוי", קבלה לא (תשע"ד), עמ' 281.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה בן יקר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ התאריכים הידועים הם 1193 שמביא את הרמב"ם אשר ספריו הגיעו בשנה זו לפרובנס, וכן 1215, אשר חתום על פסק דין משנה זו בברצלונה
- ^ כך נשמע מכתביו שאומר ש"כך נהגו בצרפת אך כאן לא נהגו"
- ^ לקוטות הרמב"ן פסחים דף קיז ע"ב ד"ה ואומר.
- ^ חידושי הרמב"ן קידושין כב., שבת נז:, בבא מציעא כא., ועוד מקומות רבים, הרשב"א בבא בתרא פב., הריטב"א ב"ב פב:, כתובות עד., קידושין יד., יומא מא., ר"ן ב"ב פב., כתובות עד., רא"ה חולין כד., כתובות עד., רבנו קרשקש כתובות עד., רבי משה די לאון ספר נפש החכמה סימן סט, ספר זכר צדיק
- ^ שלם יהלום עמ' 88
- ^ גרשם שלום, "לחקר קבלת רבי יצחק בן יעקב הכהן" תרביץ ג תרצ"ב, עמ' 277, וכך סבר גם יוסף דן, "תולדות תורת הסוד העברית" מרכז זלמן שזר ירושלים כרך ח עמ' 24 - 25.
- ^ משה אידל רמב"ן: קבלה הלכה ומנהיגות רוחנית, תרביץ סד, תשנ"ה, עמ' 542.
- ^ חביבה פדיה, הרמב"ן - התעלות: זמן מחזורי וטקסט קדוש תל אביב תשס"ג עמ' 89, הע' 5.
- ^ ראה שו"ת הרשב"א א תקכ"ג שכותב שהיה "אב למקראו ולפירושו" של הירושלמי, התשב"ץ אף הוא הביא פירוש מספר זה בספר מגן אבות, פרק ד משנה יא, עמ' סז, ככל הנראה הוא היה המפרש הראשון לירושלמי.
פרשני התלמוד הירושלמי | ||
---|---|---|
המאה ה-16 | רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו | |
המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
המאה ה-18 | רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (הקרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגלית (הפני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי אברהם אשכנזי (נחמד למראה) • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יהושע יצחק שפירא (נועם ירושלמי) • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב | |
המאה ה-20 | רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר • רבי משה פיינשטיין | |
פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי יהודה בר יקר • רבי מנחם זמבה | |
פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות |
רמב"ן | ||
---|---|---|
כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן לתלמוד • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת | ![]() |
אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה • פולמוס הרמב"ם | |
רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
חבריו | הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי | |
מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
חוקרי הרמב"ן | שרגא אברמסון • משה אידל • משה הלברטל • שלם יהלום • יהונתן יעקבס • עודד ישראלי • יאיר לורברבוים • יעקב שלום ליכט • מרים סקלרץ • חביבה פדיה • עמוס פונקנשטיין • גרשם שלום • חיים דוב שעוועל | |
אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • קבר הרמב"ן • מערת הרמב"ן • רחוב רמב"ן (ירושלים) • רחוב רמב"ן (תל אביב) |