באזיל בולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באזיל בולי
Basile Boli
בולי, 2005
בולי, 2005
מידע אישי
לידה 2 בינואר 1967 (בן 57)
אביג'אן שבחוף השנהב
שם מלא באזיל בולי
גובה 1.80 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
אוסר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19831990
1990 - 1994
1994 - 1995
1995 - 1996
1996 - 1997
סך הכול:
אוסר
אולימפיק מרסיי
גלאזגו ריינג'רס
מונקו
אוראווה רד דיימונדס
254 (4)
131 (20)
28 (2)
11 (0)
31 (2)
455 (28)
נבחרת לאומית כשחקן
19861993 צרפת 45 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

באזיל בוליצרפתית: Basile Boli; נולד ב-2 בינואר 1967 באביג'אן) הוא כדורגלן עבר צרפתי, יליד חוף השנהב, ששיחק בעמדת הבלם.

עיקר הקריירה של בולי הייתה באוסר ובאולימפיק מרסיי. אחד מרגעי השיא של בולי בקריירה היה במדי מרסיי, כשכבש את שער הניצחון בגמר ליגת האלופות 1993 לרשתה של מילאן. בולי שיחק בנוסף גם במונקו, גלאזגו ריינג'רס ואוראווה רד דיימונדס. לזכותו 45 הופעות במדי נבחרת צרפת, אותה ייצג בין היתר בטורניר יורו 1992.

יתרונו הפיזי של בולי התבטא במשחק קשוח, ובשנת 2007 הוא אף דורג שלישי על ידי עיתון הטיימס הבריטי במצעד "חמישים השחקנים הקשוחים בהיסטוריה"[1].

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולי נולד בחוף השנהב, ועבר עם משפחתו לצרפת בגיל צעיר. בולי הצטרף עם אחיו רוז'ה לקבוצת הנוער של אוסר, במדיה הצטיין וזכה באליפות ובגביע לנוער. בעונת 1982/1983 זימן אותו מאמן הקבוצה הבוגרת, גי רו, לסגל הקבוצה. באותה עונה רשם את הופעת הבכורה שלו, ועונה אחר כך כבר הפך לבורג חשוב במרכז ההגנה של הקבוצה, בדרך למקום השלישי בטבלה. בולי שיחק בקבוצה במשך שמונה עונות בסך הכל, ובכולן (למעט בעונת הבכורה) רשם 35 הופעות לפחות בכל עונה, ובסך הכל צבר 254 הופעות במדי הקבוצה.

לקראת עונת 1990/1991 עבר בולי לאולימפיק מרסיי. המעבר לקבוצה דומיננטית בכדורגל הצרפתי, ושיתוף הפעולה עם כוכבים כמו דידייה דשאן, ז'אן-פייר פאפן וכריס וודל, הביאו את בולי לאחת מעונות השיא בקריירה שלו. הוא כבש שמונה שערי ליגה, שיא קריירה אישי, וסייע לה לזכות באליפות צרפת. בגביע אירופה לאלופות הצליחו בולי ומרסיי להעפיל לראשונה בתולדות המועדון עד לשלב הגמר. בולי כבש שני שערים במפעל, בהם שער במשחק הגומלין של שלב חצי הגמר מול ספרטק מוסקבה. במשחק הגמר מול הכוכב האדום בלגרד פתח בולי בהרכב ושיחק לכל אורך המשחק וההארכה, כשהוא מסייע לקבוצתו לשמור על רשת נקייה. ההארכה הסתיימה בשוויון 0-0, ומרסיי נוצחה בדו-קרב בעיטות עונשין. בסיום המשחק נקלט בולי במצלמות הטלוויזיה כשהוא מוחא כפיים לאות תודה לקהל הצרפתי ובוכה, בתמונה שזכתה לשם "הדמעות של בארי" (המשחק נערך בעיר בארי באיטליה). עונה אחר כך, שחזרה מרסיי את הזכייה באליפות צרפת, השנייה ברציפות.

בעונת 1992/1993 זכתה מרסיי לראשונה בתולדותיה בליגת האלופות. היא גברה במשחק הגמר 1-0 על מילאן. בולי היה זה שכבש את שער הניצחון בנגיחה בדקה ה-43, והעניק לקבוצתו את גביע אירופה הראשון אי פעם של קבוצה צרפתית. באותה עונה סיימה הקבוצה במקום הראשון, אך בסיום עונת 1993/1994 נשללה ממנה האליפות והיא הורדה לליגת המשנה בעקבות פרשת שחיתות. רוב שחקניה המובילים של הקבוצה עזבו בעקבות הבשורה, וביניהם בולי.

בולי הצטרף לקראת עונת 1994/1995 לגלאזגו ריינג'רס הסקוטית, ועזב לראשונה בקריירה את צרפת. הוא היה, בשיתוף עם בריאן לאודרופ, לאחד מכוכביה של הקבוצה באותה עונה, וסייע לה לזכות באליפות סקוטלנד, אף על פי שהתקשה להתרגל לסגנון המשחק בקבוצה ובליגה. לאחר עונה אחת במדי ריינג'רס חזר בולי לצרפת, וחתם במונקו של המאמן ז'אן טיגנה. לאחר חצי עונה שכללה 11 הופעות ליגה בלבד, וכללה בין היתר פציעת ראש כתוצאה מהתנגשות עם שוער הקבוצה במהלך משחק גביע אופ"א מול לידס יונייטד, הסכימו הצדדים על פרידה הדדית. בולי עבר לליגה היפנית שם חתם במדי אוראווה רד דיימונדס. הוא שיחק בקבוצה כשנתיים עד שפרש ממשחק פעיל ב-1997, בגיל 30.

נבחרת צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולי זומן לראשונה לסגל נבחרת צרפת בשנת 1986, כשהיה בן 21 בלבד, על ידי המאמן הנרי מישל. הופעת הבכורה שלו הייתה ב-19 באוגוסט 1986 במשחק ידידות בו הפסידה צרפת 2-0 לשווייץ בחוץ. לאחר שכשלה להעפיל לטורנירי יורו 1988 ומונדיאל 1990, רשמה צרפת קמפיין מושלם במוקדמות יורו 1992 תחת המאמן מישל פלאטיני. על אף שהוגרלה מהדרג השלישי ופגשה נבחרות בכירות כספרד וצ'כוסלובקיה, רשמה צרפת מאזן מושלם של שמונה ניצחונות משמונה משחקים והעפילה לטורניר יורו 1992 בשוודיה. בולי שיחק בכל שמונת משחקי המוקדמות, וכבש את שערו היחיד במדי צרפת במהלך המוקדמות, שער הניצחון במשחק החוץ של צרפת מול אלבניה ב-17 בנובמבר 1990.

פלאטיני זימן את בולי לסגל הנבחרת לקראת הטורניר בשוודיה. צרפת בולי פתח ושיחק לכל אורך שלושת משחקיה של צרפת בשלב הבתים, שהסתיימו במפח נפש ובהדחה מוקדמת. במהלך משחק מול אנגליה נגח בולי בשחקנה של אנגליה, סטיוארט פירס, ללא תגובתו של השופט.

בעקבות הפציעה שחווה במדי אולימפיק מרסיי לקראת סיום עונת 1992/1993, החמיץ בולי את משחקיה האחרונים של צרפת במוקדמות מונדיאל 1994, שהסתיימו בהדחתה של הנבחרת. הופעתו האחרונה הייתה במשחק ידידות ב-28 ביולי 1993, בו ניצחה צרפת 3-1 את רוסיה. בסך הכול רשם בולי 45 הופעות בינלאומיות, בהן כבש שער אחד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולי הוא אחיו הצעיר של רוז'ה, שגם כן החל את הקריירה באוסר, ושיחק בין היתר בליל, לאנס וקבוצות נוספות בסקוטלנד ובאנגליה. בולי הוא גם דודו של יאניק, שהחל את הקריירה בפריז סן-ז'רמן, שיחק בקבוצות נוספות בצרפת וברחבי אירופה, ואף רשם הופעת בכורה בנבחרת חוף השנהב בשנת 2010.

בשנת 2007, זמן קצר לפני הבחירות לנשיאות צרפת, נוצר קשר בין בולי לבין מפלגת האיחוד למען תנועה עממית ומועמדה לנשיאות ניקולא סרקוזי. בולי גויס על ידי המפלגה לעניין שילוב המהגרים בחברה הצרפתית, ומספר חודשים לאחר הבחירות מונה באופן רשמי על ידי מזכ"ל המפלגה פטריק דבדז'יאן לאחראי על הנושא מטעם המפלגה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיק מרסיי
גלאזגו ריינג'רס

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1982/1983 אוסר צרפתצרפתליג 1 1 0 0 0 0 0 1 0
1983/1984 35 0 1 0 0 0 36 0
1984/1985 36 1 1 0 2 0 39 1
1985/1986 36 2 6 0 2 0 44 2
1986/1987 38 0 4 0 0 0 42 0
1987/1988 35 0 5 0 2 0 42 0
1988/1989 37 1 8 1 0 0 45 2
1989/1990 36 0 2 0 10 1 48 1
1990/1991 אולימפיק מרסיי צרפתצרפתליג 1 38 8 5 2 6 2 49 12
1991/1992 34 5 4 0 4 0 42 5
1992/1993 32 4 1 0 9 2 42 6
1993/1994 27 3 3 0 0 0 30 3
1994/1995 גלאזגו ריינג'רס סקוטלנדסקוטלנדליגת העל הסקוטית 28 2 0 0 1 0 29 2
1995/1996 מונקו צרפתצרפתליג 1 11 0 0 0 2 0 13 0
1996 אוראווה רד דיימונדס יפןיפןג'יי ליג 1 22 2 10 3 0 0 32 5
1997 9 0 3 0 0 0 12 0
סה"כ בקריירה 455 28 40 3 38 5 533 36

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת צרפת
שנה הופעות שערים
1986 4 0
1987 5 0
1988 7 0
1989 1 0
1990 8 1
1991 6 0
1992 11 0
1993 3 0
סה"כ 45 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באזיל בולי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת צרפתיורו 1992

1 מרטיני • 2 אמורוס • 3 סילבסטרה • 4 פטי • 5 בלאן • 6 קסוני • 7 דשאן • 8 סוזה • 9 פאפן • 10 פרננדס • 11 פרז • 12 קוקרד • 13 בולי • 14 דורן • 15 דיבר • 16 ואהירואה • 17 גרדה • 18 קאנטונה • 19 רוסה • 20 אנגלומה • מאמן: פלאטיני

צרפתצרפת