באצ'קה פאלאנקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בָּאצְ'קָה פָּאלָאנְקָה
Бачка Паланка
Bačka Palanka
Blason de Bačka Palanka.gif
סמל באצ'קה פאלאנקה
Bačka Palanka-Srbija.JPG
רחוב בבאצ'קה פאלאנקה
מדינה סרביהסרביה  סרביה
פרובינציה Flag of Vojvodina.svg וויבודינה
מחוז באצ'קה הדרומי
ראש העיר דראגאן בוזאלו
שטח 129.2 קמ"ר
גובה 79 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 28,239[1] (2011)
 ‑ במטרופולין 55,528 (2011)
 ‑ צפיפות 228 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 45°15′02″N 19°23′19″E / 45.25056°N 19.38861°E / 45.25056; 19.38861קואורדינטות: 45°15′02″N 19°23′19″E / 45.25056°N 19.38861°E / 45.25056; 19.38861
אזור זמן UTC +1
http://www.backapalanka.rs

בָּאצְ'קָה פָּאלָאנְקָהסרבית קירילית: Бачка Паланка, בסרבית בכתב לטיני: Bačka Palanka, בהונגרית: Palánka) היא עיר ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב נוסד במקום ככל הנראה במהלך המאה ה-11 עת נשלט על ידי ממלכת הונגריה. ב-1541 נכבש האזור על ידי צבאו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. השם פאלאנקה מאוזכר לראשונה בתעודות עות'מאניות מ-1593. לאחר מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) עבר היישוב לחזקת ממלכת הבסבורג שתחת האימפריה הרומית הקדושה.

במהלך המאה ה-19 נשלט האזור על ידי האימפריה האוסטרית ובהמשך האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הועבר האזור לחזקת ממלכת יוגוסלביה.[2]

באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. יוגוסלביה חולקה למספר אזורי כיבוש ואזור באצ'קה פאלאנקה נמסר לחזקת הונגריה. באוקטובר 1944 שוחררה העיירה על ידי צבא השחרור העממי של יוגוסלביה ולאחר המלחמה נכללה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר התפרקות יוגוסלביה נכללה באצ'קה פאלאנקה בשטחי סרביה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור התקיימה קהילה יהודית רומניוטית עוד מתקופת האימפריה הרומית. סמוך לעיירה צֶ'לָארֶבוֹ(אנ') השוכנת בשטחי הרשות המקומית באצ'קה פאלאנקה, בשטחי אתר קבורה אווארי מהמאה ה-8, נתגלו ב-1966 ממצאים מהתקופה הרומית ובהם חרסים שעליהם מוטבעת מנורת שבעת הקנים. הממצאים תוארכו למאה ה-3.

בשלהי המאה ה-18, התיישבו יהודים בעיירה וייסדו קהילה.[3] ב-1806 הוחל בבנייתו של בית הכנסת בעיירה אשר היה בן שני מפלסים, והוא נחנך ב-1807.[4] ב-1835 הוקם בית ספר יסודי יהודי במקום והוא פעל עד 1900.[5] עוד נחנך בעיירה בית עלמין לקהילה, נבנו: מקווה טהרה, אטליז כשר ובית משרדי הקהילה. ב-1880 התגוררו בבאצ'קה פאלאנקה 493 יהודים שהיוו 4.6 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בני הקהילה עסקו ברובם במסחר זעיר ורוכלות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חלה ירידה הדרגתית במספר בני הקהילה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 279 נפשות רובם השתייכו לזרם הנאולוגי וכ-50 היו אורתודוקסים. באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. אזור באצ'קה פאלאנקה הועבר לחזקת הונגריה. במרץ 1944, לאחר פלישת הגרמנים להונגריה הוחל בהשמדה שיטתית של יהדות הונגריה. במאי הובלו מרבית בני הקהילה למחנה ההשמדה אושוויץ ושם נרצחו.[6]

37 מבני הקהילה ניצלו ממחנות ההשמדה וב-1948 עלו כולם לישראל. ב-1955 הוקם בתוך בית העלמין היהודי, גלעד לזכר יהודי העיר שנרצחו במהלך השואה.[3] ב-1956 נהרס מבנה בית הכנסת.[4] במקום בו שכן מבנה בית הכנסת, הוקם ב-2007 שלט הנצחה לקהילה שחרבה. בית העלמין במקום עדיין מתוחזק ומצויות בו כ-500 מצבות.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באצ'קה פאלאנקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1], מפקד האוכלוסין בסרביה (2011), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסרביה, אוחזר ב-1 בפברואר 2015 (בסרבית).
  2. ^ ההיסטוריה של באצ'קה פאלאנקה, באתר הרשות המקומית באצ'קה פאלאנקה, אוחזר ב-3 בפברואר 2015 (בסרבית).
  3. ^ 3.0 3.1 הקהילה היהודית בבאצ'קה פאלאנקה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 37-36.
  4. ^ 4.0 4.1 אתרי מורשת בוויבודינה, באתר jewish-heritage-europe.eu, אוחזר ב-3 בפברואר 2015 (באנגלית).
  5. ^ שמואל ספקטור, ג'פרי ויגודר, Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: A-J, הוצאת אוניברסיטת ניו-יורק, 2001, עמוד 68, אוחזר ב-3 בפברואר 2015 (באנגלית).
  6. ^ הקהילה היהודית בבאצקה טופולה ומחנה הריכוז באצ'קה טופולה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמודים 36-35, 312.