בוריס סוברין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס סוברין
Boris Souvarine
Portrait of Boris Souvarine (s.d.) (14369834947).jpg
לידה 5 בנובמבר 1895
קייב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בנובמבר 1984 (בגיל 88)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, הרפובליקה הצרפתית השלישית, הרפובליקה הצרפתית הרביעית, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Neuilly-sur-Seine Old Community Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי, היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הפלג הצרפתי של אינטרנציונל העובדים, המפלגה הקומוניסטית של צרפת, החוג הקומוניסטי הדמוקרטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בוריס סובריןצרפתית: Boris Souvarine, ברוסית: Бори́с Суварин, הידוע גם בכינוי "וארין", הסיומת של שם משפחתו;‏ 5 בנובמבר 1895 - 1 בנובמבר 1984) היה פוליטיקאי יהודי צרפתי, ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, ציר צרפת באינטרנציונל הקומוניסטי והיסטוריון, שעסק בתולדות התנועה הקומוניסטית וראשיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס סוברין נולד בקייב, באימפריה הרוסית, במשפחה יהודית, בשם בוריס קונסטנטינוביץ' ליפשיץ. כשהיה בן שנתיים, ב-1897, עברה משפחתו לצרפת וב-1906 זכתה המשפחה לאזרחות צרפתית.

סוברין למד עיצוב תכשיטים ובעת שעבד כשוליה יצר קשר עם התנועה הסוציאליסטית של צרפת והחל להשתתף באסיפות, שערך ז'אן ז'ורס. ב-1914, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא הצרפתי וזועזע ממאורעות המלחמה, שבמהלכה נהרג גם אחיו הבכור. הוא הפך לפציפיסט והצטרף למפלגה הסוציאליסטית הצרפתית Française de l'Internationale Ouvrière. הוא התחיל לכתוב בכתבי עת, בעיקר ב-Le Populaire, תחת שם העט "סוברין" (Souvarine). את שם העט לקח בוריס ליפשיץ משמה של אחת הדמויות בספר ז'רמינל, מאת אמיל זולא.

לאחר שחרורו מהצבא בגלל פציפיזם הוא התמסר לעיתונות והתבלט בין הכתבים בעלי האוריאנטציה השמאלית הקיצונית. ב-1917, לאחר המהפכה ברוסיה הצארית, ניצל את היותו דובר רוסית והיה לכתב חוץ של העיתון של מקסים גורקי, Новая Жизнь (חיים חדשים).

ב- 7 במאי 1920 נעצר יחד עם פרנאן לוריוט ופייר מונאט בחשד לקשירת קשר אנרכיסטי נגד המשטר. שלושתם זוכו מחוסר ראיות במרץ 1921. בינתיים, בדצמבר 1920, בקונגרס טור, שהיה כינוס של המפלגה הסוציאליסטית, נבחרו סוברין ופרנאן לריוט לנשיאי כבוד של הקונגרס. בקונגרס הוביל סוברין, יחד עם אחרים, להצטרפות מפלגתם לאינטרנציונל הקומוניסטי ולשינוי שמה ל-Section Française de Internationale Communiste (המגזר הצרפתי של האינטרנציונל הקומוניסטי), מה שבהמשך היה למפלגה הקומוניסטית הצרפתית.

ב-1921 הגיע סוברין לברית המועצות, כציר לכינוס האינטרנציונל הקומוניסטי והתבלט כחורג מהקו המקובל. הוא ביקר אסירים אנרכיסטים בכלאם ושוחח עם קומוניסטים אופוזיציונרים. ב-1924 הורחק סוברין מהקומינטרן בגלל חוסר צייתנות לקו של סטלין וב-1925 שב לצרפת.

סוברין היה מיודד עם פנאיט איסטרטי וכתב, בעילום שם, שליש מהטרילוגיה אל להבה אחרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוריס סוברין בוויקישיתוף