קני דלגליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קני דלגליש
Kenny Dalglish 2009 Singapore.jpg
מידע אישי
שם מלא קנת' מתיסון דלגליש
תאריך לידה 4 במרץ 1951 (בן 65)
מקום לידה גלאזגו שבסקוטלנד
גובה 1.73 מטר
עמדה חלוץ חוד, קשר התקפי
מועדוני נוער
1967–1969 סלטיק
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1969–1977
1977–1990
סלטיק
ליברפול
204 (112)
515 (172)
נבחרת לאומית כשחקן**
1971–1986 סקוטלנד 102 (30)
קבוצות כמאמן
1985–1991
1991–1995
1997–1998
1999–2000
2011–2012
ליברפול
בלקבורן רוברס
ניוקאסל יונייטד
סלטיק
ליברפול

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

קנת' מתיסון "קני" דלגליש (אנגלית: Kenneth Mathieson 'Kenny' Dalglish; נולד ב-4 במרץ 1951 בדלמרנוק, גלזגו, סקוטלנד) הוא כדורגלן עבר סקוטי והפך אחר כך למאמן כדורגל. התפרסם בזכות הצלחותיו עם סלטיק בשנות ה-70 ועם ליברפול החל מ-1978 ועד סוף שנות ה-80.

דלגליש נחשב לאחד מגדולי שחקני הכדורגל הבריטיים בכל הזמנים ולגדול שחקני דורו. הוא היה הכדורגלן הראשון אשר הבקיע 100 שערים בליגות האנגלית והסקוטית. דלגליש שיחק 102 פעמים בנבחרת סקוטלנד וכבש במדיה 30 שערים. הוא זכה עם סלטיק באליפות סקוטלנד בשנים 1972, 1973, 1974, 1977 ועם ליברפול באליפות אנגליה בשנים 1979, 1980, 1982, 1983, 1984, 1986, 1988, 1990 ובאליפות אירופה לקבוצות בשנים 1978, 1981, 1984.

בעקבות אסון הייזל בבריסל בגמר גביע אירופה לאלופות 1985 נגד יובנטוס, החליף דלגליש את ג'ו פייגן כמנג'ר של הקבוצה ובשנת 1986 זכה בדאבל האנגלי (אליפות וגביע) כשחקן ומנג'ר - הראשון והיחיד שעשה זאת. לאחר מכן זכה בעוד שתי אליפויות וגביע כמנג'ר. ב-1989 נהרגו 96 מאוהדי הקבוצה באסון הילסבורו. בשבועות שלאחר האסון ביקר דלגליש פצועים רבים והלך ליותר ממחצית מהלוויות. בינואר 1991, בעקבות הלחץ הנפשי המצטבר לאחר האסון, התפטר מאימון הקבוצה. בהמשך התחיל לאמן את קבוצת בלקבורן רוברס, העלה אותה לפרמייר ליג וזכה איתה באליפות ב-1995. לאחר מכן אימן את ניוקאסל יונייטד והיה המאמן הטכני של קבוצת נעוריו סלטיק אבל לא הצליח לשחזר את הצלחותיו. בעונת 2010/2011 חזר דלגליש לאמן את ליברפול לאחר שהחליף את רוי הודג'סון. דלגליש הצליח להביא את ליברפול לתוצאות נאות לרבות ניצחונות על קבוצות הצמרת, אולם בסופו של דבר הקבוצה סיימה רק במקום השישי ולא הצליחה לרכוש כרטיס השתתפות במפעלים האירופאים. בעקבות הצלחתו זכה דלגליש לחוזה חדש בליברפול, אולם בעונה שלאחר מכן לא הצליח להמשיך בקו העלייה של הקבוצה, אשר נכשלה בליגה. במקביל הצליח דלגליש להצעיד את הקבוצה לזכייה בגביע קרלינג (גביע הליגה) השלישי בחשיבותו, ולגמר הגביע האנגלי. במאי 2012 פוטר מתפקידו.

ב-4 במרץ 2004 הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם והיה נציגה היחיד של סקוטלנד .

דלגליש נבחר לגדול שחקני ליברפול על ידי העיתון טיימס[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קני דלגליש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה באתר הטיימס


נבחרת סקוטלנד - מונדיאל 1974

1 הרבי | 2 ג'רדין | 3 מקגריין | 4 ברמנר | 5 הולטון | 6 בלקלי | 7 ג'ונסטון | 8 דלגליש | 9 ג'ורדן | 10 היי | 11 לורימר | 12 אלן | 13 סטיוארט | 14 באקן | 15 קורמק | 16 דונצ'י | 17 פורד | 18 הטצ'יסון | 19 לאו | 20 מורגן | 21 מקווין | 22 שדלר | מאמן: אורמונד

סקוטלנדסקוטלנד
נבחרת סקוטלנד - מונדיאל 1978

1 ראף | 2 ג'רדין | 3 דונאקי | 4 באקן | 5 מקווין | 6 ריוק | 7 מאסון | 8 דלגליש | 9 ג'ורדן | 10 הארטפורד | 11 ו. ג'ונסטון | 12 בלית' | 13 קנדי | 14 פורסיית' | 15 גמיל | 16 מקארי | 17 ד. ג'ונסטון | 18 סונס | 19 רוברטסון | 20 קלארק | 21 הארפר | 22 ברנס | מאמן: מקלאוד

סקוטלנדסקוטלנד
נבחרת סקוטלנד - מונדיאל 1982

1 ראף | 2 מקגריין | 3 גריי | 4 סונס | 5 הנסן | 6 מילר | 7 סטראכן | 8 דלגליש | 9 ברזיל | 10 ווארק | 11 רוברטסון | 12 ווד | 13 מקליש | 14 נאריי | 15 ג'ורדן | 16 הרטפורד | 17 אבנס | 18 ארצ'יבלד | 19 סטורוק | 20 פרובן | 21 ברלי | 22 לייטון | מאמן: סטיין

סקוטלנדסקוטלנד