בית הספר הניסויי ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הספר הניסויי ירושלים
לוגו הניסויי.png
הכניסה לבית הספר
מוטו הלמידה מצויה בכל עשייה
תאריך ייסוד 1972
שכבות לימוד טרום-טרום-חובה עד כיתה י"ב
מנהל אורי גבע (מנהל בית הספר התיכון); גילי שילה (מנהל בית הספר החטיבה)
מנהלת עידית טבת (מנהלת בית הספר היסודי)
תלמידים כ-1,000
מיקום מרכז העיר, ירושלים
באחריות ירושלים
קואורדינטות 31°46′46″N 35°13′05″E / 31.77944°N 35.21806°E / 31.77944; 35.21806
http://home.hanisui.school
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הספר הניסויי ירושלים
בית הספר הניסויי ירושלים

בית הספר הניסויי ירושלים הוא מסגרת חינוכית המיועדת לילדים מגילאי 3 ועד 18 במרכז העיר ירושלים. בית הספר כולל בית ספר יסודי ובית ספר תיכון, אשר שוכנים במתחם משותף ומאוגדים תחת ועד מנהל אחד. הוועד המנהל הוא גוף משותף למורים, להורים, לתלמידים ולמנהלים.

בית הספר הוקם בשנת 1972 ונותן מענה לכ-1,000 תלמידים.

לבית הספר עמותת הורים התומכת בו ומאפשרת תגבור כוחות הוראה וגיוון תחומי העשייה.

היסטוריה והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הוקם על ידי קבוצת הורים ואנשי חינוך בראשותו של פרופסור משה כספי, על בסיס הנחות היסוד של בתי ספר פתוחים ופרוגרסיביים במקומות שונים בעולם. בין המקימים היו פרופ' צבי לם, פרופ' יוסף באשי וד"ר אליעזר מרקוס שאף ניהל את בית הספר. בשנות ה-70 היה רוב גדול של בתי ספר מסורתיים וקונבנציונליים מבחינת מטרותיהם ודרכי עבודתם, והקמת בית הספר הייתה מעשה מהפכני לאותה התקופה. לאורך השנים פיתח צוות בית הספר כלים חינוכיים ותוכניות שאומצו על ידי מערכת החינוך, והיוו מקור השראה לבתי ספר ברחבי ישראל בחינוך הניסויי הפתוח, כדוגמת עבודות גמר במקום בחינות בגרות, למידה רב-גילית, עבודה בחטיבות צעירות ועוד[1].

בית הספר הניסויי הקים בשנת 2010 בית ספר ניסויי יסודי נוסף, הניסויי-ארגנטינה, בניהולה של חגית מנדלוביץ'. בית הספר שוכן בקריית היובל בירושלים, ופועל על פי אותה תפיסה רעיונית. ב-2018 הוקמה חטיבת הביניים בבית הספר הניסויי-ארגנטינה.

תפיסה חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה החינוכית היא, כי הלמידה מצויה בכל עשייה, כל עוד ההנעה לעשייה זו היא הנעה פנימית. לפיכך, צוותי ההוראה מפתחים בבית הספר סביבות למידה מגוונות ועושים שימוש בדרכי הוראה דיפרנציאליות (הוראה יצירתית) וחווייתיות. תהליכי ההערכה בבית הספר מושתתים על כלי הערכה אלטרנטיביים וקונסטרוקטיביים, המשתפים את הלומד בהערכת עצמו ואינם מדרגים אותו אל מול עמיתיו. ביטוי לכך מוצאים, למשל, בהיעדרם של מבחנים וציונים. בית הספר דוגל בלימוד אישי, בקיום למידה אינטלקטואלית חקרנית מבוססת חשיבה ביקורתית ורפלקציה, וכן מסייע בפיתוח כלים חברתיים לקיום מערכות יחסים ודיאלוג. בנוסף, יש דגש על עבודה חינוכית חברתית ופתרון בעיות בדרך של גישור ומשא ומתן, וחינוך לאי-אלימות.

תוכנית הלימודים מביאה בחשבון את ריבוי האינטליגנציות של הלומדים[2], את מקומו של הדמיון היוצר והחשיבה המטפורית[3], ואת פיתוח החשיבה לסוגיה השונים[4] . על פי גישת בית הספר, תפקידו של צוות המורים הוא לתמוך בתלמידים בהתאם לצורכיהם ההתפתחותיים, הרגשיים, הקוגניטיביים, המוטוריים, החברתיים והיצירתיים, בלא הגדרת סולם היררכי לגבי חשיבות התחומים. לפיכך, תוכנית הלימודים בבית הספר אינה מוכתבת מראש, ואינה נמדדת במונחים של הספק חומר. היא נבנית בידי המורים והתלמידים כחלק מתהליכי הלמידה ומתייחסת אל הלמידה כאל תהליך ולא כאל תוצר. עם זאת, מחויב בית הספר להכנת התלמידים הבוגרים לקראת בחינות הבגרות בסוף התיכון.

התלמידים בכל הגילאים מעורבים בבחירת חלק מתוכנית הלימודים ובבחירת דרכי הלמידה. בבית הספר התיכון, התלמידים מוזמנים לבחור לעצמם תוכנית לימודים אישית. הם משפיעים על מגוון תחומים הקשורים בפעילותו הלימודית והחברתית של בית הספר, ועל בחירת תלמידים ומורים חדשים המצטרפים אליהם. בבית הספר התיכון החליף מודל החונכות את כיתות האם, וכל תלמיד בוחר את המורה שילווה אותו באופן אישי.

תוכנית הלימודים של בית הספר מדגישה את תחומי המדע, האמנות והיצירה ומוסיפה העשרה בתחומים כמו משחק השחמט, אמנויות לחימה, מוזיקה, דרמה ואיכות הסביבה (מגוון הנושאים משתנה משנה לשנה).

מיקום בית הספר במרכז העיר מאפשר פיתוח תוכנית למידה סביבתית, שכוללת התייחסות הן לסביבה העירונית הקרובה והן אל בתי גידול פתוחים, שבהם מבקרים התלמידים במסגרת תוכנית הטיולים העשירה הנהוגה בבית הספר בכל השכבות.

בית הספר מקיים קבוצות למידה רב-גילאיות ופעילות חונכות, התורמות ליצירת קשרים בין תלמידי בתי הספר היסודי והתיכון.

בית הספר מקיים קשר עם קהילת בית הספר הערבי בעין רפא-נקובה, במסגרת פרויקט יצירתיות מסורתית ופולקלור.

הבחנה בין בית ספר ניסויי לבית ספר פתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת בית הספר ולאורך כל שנותיו ניתן דגש על המושגים "ניסויי" ו"פתוח" וגם עתה, מצוי בית הספר הניסויי בתהליכים של למידה, של בחינה מחודשת, השתנות, התאמה והתפתחות; בית הספר נוקט בגישה הפתוחה בחינוך אשר גורסת כי בית הספר יהיה לילדים הלומדים בו בית חם, מקבל ומכיל, המאפשר לכל לומד לפתח את אישיותו ואת יכולותיו, לבחור דרכי למידה ותחומי עניין המתאימים לו, ולהחליט באופן עצמאי החלטות רבות וחשובות לגבי אופני ההתפתחות של כל אחד ואחת ושל הקבוצה אליה שייך/ת[1].

הוועד המנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי הספר התיכון והיסודי שוכנים במתחם משותף ומאוגדים תחת וועד מנהל אחד, שהוא גוף משותף למורים, להורים, לתלמידים ולמנהלים. גוף זה דן ומחליט החלטות הקשורות במדיניות בית הספר וביישומה בשטח, וכן בתפיסות אידאולוגיות-פדגוגיות ובדרכי יישומן. בית הספר הניסויי ארגנטינה שצמח מהניסויי מרכז העיר, מנוהל בידי אותו וועד מנהל.

הוועד המנהל נפגש לפחות חמש פעמים בשנה ומונה 17 נציגים, ביניהם מנהלי בתי הספר, נציגי המורים של בית הספר היסודי, נציגי המורים של בית הספר התיכון, נציגי וועד ההורים של שני בתי הספר וכן נציגים מתלמידי התיכון.

בראש הוועד המנהל עומד פרופ' דן ענבר מהאוניברסיטה העברית.

לעיתים מוזמנים לישיבות הוועד נציגי עירייה ונציגים ממשרד החינוך.

בוגרים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדה סוידובסקי, "הניסויי - עבר, הווה, עתיד", מיכל לויט (עורכת) קובץ מאמרים: החינוך הניסויי הפתוח, 2014
  • התבנות – הילד, המבוגר ותרבות מתחדשת מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי / חמי בן נון (עורך), שערי משפט 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 סוידובסקי, עדה, הניסויי - עבר, הווה, עתיד, קובץ מאמרים: החינוך הניסויי הפתוח, עמ' 19-34
  2. ^ הווארד גרדנר, אינטליגנציות מרובות, מכון ברנקו וייס, 1983
  3. ^ עדה סוידובסקי, למידה מוארת - דמיון ולמידה בבית הספר ובבית, אח, 1998
  4. ^ שרי טישמן, הכתה החושבת, מכון ברנקו, 1996
  5. ^ עמותת הכוריאוגרפים, נימה יעקובי, עמותת הכוריאוגרפים, ‏26.12.2018