שלמה יידוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה וחלוקה לפסקאות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שלמה יידוב
Shlomo Ydov.jpg
שלמה יידוב, 2010
מידע כללי
שם לידה שלמה יידוב, 2010
תאריך לידה 19 בינואר 1951 (בן 66)
מקום לידה בואנוס איירס, ארגנטינה
שנות פעילות 1972-הווה
סוגה פופ, מוזיקה לטינית, רוק, רוק מתקדם
עיסוק זמר, מלחין, גיטריסט
כלי נגינה גיטרה
שיתופי פעולה בולטים קצת אחרת, צליל מכוון
שלמה יידוב, 1979

שלמה יידוב (נולד ב-19 בינואר 1951 בבואנוס איירס כשלמה ייד-ואב) הוא מלחין, גיטריסט, זמר ומעבד ישראלי. זוכה "פרס אופיר" לשנת 1993 בקטגוריה המוזיקה המקורית הטובה ביותר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה יידוב נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה.

בגיל 8 התחיל לשיר ולנגן (בשלב ראשון בכלי הקשה ואח"כ בגיטרה) במסגרת להקה בביה"ס שבו למד, כשהוא מושפע הפולקלור הארגנטינאי. אמנים כמו: אדוארדו פלו (Falu), אריאל רמירז ולוס פרונטריסוס עיצבו בשלב זה את עולמו המוסיקלי.

את השכלתו המוסיקלית הראשונה קיבל יידוב באקדמיה לגיטרה בבואנוס איירס.

ב- 1964, כשהיה בן 13 עלה לישראל עם משפחתו.

הדחף היצירתי הראשון בא כבר בשלב הזה בחייו כשנאלץ להתמודד עם סביבה חדשה ושפה זרה: יידוב כתב את Como La Luna – שיר געגועים לחברתו שנשארה בארגנטינה – שברבות הימים יתפרסם בביצועה של ריטה עם מילים עבריות של מאיר אריאל ז"ל, ונקרא "ערב כחול עמוק".

כשנתיים לאחר מכן, 1966, כשהתחילו להגיע ניצני המהפכה התרבותית של שנות ה- 60, יידוב הקים, ניגן ושר בלהקות רוק במועדונים של ירושלים, וכמובן – באנגלית.

באתה תקופה כתב את Sweet Song  ו- Pink Skies שמצאו את מקומם במסגרת שלישיית "קצת אחרת" חמש שנים מאוחר יותר.

ב- 1969 התגייס לצה"ל ושירת בלהקת גייסות השריון שהתפרקה מאוחר יותר לצוותי הווי.

אז הייתה ההתמודדות הראשונה עם שירים בעברית.

במסגרת הלהקה הצבאית עבד בהתחלה תחת הדרכתו של אלברט פיאמנטה, ממנו זכה לעידוד רב, וגם פגש את יצחק קלפטר, מוני מושונוב ושלמה גרוניך.

לאחר שירותו הצבאי, חברו יידוב, גרוניך ושם טוב לוי והקימו הרכב יוצא דופן בנוף המוזיקלי של אותם ימים – "קצת אחרת".

Sweet Song  ו – Pink Skies (שהפך ל"שיר בין ערביים") מצאו את מקומם ברפרטואר של השלישייה. במקביל ובעזרת מלגה של קרן אמריקה-ישראל חידש את לימודי המוזיקה אצל המורים אגון קרטן (תיאוריה, הרמוניה וג'אז) ומנשה באקיש (גיטרה קלאסית), והשתתף בחזרות ובהקלטות של האלבום

"סע לאט" של אריק איינשטיין.

ב- 1976 כתב מוזיקה להצגה "ילדי הירח", ושיר הנושא מתוך ההצגה נכלל מאוחר יותר באלבום של "צליל מכוון".

ב- 76-77 השתתף במופעים "אנשים אוהבים לשיר" עם אריק איינשטיין, אפרים שמיר, אסתר שמיר ויוני רכטר, ובמופע של אסתר עופרים בו היא בצעה את "אני השר", לחן של יידוב למילים של שלמה אבן-גבירול.

"הפעם הראשונה", אלבום הסולו הראשון של יידוב התבסס על טקסטים של משוררים – נתן זך, יהודה עמיחי, לאה גולדברג ("ימים לבנים").

במקביל, השתתף יידוב בהקלטות של אמנים רבים כמו מתי כספי, גידי גוב, יוני רכטר, יהודית רביץ, הכבש ה- 16 ורבים אחרים.

בתכניות הטלוויזיה שתיעדו את עבודתם של מלחינים כמו זהבי, ארגוב, וילנסקי ואדר בהם ניגן, התוודא יידוב לעולם שלם ועשיר של מוזיקה ישראלית.

בשנת 1979 חברו יחד יידוב, יצחק קלפטר ושם טוב לוי לשלישיית צליל מכוון שהוציאה אלבום אחד והופיעה ברחבי הארץ.

ב-1980 יידוב הלחין טקסטים של קובי ניב לתקליט ילדים של מוני ובראבא, בו גם הפיק, עיבד וניגן.

ב- 1981 זכה ידוב במלגת לימודים לארה"ב מטעם קרן אמריקה-ישראל. הוא למד בברקלי שבבוסטון וגם בניו-יורק וספג השפעות, בעיקר מג'אז.

עם שובו לארץ כתב יידוב את המוזיקה להצגה "הלם קרב", הלחין והשתלב כמנהל מוזיקלי בתכניות ילדים של הטלוויזיה הלימודית, שם כתב את המוזיקה לסדרה "בלי סודות" ושירים רבים ומוזיקה לאנימציה לסדרה "רחוב שומשום".

בתקופת מלחמת לבנון הופיע יידוב יחד עם יוני רכטר, גידי גוב, שלמה בראבא ומוני מושונוב במופע של שירים ומערכונים שנקרא "ערב חד פעמי".

מופע זה שהועלה במקור לפני חיילים עבר ל"צוותא" ואח"כ רץ בהצלחה ברחבי הארץ.

ב- 1985 ו- 1991 הועלו גרסאות חדשות של מופע זה.

ב- 1985 התחיל יידוב בהקלטות לאלבום "עכשיו הזמן" בו ניכרות ההשפעות שספג בתקופת שהייתו בארה"ב.

באלבום "חולם בספרדית" שיצא ב- 1988 חזר יידוב בפעם הראשונה לשורשיו המוזקליים וביצע שירים ממיטב הקלאסיקה הארגנטינאית (אדוארדו פלו, קרלוס גרדל ועוד) בעיבודים חדשים. האלבום זכה להצלחה גדולה ומכר עד היום למעלה מ- 35000 עותקים.

שיר הנושא מתוך האלבום  "חלק ממני" שראה אור ב- 1993 נכתב בעקבות ביקורו הראשון של יידוב בארגנטינה לאחר 27 שנים.

באותה שנה זכה באוסקר הישראלי על המוזיקה שהלחין לסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין".

בין השנים 90-98 התארח יידוב במופעים שערכה הזמרת מרסדס סוסה בארץ וגם תרגם את "ימים לבנים" ו"כמו אדם" שזכו בקולה לביצועים מרגשים.

האלבום "פרטים קטנים" יצא ב- 1997. יידוב הלחין למילותיהם של משוררים ותיקים (נתן זך) וגם של הדור היותר צעיר (איתן נחמיאס, ערן צור ורוני ערן).

כמו כן מופיע באלבום ביצוע בספרדית ל Como La Luna ("ערב כחול עמוק") כפי שנכתב במקור.

ב- 1999 כתב את המוזיקה להצגה "זרים" בהבימה.

ב- 2000 הוציא את אלבום האוסף "ימים לבנים" שזכה בפרס האוסף הישראלי של השנה בפסי ערוץ המוזיקה הישראלי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יידוב נולד בבואנוס איירס, ארגנטינה כשלמה ייד-ואב (Yid-vav). הוא למד מוזיקה מגיל 8, עלה לישראל בגיל 13, וכבר אז כתב את שירו הראשון - "Como La Luna" - אשר בוצע שנים אחר כך על ידי ריטה תחת השם "ערב כחול עמוק". משפחתו השתקעה בירושלים וכנער השתתף בהרכבי רוק חובבניים שהושפעו מרוק בריטי של שנות ה-60. הוא החל את דרכו כמוזיקאי מקצועי בשנת 1972, עם הצטרפותו לצוות הווי סיני.

בשנת 1974 היווה יידוב את הצלע השלישית בהרכב "קצת אחרת" לצד שלמה גרוניך ושם טוב לוי. הלהקה התקיימה שנה אחת בלבד, אך הוציאה אלבום חשוב ומשפיע במוזיקה הישראלית אשר כלל מספר מהקלסיקות הישראליות, חלקן מוגדרות ככאלה ש"הקדימו את זמנן". באלבום ישנם כמה שירים מאת יידוב: "שיר נסיעה" לו כתב את המילים ו"שיר בין ערביים" ו"שיר מתוק", להם כתב את הלחן.

ההרכב השני בו השתתף יידוב היה "צליל מכוון", בו היה חבר לצד שם טוב לוי ויצחק קלפטר. לאלבום היחיד של הלהקה שיצא בשנת 1979 הלחין ושר יידוב את השירים "ימים לבנים", "ילדי הירח" ו"בדרך אלייך".

באותה תקופה זכה במלגת לימודים מטעם קרן אמריקה-ישראל ונסע להשתלם בבית הספר הגבוה למוזיקה ברקלי ובניו יורק.

יידוב כתב מוזיקה להצגות "ילדי הירח" (1975) בתיאטרון הקאמרי, "הלם קרב" (1983) בתיאטרון חיפה ו"זרים" בתיאטרון הבימה.

ב־1993 זכה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע עבור המוזיקה שכתב לסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין".

יידוב השתתף בנגינה באלבומים ובהופעות של מוזיקאים וזמרים מובילים, בהם: אריק איינשטיין, מתי כספי, חוה אלברשטיין, שלמה גרוניך, גידי גוב, אסתר עופרים ויוסי בנאי.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונו המוזיקלי של יידוב מאופיין בקו מלודי מופנם ומאופק וצליל מעודן. הוא אינו "רוקיסט" טיפוסי בהיעדר חיספוס ומרדנות באישיותו, ויצירתו נוטה יותר לכיוון ה"פולק רוק" אך כזה המתובל במוטיבים הרמוניים מורכבים ועיבודים מתוחכמים. ניכרת בלחניו גם השפעת ג'אז ורוק בריטי מתקדם של שלהי שנות ה־60. כמו כן, באופן טבעי, ניתן למצוא ביצירתו ניחוח של טנגו ופולקלור עממי מארגנטינה מולדתו.

יידוב הוא וירטואוז בנגינה על גיטרה, ראיה לכך הן הקלטותיו והופעותיו. את חלק הארי של שיריו לא כתב יידוב, וחלק מלחניו מבוססים על שירי משוררים, ביניהם נתן זך, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, יהונתן גפן ויהודה עמיחי.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפעם הראשונה (1979)
  • עכשיו הזמן (1985)
  • חולם בספרדית (1988) (כולל השיר ביום שאת תרצי בי)
  • חלק ממני (1993)
  • פרטים קטנים (1997)
  • ימים לבנים - האוסף (1999)
  • מתוך השקט (2010)
  • אהבה ראשונה (2014)

עם שלמה גרוניך ושם-טוב לוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שם-טוב לוי ויצחק קלפטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]