בקעת ארדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בקעת ארדון
Ramon Crater.jpg
מכתש רמון
קואורדינטות 34°57′12″N 30°38′32″E / 34.953290°N 30.642311°E / 34.953290; 30.642311

בקעת ארדון היא בקעה חולית ששטחה 30 קמ"ר בהר הנגב המזרחי. בקעת ארדון היא חלקו המרכזי של מכתש רמון. הבקעה מוקפת מצוקים, והקרקע שלה מכוסה מישורי חול ותלוליות חול.[1][2]

הבקעה נוצרה בעקבות תהליכים של בליה וסחף. באזור הבקעה שוכנים נחל ארדון והר ארדון. האקלים בבקעת ארדון הוא אקלים צחיח.

מקור השם של בקעת ארדון הוא על שמו של "ארדון", בנו של כלב בן חצרון (דברי הימים א ב).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בקעת ארדון, מפה
  2. ^ שמורות טבע בנגב, דבר, ‏23 באוקטובר 1980
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל ובנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.