מועצה אזורית רמת הנגב

מועצה אזורית רמת הנגב
בניין המועצה האזורית
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
ראש המועצה	ערן דורון
תאריך ייסוד	1954
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:‏
- אוכלוסייה	6,400 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎8.4%‏ בשנה עד דצמבר 2014
- צפיפות אוכלוסייה	2 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	4,099,240 דונם
דירוג חברתי-כלכלי	5 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4107
לאום ודת   יהודים: 89.4%   ערבים-מוסלמים: 5.8%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 4.8% לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 12.0% גילאי 5 - 9 11.0% גילאי 10 - 14 7.8% גילאי 15 - 19 9.4% גילאי 20 - 29 13.7% גילאי 30 - 44 24.4% גילאי 45 - 59 13.0% גילאי 60 - 64 2.8% גילאי 65 ומעלה 5.8% לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך סה"כ בתי ספר 5 תלמידים 1,030  –  יסודי 723  –  על-יסודי 307 מספר כיתות 39 ממוצע תלמידים לכיתה 26 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
rng.org.il

מישורי לס ברמת הנגב (בין רתמים לצאלים)

מרכז השיטור הקהילתי ליד בניין המועצה האזורית

מועצה אזורית רמת הנגב היא מועצה אזורית בנגב שבמדינת ישראל.

סמל המועצה הישן (לפני המיתוג)

גבולות ושטח המועצה האזורית

הנגב מורכב משישה אזורי משנה. אחד האזורים הוא רמת הנגב. המועצה גובלת במזרח במועצה אזורית הערבה התיכונה, בדרום במועצה אזורית חבל אילות, במערב בגבול ישראל-מצרים ובצפון במועצה אזורית בני שמעון ובמועצה אזורית אשכול. בשטח הנתון מתקיימות ארבע מועצות: מועצה אזורית רמת הנגב, מועצה אזורית נווה מדבר (של תושבי הפזורה הבדואית בנגב), מועצה מקומית מצפה רמון ומועצה מקומית ירוחם.

נתוני המועצה

מועצה אזורית רמת הנגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטחה בישראל, היא משתרעת על 4.3 מיליון דונם, שהם למעלה מ-22% משטח מדינת ישראל. אוכלוסיית המועצה כוללת 5,000 תושבים המתגוררים ב-20 יישובים מוכרים, בהם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, מוסדות לימוד וטיפול ומחנות צבא. בנוסף נמצאים בשטח המועצה האזורית 23 חוות בודדים. אזור רמת הנגב מצטיין בנקודות משיכה לתיירים: הערים העתיקות עבדת, שבטה, ניצנה וחלוצה, המכתשים, הנוף המדברי וההררי, דרכים ושבילים אשר הוכנו במיוחד למטיילים וכן 23 התיישבויות בודדים אגרו-תיירותיות שקמו בתחומה של המועצה. כל אלה נותנים יתרון גדול לאזור מבחינה תיירותית.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים במועצה אזורית רמת נגב 6,400 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎8.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה האזורית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 46.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 8,241 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).

היסטוריה

ראשיתה של ההתיישבות היהודית באזור רמת הנגב הייתה בשנת 1943 בהקמת רביבים, אחת משלושת המצפים שהיו תחנות ניסוי חקלאיות בהן נלמדו התנאים האקלימיים והחקלאים של הסביבה כדי ליעל את שיטות עיבוד האדמה ולהגדיל את תוצרתה. בנובמבר 1947 עלתה על הקרקע קיבוץ משאבי שדה שנקרא בתחילה "חלוצה" ושכן עד אחרי מלחמת העצמאות במרחק כ-11 קילומטר מצפון מזרח לרביבים. משאבי שדה ורביבים נותרו לבדם באזור בשנות ה-50, ונאבקו יחד להנחת צינור מים שתאפשר את הרחבת ההתיישבות באזור. דרומית לשני קיבוצים אלו קמה שדה בוקר בראשית שנות ה-50.

בשנת 1953 הוחל בהקמת היאחזויות נח"ל באזור חולות חלוצה ובדרך אליה. תחילה הוקמה גבעת רחל ובהמשך הוקמו אשלים, בארותיים והיאחזויות נח"ל נוספות. בגלל התנגדות הקרן הקיימת, שלא ראתה סיכוי להתיישבות אזרחית במקום, הם לא אוזרחו ובסופו של דבר ננטשו.

המועצה הוקמה ביוני 1954, והיא כללה בראשיתה 4 יישובים: רביבים, משאבי שדה, שדה בוקר וכפר ירוחם. ראש המועצה הראשון היה יוחנן זריז, שהיה ממפקדי הפלמ"ח. הוא כיהן עד 1956. ככלל, בעשורים הראשונים במועצה זו, קדנציות נמשכו שנתיים - פחות או יותר. בתקופת כהונתו של זריז, המועצה העסיקה את זריז בחצי משרה והעסיקה בנוסף אליו גם עובדת משרדית בודדת, במשרה מלאה. למועצה לא היה בניין משלה. גם לא חדר משלה. זריז, שהיה גם רכז היישוב משאבי שדה, בחצי משרה, החזיק משרד אחד עבור שתי המשרות וכול רכוש המועצה היה ארונית ושולחן עבודה, שהיו בפינה של משרד מזכירות משאבי שדה וג'יפ שחנה בחוץ. אחד המיזמים העיקריים של זריז היה רכישת אמבולנס בודד עבור המועצה.

אחרי זריז כיהן יהודה דרור (צ'ובינסקי), שכונה "צ'ובה". יהודה דרור כיהן בשתי קדנציות לא רצופות. בין שתי הקדנציות של צ'ובה כיהן עודד ברזלי, בן אותו קיבוץ. בתקופה מאוחרת יותר, עודד ברזילי שימש במשך עשרים שנה כמהנדס המועצה. בין 1964 לבין 1969 כיהן בתפקיד חגי אבריאל, גם הוא היה איש הפלמ"ח.

בינתיים, למועצה כבר היו מבני קבע. הם היו בבאר שבע. בכהונתו של יעקב יוגב הם עברו לתוך שטח המועצה.

התעוררות מחודשת להתיישבות ברמת הנגב החלה בראשית שנות ה-70 וקיבלה תאוצה בימי ממשלת הליכוד לאחר הסכמי קמפ דיוויד וההחלטה על מסירת סיני למצרים. באתר קראוונים שהוקם בצומת משאבים עברו בזה אחר זה הגרעינים שהקימו את אשלים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1979), טללים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1980) ורתמים (עברו לנקודת הקבע ב-1983). בהמשך קמו עזוז (1985), ניצני סיני (1986), וכמהין (ב-1988).

שמואל ריפמן כיהן כראש המועצה משנת 1991 עד לפטירתו בינואר 2017, ריפמן היה הראשון שכיהן כמה קדנציות רצופות, בין השאר בגלל שבקדנציה הראשונה שלו בוטל ההסכם בין היישובים, שלא איפשר זאת. (ריפמן היה נשוי לטליה, בתו של יהודה דרור). בתקופתו קמה באר מילכה (ב-2006). ריפמן הגדיל וסידר את המועצה.

שלב נוסף בהתיישבות במקום החל בשנות ה-2000, עת החלה תנועת אור לכוון גרעיני התיישבות של חילונים ודתיים לנגב. במסגרת זאת קמו ברמת הנגב מרחב עם ובאר מילכה, חודשה ההתיישבות ברתמים והוקם היישוב שיזף. מ-2017 ראש המועצה הוא ערן דורון.

רשימת ראשי המועצה

ראש המועצה	זמן הכהונתו	יישוב מגוריו
יוחנן זריז	1954–1956	משאבי שדה
יהודה דרור	1957–1959	רביבים
עודד ברזילי	1960–1962	רביבים
יהודה דרור (בשנית)	1963–1964	רביבים
חגי אבריאל	1964–1969	משאבי שדה
יהושע לבבי	1970–1971	רביבים
יעקב כהן	1972 - 1975	משאבי שדה
רפי בכרך	1976–1977	שדה בוקר
יעקב יוגב	1978–1982	רביבים
משה חקלאי	1983–1987	משאבי שדה
רפי בכרך (בשנית)	1988–1990	שדה בוקר
שמואל ריפמן	1991 עד לפטירתו בינואר 2017	רביבים
ערן דורון	מ-2017	מדרשת בן-גוריון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית רמת הנגב בוויקישיתוף

• אתר המועצה האזורית רמת הנגב
• מועצה אזורית רמת הנגב במרכז המידע להתיישבות בנגב של תנועת אור
• ממלכתו של יוחנן זריז, מאת פ. יורמו, צילומים א. ירון, דבר, יום שישי, ספטמבר 02, 1955; עמוד 14