בקעת קדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Biq‘at Qedesh.jpg
תל קדש המזרחי על רקע בקעת קדש

בקעת קֶדֶשׁ היא בקעה קטנה בגליל העליון המזרחי, בסמוך לגבול לבנון, ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים. רוב שטחה של הבקעה מעובד.

הבקעה תחומה במערב בהר מלכיה, בדרום בהר זמר ובהר צבי, במזרח בגבעה עליה ממוקם מושב רמות נפתלי ובצפון בגבעה עליה ממוקם קיבוץ יפתח, וחוצה אותה כביש הצפון.

בקצה המזרחי של הבקעה, מעל עמק החולה, נמצאת מצודת כ"ח, ובקצה המערבי של הבקעה, למרגלות מלכיה, נמצא תל קדש (המחולק לתל המקראי ולחורבה הרומית).

הבקעה קרויה על שם העיר הקדומה קֶדֶשׁ, ויוסף בן מתתיהו מתאר כי בימי המרד הגדול, טיטוס חנה את גייסותיו במקום לקראת כיבוש גוש חלב הסמוכה[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלחמות היהודים, ספר ד', 105-104.
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.