בתו של כורה פחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתו של כורה פחם
Coal Miner's Daughter
כרזת הסרט בתו של כורה הפחם
מבוסס על אוטוביוגרפיה מאת לורטה לין וג'ורג' וקסי (1976)
בימוי מייקל אפטד
הפקה ברנרד שוורץ
תסריט תום ריקמן
עריכה ארתור שמידט
שחקנים ראשיים סיסי ספייסק
טומי לי ג'ונס
בוורלי ד'אנג'לו
לבון הלמן
מוזיקה אוון בראדלי
צילום ראלף ד. בודה
מפיץ סרטי יוניברסל
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 7 במרץ 1980
משך הקרנה 125 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט ביוגרפי, סרט מוזיקלי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 15,000,000‏$
הכנסות $67,182,787
הכנסות באתר מוג'ו coalminersdaughter
פרסים פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (סיסי ספייסק) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בתו של כורה פחםאנגלית: Coal Miner's Daughter ) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1980 המבוסס על האוטוביוגרפיה של זמרת הקאנטרי לורטה לין.

הסרט מתאר את פרשת חייה של לורטה לין מאז חייתה במשפחה קשת יום של כורה פחם בקנטאקי עד להיותה זמרת הקאנטרי המפורסמת ביותר בארצות הברית. בתקופה מסוימת הופיעה עם זמרת קאנטרי נוספת בשם פטסי קליין (בוורלי ד'אנג'לו). גם ספייסק וד'אנג'לו שרות בסרט בקולן ללא צורך בדיבוב.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורטה (סיסי ספייסק) היא בתו הבכורה של כורה הפחם טד ווב (לבון הלמן מלהקת הבנד) ולה עוד שבעה אחים. הם גרים בבית עץ גדול בעיירת כורים בקנטאקי. האב עובד קשה במכרה, מגיע מהעבודה שחור כולו ומפרנס בקושי את משפחתו ברוכת הילדים. לורטה עוזרת לאמה בעבודות הבית ובטיפול באחיה.

לעיירה מגיע חייל משוחרר בשם דוליטל לין המכונה בקיצור "דוּ" (טומי לי ג'ונס). הוא מתגאה לפני כל התושבים בביצועים שלו בג'יפ. מכל הבחורות הוא שם עינו על לורטה ומתחיל לחזר אחריה. אביה של לורטה מתנגד ליחסים אלה בגלל פער הגילים (דו בן 22 ולורטה בת 15) ואופיו ההפכפך של דו. אך לורטה מסרבת להפסיק את יחסיה עם דו למרות המכות שהיא סופגת מאביה.

לבסוף מרשה האב לדו לשאת את לורטה בתנאי שלא ירים עליה יד ולא ירחיק אותה ממשפחתה. הוא לא עומד בתנאים אלה. הנישואים במשבר, לורטה חוזרת להוריה. דו אומר לה שהחליט לעזוב את המקום ולנסוע לוושינגטון כי אינו רוצה לסיים את חייו בגיל ארבעים ככורה פחם. בנישואים שלהם יש מעלות ומורדות. לבסוף מוצא דו עבודה כמכונאי במוסך ולורטה נפרדת ממשפחתה ומצטרפת אליו לוושינגטון.

בגיל 19 מוצאת לורטה את עצמה מטופלת בארבעה ילדים ועסוקה בעבודות הבית. ליום הולדתה קונה לה דו גיטרה אך היא מקבלת מתנה זו בחוסר רצון כי אינה יודעת לנגן בה. לבסוף היא לומדת בעצמה לנגן, כותבת מספר שירים ומלחינה אותה. דו מבחין בכשרונה, עוזב את עבודתו, מתחיל לעבוד כאמרגנה ומפיק לה תקליטון עם השיר שלה "Honky Tonk Girl". בינתיים מת אביה של לורטה. הם נוסעים לבית המשפחה, משאירים שם את הילדים ומתחילים לנוע בין תחנות הרדיו אזורי בקנטקי כדי לשכנע להשמיע את התקליטון.

לאחר מאמץ מתפרסם השיר שלה ומגיע למקום ה-14 במצעד הפזמונים של שירי הקאנטרי. דו מצליח לסדר ללורטה הופעה באולם ההופעות המפורסם של מוזיקת הקאנטרי, ה-Grand Ole Opry בנאשוויל, טנסי.

זמרת הקאנטרי הגדולה אז, פטסי קליין (בוורלי ד'אנג'לו) מתרשמת משירתה של לין. היא מזמינה אותה לביקור בבית חולים שם היא מאושפזת לאחר תאונת דרכים. בין השתיים מתפתחת ידידות והן מתחילות במסע הופעות מוצלח שנקטע עם מותה של קליין בתאונת מטוס.

לורטה ממשיכה בקריירה שלה אך המאמץ הקשה והניתוק מהמשפחה נותן את אותותיו והיא נאלצת להפסיק את הופעותיה בגלל התמוטטות עצבים. לאחר שנה באחוזת המשפחה היא מתאוששת, חוזרת להופיע והופכת לגברת הראשונה של מוזיקת הקאנטרי.

הסרט מסתיים בביצוע של לורטה לשיר שחיברה המסכם את חייה: "בתו של כורה פחם".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיסי ספייסק זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. הסרט היה מועמד ב לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, העיצוב האמנותי, הקול, והעריכה.

ספייסק זכתה גם בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי והסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]