גברת דאוטפייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גברת דאוטפייר
Mrs. Doubtfire
מבוסס על Madame Doubtfire עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי כריס קולומבוס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רובין ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אן פיין (ספר)
רנדי מאיים סינגר
לזלי דיקסון
עריכה ראג'ה גוסנל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רובין ויליאמס
סאלי פילד
פירס ברוסנן
רוברט פרוסקי
הארווי פירסטיין
מוזיקה הווארד שור עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דונלד מקאלפיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 בנובמבר 1993
ישראלישראל28 בינואר 1994
משך הקרנה 125 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט להט"בי, קומדיה מטורפת, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 25 מיליון $
הכנסות 441.3 מיליון $
הכנסות באתר מוג'ו mrsdoubtfire
פרסים פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר (גרג קנום, Ve Neill, Yolanda Toussieng) עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא Mrs. Doubtfire 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תרגום לעברית לי ארזי - אולפני ויז’נטקסט
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גברת דאוטפייראנגלית: Mrs. Doubtfire) הוא סרט דרמה-קומי, המגולל את סיפורו של דניאל הילארד, המגולם על ידי השחקן רובין ויליאמס. הילארד הוא מובטל גרוש ואב לשלושה ילדים (נטלי, כריס ולידיה). הסרט מתאר את ניסיונותיו הנואשים להיפגש עם ילדיו על ידי התחזות לאישה בגיל הזהב - "גברת דאוטפייר".

הסרט יצא בשנת 1993 והוא מבוסס על הרומן "מאדאם דאוטפייר" שנכתב על ידי אן פיין. הוא בוים על ידי כריס קולומבוס, ומלבד רובין ויליאמס מככבים בו גם פירס ברוסנן, סאלי פילד, רוברט פרוסקי והארווי פירסטיין. צלם הסרט היה דונלד מקאלפיין והמוזיקה נכתבה על ידי האוורד שור.

הסרט זכה ב-2 פרסי גלובוס הזהב בקטגוריות סרט הקומדיה הטוב והשחקן הקומי הטוב שהוענק לרובין ויליאמס, כמו כן זכה בפרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירנדה, אשתו של דניאל הילארד, גיבור הסרט ומדבב קולות המתגורר בסן פרנסיסקו, מחליטה להתגרש ממנו לאחר סכסוכים רבים ביניהם. במסגרת הדיונים בגירושים, מחליט בית המשפט שהילארד לא יכול לגדל את ילדיו ומתיר לו להיפגש עמם רק פעמיים בשבוע לשעות בודדות, בגלל שנמצא שהוא לא מתאים להיות אב. הילארד מסרב להשלים עם הגזרה שהטיל עליו בית המשפט, והוא מחליט להפר את פסק הדין ולפגוש את ילדיו בדרך לא שגרתית. הוא מתחפש לאלמנה אנגלייה בת 60 בשם "גברת דאוטפייר" ומתקבל לעבודה בבית גרושתו בתור השמרטפית. אחיו, שידוע כמומחה להכנת תחפושות, עוזר לו בהכנת התחפושת.

במסגרת עבודתו החדשה מתנסה הילארד בתחומים רבים בהם לא התנסה בעבר כמו בישול, ניקיון וטיפול בילדים. כעבור זמן לא רב מגלים ילדיו הגדולים את סודה של ה"מטפלת" החדשה, אולם הם מחליטים לשתף פעולה עם אביהם ולשמור על סודו. כ"גברת דאוטפייר" מנסה הילארד בכל הזדמנות אפשרית לשבח את בעלה לשעבר בשיחות עם אשתו לשעבר ובנוסף מנסה להשפיל את חברה החדש של גרושתו ולגרום לכך שיפרדו.

ההתחזות באה לסופה כאשר יוצאת משפחתו של הילארד לארוחת ערב בה הם חוגגים את יום ההולדת של גרושתו. באותו ערב ובאותה מסעדה יש להילארד גם ארוחה עסקית עם המעביד שלו. בערב זה נאלץ הילארד לתמרן ביו השולחנות ובין הזהויות שלו. בסופו של דבר מתגלה התרמית כאשר הילארד נחלץ לעזרת ארוסה של גרושתו שנחנק.

גרושתו ההמומה מתלוננת בבית משפט על ההתחזות ועל ההתעלמות מצו המשמרות. העונש שמקבל הילארד הוא שלא יוכל עוד לראות את ילדיו והוא מקבל צו הרחקה מגרושתו.

בסופו של דבר, דניאל מתקבל לעבודה בטלויזיה ומתחיל להגיש תכנית לילדים כגברת דאוטפייר. מירנדה מגיעה לאולפנים, ומתנצלת על העוול שגרמה לו בבית המשפט ומזמינה אותו מחדש לחלוק בינהם את המשמורת.

הפקות בימתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2023 עלתה הפקה בימתית מוזיקלית לסרט בווסט אנד של לונדון, בכיכובו של השחקן האנגלי גבריאל ויק. בהפקה העכשווית הוכנסו גם בדיחות וחיקויים על בוריס ג'ונסון והנסיך הארי[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גברת דאוטפייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]