ג'וזפה סיניורי
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
17 בפברואר 1968 (בן 56) אלזנו לומברדו שבאיטליה | |||
| שם מלא | ג'וזפה סיניורי | |||
| גובה | 1.71 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ג'וזפה סיניורי (באיטלקית: Giuseppe Signori; נולד ב-17 בפברואר 1968) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת החלוץ.
סיניורי הוא מבכירי הכובשים בסרייה א' בכל הזמנים, ובתקופתו בלאציו זכה שלוש פעמים בתואר מלך השערים של הליגה, וכיום הוא ממוקם שלישי בטבלת מלך שערי לאציו בכל הזמנים (אחרי סילביו פיולה וצ'ירו אימובילה) עם 127 שערים במדיה. על אף שמעולם לא זכה בתואר אליפות, נחשב סיניורי לאחד מהחלוצים הבכירים באיטליה בשנות ה-90. סיניורי ייצג את נבחרת איטליה 28 פעמים וכבש שבעה שערים במדיה. כמו כן, הוא נכלל בסגל הנבחרת למונדיאל 1994 בארצות הברית, בו סיימה איטליה כסגנית אלופת העולם.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיניורי החל את דרכו בקבוצת הנוער של אינטר מילאנו, אך שוחרר ממנה ב-1984. לאחר ששוחרר, החל סיניורי את קריירת הבוגרים כבר בגיל 16, כשעבר לשחק בקבוצת לפה מהליגה האיטלקית החמישית. בעונת 1984/1985, עונתו הראשונה בבוגרים, סייע לקבוצתו לסיים ראשונה בטבלה ולהעפיל לליגה הרביעית, עם חמישה שערים בשמונה הופעות בלבד. עונה אחר כך כבר היה לשחקן הרכב קבוע בקבוצה, אך לפה נשרה בחזרה לליגה החמישית.
על אף ירידת הליגה של לפה, סיניורי עצמו עלה לליגה השלישית לקראת עונת 1986/1987, כשעבר לפיאצ'נצה. סיניורי לא הצליח להשתלב כשחקן הרכב, ורשם 14 הופעות ליגה בלבד בהן כבש שער בודד. עונה אחר כך הוא הושאל לטרנטו מהליגה השלישית, במדיה השתלב היטב והיה לשחקן הרכב קבוע. לאחר עונת השאלה אחת חזר סיניורי לפיאצ'נצה. יחד עם סיניורי כשחקן הרכב, הציגה פיאצ'נצה את ההתקפה החלשה ביותר באותה עונה בסרייה ב', עם עשרים שערים בלבד ב-38 משחקים. סיניורי עצמו תרם חמישה שערי ליגה והיה למלך שערי ליגה של קבוצתו, אך פיאצ'נצה סיימה אחרונה בטבלה וירדה לליגה השלישית.
לקראת עונת 1989/1990 עבר סיניורי לפוג'ה מליגת המשנה, תחת המאמן זדנק זמאן. סיניורי השתלב במהרה בקבוצתו החדשה, היה לחלק משמעותי משלישיית ההתקפה של הקבוצה, וכבר בעונת הבכורה שלו כבש 14 שערי ליגה. עונה אחר כך כבש 11 שערים וסייע לפוג'ה לסיים ראשונה בטבלת הליגה ולהעפיל לסרייה א'. בעונת 1991/1992 עשה סיניורי את צעדיו הראשונים בליגה הבכירה. ב-1 בספטמבר 1991 ערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה א', מול אינטר ששחררה אותו כבר בגילאי הנוער, במשחק שנערך בסן סירו והסתיים בשוויון 1-1. את שער הבכורה שלו בליגה כבש בסוף אותו החודש, ב-29 בספטמבר, במשחק מול פארמה שהסתיים בשוויון 1-1. סיניורי הפגין יכולת מרשימה באותה עונה, שוב סיים עם 11 שערים בליגה ואף זכה בסיום העונה לזימון בכורה לנבחרת איטליה.
התחנה הבאה בקריירה של סיניורי הייתה הקבוצה עמה הוא מזוהה יותר מכל, לאציו, אליה הצטרף לקראת עונת 1992/1993. הופעת הבכורה של סיניורי בליגה סימנה על הבאות, כשהחלוץ כבש צמד במשחק החוץ מול סמפדוריה שהסתיים בשוויון 3-3, ב-6 בספטמבר 1992. תחת המאמן דינו זוף, קבע סיניורי באותה עונה את שיא הקריירה האישי שלו, עם 26 שערי ליגה ב-32 הופעות. המאזן המוצלח של סיניורי זיכה אותו בתואר מלך השערים של הסרייה א' באותה עונה, והיה גורם משמעותי במקום החמישי אותו השיגה לאציו, שזיכה אותה במקום בגביע אופ"א וחזרה לכדורגל האירופי אחרי 15 שנות היעדרות. עונה אחר כך זכה סיניורי בפעם השנייה ברציפות בתואר מלך השערים, עם מאזן מרשים של 23 שערים ב-24 הופעות, כמעט שער למשחק. עם זוף על הקווים וסיניורי בחוד, טיפסה לאציו מקום נוסף לעומת העונה הקודמת, וסיימה רביעית.
בעונת 1994/1995 חזר סיניורי לשתף פעולה עם זמאן, מאמנו בפוג'ה, שהחליף את זוף על הקווים בלאציו. סיניורי הוסיף להוביל את התקפת קבוצתו עם 17 שערי ליגה בדרך למקום השני בטבלה, מיקום השיא של הקבוצה מאז האליפות בעונת 1973/1974. גם באירופה נחלה הקבוצה הצלחה, כשהעפילה עד לרבע גמר גביע אופ"א, רבע גמר אירופי ראשון בתולדותיה.
עם סיום העונה, ב-11 ביוני 1995, הכריז נשיא הקבוצה על מכירתו של סיניורי לפארמה. ההכרזה גרמה לתרעומת רבה בקרב אוהדי הקבוצה, שהגיעו למשרדי הקבוצה להפגין כנגד השחרור הצפוי של כוכב הקבוצה. ההנהלה, שלא ציפתה לתגובה מסוג זה, הודיעה כבר באותו הערב על ביטול כל משא ומתן למכירת החלוץ. סיניורי פתח לבסוף את עונת 1995/1996 בלאציו, וסיים אותה עם 24 שערי ליגה בדרך למקום השלישי בטבלה, ולזכייה שלישית בקריירה בתואר מלך שערי הליגה (במשותף עם איגור פרוטי).
בתחילת עונת 1996/1997 הציגה לאציו של זמאן יכולת חלשה יחסית לעונותיה הקודמות. סיניורי עצמו גם הוא לא הצליח לשחזר את יכולתו, ועד למחצית העונה כבש שבעה שערים בלבד, ולאציו הגיעה למקום ה-12 בלבד בליגה. ב-2 בפברואר 1997, לאחר 19 מחזורים, חזר דינו זוף לתפקיד המאמן והחליף את זמאן. זוף הכיר היטב את איכויותיו של סיניורי, ואף שינה את שיטת המשחק של הקבוצה (עבר לשחק עם שני חלוצים במקום שלושה) על מנת לנצלן בצורה טובה יותר. סיניורי גמל למאמנו עם שמונה שערים נוספים עד לסיום העונה, שהציבו אותו על 15 שערים, והעלו את לאציו עד למקום הרביעי.
לקראת עונת 1997/1998 הגיע לקבוצה המאמן השוודי סוון-יוראן אריקסון. המאמן שהגיע מסמפדוריה, הגיע יחד עם החלוץ הבכיר של סמפדוריה, רוברטו מנצ'יני. סיניורי פתח את העונה בקופה איטליה היטב, עם שישה שערים בארבעה משחקים, אך שיטת המשחק והעדיפות של אריקסון לחלוצים אחרים הותירו את סיניורי מחוץ להרכב במשחקים רבים. עד לחודש דצמבר שותף סיניורי בשישה משחקי ליגה בלבד, בהם כבש פעמיים. בחלון ההעברות באמצע העונה הוחלט לשחרר את סיניורי, שעבר לסמפדוריה אחרי חמש עונות וחצי בלאציו. סיניורי כבש 127 שערים ב-195 הופעות במדיה של לאציו בכל המסגרות, שני רק לסילביו פיולה. סיניורי רשם את משחקו הראשון בסמפדוריה ב-7 בדצמבר 1997, ושיחק במדיה עד לסיום אותה עונה, תוך שהוא כובש שלוש פעמים ב-17 הופעות.
בקיץ 1998, לקראת עונת 1998/1999 ולאחר חצי עונה בלבד בסמפדוריה, הצטרף סיניורי לבולוניה 1909, בעסקת השאלה עם אופציה למכירה. ההשתלבות של סיניורי בקבוצה הייתה מיידית. הוא סייע לה לזכות בגביע האינטרטוטו ולהעפיל לגביע אופ"א כבר באותו הקיץ. בולוניה הצליחה היטב במפעל האירופי והגיעה עד לחצי הגמר, עם חמישה שערים של סיניורי במהלך הטורניר. בסך הכול באותה עונה כבש סיניורי 23 שערים ב-47 הופעות בכל המסגרות, והיה מהבולטים בשורות הקבוצה. בקיץ 1999 הושלמה עסקת העברתו לבולוניה באופן סופי, כחלק מעסקת קנט אנדרסון שעבר מבולוניה ללאציו. סיניורי כבש 15 שערי ליגה בכל עונה משלוש העונות הראשונות שלו בבולוניה. במהלך עונתו הרביעית בקבוצה, עונת 2001/2002, היה סיניורי קרוב להודעה על פרישה מכדורגל בעקבות פציעה אותה חווה במשחק קבוצתו בגביע[1]. עם זאת, סיניורי התאושש, סיים את העונה בקבוצה ואף שיחק במדיה שתי עונות נוספות, עד לסיום עונת 2003/2004, אז שוחרר בהעברה חופשית. בשש עונות במדי בולוניה כבש סיניורי 84 שערים ב-178 הופעות בכל המסגרות.
בקיץ 2004 השתתף סיניורי במסע משחקים של מילאן בסין, אך לבסוף עזב את איטליה וחתם באירקליס סלוניקי היוונית לקראת עונת 2004/2005. בסך הכול ב-13 עונות בסרייה א', כבש סיניורי 188 שערים ב-344 הופעות, ועד היום הוא נמצא בין עשרת הכובשים המובילים בליגה בכל הזמנים. במדיה של הקבוצה היוונית סבל סיניורי מפציעה קשה שהשביתה אותו לאורך רוב העונה. סיניורי הסתפק בחמש הופעות ליגה בלבד וללא שערים במדי אירקליס, ועזב בתום עונה אחת במועדון.
לקראת עונת 2005/2006 עבר סיניורי לשופרון ההונגרית. סיניורי הצטרף לבני ארצו, הבעלים אנטוניו ריג'י, המאמן דריו בונטי וחבריו לקבוצה ניקולה סילבסטרי ולואיג'י סרטור, במטרה לזכות באליפות. עם זאת, הקבוצה התקשתה להגיע להישגים וסיימה במקום העשירי בלבד. בסיום העונה, לאחר שרשם עשר הופעות ושלושה שערים במדי הקבוצה, פרש סיניורי ממשחק פעיל בגיל 38.
נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף שהיה מחלוצי הליגה הבולטים באיטליה בשנות ה-90, סיניורי לא זכה לקריירה ארוכה בנבחרת איטליה. אחת הסיבות נעוצה במערכת היחסים של סיניורי עם מאמנה של איטליה בין 1991 ל-1996, אריגו סאקי. עיקר המחלוקת בין סיניורי לסאקי נבעה מרצונו של סאקי למקם את סיניורי בעמדת הקשר השמאלי ולא בחוד.
את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ערך סיניורי ב-31 במאי 1992, תחת סאקי, כשעלה כמחליף לעשר דקות בשוויון 0-0 מול פורטוגל. שער הבכורה שלו הגיע בהופעתו השנייה, חמישה ימים אחר כך בניצחון 2-0 על אירלנד. סיניורי היה חלק משמעותי מהנבחרת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כשערך שבע הופעות וכבש שלושה שערים במהלך משחקי המוקדמות.
סיניורי זומן על ידי סאקי לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 1994 בארצות הברית. סיניורי פתח בהרכב בכל משחקיה של איטליה בשלב הבתים. במשחקה הראשון של איטליה בטורניר, בו הפסידה לאירלנד 1-0, פתח סיניורי בחוד לצידו של רוברטו באג'ו. בהמשך הטורניר לא שב לעמדה זו, ושיחק רק בעמדת הקשר השמאלי, מה שהוביל לכך שאת הטורניר סיים סיניורי ללא שערים. עם זאת, תרומתו של סיניורי ברגעים המכריעים הייתה חיונית עבור הנבחרת האיטלקית בטורניר. במשחק השני של שלב הבתים, כשאיטליה בעשרה שחקנים מול נורווגיה, בישל סיניורי את שער הניצחון לדינו באג'ו כעשרים דקות לסיום, כשהגביה כדור חופשי מדויק מאגף שמאל. סיניורי שמר על מקומו בהרכב בשמינית הגמר, בו ניצחה איטליה את ניגריה בהארכה, אך איבד את מקומו בשלב רבע הגמר מול ספרד. סיניורי עלה כמחליף במחצית המשחק, ושתי דקות לסיום בישל את שער הניצחון לרוברטו באג'ו, 2-1 לאיטליה בסיום. ערב משחק חצי הגמר מול בולגריה הביע סיניורי את חוסר שביעות רצונו מהעמדה בה הציב אותו סאקי, ועקב כך פתח על הספסל פעם נוספת, ועלה לעשרים דקות בלבד במשחק זה. הוא לא שותף כלל במשחק הגמר, בו הפסידה איטליה לברזיל בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר שוויון 0-0 בסיום ההארכה.
מאז סיום הטורניר ערך סיניורי עוד שש הופעות בלבד במדי הנבחרת, כולן תחת סאקי. הופעתו האחרונה הייתה כמחליף במחצית המשחק של איטליה מול סלובניה במוקדמות יורו 1996. על אף שהיה מלך שערי הסרייה א' בעונה שקדמה לטורניר, סיניורי לא זומן על ידי סאקי לסגל איטליה לקראת יורו 1996. בסך הכול ערך סיניורי 28 הופעות במדי איטליה, בהן כבש שבעה שערים.
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שימש כשנתיים כפרשן כדורגל בתחנת רדיו איטלקית, היה סיניורי המנהל המקצועי של קבוצת טרנאנה בין 2008 ל-2009.
ב-1 ביוני 2011 נעצר סיניורי, לצד שחקנים וגורמים נוספים, בעקבות פרשה מסועפת של הטיית משחקים[2]. כחודשיים אחר כך, הודיעה התאחדות הכדורגל האיטלקית על השעייתו של סיניורי לחמש שנים מכל פעילות הקשורה לכדורגל[3].
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גביע העולם: 1994 (מקום שני)
- תארים אישיים
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | אחר | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1984/1985 | לפה |  הליגה האיטלקית החמישית |
8 | 5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 8 | 5 |
| 1985/1986 | הליגה האיטלקית הרביעית |
30 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 30 | 3 | |
| 1986/1987 | פיאצ'נצה | הליגה האיטלקית השלישית |
14 | 1 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 17 | 1 |
| 1987/1988 | טרנטו | הליגה האיטלקית השלישית |
31 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 31 | 3 |
| 1988/1989 | פיאצ'נצה | סרייה ב' |
32 | 5 | 5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 37 | 5 |
| 1989/1990 | פוג'ה | סרייה ב' |
34 | 14 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 34 | 14 |
| 1990/1991 | 34 | 11 | 4 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 38 | 12 | ||
| 1991/1992 | סרייה א' |
32 | 11 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 34 | 11 | |
| 1992/1993 | לאציו | סרייה א' |
32 | 26 | 6 | 6 | 0 | 0 | 0 | 0 | 38 | 32 |
| 1993/1994 | 24 | 23 | 1 | 0 | 3 | 0 | 0 | 0 | 28 | 23 | ||
| 1994/1995 | 27 | 17 | 5 | 4 | 7 | 0 | 0 | 0 | 39 | 21 | ||
| 1995/1996 | 31 | 24 | 4 | 1 | 3 | 1 | 0 | 0 | 38 | 26 | ||
| 1996/1997 | 32 | 15 | 4 | 0 | 3 | 0 | 0 | 0 | 39 | 15 | ||
| 1997/1998 | 6 | 2 | 4 | 6 | 3 | 2 | 0 | 0 | 13 | 10 | ||
| 1997/1998 | סמפדוריה | סרייה א' |
17 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 17 | 3 |
| 1998/1999 | בולוניה 1909 | סרייה א' |
28 | 15 | 5 | 1 | 12 | 6 | 2 | 1 | 47 | 23 |
| 1999/2000 | 31 | 15 | 2 | 0 | 6 | 4 | 0 | 0 | 39 | 19 | ||
| 2000/2001 | 23 | 16 | 2 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 25 | 17 | ||
| 2001/2002 | 14 | 3 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 15 | 3 | ||
| 2002/2003 | 24 | 12 | 0 | 0 | 4 | 4 | 0 | 0 | 28 | 16 | ||
| 2003/2004 | 23 | 6 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 24 | 6 | ||
| 2004/2005 | אירקליס סלוניקי |  סופרליג |
5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 5 | 0 |
| 2005/2006 | שופרון |  ליגת העל ההונגרית |
10 | 3 | 2 | 2 | 0 | 0 | 2 | 2 | 14 | 7 |
| סך הכול בקריירה | 542 | 233 | 51 | 22 | 41 | 17 | 4 | 3 | 638 | 275 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1992 | 6 | 2 |
| 1993 | 6 | 2 |
| 1994 | 13 | 3 |
| 1995 | 3 | 0 |
| סה"כ | 28 | 7 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'וזפה סיניורי, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ג'וזפה סיניורי פורש מכדורגל, באתר ynet, 12 בנובמבר 2001
- ^ שימי ששון, איטליה: ג'וספה סיניורי מעורב בארגון פשיעה?, באתר ynet, 1 ביוני 2011
- ^ איטליה: כריסטיאנו דוני הושעה לשלוש וחצי שנים, באתר וואלה!, 09 באוגוסט 2011
| מלך השערים של הסרייה א' | |
|---|---|
|
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1994 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 פליוקה • 2 אפולוני • 3 בנאריבו • 4 קוסטקורטה • 5 מלדיני • 6 בארזי • 7 מינוטי • 8 מוסי • 9 טאסוטי • 10 ר' באג'ו • 11 אלברטיני • 12 מרקג'אני • 13 ד' באג'ו • 14 ברטי • 15 קונטה • 16 דונאדוני • 17 אבאני • 18 קזיראגי • 19 מסארו • 20 סיניורי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי |
| |