גווילי אש
"גווילי אש" הוא מפעל להנצחת חללי מערכות ישראל, הכולל איסוף, ריכוז והוצאה לאור של יצירות שהותירו אחריהם הנופלים. אסופות אלו מכילות סיפורת, שירה, מוזיקה, ציור ורישום, פיסול וצילום, דפי יומן, מכתבים, רשימות וביוגרפיות קצרות של הנופלים. את המפעל מוביל משרד הביטחון.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור השם הוא בדברי התנא רבי חנינא בן תרדיון, מעשרת הרוגי מלכות, שכאשר שרפו אותו הרומאים עטוף בספר תורה, בעקבות גזירות אדריאנוס, שאלו אותו תלמידיו: "מה אתה רואה?" אמר להם: ”גווילים נשרפים, ואותיות פורחות”.[1] כלומר, האויב יכול לשרוף את הגווילים (שעליהם נכתב ספר התורה) אך לא את תוכנה של התורה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילתו של מפעל ההנצחה בתקופת כהונתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שראה בו אמצעי ספרותי ואמנותי לשיקוף דמותם של הנופלים ולהנצחתם בשפתם ובלשונם, והחייאת דמותם עבור הדורות הבאים. באמצע שנת 1949, בתום מלחמת העצמאות, פנה הסופר והמשורר ראובן אבינועם (גרוסמן) (1905–1974), ששכל את בנו נעם בקרב בעטרות שבצפון ירושלים, לבן-גוריון בהצעה לאסוף ולהוציא לאור את עזבונותיהם של הנופלים.[2] העבודה נמשכה כשלוש שנים: הקובץ הראשון של "גווילי אש" ("ילקוט כולל מבחר עיזבונם הספרותי־אמנותי של הבנים שנפלו במלחמת הקוממיות לישראל"), בעריכתו של אבינועם, יצא לאור בשנת 1952 (תשי"ב). חלק נכבד מהקובץ התבסס על אוסף שריכזה המשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד לאחר המלחמה עבור המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון. החלק האמנותי בספר נערך על ידי המלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' והאמן־סופר נחום גוטמן.[3]
בשנת 1965 תורגם לאנגלית מבחר משלושת הכרכים שיצאו עד אז.
בטקסי זיכרון ביום הזיכרון לחללי צה"ל הוקראו קטעים מן הקבצים. בטקסים הממלכתיים נהגה השחקנית חנה רובינא להקריא מהם מדי שנה, למן צאת הקובץ הראשון.
בשנת 1970 הופק תקליט משירי הקבצים.[4]
עד היום יצאו לאור שבעה קבצים, האחרון בהם ראה אור ב-2005.
הקבצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרך א: גוילי-אש: ילקוט כולל מבחר עזבונם הספרותי-האמנותי של הבנים שנפלו במלחמת הקוממיות לישראל; ליקט וערך: ראובן אבינעם (גרוסמן), תל אביב: משרד הביטחון, תשי"ב 1952.
- כרך ב: ילקוט כולל... של הבנים שנפלו במלחמת הקוממיות לישראל ולאחריה, משרד הביטחון – אגף כח-אדם – המחלקה להנצחת החייל, תשי"ח 1958.
- כרך ג: ילקוט כולל... של הבנים שנפלו במלחמת הקוממיות לישראל ולאחריה, משרד הביטחון – אגף כח-אדם – המחלקה להנצחת החייל, תשכ"א 1961.[5]
- כרך ד: ילקוט כולל... של הבנים שנפלו במערכות ישראל, משרד הביטחון – אגף השיקום – המחלקה להנצחת החייל, תש"ל 1970.
- כרך ה: אנתולוגיה: מבחר עזבונם הספרותי-אמנותי של הבנים שנפלו במערכות ישראל; עורך: צבי צבר, תשמ"א 1981 (שני ספרים).
- כרך ו: מבחר עזבונם... של הנופלים במערכות ישראל מיום פרוץ מלחמת יום-הכיפורים תשל"ד עד תש"ם, אוקטובר 1973 – דצמבר 1980, תשמ"ו 1986:
- ספר א: מבחר עזבונם הספרותי...; עורך: יאיר בורלא;
- ספר ב: מבחר עזבונם האמנותי...; עורך ויועץ אמנותי: מרדכי עומר;
- ספר ג: מבחר עזבונם בעיון ובמחקר-מדעי...; עריכה: חיה לזר.
- כרך ז: מבחר עזבונם הספרותי והאמנותי של הנופלים במערכות ישראל תשמ"א–תשס"א (ינואר 1981–דצמבר 2000); עורך ראשי: משה אורן, תשס"ה 2005.
תרגום מבחר משלושת הכרכים הראשונים לאנגלית:
- Such Were Our Fighters: Anthology of Writings by Soldiers Who Died for Israel; compiled and edited by Reuven Avinoam. Introd. by Gertrude Hirschler, New York: Herzl Press, 1965.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוילי אש: באש היצירה: עזבונם הספרותי אמנותי ומדעי של הנופלים, באתר יזכור
- ד. בן־גוריון על הנוער הדגול, עשיר הרוח ונאזר הגבורה: עם הופעת "גוילי אש" מעזבון הבנים שנפלו במלחמת השחרור, דבר, 25 ביולי 1952
- ד. ל., "גוילי־אש", מעריב, 27 ביולי 1952
- עמנואל בן-גריון, גוילי אש, דבר, 29 במאי 1953
- שליחות ללא מגבית, מעריב, 14 בינואר 1955
- רבקה כצנלסון, פגישות עם סופרים: בין גוילי אש וספרית מופת: שיחה עם ראובן אבינועם, מעריב, 28 בפברואר 1958
- עם "גוילי אש" כרך ב, דבר, 3 במרץ 1958
- רבקה כ., "גוילי אש": לצאת הכרך השני, מעריב, 4 במרץ 1958
- ממדף הספרים: גוילי אש, ילקוט, דבר, 18 באפריל 1958
- שלמה לביא, ולו ידום המבקר, מעריב, 9 במאי 1958
- מס"א, פרשיות: גוילי אש, דבר, 25 באפריל 1958
- הושלם מפעל "גוילי אש": יצא הכרך השלישי של כתבי הנופלים, דבר, 29 בספטמבר 1961
- תמר אבידר, המחר שכוסה בעפר: המשורר ראובן אבינועם על עזבונות הבנים שנפלו, מעריב, 7 במאי 1965
- ראובן אבינועם, עם הגווילים, מעריב, 5 ביוני 1970 (קטע מדברי העורך, הכרך הרביעי)
- קטעים מן הספר
- בת־קול, דבר, 29 באפריל 1955
- ליום הזכרון לחללי צה"ל, דבר, 24 באפריל 1966
- גוילים מן האש, מעריב, 10 במאי 1970 (לקט מן הכרך הרביעי)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א'.
- ^ יום הזכרון לחללי מלחמת הקוממיות: ספרות הנצחה, דבר, 29 באפריל 1960.
- ^ ד. בן־גוריון על הנוער הדגול, עשיר הרוח ונאזר הגבורה: עם הופעת "גוילי אש" מעזבון הבנים שנפלו במלחמת השחרור, דבר, 25 ביולי 1952.
- ^ יעקב העליון, מסך ומסכה: אחרי תקליט "גוילי אש" מכין עודד זמיר ערב משירי הנופלים, מעריב, 5 בפברואר 1970.
- ^ ביקורת: אברהם ברוידס, 'גוילי-אש', מאזנים, 14, 2 (1962), 147–148.