רבי חנינא בן תרדיון
 | |
| רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג, מתוך מנורת הכנסת של בנו אלקן | |
| לידה |
המאה ה־1 ישראל  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
המאה ה־2 |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – המאה ה־2 |
| השתייכות | דור שלישי לתנאים |
| בני דורו | רבי חלפתא |
| צאצאים |
ברוריה |
  | |
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה. במקורות חז"ל שמו מופיע בגרסאות שונות: "חנינה", "חנניא" או "חנניה".
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימש כראש ישיבה בסכנין והיה חברו של רבי חלפתא. בתלמוד הוא מתואר כגבאי צדקה נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של יושר וחוכמה:
רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליה כרבי חנניה בן תרדיון.
הוצאתו להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשרפה על ידי השלטון הרומי כאחד מעשרה הרוגי מלכות[1].
הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא נשרף יחד עם ספר התורה בו למד. כדי להאריך את ייסוריו, הניחו הרומאים על ליבו גיזי צמר ספוגים במים, ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: ”מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני”. לתלמידיו סיפר שהוא רואה ”גווילין נשרפין ואותיות פורחות” (קלף נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השרפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). התליין שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי עולם הבא אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף נשבע לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה בת קול ואמרה: ”רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא”; ועל כך אמר רבי יהודה הנשיא: ”יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים” (מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א').
גם גורל בני משפחתו היה מר: על אשתו נגזר שתיהרג, ועל בתו השנייה (אחותה של ברוריה) גזרו לישב בקובה של זונות[2]. מסופר גם כי בנו נתפס לליסטות[3] ונהרג על ידי המלכות[4].
הגמרא מסבירה שרבי חנינא נענש על חטא מועט, שהיה הוגה את השם המפורש באותיותיו בפרהסיא, משום שהקב"ה מדקדק עם צדיקים אף על חטא מועט, וכן בני ביתו נענשו על דבר מועט מפני צידקותם.
מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה לייב פישמן מימון (עורך), "רבי חנינא בן תרדיון", יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמודים תט"ו–תט"ז
- בנימין לאו, "רבי חנינא בן תרדיון: גווילין נשרפין ואותיות פורחות", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 345–354.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי חנינא בן תרדיון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 508–509, באתר HebrewBooks
- רבי חנינא בן תרדיון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "אנחנו דור מעורבב": אביתר בנאי על הקשר עם המקורות - אביתר בנאי והשיר "אותיות פורחות באוויר"
- חנינא בן תרדיון תנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א'; טור, אורח חיים סימן תקפ
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ז, עמוד ב'
- ^ אולי הצטרף למורדים המזוינים נגד השלטון הרומי[דרוש מקור]
- ^ מסכת שמחות סוף פרק יב
| עשרת הרוגי מלכות | |
|---|---|
|