גיל רון שמע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיל רון שמע

גיל רון שמע (נולד ב-1970) הוא מוזיקאי ומפיק מוזיקלי, סופר, שחקן ואומן ישראלי. פועל גם כמגשר ושגריר של רצון טוב מטעם משרד החוץ.

סגנונו המוזיקלי משלב מוזיקת עולם עם פיוטים מהעולם היהודי, מקצבים אפריקאים לצד מוזיקה אלקטרונית, ושילוב עבר ועתיד במוזיקה. הקים מספר הרכבי מוזיקה אתנית, בהם להקת שבע, "דיוואן הלב" ו-"SOOF".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו הוא רחמים רון, רקדן וממייסדי להקת בת שבע. אמו מאירה מתעמלת קרקע ומאיירת בפורצלן. שירת בצה"ל במהלך האינתיפאדה הראשונה ובהמשך היה קומונר של גרעין הנוער העובד. החל ללמוד בבית הספר למשחק ניסן נתיב וקטע את לימודיו כדי לנסוע לסן פרנסיסקו, שם החל לעסוק במוזיקת עולם.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהיה במסע בהודו פגש את מוש בן ארי ואבישי בר-נתן, ויחד הקימו את להקת שבע ב-1995. הוא הופיע עימה בהצלחה בישראל ובפסטיבלים ברחבי העולם. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים. אלבומה האחרון, "Live in Australia", זכה בשנת 2006 בקטגוריית "אלבום ההופעה החיה הטוב ביותר של השנה" בתחרות המוזיקה IMA.

ב-2003 הקים רון-שמע את "פרויקט הדיוואן - דיוואן הלב", המשלב מוזיקאים וקהל במפגש שירה משותפת של מוזיקה מקודשת ושירת דבקות. ההרכב מופיע מאז ברחבי הארץ ובעולם. בין השאר הופיעו ב-2009 בפסטיבל Colours of Ostrava בצ'כיה, בשירה מקודשת בעברית. דיסק הבכורה של ההרכב, בהפקתם המוזיקלית המשותפת של רון-שמע ומשה דעבול, זכה לשבחי הביקורת.

רון-שמע הקים בהמשך מספר הרכבים מולטי-אתניים נוספים, המנגנים מוזיקה סוּפית, מוזיקת נוודים, ומוזיקה אפריקאית עדכנית.

ב-2006 היה רון שמע האמן הישראלי הראשון שהוזמן למאלי להופעות ומפגשים עם מוזיקאים מקומיים.[1] ב-2007 נסע לסנגל כשגריר של רצון טוב מטעם משרד החוץ הישראלי, להשתתפות בפסטיבל Goree והקלטות עם אמנים מקומיים.

במהלך מסעותיו באפריקה הקים את הפרויקט הרב-תרבותי "SOOF". הוא יצר אלבום, וידאו ארט ותערוכת תמונות במסגרת הפרויקט. באלבום הוקלטו שירים בהשתתפות מוזיקאים אפריקאים מקומיים, בהם אמן הרגאיי אלפא בלונדי מחוף השנהב. באלבום שותפים גם הזמרים הישראלים מוש בן ארי וזוהר פרסקו. האלבום כולל שירים בתשע שפות ועשרות כלי נגינה, בסגנון מוזיקלי שבטי לצד מוזיקה אלקטרונית וחשמלית. בשלב עריכת הסינגלים לאלבום הצטרף אליו המפיק הבינלאומי טל הרצברג, שהוסיף סגנון פופ לשילוב המוזיקלי.

רון שמע פועל במסעותיו למען גישור, שלום והידברות בין עמים, דתות ותרבויות, באמצעות מוזיקה ומשחק. הוא משמש כשגריר של רצון טוב מטעם משרד החוץ, בעולם המערבי ובמדינות מוסלמיות, ובכללן כאלו שאינן מקיימות קשר דיפלומטי סדיר עם מדינת ישראל.

במסגרת פעילותו לקח חלק במגוון אירועים ייחודיים: ב-1999 הופיע עם להקת שבע בארצות הברית בפסטיבל "משוררי השלום", פרי יוזמתו של הדאלי לאמה; ביום הכיפורים באוקטובר 2000 הוזמן עם שני מוזיקאים, נוצרי ומוסלמי מישראל, לקחת חלק בטקס "סולחה" בין שלוש הדתות השמיות, שנערך על קברו של מוהמדין ציסטי והשתתפו בו מיליון וחצי עולי רגל; בשנת 2001 נשלח לבוסניה-הרצגובינה מטעם חברת PRIO הנורווגית של האיחוד האירופאי, להנחיית דו-שיח גישור בין קבוצות של סרבים וקרואטים בנושא פתרונות לסכסוך מזוין; ב-2002 היה כחבר במשלחת כבוד אל האחווה הבקטשית, חסידי הצדיק הסופי חג' בקטש, בקוניה, טורקיה; בשנת 2004 הופיע עם להקת "שבע" בפרלמנט הדתות הבינלאומי בברצלונה; וב-2010 הנחה טקס שמאני במסגרת פסטיבל בברזיל למען יערות הגשם בהשתתפות מאות שמאנים. בנוסף, במסגרת פרויקט "בדרך לסולחה", הנחה רון-שמע לאורך השנים מעגלי הידברות למען אמון ופיוס בין בני אברהם.

ב 2015 - במסגרת מסע הופעות באירופה הופיעו גיל רון שמע והאנסמבל בפסטיבל http://www.drammensacred.no/en/ דרמן בנורווגיה מול מאות פליטים סורים במופע סוחף שלא יישכח .

משנת 2016-2012 מכהן בתפקיד מנהל האמנותי של הפסטיבל הסופי הראשון בישראל, וכן של פסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת- http://www.mekudeshet.com/landing-page/

במהלך הופעותיו עם ההרכבים השונים, הופיע רון שמע מול אישים ידועים כגון הדלאי לאמה, שרון סטון, מדונה, ריצ'רד גיר, קולדפליי, סטינג, רדיוהד ועוד.

תרגום וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת נדודיו בעולם, נחשף רון-שמע בסוף שנות ה-90 לתרגום האנגלי לשירת ג'לאל א-דין רומי, משורר פרסי סופי מהמאה ה-13. הנושא המרכזי של הגותו הוא מושג "התאווחיד" – אחדות. רון-שמע תרגם משיריו והגותו לעברית, והספר יצא לאור בשנת 2001 בשם "ההארה". ב-2007 יצא תרגום נוסף של רון-שמע לשירתו, בספר "שיר אחד".

לאורך השנים כתב רון-שמע מאמרים למגזין "חיים אחרים", לאתר "מהות החיים" ועוד. בנוסף הוא עוסק בכתיבת שתי סדרות של ספרים, העומדות לצאת לאור: סדרת אגדות לצעירים, וסדרת "יום בחייו של ילד" בליווי צילומים אותנטיים.

משחק ובימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון-שמע שיחק כבר ב-1993 במסגרת פסטיבל עכו, במופע "אקו-ים", בו גם ניגן. ב-1994 היה ממייסדי קבוצת התיאטרון הקבלי "מטטרון". על הופעתו באותה שנה ב"חנוך נסיך ההוויה" בפסטיבל עכו, זכה בפרס חבר השופטים 'ציון לשבח' על בימוי ומשחק. באותה שנה ייסד גם הרכב סיפור מוזיקלי, "מרבד הקסמים", שהופיע עד 1996 בכ-600 מופעים במסגרת משרד החינוך.

ב-1995 הופיע בסרט "חנוך", וכן ביים ושיחק בהצגה "החתונה השמימית" במסגרת פסטיבל עכו. ב-1996 הופיע במופע מולטי-מדיה בתיאטרון המלכותי של אמסטרדם, "I LAB YOU", בבימויו של דודי מעיין. באותה שנה ביים ושיחק במופע רחוב קירקסי, "עץ משיח", במסגרת פסטיבל עכו.

ב-2001 ביים, הפיק ושיחק בהצגה "מי שומר על העצים" במסגרת פסטיבל בת ים ופסטיבל עכו.

ב-2011 שיחק בסרט "בלדה לאביב הבוכה" בבימויו של בני תורתי.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - שבע - החתונה השמיימית.
  • 1999 - שבע - יומם ולילה.
  • 2002 - שבע - גן.
  • 2005 - שבע - Live in Australia.
  • 2008 - דיוואן הלב - פרויקט הדיוואן.
  • 2012 - גיל רון שמע - SOOF.
  • 2017- קפה ג'לאל אלבום עברי ערבי

ספרים בתרגומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ההארה", חיים אחרים, 2001
  • "שיר אחד", כנרת זמורה ביתן דביר, 2007
  • חדשות האהבה משירת המשורר הפרסי חפיז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]