גיל תורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיל תורן
GT picture -225x300.jpg
לידה 1962
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במרץ 2020 (בגיל 58 בערך)
תל אביב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק טכנאי קול עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים School Of Audio Engineering עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים 2
פרסים והוקרה פרס אופיר לפסקול הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גיל תורן (196218 במרץ 2020) היה מעצב פסקולים לסרטי קולנוע. זכה בשבעה פרסי אופיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל תורן נולד וגדל בחיפה ולמד בתיכון חוגים שבעיר. אביו אליעזר עלה מפולין ב-1936, אמו אסתר נולדה בארץ. בשנות נעוריו התרחשו מספר אירועים שהשפיעו על חייו: הוא היה מכור לסרטים והיה אורח קבוע בסינמטק חיפה, בשנת 1975 הגיעה אופרת הרוק "Tommy" לקולנוע בחיפה, והצפייה בה הייתה חוויה מטלטלת עבורו והוא צפה בסרט פעמים רבות. באותה עת גם יצא "The Dark Side of the Moon", של להקת פינק פלויד. כשיצא האלבום הייתה כתבה בכתב העת הבריטי "Melody Maker" על אלן פרסונס, איש הקול של פינק פלויד, שבה סיפר על עבודתו עם הלהקה ועל הטכניקות המיוחדות בהן השתמשו באולפן ההקלטות. כל האירועים הללו יחדיו גרמו לתורן לרצות להפוך לאיש קול. בשנת 1981 צפה בהופעה "חתונה לבנה" של שלום חנוך ובסיומה החליט שזה מה שעליו לעשות. בתום שירותו הצבאי התחיל לעבוד בחברת הגברה והחל לתור את הארץ בסיבובי הופעות עם אמנים שונים. הוא רצה להתמקצע בתחום ומכיוון שבארץ לא היה מוסד שהציע לימודים רציניים בנושא, נסע ללמוד באנגליה. הוא למד הנדסת קול ב-SAE (אנ') ‏(School of Audio Engineering) בלונדון אנגליה בשנים 1984–1985 והתמחה בהקלטת מוזיקה ובמוזיקה לסרטים.

מששב לישראל הצטרף כטכנאי הקלטות לאולפני הקלטה די.בי. בתל אביב. בין השנים 1986–1994 עבד עם מוזיקאים רבים, הקליט, בישל ולעיתים גם הפיק תקליטים, דיסקים ומוזיקה לסרטים. עם האמנים איתם עבד נמנים החברים של נטשה, תיסלם, נוער שוליים, מופע הארנבות של ד"ר קספר, חוה אלברשטיין, עופרה חזה (כולל את "אם ננעלו" שהפך להצלחה מסחררת מחוץ לישראל), יזהר אשדות, מאיר בנאי, אהוד בנאי, סיוון שביט ורבים אחרים. בשנות התשעים החל להקליט גם מוזיקה שמבוצעת על ידי תזמורות לסרטים וסדרות אמריקאיות.

כחלק מהרצון להפוך את סביבת העבודה שלו למקצועית כנהוג באולפנים המובילים מחוץ לישראל תורן התמחה בתחזוקה וכיול מכונות הקלטה וציוד אנלוגי, ועבר התמחויות מיוחדות לשם כך בחברת STUDER (אנ') ובחברת Solid State Logic (אנ') בשנות ה-90. הוא שהה חודשים באולפני Power Station (אנ') בניו יורק כאורחו של טוני בון ג'ובי (אנ') (הדוד של ג'ון בון ג'ובי) ומפיק מוטאון ידוע, שם עבד עם הטכנאים הטובים בניו יורק באותן שנים ובישל חלקים מהאלבום הראשון של "מופע הארנבות של ד"ר קספר". לדברי תורן שם למד ישירות מהטובים ביותר.

המעבר לקולנוע החל בשנת 1995. במשך שנים שאף מייסד אולפני די.בי., רונן בן טל, מוזיקאי וקולנוען לחבר את תעשיית הקולנוע לאולפני די.בי. ההתפתחות הטכנולוגית של שנות התשעים הביאה איתה את ההזדמנות להפעיל מערכות הקלטה דיגיטליות מרובות ערוצים על מנת ליצור פסקולים לסרטים. ההזדמנות הגיעה ב-1995 בדמות הסרט "קלרה הקדושה". יוצרי הסרט חיפשו פתרון משום שחדר המיקס לסרטים באולפני הרצליה נסגר באותה שנה. תורן נפגש באולפני די.בי עם דב שטויר העורך של הסרט "קלרה הקדושה" שנשלח על ידי ההפקה לאתר מישהו שיכול לקחת אחריות על הפסקול. השניים שוחחו ארוכות ושטויר יצא מהפגישה ופנה לחנות הדיסקים שם רכש את כמה מהדיסקים שתורן הקליט ובישל שהביאו אותו להחלטה שתורן הוא האיש הנכון למשימה. "קלרה הקדושה" שיצא ב-1996 היה סרט הקולנוע הראשון לו עיצב תורן את הפסקול. מכאן והלאה שקע תורן בעריכה ועיצוב פסקולים לסרטי קולנוע וכך קמה לה מחלקת הפוסט פרודקשן לקולנוע וטלוויזיה באולפני די.בי. במסגרת זו היה אחראי כמעצב פסקול וכסופרוויזר להפקות קולנוע וטלוויזיה רבות, סרטים תיעודיים, סדרות טלוויזיה ופרויקטים בינלאומיים רבים. במרוצת השנים הפכו אולפני דיבי בית ליוצרי קולנוע וטלוויזיה וכיום חלק גדול מסרטי הקולנוע והטלוויזיה הנעשים בישראל נערכים ונחתמים על ידי צוות מעצבי הפסקולים של אולפני דיבי.

במשך שנים רבות לא היה ניתן ללמוד הנדסת קול במסגרת אקדמית מסודרת בישראל. תורן הקים, יחד עם אנשים נוספים, את מסלול הכשרת הנדסאי קול שיושם בשתי מכללות: במכללת כנרת בעמק הירדן ובמכללת ספיר, בהן ניתן ללמוד לתואר בשני מסלולים: מהנדס קול להקלטות מוזיקה ומהנדס קול לקולנוע וטלוויזיה. תורן שימש כמנהל פדגוגי למסלול זה.

תורן היה הבעלים של אולפני די בי. היה גרוש ואב לשתי בנות והתגורר בתל אביב.

נפטר ב-18 במרץ 2020 ממחלת הסרטן.[1]

פרסים בהם זכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכה פרס האקדמיה היוונית לקולנוע על הסרט Tetarti 04:45 בבימוי Alexis Alexiou.
  • זוכה פרס הפסקול של פורום היוצרים הדוקומנטרים לסרט הדוקומנטרי – מרגל השמפניה - נדב שירמן.
  • זכה בשבעה פרסי אופיר עבור שמונה סרטים (האקדמיה הישראלית לקולנוע):
  1. האסונות של נינהשבי גביזון
  2. כנפיים שבורותניר ברגמן
  3. כיפורעמוס גיתאי
  4. ללכת על המיםאיתן פוקס ועל הסרט שנת אפסיוסף פיצ'חדזה (שניהם באותה שנה).
  5. שליחותו של הממונה על משאבי אנושערן ריקליס
  6. בלדה לאביב הבוכה - בני תורתי
  7. ג'נקשן 48 - אודי אלוני.

סרטי קולנוע נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט במאי שנה פרסים
קלרה הקדושה ארי פולמן ואורי סיון 1996 פרס אופיר - הסרט הטוב
זולגות הדמעות מעצמן איתן גרין 1996
קרקס פלשתינה אייל חלפון 1998 פרס אופיר - הסרט הטוב
עפולה אקספרס ג'ולי שלז 1997 פרס אופיר - הסרט הטוב
לנגד עיניים מערביות יוסף פיצ'חדזה 1996 הסרט הטוב - פסטיבל ירושלים
קדוש עמוס גיתאי 1999 פסטיבל קאן - ציון לשבח
החברים של יאנה אריק קפלון 1999 פרס אופיר- הסרט הטוב
כיפור עמוס גיתאי 2000 פרס אופיר - פסקול
כיכר החלומות בני תורתי 2001 פרס אופיר - מוזיקה
בסה מוצ'ו יוסף פיצ'חדזה 2000 הסרט הטוב – פסטיבל ירושלים
כנפיים שבורות ניר ברגמן 2002 פרס אופיר - פסקול
האסונות של נינה שבי גביזון 2003 פרס אופיר - 13 פרסים כולל פסקול
שנת אפס יוסף פיצ'חדזה 2004 פרס אופיר - פסקול
ללכת על המים איתן פוקס 2004 פרס אופיר - פסקול
הכלה הסורית ערן ריקליס 2004 פסטיבלים שונים
הבועה איתן פוקס 2006 פרס איגודי הקולנוע בפסטיבל ברלין ופרס טדי
ביקור התזמורת ערן קולירין 2007 זכה בשמונה פרסי אופיר, כולל הסרט הטוב ביותר. פרסים בפסטיבל קאן ופסטיבלים שונים.
מדוזות אתגר קרת ושירה גפן 2007 פסטיבל קאן – זוכה מבע מיוחד
עץ לימון ערן ריקליס 2008 פסטיבל טורונטו – חביב הקהל
איים אבודים רשף לוי 2008 4 פרסי אופיר
עיניים פקוחות חיים טבקמן 2009 פסטיבל קאן 2009
ציון ואחיו ערן מירב 2011 פסטיבל סאנדנס
התפרצות X איתן צור 2010
שליחותו של הממונה על משאבי אנוש ערן ריקליס 2010 חמישה פרסי אופיר, כולל הסרט הטוב והפסקול
זוהי סדום אדם סנדרסון ומולי שגב 2010 הסרט הישראלי הנצפה ביותר ב-25 השנים שקדמו להפצתו
פלייאוף ערן ריקליס 2011
ההתחלפות ערן קולירין 2011
הבלדה לאביב הבוכה בני תורתי 2012 זוכה ארבעה פרסי אופיר, כולל הפסקול
עקבות בירושלים במאים שונים 2013
ערבים רוקדים ערן ריקליס 2013
וילה תומא סוהא עראף 2013
זינוק בעלייה אורן שטרן 2014
בבא ג'ון יובל דלשד 2015 זוכה פרס הסרט הטוב ביותר
מלחמת 90 הדקות אייל חלפון 2015
ציפורי חול אמיר י. וולף 2015
Tetarti 04:45  Alexis Alexiou 2015 זוכה פרסי האקדמיה היוונית כולל פרס הפסקול
סופת חול עילית זקצר 2015 זוכה 6 פרסי אופיר כולל הסרט הטוב, זוכה פסטיבל סאנדנס ופסטיבל ברלין חביב הקהל
ג'אנקשן 48 אודי אלוני 2016 זוכה פרס הפסקול
להציל את נטע ניר ברגמן 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]